זו לא הפועל ר"ג שאנחנו רגילים לראות. משחק חוויה בטדי
נורא חבל על ההפסד שלנו הערב בטדי. לא הגיע לנו. הפועל ר"ג שיחקה כמו קבוצת כדורגל, הגיעה למצבים, יצרה מצבים, החמיצה שערים, כדור אחד אומרים שבכלל עבר את הקו וזה כשהיה עדיין 0:0, אבל זה הכדורגל, וזה במיוחד הכדורגל של הליגה הלאומית, שיש לו נטייה מוזרה לטרוף את הקלפים, וליצור מהומות ודרמות. כך יצא שעולה חדשה שהתייצבה עם חצי הרכב, הפתיעה מועמדת לעלות כמו הפועל ר"ג, שסתם סבלה משני בקיעים בהגנה ומחוסר מזל.
זה מה שאני מסכם לעצמי בדקה ה-70 בטדי, כשהפועל ירושלים מובילה 0:2, ולמרות שר"ג תוקפת, לא נראה שתצליח לחזור מהפיגור, או שלא תספיק לחזור כי 20 דקות בכדורגל זה לא הרבה, במיוחד כשהשוער של היריבה יודע יפה איך לבזבז זמן. "זה לא קבוצה בשביל הלב שלנו", מסכם באכזבה האוהד הוותיק חנוך שיק. אני מנסה לנחם אותו ואומר שר"ג חייבת לכבוש בחמש הדקות הבאות, כדי שתספיק לחזור לתיקו לפחות, אבל גם אני לא מאמין לעצמי.
אבל פתאום זה בא. עוברות חמש דקות, ר"ג מצמצמת והמשחק נכנס לקצב מטורף. מה שקורה בדקות הבאות לא דומה בכלל למה שאנחנו רגילים. 1:2, 2:2, 2:3 בדקה ה-90, פשוט לא להאמין. זו לא הפועל ר"ג, זה לא יכול להיות. שלושה שערי מהפך ברבע שעה? אנחנו רגילים להיות בסצינות כאלו, אבל בכיוון ההפוך. כמעט שעה היינו בקטע של הפסד ופתאום נופל עלינו ניצחון מפואר, וכולם יודעים לספר שזה סיפתח גדול לעונת עלייה, וכולם מאושרים ומרוצים. אלה אנשים שרק 20 דקות קודם לכן היו מוכנים לאכול למאמן ולשחקנים את הכבד.
בעונה שעברה ר"ג חזרה כמה פעמים מפיגור לניצחון, במיוחד מול הפועל פ"ת, 1:2, בצמד שערים של חמש הדקות האחרונות. היה גם קאמבק מול נצרת עילית בבית. אבל הערב בטדי זה היה מהפך שקשה לזכור מתי היה כמותו. אולי ה-2:4 על עירוני אשדוד במכתש לפני 18 שנה, כשאשדוד הובילו 0:2, אולי היה עוד אחד בדרך שאינני זוכר. בכל אופן, מנטלית זה היה ניצחון חשוב מאוד, מקצועית זה היה משחק עם המון חומר למחשבה, במיוחד בצד ההגנתי. מותר לקבל גול בניגוד למהלך המשחק, אבל לא שניים ובטח שלא קלים כל כך. השערים חשפו אולי את הצורך בבלם אחורי, למרות שלא הייתי ממהר להספיד את אלי לוי. קורה ששחקן נקלע ליום רע, וזה מה שקרה ללוי שהוחלף בדקה ה-40. גם רפי כהן היה יכול למנוע גול אחד. ר"ג לא היתה אמורה בכלל להגיע למצב כזה של לרדוף משחק שלם אחרי קבוצה נחותה ממנה. אבל כשזה קרה, אי אפשר שלא להעריך את ההישג. עוד מילה על שחקן: וויליאם סוארז. פשוט תענוג.
בסך הכל היה כיף בטדי. זה איצטדיון שמספק חוויית צפייה (גם בזכות אקוסטיקה מצוינת) ומביא תיאבון לשחקנים לרוץ ולהשקיע. אם ר"ג היתה מפגרת בשני שערים במגרשים מדכאים כמו קרית אתא או רמת השרון, אין מצב שהיתה חוזרת למשחק. מגיעה יותר ממילה טובה גם לאוהדים, שלא התייאשו ועודדו במשך כל המחצית השנייה. לא פחות משהקבוצה הוכיחה אופי, הוכיחו זאת גם הקומץ המעודד שנשמע היטב לאורך המשחק. אוהדים אמיתיים.
