השער המרגש ביותר

img177/5462/76622784bv1.png 

ובמקום השני: קובי חסן כובש מול מכבי חיפה (צילום: ערוץ הספורט)

לבחור בשער המרגש ביותר שכבשה הפועל ר"ג כמוהו כמו לבחור בשיר הטוב ביותר ב-60 שנות המדינה. יש לפחות 50 שירים שראויים לתואר, כמו שיש 20 גולים כאלה. שימו לב, זו בחירה בשער מרגש, לא בשער משמעותי שחרץ גורל, למרות שמטבע הדברים הם צרובים יותר בתודעה. הבחירה בגול המרגש ביותר היא קצת בעייתית, מפני שבמימד הזמן מדובר בחוכמה שלאחר מעשה. למשל, אם הגול של חלוואני בגמר גביע המדינה היה גול הניצחון, אפשר היה לבחור בו, אבל כולם יציינו את הפנדל של ליעד טפר כגול מרגש מפני שהוא זה שהביא את הגביע. אבל זה לא בהכרח, כמו שתבינו בהמשך.

השער הראשון הכי מרגש שראיתי היה של צביקה היימן מול מכבי יפו בעונת 1970 במכתש, במשחק שהסתיים 1:1. היימן בעט מקרוב לשער המערבי כדור שפגע בחומת האבן וחזר לרשת מאחור. ישבתי אז ביציע הקטן (הצפון-מערבי) מתחת לשירותים, חשבתי שזה נכנס וזינקתי באושר גדול. לא הבנתי למה מסביב אדישים. ר"ג בעטה באותה מחצית שלוש פעמים לשער של דגמי, כדורים שפגעו בחומה וחזרו לרשת מאחור. כשירדו למחצית הייתי בטוח שר"ג מובילה 0:3. ליתר ביטחון שאלתי מישהו כמה כמה, הוא הביט בי בבוז ולא ענה. למחרת נדהמתי לקרוא בעיתון 'דבר' שנגמר בתיקו. ילד בן 10.

שערים מרגשים במיוחד שנצרבו אצלי (בסדר אקראי): שוקו נומדר ב-0:1 מול מכבי יבנה במשחק העלייה (1989). שרון אביטן בשער הניצחון על מכבי ת"א בחצי הגמר. ליעד טפר כמובן, בשער שהביא אותנו אל הארץ המובטחת. חיים צ'יריק בדקה ה-90 במכתש מול מכבי פ"ת (2:2) ב-1972. גול של הקרבה שחלק ממנו שייך לאברם לב, שניתר יחד איתו מול שלמה קיל. קובי חסן מול מכבי חיפה במכתש ברבע גמר הגביע – רגע מכונן בתולדות המכתש, שער של פעם בדור. איציק דגני מזנק ונוגח 1:2 מול הפועל חדרה בחוץ (נגמר 2:2), נדמה לי ב-1976. משחק שהביא לחדרה כאלף אוהדי ר"ג. היתה אווירה מדהימה.

את שער העלייה של טופל'ה מול ראשל"צ ב-1979 ראיתי מהאפסנאות הישנה דרך הגדר, ממרחק 90 מטר. אני זוכר את הקרן, את הכדור שנעלם בין כולם ואז כל היציע שמאחורי השער מתרומם. זה לא היה מרגש כמו לשבת בין האוהדים. היו עוד הרבה שערים גדולים, אבל אלה באמת הכי מרגשים. והנה הגעתי לגדול מכולם מבחינתי: לירן ולדבוים עושה 0:1 בדקה הראשונה מול הרצליה במשחק ההישארות (2:3). בקושי זה החל, העידוד בשיא, אין שלב גישושים, כולם עוד חמים. קרן מהירה, כדור שמורחק ולירן שמכניס רגל שמאל חלשה אך מדויקת. זה היה רגע של אושר שנמשך 20 שניות, ולא חזר אפילו בגול הניצחון של מרקיניוס, גם לא כל כך בשער של קובי חסן מול מכבי חיפה.

