1976, טרמפ עם שמעון בן יהונתן

img516/5917/img1940zg8.jpg  קלדרון מכניע את ויימן  צילום: עודד סטופניצקי

לכל אוהד יש זכרונות שנחקקו לתמיד, ואלו שלי התחבאו להם בבוידעם בתוך ערימה של שקיות ניילון מתפוררות ובתוכן מאות מחברות ודפים. השבוע הגיע יומם הגדול. לאחר רבע שעה של מאבק בתנאי גובה, אבק וחצי יאוש, ממש כמו החיים במכתש, נשלפה שקית בה קופלו כמה עונות גדולות של הפועל ר"ג. 1975, 1976, 1977, סיקור משחקי בוגרים ונוער, תמונות, חוויות של נער אוהד.

פתאום מתברר לי שכן הייתי במשחק המפוצץ ההוא בעכו, עם סורינוב וקלדרון. מוזר. כל השנים לא זכרתי את המשחק הזה, הייתי בטוח שלא נסעתי אליו, אבל הנה שני דפים מפורטים של הנסיעה למשחק באחד משני האוטובוסים של סורינוב, קלדרון, האוהדים. אבישי הספר אירגן את הנסיעה, הגענו לגבעת נפוליאון רק רבע שעה לפני המשחק, יש תיאור של רני קפרובסקי מתעמת עם אוהדי עכו, שימעלה שוחט זורק חול על האוהדים המקומיים ומורחק, דנישבסקי מחמיץ מקרוב ואז מתחילה המהומה.

חמש מחברות עבות של גזירי עיתונים, צילומים וסיפורים שכתבתי. בתוך אחת המעטפות אני מוצא מגן עצם, מגן קרסול, מגן ירך, כרטיסים למשחקים מול בני יהודה ובית"ר נתניה, וצילום מקורי של קלדרון כובש בפנדל מול אפרים ויימן של ראשל"צ (0:2). זה צילום של עודד סטופניצקי, צלם פרילנס שצילם עבור ידיעות אחרונות. עכשיו אני נזכר שפעם הראל קירשנברג ואני הלכנו אליו הביתה והוא נתן לנו במתנה כמה תמונות מוגדלות שצילם במכתש. רק זו של קלדרון שרדה אצלי. והנה כרטיס נוכחות שדפקתי במפעל עלית, הרבה לפני שהחברה אימצה את מכבי ת"א בכדורסל והפכה אצלנו למוקצית. עבדתי שם בחופש הגדול ובפסח. גם הראל עבד שם לפני הצבא. היינו סוחבים עגלות מלאות סוכריות טופי ושוקולד ממחלקת יצור לאריזה. לפעמים היינו מסדרים לנו איזו זולא בין אלפי ארגזים במחסן למטה, נחים ומדברים על הקבוצה. הראל קירשנברג כבר היה אז בדרך לפרוץ לבוגרים בתור כישרון גדול עם ייחוס (הדוד איצ'ה מדור האליפות).

בתקופה ההיא הייתי חלק בלתי נפרד מהאפסנאות, בניהולו של הג'נרל מנגר איתן קרוק, שהעסיק סנג'רים צעירים כמונו. בני מושיוב היה האפסנאי הראשי, נדמה לי שהיה לו ריב קטן על חלוקת סמכויות עם פוני אשכנזי. משה רייפר היה עוזר אפסנאי, ואני השתרכתי בתחתית שרשרת הבשר. כולנו ילידי 1960 פחות או יותר, תלמידי כיתה י"א, חברים טובים, מוכנים לעשות הכל בשביל הקבוצה.

הגעתו של קלדרון לקבוצה, ביחד עם סורינוב ולוריא, הוסיפה חשמל לאווירה סביב הקבוצה. באימוני השבוע תמיד היו כמאה אוהדים במגרש, ובמשחקי אימון מסכמים בימי חמישי מול הנוער אפשר היה לספור 300 איש ויותר גודשים את היציע הקטן (הצפוני). אלי עזור, כיום מבעלי חברת צ'רלטון ועסקים נוספים, היה אז כתב הקבוצה מטעם "חדשות הספורט" ז"ל. אני זוכר אותו מתדפק על השער המפריד בין היציע לחדר ההלבשה, מתחנן לסיפורים ואת איתן מזהיר אותנו שלא נדליף לו.

