בוקסה

סיפורו של המגן המסור משנות השבעים * אביו היה מהפרלמנט הפולני במכתש * תקופת קלדרון, שוחט, סורינוב * ועד לשלושת בניו ששיחקו בבוגרים * אבא של עומר מדבר

אבי בוקסנבוים היה מה שנקרא "מגן מסור", אפור, שחקן נשמה. קשה לומר שהטביע חותמו על הקבוצה כשחקן, אולי פה ושם כמאמן. הוא מסוג הסמלים השקטים, דוגמת אבי ברשצקי. 14 שנה שיחק בבוגרים, החל משנות השבעים, מעולם לא עבר לקבוצה אחרת. הוא זה הפועל ר"ג, והפועל ר"ג זה הוא. כל שלושת בניו שיחקו בבוגרים של הקבוצה, אשתו לילי היתה אוהדת שרופה, וגם כיום כשהם כבר לא מגיעים למשחקים ולא מחוברים במיוחד, הבית שלהם מלא בחברים אוהדים – מוטי מרקוביץ', דרור פינקל, חזקולה, מומו בן עמי, סומך ועוד.

את הכינוי בוקסה המציא לו בני קונפורטי, כשאימן בר"ג (1975) קדנציה קצרה לפני שגורש על-ידי האוהדים בסיום 0:0 מול מחנה יהודה בחוץ, כבר במחזור השני. פשוט, המילה בוקסנבוים היתה קצת ארוכה ולא אטרקטיבית לצעוק. גם השם הפרטי של בוקסה הוא חלק בלתי נפרד מהמכתש. מי שיחפש טוב טוב בטריבונה שמאחורי השער, יגלה את השם "אבי" חרוט על הבטון. זה היה בוקסה בן ה-11, שבשעה שיצקו את הטריבונה (1966) היה מתגנב וכותב את שמו.

כיום, בגיל 53, הוא מנהל את מחלקת איסוף ופינוי אשפה בעיריית גבעתיים, ג'וב שאותו הוא חייב להפועל ר"ג. בתקופהן ששיחק לא שילמו כמעט לשחקני בית, ובתמורה סידר משה שטרן, מזכיר העירייה ואוהד גדול של המועדון, כל מיני עבודות לשחקנים. כמו שבשנות השישים סידרו לשחקנים עבודה באגד או בחברת החשמל. 22 שחקנים מהפועל ר"ג קיבלו בשנות השבעים ג'ובים בעיריית גבעתיים, רק אבי בוקסה שרד.

מה זה בשבילך הפועל ר"ג?

 הפועל ר"ג בשבילי זה כל החיים שלי. קודם כל אני גדלתי ליד המכתש, בסירקין, בכיכר נח.. אני מכיתה א' כבר הייתי במכתש.

גם אבא שלך היה אוהד ר"ג.

 אבא שלי זכרונו לברכה, יוסף, אהד את הפועל ר"ג מאז שנוסדה. בתקופה ההיא היתה חבורה של פולנים ניצולי שואה, שהיתה להם שורה ארוכה ביציע של הקיוסק. כל שבת הם היו מתאספים בשמונה במכתש. היתה להם שורה למעלה, לפני שבכלל אנשים ידעו מה זה הפועל ר"ג. ובמשך השנים השורה התדלדלה והיום היא כבר לא קיימת כי האנשים האלה כבר לא קיימים. אבא שלי היה חלק מזה. כשהייתי שחקן בילדים, הוא בכלל לא היה בא למשחקי חוץ. היה יושב בשורה, שם היה הפרלמנט של הפועל ר"ג. בשעה אחת החבורה הזו היתה מתפזרת הביתה, אוכלים צהריים וחוזרים. ככה זה היה שנים.

איפה למדת ביסודי?

בבורוכוב. והמכתש, כל החיים שלי היו שם. אני חושב שהתוספת היחידה שלי להפועל ר"ג הנוכחית, שאין לי שום קשר לנעשה אליה, זה שבזכותי הפועל ר"ג משחקים היום במכתש. אני חושב שבלעדיי הפועל ר"ג לא היו משחקים שם היום.

איך זה קרה?

הפועל ר"ג היו שנתיים בווינטר ולא היה לי אז שום קשר להפועל ר"ג, חוץ מאשר לבוא מדי פעם למשחקים. ובתקופת ההנהלה הקודמת, כדורי, אלי ניר ונחום, המכתש נמכר, ואמרו שאי אפשר לשחק על המכתש וכל מיני סיפורים. ובא אז המפרק שלא ידע מה יקרה, ואחד הדברים הטובים שעשיתי להפועל ר"ג, וזה בעזרתו של קוריס, שגרמנו שהפועל ר"ג כן ישחקו במכתש.

מה היתה התרומה שלך בדיוק?