נ.ב: הגול המרגש שהכי חיכיתי לו ולא בא, היה בסטרדה מול לבסקי סופיה בגביע אופ"א.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על השער המרגש ביותר

  1. מיקי ר. הגיב:

    מתוך מעיין בלתי נדלה במשך השנים.

    – שער השיוויון של דוד כבדה מול נצרת עילית של איווניר בכפר קנא. כל אחד מהאורדונים במגרש הרגיש שהשער הזה הגיע רק בזכותינו. העוצמה של האוהדים.

    – מההיסטוריה. שער הנצחון של חודורוב מול טבריה. (קישור לתמונה בלחיצה על השם שלי).

  2. אורדון ותיק הגיב:

    הגול של משה אייזננברג מוןל בית"ר ת"א בפתיחת משחקי ליגת העל אחרי שעלינוו ב-1990. איצטדיון ר"ג. הייתי בטוח שזה התחלה של מסע אליפות נוסף.

  3. איציק הגיב:

    בלי ספק ליעד טפר בפנדל האחרון על באר שבע.
    כמו שכתבת הגענו אל הארץ המובטחת אחרי שאכלנו מרורים במשך דור שלם.
    בלוג טוב, שיהיה בהצלחה.

  4. חיים גרינפלד הגיב:

    הפנדל של טפר (אין מה לעשות – פסגת הישגינו).
    הגול של טופלה (המסמר האחרון שהיה חסר כדי להפוך אותנו לאוהדים חולי נפש).
    הגול של מרקיניוס (כי ר"ג יש רק אחת וכשצריך גול – הוא יבוא).
    הגול של שוקו (אבי ברשצקי הגאון מסר באגף שמאל לדני אשכנזי שהגביה, ושוקו ממרחק קצר השחיל את הכדור, הכניע את פרדי לסנר הבלונדיני והרים את היציע).

  5. ירון בר-לב הגיב:

    שלמה בחרת במשימה מאתגרת במיוחד כי למה בעצם אנחנו מתחברים?- לא לשיר הכי יפה אלא לשיר ש"עשה לנו את זה" ומה שעשה לי את זה או בעצם עשו הם (לפי סדר כרונולוגי)-

    -השער של בנצי דרילינגס לרשת של פלוסמן ב1982. שער שהכריע את המשחק ונתן לי חיזוק חיובי שבחרתי לאהוד קבוצה ווינרית עם שחקנים טובים.

    -שער נצחון של טופל'ה על הפועל יהוד בליגה הראשונה ב 1982 בדיוק ביום הבר מצווה שלי.כל האורחים הגיעו לארוע,לחצו לי יד וברכו אותי כאילו זכינו בגביע.

    -שער נצחון של גילרוביץ על הפועל לוד ב 1986 .שער שהשאיר אותנו סופית בליגה במחזור האחרון כשכל המדינה ראתה בשידור חי את הפועל ת"א מכבי חיפה(אני נסעתי עם הקבוצה למשחק באוטובוס).

    -הגול של שוקו נומדר שדקה לפני זה צרחתי לו מהיציע(אחרי החמצה ענקית) שהוא חייב לנו גול.עד היום אני בטוח שהוא שמע ורץ אלי אבל נעצר אצל עופר דהן בדרך…

    -הגול של גולורוביץ(הטעות במקור) נגד שמשון ב1989. שער שניצח את המשחק,החזיר אותנו לחיים בתחתית אבל בדיעבד לא הספיק.

    -השער של מרקיניוס נגד מכבי הרצליה.

    -השער של שרון אביטן על מכביתא –

    הפנדל של ליעד טפר בגמר

    -הגול של קובי חסן נגד מכבי חיפה

    – את העשירי השארתי ממש במקרה ריק…אולי בעוד חודש וחצי מהיום הוא יופיע כאן…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s