משחק מול הפועל ירושלים בטדי מעלה מיד זכרונות מאותו מהפך מופלא ב-1 בספטמבר 2008. המשחק במחזור הראשון, הבטיח למעשה את עלייתה של הפועל ר"ג לליגת העל. היו כאן רצון, נחישות ואופי בדרך ל-2:3 ההוא. אי אפשר היה להתחמק מההרגשה שמשהו מופלא קרה. קארמה טובה נחתה משום מקום, סילקה את שכבת הלוזריות והזמינה את הפועל ר"ג ליהנות מהרגע הראשון של העונה במזל טוב וברכה. גם בפלייאוף העליון של אותה עונה, 1במאי 2009, זה נגמר בניצחון מתוק 0:1 בטדי.

ביום שישי הקרוב הפועל ר"ג חוזרת לאיצטדיון הנפלא הזה כדי לתקוע עוד מסמר בארון העלייה שלה. מה הסבירות שהתמונות האלה יחזרו? גבוהה מאוד. כמה גבוהה? 80 אחוז בערך, אל תתפסו אותי במילה. סוגר גם על 70. ושיהיה כמובן בלי עין הרע.

האם גם אתם מרגישים שעם הצטרפותו של אורן ניסים הושלם סוף סוף פאזל ההרכב, ועכשיו הקבוצה בשלה לרוץ ללא מעצורים עד הסוף?

האם גם אתם חושבים שהפועל ר"ג תנצח את שלושת משחקי הצמרת שמחכים לה ברצף החל מיום שישי הבא: ירושלים בחוץ, אחי נצרת בבית ולוד בחוץ?

וזאת בהנחה שתנצח קודם לכן את נצרת עילית (היריבה בשמינית גמר הגביע), שנחלצה לאחרונה מהתחתית ותגיע לחוצה הרבה פחות.

האם גם אתם שותפים לדעתי שר"ג שוב קיבלה בהגרלת הגביע את היריבה הכי נוחה שאפשר היה לקבל מבין 16 הקבוצות, נוחה אפילו יותר מבית"ר כפ"ס?

האם גם לכם ברור שהאיצטדיון הלאומי בווינטר יקרוס תחת הגשמים העזים שיירדו בסוף השבוע הזה ושהמשחק מול נצרת עילית בשבת יבוטל בוודאות של 80 אחוז?

והאם לדעתכם צריך לדרוש מהממשלה לדחות את התקיפה על איראן ל-1 ביוני וצפונה כדי לא לפגוע במאמצי העלייה שלנו?

סיכום המשחק: שלושער של שלישיית החוד מקנים להפועל ר"ג ניצחון חוץ מול מוקש בדמותה של מכבי באר שבע. עשרה מצבים של ר"ג לשערים מתורגמים לשלושה. ב"ש הגיעה בכל המשחק להזדמנות אחת, מה שמלמד שצל"ש מגיע גם למשחק ההגנה.

ביום שבת בשעה 18:00 משחק בווינטר מול נצרת עילית, שנחלצה מעט מהתחתית. המשחק צפוי להיערך בתנאי מזג אוויר קשים, כשסערת שיא החורף שאמורה להתחיל ביום חמישי ולהסתיים במוצ"ש תביא לגשמים רבים, תשפיע מאוד על תנאי המגרש שיהיו בוציים מאוד. קיימת אפשרות ריאלית שהמשחק אף יבוטל.

הבלוג העביר את ההתמודדות מבאר שבע בשידור ישיר. כדי לקרוא את ההתפתחויות יש לקרוא את הפוסט מהסוף.

————————————————————————————-

דקה 90: אורן ניסים מטייל עם הראש ל-0:3.

דקה 87: אלי לוי מחליף את אסולין. אדום עתיק בוחר בעידן בלסטרה לשחקן המצטיין – עבודה טובה בהגנה, תומך בהתקפה, משחק שקט וטוב.

דקה 84: תמיר בן עמי יצא, יוגב בן סימון נכנס.