חצי שעה אחרי שהכל נגמר, נחתנו במסעדת "סטקיית חצות" ברחוב אגריפס. התנקזו אליה באקראי כמה אוהדים של ר"ג וגם רביעיית השופטים נחתה לפתע בתלבושת אחידה. שימי ריגר ניסה לברר איתם בכעס מעושה, למה לבשו צהוב במשחק של שתי קבוצות אדומות. רגע לפני שעזבנו אמר לי השופט אילן ועקנין: "ר"ג תעלה בטוח, תשמע לי, זו קבוצה עם אופי. ראיתי כמה קבוצות מועמדות לעלות וזה לא זה". לך תספר לו ששום דבר לא בטוח בליגה המטורפת במזרח התיכון החדש. גם אם 11 עולות ליגה, אפילו קבוצה כמו ר"ג יכולה לפספס. אבל עזבו אותכם עכשיו מהכל. יש עשרה ימים להיות במצב רוח נורא טוב.
ווינרים אנחנו-סגל שחקנים מגובש וממוקד להצלחות,פירגון ואופי קבוצתי שלא נשבר בפיגור-
ולצאת מפיגור כזה,כשאתה מסכן 3 פעמים במחצית ראשונה שערים של כמעט נכנסים,אחד נפסל,
הם לא התיאשו מאלילת המזל או נאחס וכל המילים המפוצצות,ובעזרת קהל אוהדים מוטרף שעודד והלהיב בראשות אור מרק ואמיר זליכה,קמנו מריצפת הייאוש למהפך מדהים.
מילה טובה מגיעה ליובל נעים שהוציא את לוי וערך חילוף עם הורדת וולי לתפקיד בלם,תגלית וכוכב המשחק,והכניס את שי חדד שמכיר טוב את טדי.
ונעלה את ירושליים על ראש שמחתנו.
באמת אחד המשחקים המדהימים בשנים האחרונות.
ר-ג לא נשברה וזה מה שהיה יפה.
היתה אווירה מעולה , נהניתי מכל רגע , אשמח אם הסיבוב השלישי יגריל אותנו שוב פעם בחוץ נגד ירושלים. תודה לשחקנים למאמן ולכל הקבוצה והאוהדים על החוויה.
אהלן , לא הייתי במשחק אבל התעדכנתי דרך תוצאות לייב. במחצית חשכו עיני כשראיתי שזה 2-0לרעתנו, היה מדכא וסגרתי המחשב.
כמובן שלא התאפקתי וחזרתי בסביבות השעה 9 ואז היה 2-2 , הייתי מרוצה שהצליחו לחזור ופתאום אני שומע שמנצחים. כל הכבוד!!! ככה עולים ליגה. את כפר סבא כמובן לא אחמיץ.
או-רמת גן !!!
שלמה,
להזכירך ולכל הותיקים, היה עוד משחק מהפך בשנות השבעים מול הפועל פתח תקוה, היה 1:0 לפתח תקוה דקה חמישית בבעיטה לא ישירה ברחבה, שמושיק שוויצר כבש לאבי בנימין, ואחר כך היה משחק מדהים של הרמת גנים שניצחו 2:1
האם פיקל ויוסי רמקול היו במשחק?
אני הייתי במשחק במהפך בשנות השבעים אז הפועל פתח תקוה ירדה לראשונה בתולדותיה לליגה שניה והמכתש היה מפוצץ ממש היה קשה להיכנס למשחק את השער של שוויצר שמעתי עוד שאני עומד בכניסה למיגרש אז נכנסנו בשער של השחקנים שנכנסים כיום למיגרש הסדרן המיתולוגי מאנו אדיב עמד תמיד בשער הזה ועשה טרור בשער
עוד מהפך היה לפני 10 שנים בגמר גביע הטוטו שהיינו בפיגור בגמר מול רעננה 4-1 ולבסוף ניצחנו 4-5 וזכינו בגביע הטוטו הראשון של המועדון
גם במהפך נגד עירוני אשדוד הייתי במשחק הפועל רמת גן היתה קבוצה חזקה מאוד כאשר פאשב הבולגרי מנצח על התיזמורת אשדוד הבקיע מכלום 2 שערים במחצית הראשונה והיה ברור לכולם שבמחצית השניה אנחנו מנצחים תמשחק הזה תשאלו את יובל נעים שגם כבש במשחק הזה היתה לי חברה אז מאשדוד שהגיע עם משפחתה מאשדוד וישבנו כולנו ביציע של הקיוסק ואמרתי לה במחצית אנחנו מנצחים תמשחק הזה וזה מה שקרה
המהפך הכי מהפכי בליגת על שלא קשור להפועל רמת גן להוציא את המהפך של פתח תקוה על הפועל תל אביב 3-4 בשנות השישים היה בשנות השמונים כאשר למי שזוכר מכבי תל אביב אירחה את ביתר תל אביב המיטולוגית במשחק רדיוס עם קהל באשדוד מכבי תל אביב הובילה עד דקה 88 !!! 0-2 ואז תוך 2 3 דקות ביתר תל אביב ביצעה מהפך 2-3 בשערים בניצוחו של ניסים כהן ירון כהן וסוקריסטוב השדרן ברדיו (משה פרימו) ממש השתולל ברדיו בטירוף אני זוכר 3שערים בתוך 2 3 דקות אחרונות
אני רוצה עכשיו להיתייחס למשחק אתמול !!!