אני זה שטענתי בפני המפרק שזה לא נכון שאסרו מההתאחדות לכדורגל על הפועל ר"ג לשחק במכתש, שזה הכל סיפורים ושכן אפשר לשחק שם. ועל ידי המפרק וקוריס הגענו להתאחדות והם נתנו כל מיני תנאים. אני זה שעוררתי את כל העניין והייתי חלק מההתארגנות, והנה הם שם. חלק גדול מזה שר"ג נשארו בליגה, עלו ללאומית ובעונה שעברה כמעט עלו לליגת העל, זה רק בזכות המכתש. כי הפועל ר"ג בלי המכתש זה כבר לא אותו הפועל ר"ג שאנחנו רוצים לראות. לכל קבוצה יש משהו שהיא מזוהה איתו. הפועל ר"ג קיימת כיום הרבה הרבה בזכות המכתש. אין היום הרבה קהל להפועל ר"ג, ומה שיש זה קהל מאוד נאמן וקהל שמזוהה מאוד עם המכתש. אם היו מוכרים את המכתש, גם הקהל הזה היה נעלם.

גם אני, כששיחקנו אז בווינטר, הרגשתי שעוד מעט אני פורש.

באיזשהו מקום אנחנו שייכים לדור שיצאה לנו ההתלהבות, יצא לנו הכל, אבל עדיין כשפותחים עיתון מחפשים ישר את הפועל ר"ג. כן זזים לי דברים, כן אכפת לי. יש משהו פנימי. והנה כשהפועל ר"ג כמעט קרסו, אז התעוררה איזו חבורה ואני ישר נרתמתי לבוא לעזור. זה לא משהו שאנחנו יכולים להתנתק ממנו, זה משהו שקיים בתוכנו. אבל עברנו כל כך הרבה, אתה יודע, אני ואתה, אתה יודע בדיוק מה, אז ההתלהבות וכל זה עבר מאיתנו. יש את הדור הצעיר שמתלהב, ומה שחסר זו ההצלחה, מה שייצור עוד גוש של אוהדים, ואני מקווה שבשנה הבאה הם יעשו את זה ויעלו.

כל השנים שיחקת מגן ימני?

לא, אני התחלתי קשר אחורי בילדים ואחר כך מגן ימני.

היית בתקופת הזוהר של מחלקת הנוער.

היתה לנו מחלקת נוער אחת הטובות בארץ. אני חושב שאחרי מכבי ת"א והפועל ת"א, היתה לנו מחלקה טובה כמו הפועל פ"ת. תמיד היינו בליגה הראשונה. רק בעשור האחרון כל מחלקת הנוער של הפועל ר"ג ירדה. בשנים האחרונות יש רק שחקן הרכב אחד שגדל במחלקת הנוער, מה שלא היה בחיים, וזה תמיר בן עמי. חוץ ממנו אף אחד יותר לא גדל פה.

שי בנאי וגיא שוסט.

אז שי בנאי גמר את הכדורגל, וגיא שוסט שיחק רק שנה אחת בנוער, הוא גדל בכלל במכבי ת"א. אז בוא נאמר שחוץ מתמיר בן עמי שעשה את כל מחלקת הנוער, אין אף אחד.

זה מצב שבחיים לא היה בהפועל ר"ג.

בחיים לא, בכל ההסטוריה של הפועל ר"ג לא היה. כשאני אימנתי את הפועל ר"ג, כשבאתי בעונה של קפיטולניק, זה מה שהעלה אז את הפועל ר"ג. מתוך קאדר של 24 איש היו 20 שגדלו באגודה. כל השנים היה ככה, וכנראה שמשהו לא בסדר במחלקת הנוער שלא מייצר שחקנים לבוגרים. זה לא משהו של שנה שעברה, זה משהו של עשור.

אתה עלית לבוגרים ב-1970?

אני עליתי בשנת 1971.

תזכיר את שמות שחקני הבית שהיו איתך.

היו הרבה, משה זילבר, שימעלה שוחט, תשמע, כל הקבוצה. אין שנה מאז שאני זוכר את הפועל ר"ג, נגיד מ-1971, שלא היו בה שחקני בית. אם זה דני קופמן, דנישבסקי, אברם לב, רוני לוי. מי שיסתכל על ההרכבים של הפועל ר"ג, יראה ש-70 אחוז תמיד הושתת על שחקני בית.

בעצם אתה היית בדור שבא אחרי הטראומה הגדולה של ההפסד למכבי יפו והכישלון לחזור לליגה הראשונה.

בדיוק שנה אחרי זה באנו. נכון שזה היה אחרי הטראומה של מכבי יפו, אבל גם לא הרבה אחרי תקופת השיא של הפועל ר"ג, שבע שנים אחרי שזכו באליפות, כמה שנים אחרי שהקבוצה ירדה לליגה השניה. וזו תעלומה בשבילי כל כך גדולה, איך זה שרק בתחילת שנות השמונים הצלחנו לעלות חזרה. כי שחקני בית היה לנו, ומבחינת משאבים של קבוצה לליגה הראשונה היה לנו, והיה לנו קהל וכל התנאים של קבוצה לליגת העל, ואני לא יודע למה רק בשנות השמונים עלינו.