דקה 80: פרננדס – 0:2!! אסולין ממצב טוב יכול היה לבעוט אבל העדיף למסור לאדריאן שמ-7 מ' הרשית את השני. קודם לכן החמיץ אסולין מצב נוסף. ב"ש נראים גמורים, נותר רק להעביר בנעימים את הזמן שנותר, ואם אפשר לגמור עם עוד אחד. אחי נצרת חוזרת בינתיים להוביל, 1:2.

דקה 76: אין חדש מבאר שבע, החמצות ר"ג נמשכות. נס ציונה משווה ל-1:1 מול אחי נצרת.

דקה 71 – החמצת ענק של ר"ג: אורן ניסים וליאור אסולין לבד מול שוער ב"ש גליל בן שנן. ניסים פירגן לאסולין שבעט ומגן ב"ש הצליח לחלץ בשנייה האחרונה מהקו. חבל שר"ג לא מצליחה לבסס את יתרונה. היא חושפת את עצמה למצב שבו אם תספוג שער מקרי לא יהיה לה די זמן לתקן.

דקה 65: המשחק נקלע לשעמום, פרננדס סופג צהוב. זה גם הזמן להודות לצוות כתבי הבלוג הפרושים ביציעים: אדום עתיק, אדיר ברונשטיין ויענקלה ליבמן.

דקה 60: ר"ג מחזיקה ברסן, ב"ש לא מתקרבת בכלל למצב שיאיים על שערו של ארקין.

דקה 51: אסולין מגביה כדור לפרננדס שמחמיץ ממצב לא רע. המשחק רגוע, ב"ש לא מסכנת. הזדמנות נוספת כעבור שתי דקות: אורן ניסים פרץ לרחבה ובעט מעל השער.

המחצית השנייה יצאה לדרך, אין חילופים בר"ג. סיכום המחצית: יתרון מוצדק שאף מקפח את ר"ג מבחינת כמות המצבים, כפי שמעידים האוהדים: היה צריך להיות פה כבר 0:5.

דקה 45: בלסטרה הגביה כדור ואסולין נגח פנימה – 0:1 לר"ג! איזה עיתוי. המחצית הראשונה הסתיימה.

דקה 43: בן עמי הגביה, אורן ניסים נגח פנימה, אבל השער נפסל בגלל נבדל.

דקה 35: בלסטרה מגביה כדור טוב ואסולין ממצב נוח לא מצליח לייצר איום על השער.

דקה 30: ר"ג שולטת, אבל רק אופטית. המשחק נרגע, חוץ מצ'יצ'ו, אוהד מכבי ב"ש, שממשיך לעודד בטירוף. אחי נצרת עולה בינתיים ל-0:1 במשחק הבית שלה מול נס ציונה.

דקה 25: המשחק בשליטה של ר"ג, האוהדים מדווחים על ריח של שער. הלוואי.

דקה 15: הזדמנות לב"ש, הכדור הלך החוצה, ודקה אח"כ פרננדס בועט למשקוף שער ב"ש.

דקה 18: עוד הזדמנות לר"ג מפוספסת מקרוב במצב שבו היה מעורב אורן ניסים.

דקה 10: חמו סוחט הדיפה משוער ב"ש שהודף לקרן. מול אוהדי ר"ג מתייצב האוהד המקומי והבלעדי צ'יצ'ו – שמנהל מלחמה קולנית מול האורדונים. כרגע הוא המנצח בקרב על השליטה הקולנית.

דקה 5: קרן לר"ג, חמו מגביה ואורן נסים נוגח החוצה.

המשחק יצא לדרך לעיני כ-50 אורדונים שמוקמו ביציע העיתונות בווסרמיל. ההרכב: ארקין, בלסטרה, טל חן, עוז יפרח, בן עמי, וובה, בוקסה, חמו, פרננדס, אורן נסים, ליאור אסולין.