ובכן גורג דאטורו שחקן טוב וחזק אבל פתאום אנחנו רואים אותו ולא פעם אחת עומד מול שער ומפספס כדור שילד קטן היה מבקיע ואנחנו מתעצבנים ובכן אני חושב שהכל פסיכולוגיה של לחץ יובל צריך לדבר עם השחקן הזה ולהרגיע אותו כי הוא שחקן מצויין הכל עיניין של לחץ ואולי חוסר ביטחון לא להבקיע כי אני בטוח שאם זה היה גביע הטוטו דאטורו לא היה מפספס תכדור המצחיק הזה לכן כמו שאמרתי לחץ כנראה כי היה חשוב לכולם לנצח תמשחק הראשון כי המשחק הליגה הראשון הוא הכי חשוב לצבור 3 נקודות וביטחון ולא להיסתכל בטבלה ולראות את עצמך בתחתית למרות שזה רק פתיחת הליגה
לגבי השוער רפי כהן 2 השערים שהוא ספג הוא באשמתו הישירה לא יכול להיות ששוער לא יגיע לכדורים המצחיקים האלה ויקפוץ בהילוך איטי לכדור. לפי דעתי ווהבה היה שוער יותר טוב מכהן ואני בטוח שהוא לא היה סופג אפילו שער אחד משני הכדורים האלה שספגנו אבל ימים יגידו ואני מקווה שאני יטעה אבל לא נורא תמיד אפשר לתקן בינואר
ובכן כולנו מיתרגשים כי בעונה הזאת זו כנראה תהיה העונה שכולנו מחכים לה כבר 20 שנה. אני זוכר את עצמי עצבני רצח במכתש במשחק הירידה מול באר שבע לקול מצהלות אוהדי באר שבע במכתש כאילו זה היה אתמול המשחק. ירדנו ליגה כאשר אנחנו סופגים הכי מעט שערים בליגה נידמה לי 19 שערים ספגנו אבל מה לעשות על הקווים עמד דרור קשטן הבונקריסט שכנראה שבר שיא
הפועל רמת גן אימפריה 20 שנה אחרי בדיוק כמו הסרט ליל המסכות 20 שנה אחרי כנראה שהשנה זה יקרה הנה ליגת על אנחנו באים היכונו לאורדונים מהמכתש בגבעתיים !!!!!!!!!!!!!
יובל הביא בקיץ 70 קשרים אבל לא דאג לחזק עם בלם אחורי. שוב אותה טעות משנה שעברה. זה הספיק בשביל להישאר ובגלל שהליגה היתה חלשה אז גם לצמרת אבל אסור לקחת ריזיקות יותר. לקבל שני גולים מעולה חדשה זה לא מתאים. אלי לוי לא בלם אחורי, תשכח מזה, גם אי אפשר להתחיל לשגע את הקבוצה עם פתרונות משונים כמו סוארז, לא צורה. סוארז קשר 50/50 לא בלם קדמי ולא אחורי, בירושלים זה נגמר טוב. בפעם הבאה זה לא יספיק.
יובל חייב לשחק עם בובליל בתור בלם אחורי בהרכב ואלי לוי מחליף.
למה הבאתם בכלל בכלל את בובליל?
הוא הבלם הכי טוב בארץ.
פינגבאק: טדי, ספטמבר 2008 | המכתש בגבעתיים ז"ל