היה כזה לחץ לעלות עד שב-1975 פתחו את הכיס לרווחה והביאו את קלדרון, סורינוב ולוריא.

הביאו שלושה שחקנים ברמה גבוהה ולא הצלחנו, ואני חושב שפה מתחילה הנסיגה הגדולה של הפועל ר"ג. מפה גם מתחיל הסיפור של המכתש. גם כשעלינו ב-1980 עם ליאון זה לא הספיק. כשעלינו עם ליאון שוב ב-1989 זה כבר לא היה אותו קהל. הנסיגה החלה כשלא הצלחנו לעלות עם קלדרון, עם שימעלה.

איך היה קלדרון מבחינה מקצועית וחברתית?

אין ספק שרוני קלדרון היה השחקן הכי מוכשר שהיה בהפועל ר"ג, הכי מוכשר. לא חושב שהיה או יהיה אחד כמוהו, ובכלל בכל הכדורגל הישראלי. תאר לך שמנצ'סטר יונייטד תרצה היום שחקן בן 17 מישראל. ואייאקס של אז היתה יותר גדולה ממנצ'סטר יונייטד. שלוש שנים ברציפות הם היו אלופי אירופה, והם בכל מחיר רצו אותו. הוא היה ילד בן 17 או 18. הוא היה שחקן ענק. הוא בא למכתש, אבל מה, הראש שלו לא היה כל כך בכדורגל. כי אם הראש שלו היה 50 אחוז בכדורגל, אין ספק שהיינו עולים. הוא אהב מאוד את הפועל ר"ג. מבחינת אימונים הוא היה פעם בא ופעם לא, ואם כן אז היה רץ אימוני כושר בצד. הוא השתלב פה מאוד, אבל אם היתה לו טיפה רצינות הוא היה יכול לקחת אותנו לגבהים. הוא וסורינוב באו עם הרבה רעש וטרראם. להגיד שזה השפיע לטובה, זה לא השפיע לטובה.

למה?

כי הם באו כוכבים וזה הוריד ממך אחריות ומתח, יותר הסתמכנו עליהם. כל השחקנים הסתכלו עליהם ואמרו – זהו, הם יעשו את העבודה. כך שכל מה שקרה מסביב לא עשה לנו טוב. עובדה שסורינוב אחרי הפועל ר"ג הלך לקבוצות שרצו לזכות באליפות, הלך לנבחרת, הוא היה שוער ענק, לדעתי אין כיום בכדורגל הישראלי שוערים כמוהו.

הוא היה יותר טוב מחודורוב?

אני לא רוצה להגיד, כי גם אני גדלתי על חודורוב האגדי, אבל אני לא חושב שחודורוב בכדורגל של היום היה יכול לשחק. מה היה הגובה שלו? מטר שישים ושש, או שמונה, לא יותר. היום אין שוערים בנתונים שלו. לעומת זאת, סורינוב היה שוער ענק בכל המושגים, גם כשוער, גם גדול בגוף, אבל קשה להשוות ביניהם, כי חודורוב הוא אגדה שגדלנו עליה.

איך באמת הקבוצה תפקדה עם הכוכבים האלה?

אנחנו סמכנו יותר מדי על רוני. היו לנו שחקנים טובים בקבוצה, שוקי דנישבסקי, אז בוא נאמר שזה הוריד משוקי את היכולת שלו, הוריד מכולם. כנראה שלא ידעו איך לשלב את זה בצורה נכונה, כי גם שוקי היה ילד מוכשר מאוד, ולא ידעו איך להפוך את זה למקסימום. אנחנו כשחקנים צעירים חשבנו שרק נעלה על המגרש ורוני יעשה את העבודה. העובדה היא שכשרוני עזב את הקבוצה אחרי שנתיים וחצי, הקבוצה כמעט התפרקה, כמעט ירדה ליגה, כל שחקני הרכש עזבו, נשארנו שחקנים מקומיים, דני קופמן, אני. בא ברוך שמואל, העלה קבוצה שלמה מהנוער וניצלנו בדקה ה-90, ושנה אחרי זה הקבוצה עלתה בקלי קלות בלי שחקני רכש.

בתקופה של קלדרון, היתה פה קבוצה מצוינת, עם שאול חייק בשפיץ.

קבוצה מעולה היתה לנו. קבוצה מצוינת. לפי דעתי מה שהרס אותנו זה המקרה בעכו (פיצוץ המשחק). היה שם משהו עם סורינוב מאחורי השער, הוא פתאום רץ, אני לא זוכר.

זה התחיל בזה ששימעלה שוחט זרק חול על הקהל של עכו.

זה התחיל עם סורינוב, אחר כך זה נרגע ואז היה עם שימעלה דין ודברים עם הקהל, אז סורינוב רץ ואז רוני קלדרון, וכל מה שקרה עם זילבר וכל הברדק הזה. זה מנע מאיתנו את העלייה באותה עונה.

למרות ה-2:3 הגדול במכתש על עכו בסיבוב השני.

