זיכרון ועצמאות

 יום הזיכרון: דני זילבר היה ב-1979 אחד משחקני הנוער הבולטים בהפועל ר"ג. קשר תוקף, אינטליגנטי מאוד, רציני מאוד, מוערך מאוד. מהסוג של רפי פלד או אבי ברשצקי. כששחקנים רבים מחפשים לפני גיוסם לצבא איך להתחמק, או נעזרים בפרוטקציות כדי לשרת כעוזרי מניף הדגל בבסיס, זילבר דווקא חשב הפוך. פגשתי בו ביום שישי אחד בבי"ס קלעי, באנו לשחק כדורגל. הוא סיפר לי שהוא מתגייס בקרוב ומתכוון ללכת לצנחנים. הייתי אז אחרי טירונות חצי שנה בגולני, והלהבתי אותו ללכת דווקא לחיל בשר התותחים. שוחחנו דקות ארוכות, סיפרתי לו חוויות מהטירונות. הוא הקשיב ובסיום כבר לא היה בטוח שהוא רוצה לצנחנים. בפעם הבאה שנפגשנו הוא היה באמצע טירונות גולני. "שכנעת אותי", אמר לי, "אני לא מצטער". את הכדורגל זנח לגמרי, ועדיין היו במועדון אנשים שקיוו שאחרי שחרורו הוא יחזור לשחק. הכדורגל זקוק לאיכויות אנושיות כמו שהיו לזילבר. בפעם הבאה ששוב שמעתי על דני זילבר, על סגן דני זילבר, היה באמצע מבצע של"ג 1982. רקטה פגעה בו בעת שעמד במחסום בביירות. מדי יום הזיכרון בשעות אחה"צ, השם שלו מופיע לשתי שניות ברשימת החללים בערוץ 33. אני תמיד מחכה לו.

יום העצמאות: 25 שנה למדינה, שזה חצי יובל, היו סיבה לחגיגה. אביב 1973, עדיין בתקופת האופוריה שאחרי מלחמת ששת הימים, כמה חודשים לפני שהמדינה תיכנס לטראומת מלחמת יום כיפור. ההתאחדות לכדורגל אירגנה אז מפעל מיוחד – גביע הכ"ה. מכיוון שהפועל ר"ג עוד לא היתה סינדרלת גביע טיפוסית, היא ניסתה להתנחם בגביע הזה. אירחנו בשמינית הגמר במכתש את בני יהודה, שהיתה בליגה הראשונה. המכתש היה חצי מלא עם 3,000 צופים. אני זוכר שג'ורג' בורבה כבש לנו את הגול הראשון ממש בפתיחה, ואת בני יהודה שוכבים עלינו רוב המשחק. ואז בא רוני לוי, הלוא הוא בלוטו שלנו, הבלם שנקרא כך בגלל מימדיו שהזכירו את יריבו המר של פופאי (לא זה מהמכתש). הוא קיבל כדור לפני קו האמצע, עצר והרים את הראש. בני יהודה שיחקה כל הזמן על נבדל והבלמים שלה החלו לרוץ קדימה, כי הוא נראה כמי שהולך לתת מסירת עומק. אבל בלוטו הפתיע בגדול. מסירת העומק שלו היתה לו עצמו. הטנק הסורי הזה שעט בעקבות הבישול שלו, השאיר את כולם מאחור והשחיל לשוער רוני וסרשפרונג את ה-0:2. גביע הכ"ה המכובד כבר נראה באופק, אבל ברבע הגמר עפנו בלי בעיה, לא זוכר על ידי מי. נאלצנו לחכות עוד 30 שנה עד שזכינו בגביע אמיתי.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על זיכרון ועצמאות

  1. רוני הגיב:

    דני זילבר ז"ל.
    שיחק שנה מעליי בנערים א'.
    שחקן מצוין ובחור למופת.
    "היכן יש אנשים כמו האיש ההוא".
    יהי זכרו ברוך.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    דני זילבר שיחק איתי בילדים כמה שנים.ילד מדהים,אנושי,ואינלגנטי,אכן בחור מהמשובחים שבבחורים!
    יהי זכרו ברוך!

  3. איציק ארדון הגיב:

    איציק
    אני זוכר את דני משכונת בורכוב יש אולי כמה שזוכרים את המיגרש הקטן ברח המעורר
    מקום מיפגש למישחקי כדור רגל וסל
    דני בחור באמת נדיר באזורינו כמה חבל .
    יהי זכרו ברוך!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s