השעה 13:00 – 4 שעות לפני המשחק: הודעה לסקפטים: גם הפסד מול נועלת הטבלה לא ימנע מר"ג להמשיך להוביל את הטבלה. ניצחון יחזיר את הקבוצה לעמדת היתרון בו שהתה עד לעצירות הפתע מול רעננה ומכבי הרצליה. מכבי באר שבע עם שלושה הפסדי ליגה רצופים ועוד אחד בגביע, נמצאת עם הגב עמוק לקיר –  רחוקה7 נקודות מחוף מבטחים. במשחק הבית האחרון שלה נוצחה 3:1 ע"י לוד, אבל במשחק שלפני כן עשתה 2:2 מול ירושלים, מה שאומר שביום נתון היא מסוגלת לעקוץ קבוצת צמרת.

מכיוון שהפעם נבצר ממני, אחרי תקופה ארוכה, להגיע למשחק חוץ, מופקדת משימת הדיווח על מספר אורדונים נאמנים שלא מחמיצים גם היום את וסרמיל לעניים. אל תשכחו לרענן את הדף.

אבו סובחי מלוד נגד יובל נעים זה לא חדש בכדורגל שלנו. היריבות הנורא לא ספורטיבית הזו עלתה מדרגה לפני המשחק במכתש באפריל 2008 (1:4 לר"ג). יובל ואוהדי לוד הקניטו זה את זה, לא משנה מי התחיל, אבו סובחי התערב והצית אש גדולה עוד יותר. החימום שלפני המשחק עמד בצל המהומה שנמשכה מספר דקות. יובל נראה בצילום מצד שמאל, לא הרחק מאבו סובחי בחולצה הלבנה שנבלם ע"י שוטר יס"מ. מאמן כדורגל ויו"ר קבוצה הולכים מכות, לתפארת הכדורגל הישראלי.

ההמשך היה השבוע כשאבו סובחי ניבל את הפה כלפי אוהדי בית"ר ירושלים לפני משחק הגביע. בסך הכל הדברים שאמר על אוהדי בית"ר הגזענים והפרועים נכונים במהותם, אבל העיתוי והסגנון הגזעני-לאומני-ערסי הבעירו חבית נפץ שהדיה היו קולניים יותר מהעימות בגזרת ישראל-איראן. לוד הדיחה את בית"ר מהגביע בפנדלים, אבו סובחי המשיך לשתות לה וליובל את הדם, כי ככה נהוג במדינה של גמדים – הכבוד והאגו הם חזות הכל והם מעל הכל ורק בשביל זה הם פה. בסיומו של יום יובל מתפטר מהמועדון הירושלמי לאחר שרשרת כשלונות, אבו סובחי הופך לגיבור היום, הולך לקבל המון כתבות צבע בעיתונים ובטלוויזיה והתופעה המגעילה הזו ממריאה לשיא קריירה.

הנה עוד סיבה למה הפועל ר"ג חייבת לעלות העונה. כדי לסלק מהדרך כל מיני אבו סובחים שצצים משום מקום ומזהמים את האטמוספירה של הכדורגל שלנו, שמזוהמת גם ככה. אין לי מושג מאיפה הם מגיעים. עד שנפטרים (זמנית) מטיפוס כמו פרוספר אזגי, מגיע עבריין לשעבר בשם אלי טביב, ועד שאוהדי הפועל ת"א ידאגו לסלק אותו הנה קופץ על העגלה אבו סובחי מלוד. יש לכל אלה ולדומיהם מכנה משותף: השמש זורחת להם מאיזורים שונים בגוף – וחוץ מזה הם בטוחים שהם יודעים יותר טוב מכולם איך להצליח בקבוצת כדורגל, איך לסובב את כולם על האצבע, איך לעשות ביזנס מתחת לשולחן ולהרגיש על גג העולם. כל האיצטדיונים היפים שנבנים ברחבי הארץ והניסיון להראות שהכל כאן מטופל במקצועיות ובסטנדרטים אירופיים, מתנפצים כל פעם למראה האבו סובחים עם שיגעון הגדלות שהופכים את הכדורגל שלנו לחממה של פשע ובריונות.