בטח, עשינו להם פה הצגה. היה 0:3 וכמעט 0:4 ואז עשינו שואו לקהל וכל הדברים האלה, והם ניצלו את זה וצמצמו. קלדרון עשה הצגה במשחק הזה, הצגה.

עם גול לחיבורים.

מה זה גול, גול מדהים.

אתה זוכר את התכונה לקראת המשחקים?

אתה היית במשחקים האלה, אתה יודע. אז לא היתה טלוויזיה. תראה, בשנת 84 היה באולימפיאדה הקרב הגדול בין קרל לואיס לבן ג'ונסון, כל המדינה דיברה על המאה מטר האלה. אני זוכר שרצנו באמצע הלילה לראות בטלוויזיה בשידור ישיר. אבל היום כשיש כל השידורים האלה בטלוויזיה, זה כבר לא אותו דבר. עברו 20 שנה, יותר, אבל פעם אתה זוכר איך היינו מחכים לראות אולימפיאדה, את נאדיה קומאנץ', כל דבר, כמה היינו מחכים לשידור הישיר, אפילו בהתעמלות. היום אתה תראה התעמלות? מרוב כמות זה כבר לא אותו דבר.

וככה היה גם כאן לפני עכו, כולם חיכו להצגה הטובה בעיר.

כן, ככה היה הפועל ר"ג אז. היה בתי קפה, היה מה שאין היום, כי עם כל הכבוד ליגאל כוכבי ולציפציף, שהיום הם רק שניים, בתקופה ההיא היו המון בתי קפה. האנשים היו עוברים אחרי המכתש לבתי הקפה, האוהדים, השחקנים.

איפה אתה היית יושב?

בכיכר נח ובכופר. בכיכר נח היה גלידריה פסח, אני לא יודע אם זוכרים את זה. אחרי זה הבית קפה של שולי ואחרי זה ארלי וציפציף. אז עוד לא היה ציפציף בכופר, זה היה פאלאס. היה גם מתוקי, היו כמה בתי קפה שאתה היית עובר בין כמה מקומות.

אז היה את קלדרון ושימעלה, שתי אטרקציות גדולות בהפועל ר"ג בתקופתך.

שימעלה שוחט זה גם אחד הפספוסים הגדולים ביותר של הפועל ר"ג. יכול להיות שגם שלו, אבל גם של הפועל ר"ג, שלא ידעו איך לטפל בו. אני רואה את רונן חרזי, שאני הייתי מנהל מקצועי בתקופה הטובה שלו כשהוא עלה ליגה עם ליאון כמאמן, הוא והמשולש הגדול שעשינו – שוקו, שמריה וחרזי. וחרזי היה באמת כישרון גדול. הגיע לנבחרת, לבית"ר, ואני מסתכל על שחקן כמו שימעלה שוחט, שהיה פספוס ענק…

אבל אלה שני שחקנים עם אופי שונה. חרזי היה ילד טוב, שימעלה לא היה כזה.

לא חושב ככה. עם כל הכבוד, שימעלה בא מבית של הורים טובים. אבא שלו היה חולה על הפועל ר"ג, וכששימעלה שיחק זה היה בשבילו חגיגה. הוא היה בא כל משחק, כל אימון, שימעלה היה גר מתחת למכתש, היתה לו דירת חדר ליד קלעי, השירותים היו בחוץ. הוא לא גדל בתנאים הכי נורמלים, אבל הוא היה הכישרון הכי גדול שגדל בהפועל ר"ג. להוציא את רוני קלדרון, שלא גדל בהפועל ר"ג. אני חושב שהוא גם אחד הפספוסים הכי גדולים בכדורגל הישראלי. הוא שחקן שלא התאמן בכלל, שחקן שצורת החיים שלו וכל מה שהיה סביבו… וכל מה שהוא נתן היה אולי 20 אחוז מהיכולת שלו. וזה אחרי ששתה בלילות, אני לא יכול להסביר מה הבן אדם הזה עשה בלילות, חי חיים לא ספורטיביים, אבל ראו את כל הכישרון שלו במשחקים. חרזי היה כישרון ענק, אבל לא ברמה של שימעלה שוחט. שימעלה היה לו כישרון מדהים, הוא היה אחד השחקנים המהירים שהכרתי. היתה לו מהירות שהיום באירופה אין.

אני זוכר אותך כשחקן צעיר בבוגרים מסתובב במכתש עם לילי, שהיתה בורחת בגללך מהלימודים בתיכון קלעי.

לא בורחת, היתה עוזבת את בית הספר ובאה אליי. היתה באה לאימונים. אבל היא לא בזכותי אוהדת הפועל ר"ג.

לילי: אני בכלל באה ממשפחה של הפועל ת"א, אבל הפועל ר"ג היה יותר קרוב.

באיזה גיל הכרתם?

היא היתה בת 15 וחצי ואני 19 וחצי. לא זוכר איך הכרנו, אולי בגלל הפועל ר"ג, ואני לא חושב שהכרנו במכתש. במכתש הכרנו בפעם הראשונה?

