הנוער לאן

 

 img100/6290/70868080oh7.png

פעם היה נוער אימפריה בהפועל ר"ג. תמונת האליפות 1977

 

יש לנוער משחק מכריע בשבת, ושוב מדברים על הצעירים של הפועל אפרים ר"ג כעל כשרונות ותקוות. אבל יותר משחשוב שהנוער יעלה לליגה הראשונה הוא צריך למלא את הייעוד העיקרי שלו, ומעניין איזה שחקנים מסומנים שם להשתלב בסגל הבוגר והאם יש להם בכלל סיכוי לפרוץ, או שסתם ידעכו על הספסל ולבסוף ייעלמו בליגות הנמוכות. מדברים על מחלקת נוער מפוארת ומוצלחת, אבל כשמגיע הרגע לממש השקעה של עשר שנים הם מתאיידים, וכך נשארנו כיום רק עם תמיר בן עמי אחד. לפני שנתיים דיברו על עידן נעים ואיתי בוקסנבוים. אבל אחד עבר להכח ולא רואה שם דשא, והשני החליט שמספיק עומר אחד במשפחה ופרש. אז יש לנו עתיד עם הנוער הנוכחי, או ששוב ניאלץ לייבא את הקובי חסן התורן?

התכונה סביב הנוער מחזירה אותי 30 שנה לאחור, לימים של האליפות המדהימה ב-1977. נשאתי אז בתואר המכובד של עוזר שני לאפסנאי, לאחר שהצטיינתי באימונים כמחזיר כדורים שנפלו לחנייה (הקניון כיום). במהלך הזמן הפכתי לאפסנאי של הנוער אותו ניהלו המאמן ברוך שמואל (שמוקי) והמנהלים משה שלוסברג (פופאי) ורוני שוחט (ציפציף).

הבלם רוני זיידמן היה הדמות הדומיננטית בקבוצה (למיטב זכרוני הוא ממציא המושג "אורדון"), ביחד עם השוער המוטרף אלי ג'רבי, שהיו לו שלושה מחליפים (צ'וצ'ו, בינס ואפרים יחזקאל). התדרוכים לפני משחקים היו מרתקים. שמוקי היה איש מקצוע מצוין, חסיד נלהב ומעריץ של עמנואל שפר והשיטה הגרמנית. לא יודע ממי העתיק את תרגיל הדלת האחורית, שבו המגן פורץ על הקו וכ-30 מטר משער היריב חותך לכיוון האמצע, כשאחד הקשרים עוקף אותו מאחור (ללא כדור), שועט על הקו, מקבל מסירה ופורץ על קו הרוחב כדי לתת פס לגול. זה היה תרגיל מבריק שעבדו עליו באימונים אינספור פעמים והוא בוצע במשחקים בדייקנות פנטסטית. לאף הגנה לא היתה תשובה. לנוער היה אז את החלוץ אברהם חזן, גולר אימתני וכישרון עולה, שהיה הצעיר ביותר בקבוצה, רק בן 16, עם נתוני גובה ומסה והרבה הבטחה. אלא שבבוגרים הפך לאחד המחמיצנים הגדולים ותוך שתי עונות נעלם מהמכתש ושקע בליגות הנמוכות.

שלוש שבתות רצופות נסענו למגרש של הפועל נתניה, שם התקיימו משחקי אליפות הנוער עם ארבע הגדולות – בית"ר ירושלים, מכבי חיפה והפועל ת"א. זוכר מפגש קבוצה אצל ציפציף ביום שישי בערב ואת הרצאת המוטיבציה של שמוקי לשחקנים, את הנסיעות באוטובוס – דממה מתוחה לשם ופארטיות בסיום עם שירים של להקת העוד ואהובה עוזרי (שיר הגביע של בית"ר).

זו היתה קבוצה נהדרת עם אופי וסגל עמוס בכשרונות – טופל'ה, הראל קירשנברג, רפי פלד, אבי כהן, טטי. אבל התקווה שהקבוצה הזו תתחבר גם בבוגרים ותהיה בצמרת הכדורגל נמוגה, בעיקר בגלל מדיניות הרכש של מאמנים עוברים ושבים. תוך שנתיים-שלוש מרגע שעלו לבוגרים התפזרו הרוב לכל עבר ונשארו רק שניים-שלושה מאותה חבורה מופלאה, שהביאה תואר היסטורי וזיכרון קסום.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על הנוער לאן

  1. שחקן עבר הגיב:

    וואי איזה זיכרון ממש צביטה בלב, זו היתה באמת הקבוצה הגדולה ביותר בתולדות הנוער של ר"ג , זוכר את הימים והיה מאבק חזק על מקום בהרכב, כמעט לכל תפקיד היו שני שחקנים, זו היתה יחידת עילית לוחמת עם מאמן כריזמטי עם שאיפות להמציא את הכדור מחדש אבל גם ברוך כמו כל הקבוצה לא הצליח יותר מדי, לדעתי הוא אימן את הבוגרים תקופה קצרה שכעמדו לרדת ליגה ב-1978 וראה שזה לא בשבילו, אז הוא חזר לנוער כדי לגלות את רונן חרזי. אני מקווה שמישהו אולי ירון בר לב ירים הכפפה ויארגן מפגש של קבוצת הנוער ההיא במסגרת עיסוקו בקבוצת הוותיקים, זה יכול להיות אחלה ערב עם כתבה לדורות הבאים שלא נולדו בכלל אז.ץ

  2. aogopds הגיב:

    8RvvgL uvgrdpgmrsoh, [url=http://prpgcsorfzvm.com/]prpgcsorfzvm[/url], [link=http://doxprpthbnvi.com/]doxprpthbnvi[/link], http://ecaqtgklndqq.com/

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s