הפועל ר"ג חייבת לעלות כדי לתת את המכה למגעילי הכדורגל האלה. שיישארו עוד שנה בליגה השנייה, שיאבדו גובה ולאט לאט ישקעו עם הקבוצה שלהם עד שיתייאשו ויסתלקו לנו מהנוף.

להסבר על התמונות – הניחו את התוויין על הצילומים

כמעט 40 דקות נמשך החלום של שחקני כפר קאסם ו-400 אוהדיהם להיות הסינדרלה הגדולה של מפעל גביע המדינה 2012. בתום עשר דקות הוליכה הקבוצה מתחתית ליגה ב' 0:1 אחרי כדור חופשי שהוגבה וננגח פנימה מתחת לאפה של הגנה רכה. איזה כיף היה באותן דקות להיות אוהד כפר קאסם, להרגיש את הריח המשכר של הפתעת ענק מתקרבת ולהתחיל לפנטז את מי אתה רוצה לקבל בשמינית הגמר – את הפועל ת"א, מכבי חיפה או יובנטוס. כי בגביע חלומות מתגשמים.

ר"ג שקיבלה בהגרלה את היריבה החלשה ביותר, פתחה בהרכב שנתן הזדמנות מחודשת לכמה שחקנים שלא רואים הרכב. הבולט בהם היה אורי אברהם, שחזר לעמדת המגן השמאלי בתום פציעה ממושכת בשרירי בטן. אם אני לא טועה, המשחק האחרון שלו היה בניצחון מול נצרת עילית, בה היה הבולט במשחק לאחר שפריצה שלו באגף הביאה לשער שכבש ליאור אסולין. הערב הזה הוא חזר בגדול כשהתכבד לשלוח פנימה כדור חופשי מ-20 מטר ממש עם הירידה למחצית. זה הבדל גדול לרדת להפסקה עם 1:1 (אחרי שקודם לכן עוז יפרח הישווה בנגיחה חזקה מכדור קרן) או ביתרון 1:2. אברהם דאג לשקט נפשי עם שער היתרון היפה שלו.

ר"ג עלתה למחצית השנייה בידיעה שזה רק עניין של זמן או תוצאה עד להבטחת עלייתה. בכל זאת הבדל של שתי ליגות ושלושת רבעי מפרידו בין השתיים. אורן נסים בשער מרהיב קבע 1:3 (דקה 54), אבל כפר קאסם לא נשברה ואיכשהו חזרה למשחק עם שער שני, די מקרי, שכבשה לקראת הסיום והלחיץ מאוד את 11 האורדונים שעל הדשא ואת ה-100 ביציע. כפר קאסם זכתה בדקות הסיום גם בשתי קרנות. מוליכת הליגה הלאומית הגאה, שהיא בעצמה בעלת מסורת בייצור הפתעות גביע, מאוד לא רצתה לדעת איך זה מרגיש מהצד השני, והחלה לבזבז קצת זמן ולשלוח כדורים לאיזורי הקרן. האמת שהמשחק הזה היה שווה ניצחון רמת גני בהפרש של 4-3 שערים, אבל בתכלס זה לא היה רחוק מלסבול עוד חצי שעה בקור.

את העצבנות בסיום החליפה שמחת האוהדים לאידו של יובל נעים ובית"ר שהושפלו ע"י אבו סובחי ולוד ועפו בפנדלים. את הקומנדו שלא הגיע היום למשחק והפקיר את האווירה לתוף, לקללות ולשירה של מאות אוהדי כפר קאסם שממול, החליפה בסיום שירה ספונטנית נגד יובל. אחרי התאקל עם פרדי דוד שנגמר בסולחה, האוהדים עכשיו נזכרו לסגור חשבון עם נעים על כל מיני חטאי עבר. זה מיותר לגמרי. אם כבר לשמוח – אז רק לאידה של בית"ר ירושלים שהפכה לקבוצה השנואה ביותר בארץ בגלל התפרעויות אוהדיה, שהוציאו שם רע לקבוצה ולענף כולו. לוד עשתה את זה, ואם צריך לבחור יריבה לשלב הבא של הגביע – אני בוחר בלוד, שנאבקת צמוד עם ר"ג על העלייה לליגת העל.