לילי: כן.

אבי: אה, נכון, נכון.

לילי: נשארתי לראות אימון והוא אחרי האימון התחיל לדבר איתי. הייתי בכיתה י'.

אבי: נכון, נכון, ואז גם בשבת ראיתי אותך.

מה מצאת בו, לילי? כולה מגן ימני. לא חלוץ או קשר מרכזי, לא כוכב.

אבי: כן, כולה מגן ימני הייתי.

לילי: הוא היה הכי נחמד בקבוצה.

מה שאני זוכר ממך זה מגן נמרץ, קשוח ולא מתפשר, אבל בקטע ההתקפי היינו אוכלים ממך קש. היית פורץ על הקו ומגביה החוצה.

לא חושב. אני חושב שהרבה גולים סידרתי להפועל ר"ג. אני שיחקתי המון שנים בקבוצה, משנת 71 עד שנת 85…

כמה גולים יש לך?

לא יודע, אין לי הרבה, אז זה היה לא כמו היום. אל תשכח שעד שנת 80 מגינים היו מוגבלים. היה אסור להם לעבור את האמצע, לא כמו היום שאתה רץ. גם מבחינת אימונים זה לא אותם אימונים, לא אותם תנאים. אל תשכח את המכתש בתקופתי. ללכת עליו זה היה… היה…

סכנת נפשות?

סכנת נפשות. אתה רץ ומישהו רץ אחריך, לא נעים. זה לא כמו היום שמשקיעים בדשא. היום איך שהמכתש נראה זה אגדה לעומת התקופה שלי. בחיים מחלקת הנוער בתקופה ששיחקתי לא יצאה מהמכתש, כולם היו מתאמנים ומשחקים רק במכתש, אז תאר לך איך היה נראה המכתש אחרי חודשיים מפתיחת העונה. זה לא רק להרים מדויק, אפילו סתם לרוץ עם כדור היה בעיה.

בוקסה (משמאל) מול אריה וילקומירסקי, בדרבי מול הכח

איזה משחק אתה זוכר במיוחד?

אין לי בראש כאלה דברים, זו תקופה ארוכה כל כך. כל הזיכרון שלי הוא באופן כללי. זה שאימנתי פה זה גם תקופה. אני יכול לחלק את התקופה שלי כשחקן בקבוצה לשניים. זה עד שנת 1980 אחרי עידן קלדרון. אפילו התקופות שעלינו זה תקופות אחרות בשבילי. בוא נאמר שמ-1981 מתחילה נסיגה בהפועל ר"ג. עד אז היתה אווירה כזו של כיף לבוא לאימון וההתערבויות בקהל, ואז התחילה נסיגה. כיום כשמגיעים 500 איש למשחק, אז אנשים מרוצים, וכשיש אלף איש במכתש אומרים – או-אה תראה מה זה. וזה מאוד עצוב לראות את זה. כי פעם היו אלף מגיעים למשחקי חוץ.

למה הפועל ר"ג בשתי העליות לליגה הראשונה, בשנות השמונים המוקדמות, כשאתה שיחקת, ירדה מיד בכל פעם שעלתה?

בפעם הראשונה באנו לליגה לא מוכנים. בפעם השניה הושקע הרבה כסף וגם אני לא מבין מה היה. זו הקבוצה הראשונה בכדורגל הישראלי, ועד היום לא שברו את השיא הזה, שקיבלה הכי פחות גולים מכל הקבוצות, עם אסייג בשער. ירדנו אמנם בגלל הפרש שערים, לא נתנו כמעט גולים, אבל לא ספגנו. קיבלנו רק 17 גולים. האלופה קיבלה יותר מאיתנו.

אבל במשחק האחרון בבאר שבע, שלום אביטן סיפר אחר כך שהם נתנו לכם את המשחק ולא לקחתם, נגמר 0:0 וירדתם.

אז בוא תשמע מה היה. אנחנו הלכנו שבועיים קודם למשחק חשוב מאוד מול מכבי ת"א ביפו וניצחנו 0:2. הם אפילו לא התאמצו, זה מאוד מצחיק. הפועל ר"ג שונאים את מכבי ת"א אולי בגלל הכדורסל, אבל בכדורגל יספרו לך כל האנשים בתקופתי שאת מכבי ת"א אין לנו מה לשנוא. אז ניצחנו את מכבי, אבל הפועל ת"א היו חברים של מכבי יפו, שהתמודדו איתנו נגד הירידה, והפועל ת"א ניצחו אותנו והפסידו ליפו. עם מכבי ת"א היה הפוך. דוביד אימן אז את מכבי ת"א, ומכבי נתנו לנו את המשחק. ואז באנו למכתש מול שמשון ת"א וחמישה שחקנים לא יכולים לשחק בגלל צהובים, ואם אתה זוכר על חמישה צהובים היו יושבים אז שני משחקים בחוץ. אברם לב, הרצל פיטוסי, אני, דרייפוס ועוד מישהו לא יכולים לשחק שני משחקים אחרונים. באנו למכתש נגד שמשון, הובלנו 0:1 ואז ארביב כבש גול, 1:1. אם היינו מנצחים היינו נשארים בליגה. ואז משחק אחרון בבאר שבע, שחייבים לנצח בגלל היחס הגרוע. אז נגמר 0:0 וירדנו שלוש קבוצות. אנחנו, כפ"ס ויהוד.