ראש הממשלה יצחק רבין הגיע לבקר במסגרת שנת הבחירות, אבל אחד מרגעי השיא באותה שנה, ובתולדות הקבוצה בכלל, היה המשחק במכתש מול הפועל עכו ב-1976. הזדמנות גדולה לחזור לליגה הראשונה. אני זוכר שכל השבוע לא הלכנו ללמוד. שרצנו במכתש מהבוקר עד הערב, אח"כ הולכים לכופר, או לכיכר נח, או לשבת במזנון של פייגלה בווייצמן פינת כצנלסון. ספגנו כל גרם מהאווירה המדהימה, מהמתח, מהשיגעון. הניצחון הגדול 2:3 במכתש מפוצץ מאדם, זה דבר שלוקחים לכל החיים.

img174/5366/img1952gd4.jpg

אז מה יש במחברות שלי? המון דברים מופלאים, אוצר של זכרונות. כתב היד לא דהה, הנייר לא הצהיב והעטיפה היא עטיפת ניילון אדומה ופריכה. חיזרו איתי 30 שנה לאחור למשחק אימון של טרום העונה – 9 בספטמבר 1976. הנה התיאור.

יום חמישי, היום אחרי הלימודים נסעתי עם נייס, רייפר ומושיוב לבלומפילד, למשחק אימון נגד הפועל ת"א. המשחק נפתח ב-4.35 בלי בני רובינשטיין. אחד האוהדים אמר כי סילקו את רובינשטיין והביאו את שלום אביטן. הידיעה זכתה לשמחה רבה בצד אי אמון אצל האוהדים הרבים שבאו מר"ג. אבי בנימין גילה יכולת טובה. לאחר החמצה של שוחט, הבקיעה הפועל ת"א שער בדקה ה-43. פתאום נראה שחקן לבוש במדי הפועל ר"ג מוקף ע"י שלושה אנשים נכנס למגרש. אביטן! עברה השמועה ומיד געש היציע בקריאות ושאגות שמחה – נקרע את ת"א, מי יעמוד בפנינו? תראו, הוא מזיז את התחת…

המחצית נפתחה תוך תקווה לראות משהו מאביטן. בדקה ה-55 ו-0:2 להפועל ת"א. בדקה ה-70 ראינו את אביטן. בעיטת עונשין מ-25 מטר. יוסי נעים הסיט לאביטן, ששולח טיל לזווית העליונה ורק זינוק טוב של בז'ראנו מנע שער. דב זאדה מרים כדור מימין (75), הכדור פוגע בשחקן תל אביבי וחודר פנימה. דקות מעטות לסיום חודר שוקי (דנישבסקי) לרחבה, חולף על פני שני תל אביבים ובועט פנימה, 2:2.

יצאנו החוצה, נכנסנו לאיצטדיון לחדרי ההלבשה. שם ליד המסדרון התגודדו רבים בבקשה לראות את אביטן. טורק יוצא החוצה, אלי אפרתי מנהל הפועל ר"ג לשעבר משוחח עם קלדרון. אבי בנימין יוצא החוצה. נייס שואל את יהודה ששני אם יש לו מקום לר"ג. ששני מצביע על מכונית צהובה שחונה בחורשה זעירה באפילה. ניגשנו אליה, זו היתה מכוניתו של שים בן יהונתן (המאמן). מסביב עמדו 5-4, חשבנו שאין מקום, אבל משניגש שים ראינו שהוא לבד. בני מושיוב שאל אם יש מקום, שים שאל אם אנחנו לר"ג, ענינו כן והוא אמר בבקשה היכנסו. נכנסנו. רייפר ישב ליד בן יהונתן ואני ובני מאחורה. נייס נסע עם ששני.

בדרך דיברנו על הפועל ר"ג. אביטן אכן הוחתם, את רובינשטיין זרקו משום שלדברי בן יהונתן הוא לא הצדיק את הציפיות. לשאול חייק אכן יש את הראש הטוב ביותר בארץ, על זה אין מה לדבר. לבית"ר נתניה, אמרתי, יש הגנה טובה, אהרוני ולרמן. אמרתי לשים שנגד הפועל נתניה ייזהר כי יש להם שלישיית חוד חזקה, וילנר, בנק ובלייברג. ובן יהונתן אמר שהשלישה שהזכרתי היא בין הטובות בארץ. לרוני יעקובסון יש בעיות עם הברך והוא סובל מכאבים איומים.

שים אמר שהוא מאמן את הקבוצה בפארק הירקון ולדבריו קשה מאוד בתנאים כאלה. הוא מקווה שהמגרש בגבעתיים יהיה כשיר כבר. בשבת יש משחק נגד מרמורק, ביום רביעי נגד בית"ר ת"א באבו כביר, ובן יהונתן ינסה להעביר את המשחק למכתש אם יהיה כשיר. אחר כך תיפתח הליגה ומה יעשה אז הוא לא יודע. אמרתי לו שיעשה משחק נגד אחת הקבוצות מהליגה הארצית (הליגה השניה) כמו הפועל פ"ת, אבל הוא אמר כי נגד פ"ת הוא לא רוצה משום ש… כאן לא שמעתי את הסיבה.