בשיאה מנתה מחאת אוהדי הפועל ר"ג כ-60 איש, שפתחו את משחק הבית מול אשקלון מחוץ לחומות וינטר. היו שנכנסו אחרי עשר דקות, היו שהתאפקו רק הדקה ה-15, אבל הרוב המתין בסבלנות חצי שעה – הזמן שנקבע ע"י האורדונוס קומנדו בהפגנת המחאה. למרות שבפרק הזמן הזה ר"ג כבר הובילה 1:3, לאף אחד לא בער למהר פנימה ולהיות שותף לחגיגת השערים. היה חשוב יותר להעביר לקבוצה את המסר: לפני שמתווים קו ודרך, גלו קצת דרך ארץ כלפי האוהדים שלכם.

המחאה היתה צודקת מפני שאין זו הפעם הראשונה שבה השחקנים והמאמן מרשים לעצמם ליצור חזית מול אוהדים נאמנים. גם אם יש פה ושם כאלה שמקללים, בקבוצה יודעים היטב שהגרעין הקשה אינו אלים פיזית ואינו אלים מילולית, ובכל זאת בחרו להעניש מספר פעמים ציבור גדול. את בקשת הסליחה פרדי דוד היה צריך לומר אחרי הפעם הראשונה שבה הורה לשחקניו לא להגיע להודות לקהל. ניר ארקין היה צריך לעצור את הסחף השלילי ביחסים כבר אז. בגלל שלא טיפל במצב, נוצר אירוע שהתגלגל לפסים לא טובים.

סרטון של המחאה יתפרסם בבלוג ביום ראשון.

זה היה שבוע סוער שעבר על האוהדים. הוא התבטא בתגובות רבות, מהן קשות, מהן נעלבות וחלקן מעליבות. רבים חששו שמחאה כמו היום עלולה לגרום לארקין להתייאש ולעזוב את המועדון. שטויות. ניר ארקין לא עשוי מחומר של חננות והוא לא אחד שמרים ידיים ברגעים קשים. להזכירכם, ניר ארקין הוא ספורטאי סקווש מצטיין. מדובר בענף מתיש שדורש התמדה ונחישות. את מה שארקין עושה במגרש הוא מתרגם בניהול. בראיון לפני שנתיים ל"הארץ" אמר: "אני מקווה שבעתיד אוכל להביא לעסקים את הנחישות מהספורט ואת היכולת להתמודד עם מצבי לחץ". ללחץ מסוג כזה ארקין התכוון.

הפועל ר"ג עבורו היא לא רק חלום ילדות שמתגשם בתוספת תרומה לקהילה. היא בית ספר מעולה לניהול. אין כמו קבוצת כדורגל כאקדמיה לאיך מנהלים עסק. ארקין בן ה-26 לומד דרך הקבוצה כל יום משהו חדש. ניהול זה לא רק לטפל בהצלחות ובהישגים, זה גם ניהול משברים. בעונה שעברה ארקין התמודד עם משבר מקצועי, עכשיו הוא לומד איך לטפל במשבר חברתי. זה אפילו לא משבר – זה משברון, זה רסיס משברון. משבר זה מה שקורה בהפועל ת"א. אם אוהדים היו עומדים מול הבית של ארקין וצועקים לו להתפטר – הארקינים היו עוזבים בו ברגע. לקרוא "משבר" לתקרית מהשבוע שעבר זה מוגזם. זה אולי "משבר" במושגים של הפועל ר"ג, בטח לא משבר קיומי מהסוג שיגרום לאחד כמו ארקין להתקפל ולעזוב.