מה הלאה?

אני פורש ממשחק כי נמאס לי, אין כסף בהפועל ר"ג, היה ברדק, עוד לא הייתי בן 30. ואז הפועל ר"ג נכנסים לתקופה קשה מאוד, כמעט יורדים ליגה. אורי קרני (היו"ר) רצה להביא מאמן אחר. היה אז יצחק ויסוקר פה. אני כבר לא הייתי שייך להפועל ר"ג, לא הייתי הרבה זמן במכתש, איזה שלושה ארבעה חודשים, וקופלר היה מאמן זמני. ולא אשכח את זה, עברתי ליד המכתש, עצרתי את האוטו, נכנסתי, דיברתי איתו. הוא אמר שרוצים להביא איזה מאמן. שאלתי אותו – אתה תוכל להשאיר את הקבוצה בליגה? הוא אמר לי – אני חושב שכן. הדלקתי את האוטו, נסעתי לשאול סווירי (מזכיר מועצת הפועלים), דפקתי לו בדלת, אמרתי לו – שאול, אני מבקש ממך לעשות לי טובה. אמר לי מה. אמרתי לו – אני מבקש ממך להשאיר את קופלר מאמן בהפועל ר"ג, והפועל ר"ג יישארו בליגה. אם לא, הפועל ר"ג יתרסקו.

למה אמרת לו את זה?

כי חשבתי באותו רגע שצריך מישהו מתוך המערכת שאיכפת לו מהקבוצה. זה קרה אחרי חמישה חודשים שלא הייתי במכתש, אחרי ש-21 שנה לא עזבתי את המכתש לרגע. ובאמת קופלר קיבל את הקבוצה והשאיר אותה בליגה. אחרי זה עשיתי לי התנתקות מהפועל ר"ג, לא הייתי בה שנה או שנתיים. ואז היתה איזו מצוקה בהפועל ר"ג. חזי ויטקובסקי (היו"ר) לא הרגיש טוב, עבר משהו, והוא קרא לי ואמר – קח את הפועל ר"ג, תעשה מה שבראש שלך. רוני לוי היה אז מחזיק תיק הספורט במועצת הפועלים. קיבלתי את המושכות, הייתי מנהל מקצועי, חתמנו עם ליאון קונסטנטינובסקי. היה לנו בקבוצה את שולי גילארדי וחרזי, הבאנו את שוקו ושמריה ועלינו ליגה. ככה חזרתי להפועל ר"ג. עשינו עונה גדולה, ואחרי זה מינינו את דרור קשטן ואני התחלתי קורס מאמנים. בעונה עם קשטן הסיפור של באר שבע חוזר על עצמו, וירדנו ליגה.

איך אתה מסביר שהיו בקבוצה שני זרים טובים וכמה שחקני נבחרת ומאמן טוב, ולא הצלחנו להישאר?

זה כישלון גדול מה שקרה לנו. לא יודע איך להסביר. היה לנו את המאמן הכי טוב בארץ, היתה הנהלה פנטסטית, לא היו בעיות של כסף, היו לנו שני זרים מדהימים, היו שחקני נבחרת, חרזי, גילארדי, היתה לנו קבוצה טובה, למרכז טבלה ומעלה, ואני חושב שמי שינסה לפענח לא יצליח. זה היה כישלון גדול של כולם.

ואז?

שנה אחרי זה הביאו את דוביד שוייצר כמנג'ר ואני המאמן. והשנה ההיא היתה לנו קבוצה ענקית. היינו בתקופה אדירה. אפילו אלה שנלחמו איתנו לעלות, יבנה, קיבלו פה שלוש חתיכות. אבל אז באה מלחמת המפרץ והזרים, פאשב וכל אלה, עזבו. בגלל זה לא עלינו ליגה. שנה אחרי זה לקחתי את מחלקת הנוער של הפועל ר"ג. היינו קבוצת צמרת, הגענו לחצי גמר, ובאמצע העונה עזבתי. זה קרה אחרי שהבוגרים נקלעו לקשיים בתחתית. משה מאירי היה המאמן והוא פוטר. לא נתנו לי לאמן את הבוגרים מסיבות פוליטיות, כי הייתי האיש החזק בהפועל ר"ג, ומי שניהל אז את הקבוצה לא רצה שאאמן, אז פרשתי. הפועל ר"ג ירדה ליגה, ושנה אחרי זה היו קבוצת תחתית בליגה א'. מינו את קפיטולניק למאמן. הם היו בקו האדום במחזור ה-11. ואז משה שטרן שעזר אז להפועל ר"ג מבחינה כספית התקשר אליי הביתה ושאל מה דעתי. הוא שלח אותי לראות משחק של ר"ג, שאגיד לו מה אני אומר. לא אשכח את זה, נסעתי לאור עקיבא, והפועל ר"ג הפסידו שם 2:3. כשחזרתי משה שאל אותי אם אפשר להציל את הקבוצה, ואני זוכר את זה כמו היום, אמרתי לו – תן לי לעשות שניים-שלושה שינויים ואני מעלה את הקבוצה ליגה. זה היה יומרני מדי, כי היינו תשע או עשר נקודות מקרית שמונה ועפולה. משה רק רצה שהקבוצה תישאר ליגה ולא תימחק מהמפה. ואז הבאנו את אילן חכים מהספסל של צפרירים, את שמעון פרץ ואת אריה אלטר. ועשינו מ-19 משחקים, שזה 38 נקודות, עשינו 35. הפסדנו משחק ראשון בעפולה ואחרי זה עשינו סיבוב שלם שניצחנו את כל המשחקים. ניצחנו שמונה משחקים בחוץ.