רייפר אמר שיצטרכו לחזק את הרשתות עקב בואו של אביטן, ובן יהונתן אמר שלא צריך להגזים. הוא אמר שבמכבי חדרה היה לו תענוג לעבוד, ושזו קבוצה טובה. בני שאל אותו אם לדעתו נעלה, ושים השיב שלפני המשחק הראשון הא חושב רק על המשחק הראשון, ואחרי זה על המשחק השני, ואחרי השני אתה יודע מה? ובני ואני השבנו ביחד – על המשחק השלישי. שים חייך. שאלתי אותו אחרי שיעקובסון יחלים מה הוא יעשה עם נעים, ורייפר אמר לי – את זה תשאיר למאמן. שים חיזק את דבריו בנחת רוח. לקראת סוף הנסיעה הוסבה השיחה להפועל ר"ג בכדורסל.

ליד המכתש עצר שים ויצא בחופזה ממכוניתו. הודינו לו. נכנסנו אחריו למכתש. בחדר ההלבשה התקלחו השחקנים, ובן יהונתן אחרי שנועץ במשה שטרן אמר – חבר'ה, ביום שבת פה ב-2.15.

יצאתי מהמכתש בשעה 6.40 בערב, פוסע לאט בעלייה התלולה, החשיכה הבליטה את אור הפנסים העמום ושקט מופלא שרר מסביב.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על 1976, טרמפ עם שמעון בן יהונתן

  1. קונגו הגיב:

    ממש העולם המופלא הבאת לנו. הייתי עוד ילד שכקלדרון וסורינוב דרכו במכתש ובכל זאת אני זוכר קצת את האווירה.
    אגב, הביקור של רבין במכתש לא עזר לו כי הוא התפטר זמן קצר לאחר מכן בגלל חשבון הדולרים ואחרי זה המערך הפסיד לליכוד במה שמכונה מהפך 77.

  2. להשכלת האורדונים הגיב:

    נחמד,שטחי ולא יותר
    כאחד שהיה באפסנאות-קרי חדר הלבשה,נשמח לישמוע תאורים פיקנטיים יותר-
    שימעלה שוחט ומצ"ח,קלדרון וסורינוב בהתערבויות מול הנוער שנותן להם בראש בחמישי,
    זילבר הקומנדו,שמינית גמר מול הפועל תא,נעלי הכדורגל החדשות שאולצו לעבור טסט לפני ששחקנים נעלו,ההשקיות הפתאומיות לפני משחקים,כינוי האורדון שהומצא על ידי רוני סידמן בטכניקום ויובא למכתש,שפנצר ואבישי בהתרמות אוהדים במשחקים לקלדרון,
    התעלמות אוהדים מאברם לב,שמואל הנדוורג השופט ועוד,,,,,,,,,

  3. יש עלי דשא הגיב:

    שימו לב לתמונה מאחורי הכינוי או בקישור הבא.

  4. מ- YNET הגיב:

    שימו לב לכתבה בקישור מאחורי הכינוי או בקישור הבא.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3550663,00.html

    מי שיכול שיסרוק את הכתבה המלאה בכלכליסט מהיום ויעלה לפה.

  5. שלמה מן הגיב:

    ל"משכיל האורדונים": יש לי כמה זכרונות מהאפסנאות, והן יגיעו כמו שאמר יצחק שמיר בזמנו – בזמן הנכון ובהקשר המתאים. לא בבת אחת.

  6. אדום עתיק הגיב:

    למרות שהעקרון(זכרונות מהאפסנאות ) כבר ממוחזר עדיין יש כאן נוסטלגיה משובחת ומסע במנהרת הזמן. בכלל הבלוג הולך ומשתבח.

  7. שי הגיב:

    הכל בדז' וו:
    דני זילבר, רוני לוריא, אבי בנימין, דגני (הקצר) ו…שמעל'ה שוחט (נדמה לי שבסוף המשחק חיכתה לו המשטרה הצבאית והוא נעלם לה ב'דילוג' מעל לחומה המזרחית של בורוכוב).

  8. אדום הגיב:

    סבבה של סיפורי המכתש. תמשיך בטוב שלוימה.

  9. הדויזייה העירקית הגיב:

    גם אני ואחיי הינו תקופה מסויימת באפסנאות אצל איתן קרוק ולפניו מי שלא זוכר היה אדם בשם וולגשטיין. זה היה איי שם בסוף שנות השישים תחילת שנות השבעים והיה מאוד מעניין להיות קרוב לשחקנים של אותה תקופה נפלאה ( העונה נגד מכבי יפו) והיה גם ניסלה מוכר הכרטיסים ובנו אילני שגם לו עזרנו ( שווה כתבה בפני עצמו ) ואיך אפשר בלי להזכיר את האוהד המיתולוגי ביותר שגם הוא שווה סידרת כתבות הלא הוא מוישה לוטו וחבריו הקרובים אבי שפנצר ומאיר כהן לימים אביהם של האחים כהן ששיחקו במכתש ועוד רבים וטובים ששוים איזכור . יונתן הוצדוף ועוד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s