כשנכנסנו פנימה בדקה ה-30 המשחק כבר היה בגארב'ץ טיים, עם 1:3. עם פתיחת המחצית השנייה אסולין כבש את השני שלו וסגר עניין, 1:4. אורן ניסים ופרננדס בפנדל כבשו את היתר. בעצם כל שלושת שחקני ההתקפה השתתפו בכיבושים. לר"ג יש כעת התקפה קטלנית, אימתנית, שעם יכולת טובה של שחקני הקו האחורי, חמו ובוקסה, צריכה לדרוס את הליגה כולל הקיזוז.

מזג האוויר היה נעים יחסית לשיא החורף, האווירה היתה מפוייסת והשחקנים הגיעו בסיום לכיוון הקהל, שמצידו פרס את הדגל האדום ודאג לחבק. הפעם כולם חזרו הביתה מרוצים, וללא יוצא מהכלל גם חייכו בקידוש.

לא נכחתי בסולחה של ההנהלה עם האוהדים. לא שלא יכולתי, פשוט לא הרגשתי צורך להגיע למפגש מאולץ.

זו פעם ראשונה בעידן ארקין שאירוע כזה מתקיים. מפגש כזה היה צריך להיערך בתחילת העונה שעברה, כשארקין לקח את הקבוצה והציל אותה מהתרסקות. מפגש כזה היה צריך להיערך במהלך העונה שעברה כשהקבוצה השתרכה עמוק בתחתית עם סגל חלש ומאמנים שמתחלפים, והדבר היציב היחיד בה היו האוהדים שהלכו אחריה לכל הפסד ולכל השפלה. מפגש כזה היה צריך להיערך בתחילת העונה הנוכחית כשהקבוצה התארגנה מחדש לקראת שנת עלייה והאוהדים רצו להתחבר אליה ולהרגיש אותה, ומפגש כזה היה צריך להיערך במהלך העונה הזו כמחווה של רצון טוב וכצעד בונה אמון כלפי האוהדים הנאמנים והצהרה לקראת בניית דור חדש.

אבל שום מפגש כזה לא נערך עד היום. כלומר, עד אתמול בערב. רק עכשיו ההנהלה הרגישה צורך ללחוץ לאוהדים את היד בצורה רשמית. זה קרה רק בגלל תקרית בסיום הדרבי שחצתה את הגבול שבין התנהלות אדישה לבין יריקה בפרצוף. רק אז הבין ארקין שצריך לעשות משהו. אלא שגם זה אורגן באופן מביך. בצהריים הודיעו על אירוע שיתקיים בערב. לא מאתמול למחר, אפילו לא מהיום למחר, אלא מהיום להיום, בהתראה של מספר שעות. התוצאה: אוהדים רבים ידעו על קיום המפגש רק אחרי שהסתיים, ואחרים שכן הספיקו להתעדכן לא הצליחו לדחות את עיסוקיהם בגלל קוצר הזמן. לא מכובד.

גם לא ברור מדוע פרדי דוד לא הגיע. ארקין מספר שהמאמן הבין את גודל הטעות והתנצל בפניו, אבל ההתנצלות צריכה להיות מול האוהדים שנפגעו. אז פרדי לא הגיע, וארקין וניר כץ שלחו את עצמם כדי לנקות את הכתם הגדול שיצר. אבל זה רק ספיח קטן של הפרשה.

עם כל ההערכה לניר ארקין ולפועלו, ואני באמת מחבב אותו, לא ככה עושים סולחה ובטח שלא ככה מתייחסים ללקוחות. היה לארקין יותר משנה וחצי לארגן מפגש מסודר ומכל הלב, ולא להיפגש עם האוהדים באירוע מאולץ. במקום מפגש באווירה מתוחה וכעוסה ובמקום להתווכח אם מחרימים משחק לעשר דקות או לחצי שעה, היה צריך להתקיים מזמן אירוע מסוג אחר ובאווירה אחרת. מי שלא בא לקראת האוהדים בתקופות רוגע, נאלץ לבסוף להתייצב מולם בגלל תקרית טפשית שמכתימה עידן חדש ומבטיח במועדון.