באיזשהו מקום החמצת קריירת אימון. היתה לך אחר כך הצלחה בהכח ר"ג.

אחרי שאימנתי בהפועל ר"ג, הם לא רצו שאני אעזוב, יכולתי להמשיך עוד חמש שנים, אבל החלטתי לעשות סטופ עם הפועל ר"ג, ואז קיבלתי הצעה מאייל דהאן, שהיה המנכ"ל של הכח ר"ג, לבוא להקים להם מחלקת נוער. עבדתי שם חמש שנים, הקמתי מחלקת נוער שלא היה להם שנים, אחת הטובות בארץ. לא רציתי להתעסק בבוגרים, אבל הקבוצה הבוגרת נתקלה במצוקה ואז ידין מכניס ודהאן באו אליי וביקשו שאקח את הקבוצה הבוגרת. הבאתי את הבוגרים באותה עונה לפלייאוף עליון (ליגה שניה). שנה אחרי זה שחררתי 14 שחקנים, הבאנו 4-3 שחקנים, אבל נאלצתי לעזוב את הקבוצה במחזור 12 מקום שני בטבלה, כי היו לי בעיות בלב, ובאותו רגע החלטתי לעזוב את הכדורגל ומאז אני בחוץ.

לא רק אתה זה הפועל ר"ג, אתם משפחה של הפועל ר"ג.

שלושה בנים שלי שיחקו בבוגרים של הפועל ר"ג. אלון, עומר ואיתי. אני לא מכיר הרבה משפחות שהאבא שיחק בבוגרים ושלושת הילדים שלו גם.

עומר הוא ההצלחה הכי גדולה. למה דווקא הוא מבין השלושה?

כנראה שהשניים לא היו כל כך מוכשרים כמו עומר. אלון היה כישרון גדול, איתי היה כישרון גדול, אבל זה לא מספיק. לעומר היו דברים שלהם לא היה. הוא השחקן היחיד מהפועל ר"ג שמכל הטרראם של הגביע הוא היחיד שהלך לליגת העל ועד היום הוא שם.

בסיום משחק גמר הגביע קיבלת טלפון לגבי עומר, מה היה שם?

עומר באותה עונה לא היה רק מצטיין בגביע. הוא היה ילד בן 19 שיש לו חלק חשוב מאוד שבכלל נשארו בליגה. הוא נתן באותה עונה 12 גולים נדמה לי. ולדעתי ברבע גמר, בחצי ובגמר הוא היה האיש המרכזי בקבוצה. ואז אני מקבל טלפון במגרש עצמו, בסיום הגמר גביע, מחבר שלי, יוסי איראני, ויענקלה שחר עומד לידו. ואני מסתכל לתא הכבוד ורואה אותם והוא אומר לי – יענקלה רוצה לפגוש אותך עוד היום. אמרתי לו – חכה רגע. אבל הוא אמר – עוד היום. נפגשנו באותו ערב בקפה ויולה בגבעתיים. יענקלה הסביר לי כמה הוא רוצה את הילד וסיכמנו. חזרנו הביתה ואז אני מקבל טלפון מדרור (קשטן). ואני עם כל זה שסיכמנו במכבי חיפה, נפגשתי עם דרור בגלל החברות איתו. אני ולילי נסענו לבית קפה בהוד השרון. רציתי שעומר יילך לכיוון של דרור בהפועל ת"א. ואז בהפועל ת"א מישהו התמנה מ'כתר' לנהל את העניינים, הוא אפילו לא הבין בכדורגל. נסעתי אליו אני וחזי ויטקובסקי, והוא ביקש דברים לא הגיוניים. חזי ניסה להגיד לו שדרור רוצה את הילד, אבל הוא דיבר שטויות. יצאתי משם ואמרתי לחזי, עם כל הכבוד לדרור אין לי מה לחפש פה, והלכתי וסגרתי עם יענקלה שחר.