חרם של חצי שעה על משחק בית זה מינימום של מחאה מנומסת. היה צריך לקבוע שעומדים מחוץ לאיצטדיון במשך 90 דקות. לקבוצה שלא מעריכה את אוהדיה מגיע לשחק באווירה של בית קברות. אבל אוהדי הפועל ר"ג הם אנשים טובים, שמוכנים שידרכו עליהם מדי פעם רק בשביל לשמוע את ההתנצלות – ולסלוח. אם ארקין באמת מבין את גודל הכאב של האוהדים, ואין ספק שהוא מבין, יעשה נא מעשה ויצטרף אליהם ביום שישי למשך חצי שעה ליד השלוליות של החנייה. זו תהיה מחווה אמיתית וגדולה הרבה יותר מהמפגש המלאכותי והכפוי עם האוהדים.

הצהרת האורדונס קומנדו

ההחלטה המבזה של הקבוצה בהוראת פרדי דוד, לסובב את הגב לאוהדים האמיצים שהגיעו ביום הגשום כדי לעודד ולתמוך בקבוצה, הביאה אותנו, חברי ארגון "האורדונס קומנדו", לנקודת שבר במערכת היחסים עם המועדון.

את תחושות העלבון וההשפלה, את היריקה בפנינו, ובעיקר את הקלות הבלתי נתפשת של הדרך בה התקבלה ההחלטה על המעשה, לא יפתרו נאום רופס ושחצני מצד מר פרדי דוד. הוראתו הנחרצת שיצרה את המשבר העמוק, הוכיחה כי מבחינה ערכית הוא אינו ראוי לאמן את מועדון הפועל רמת-גן גבעתיים.

היות ואנו מודעים לעובדה כי פרדי הוא בגדר אפיזודה חולפת במועדון שלנו ואף על פי שאנו דורשים ממנו להתפטר, הוחלט כי אין בכוונתנו בשלב זה להביע זאת באופן מאורגן במהלך המשחקים, ולו אך ורק מתוך תחושת אחריות למועדון, לבעלים ולדרך.

עם זאת, כדי להביע בפומבי את תחושת הגועל והאכזבה, וכמחאה על הזלזול המתמשך של הקבוצה ומר פרדי דוד באוהדים, הוחלט כי במהלך משחק הבית הקרוב נחרים את חצי השעה הראשונה, ואנו קוראים לאוהדי הקבוצה כולם להצטרף. זהו צעד ראשון במחאה שמטרתה היא אחת – להבהיר כי הקבוצה קיימת בשביל האוהדים.

במקביל, אנו מגישים מסמך עקרונות המפרט את כללי ההתנהלות הבסיסיים מצד המועדון כלפי האוהדים ובכלל. אנו מצפים שהמסמך יתקבל ויאומץ על ידי המועדון כקוד אתי מחייב, וישמש להנחלת תרבות ספורט התומכת באוהדים ומכירה בחשיבותם.

מסמך עקרונות

1. אף שחקן או בעל תפקיד במועדון לא יקלל, יאיים או יפגע באוהדים.
2. אף שחקן או בעל תפקיד במועדון לעולם לא ילבש צבע סגול או צהוב.
3. הקבוצה תבוא תמיד להודות לקהל, הן לפני והן אחרי משחקים, וללא חשיבות לתוצאה.
4. לנציגי ארגון האוהדים תהיה תמיד אוזן קשבת ודלת פתוחה להנהלת הקבוצה, ועמדתם בעניינים הנוגעים לרווחת אוהדים תלקח בחשבון.
5. המועדון יעשה מאמץ עקבי לשמר את מורשת הקבוצה ולהגדיל את קהל האוהדים.
6. המועדון יתמוך ביוזמות אוהדים הנעשות למען המועדון.
7. על מחלקות הנוער להיות חלק בלתי נפרד מהמועדון כולו ובתוך כך, להגיע למשחקי הקבוצה הבוגרת.
8. הקבוצה לעולם לא תתאחד עם קבוצה נוספת.