פרק מכבי חיפה לא היה הצלחה גדולה עבור עומר.

כל מה שיענקלה שחר הבטיח, הוא קיים, חוץ מדבר אחד שרוני לוי עשה עם הילד עוול גדול. כי אנחנו חשבנו ששום יהיה מאמן, ועל זה הסתמכנו. ואחרי שסגרנו במכבי חיפה, רוני לוי התמנה למאמן. ורוני בא מהנוער של מכבי חיפה והיה מחוייב לשחקני נוער משם, שהיו פחות מוכשרים מעומר. אני בטוח שאם זה היה חוזר אחורה, עומר היה משחק אצלו הרבה. אבל רוני לוי היה חסר ניסיון. אבל אתה יודע מה? גם השנה הזו, למרות שעומר שיחק משחקים בודדים, חישלה אותו ועומר ילד חזק. וזו עוד דוגמה לאופי שלו, שחקן שנוסע כל יום מגבעתיים לחיפה, אפילו פעמיים ביום, למרות שאתה יודע שאתה לא משחק, לא משנה אם תהיה טוב או לא.

מה שלא קרה עם איתי, שנשבר מהר.

איתי באיזשהו מקום פתח את הליגה בבוגרים, נתן גולים בגביע הטוטו, אבל אחרי שבאותה עונה הוא לא שותף הוא החליט שהוא לא רוצה יותר לשחק כדורגל. נסע לדרום אמריקה וזהו. היום הוא השתחרר מהצבא, בן 21, עובד בדיקסי, התנתק מהכדורגל, אבל מגיע למשחקים של עומר.

כל המשפחה, חוץ ממך, הולכים למשחקים של עומר.

לילי הולכת, איתי הולך, לפעמים גם אלון. יכול להיות שהשנה אני אלך. אגיד לך, יש לי קצת אובר מהכדורגל, נמאס לי. אל תשכח שלפני שנתיים כל משחק של ר"ג הייתי בא, ואל תשכח שהיינו רצים גם לראות את עומר, אבל כשאיתי היה משחק, בכל משחק היינו. עד לפני שנה תמיד היו לנו שני ילדים ששיחקו כדורגל, אם זה אלון ועומר, ואחרי זה עומר ואיתי, אז כל משחק של איתי אם זה בילדים ואחרי זה בנוער, ועם עומר לרוץ, וזה לילי. גם כשהוא לא שיחק במכבי חיפה היא כל משחק היתה.

אתם נפגשים ביום שישי כל המשפחה?

אנחנו נפגשים כל השבוע, כל יום כמעט, מדברים כל יום.

אבל הפועל ר"ג יצאה לכם מהחיים.

מלבד עומר אני חושב שכן. היחידי שעוד מגיע כשיש לו אפשרות זה עומר. יש לו שם חבר טוב, זה תמירי, הוא בסך הכל אוהב את הפועל ר"ג. הוא גדל פה. תשמע, זה בית של הפועל ר"ג ועדיין מגיעים לפה אנשים. כשאני הייתי שחקן היו פה אסיפות קבוצה, כשהייתי מנהל היו פה אסיפות קבוצה. כיום אני מנותק מהפועל ר"ג, אבל אכפת לי מהפועל ר"ג, אני רוצה שהקבוצה תצליח. אבל באיזשהו מקום לפני שנתיים עשינו קאט כזה.

ולא חסר.

לא חסר, כמו שלא ראיתי אותך פתאום על המרפסת.

כי עברתי לטריבונה.

כי אני זוכר אותך באפסנאות ביחד עם רייפר ואחרי זה נהיית כתב ואחרי זה אמרת לי שאתה יותר לא מגיע למשחקים, למה שלמה? כי הפסיקו לשחק במכתש. ואז באת לפה יום אחד ואמרת לי שאתה צריך לעשות סיבוב מסביב למכתש כי לא היית שם…

לא, לא. זה קרה כמה שעות אחרי שזכינו בגביע. הייתי צריך לעשות כתבה לעיתון והייתי חייב להבין איך לקחנו גביע, כי אף אחד לא קלט ולא היה יכול להסביר. אז אמרתי שאני נוסע להסתובב מסביב למכתש, אולי תבוא לי הברקה. זה היה בחצות.

לילי: נכון.

אבי: או, אז אתה מבין, לכולנו היה תקופות כאלה, זו לא התקופה שלך ושל רייפר, שכיום הוא איש שמצליח מאוד בעסק שלו. אז אני חייב להסביר לך משהו, מה ההבדל בין התקופה שלי לתקופה של היום. בתקופה שלי מאה מועמדים לאפסנאות היו רבים ביניהם מי יהיה האפסנאי, ממש רבים.

לא רבים מי יהיה האפסנאי, רבים מי יהיה מביא כדורים.

רבים להיות אפסנאי בהפועל ר"ג, שזה היום נניח כמו להיות מנג'ר של בית"ר ירושלים. אני לא צוחק כשאני אומר את זה. היות שאז להיות אפסנאי בהפועל ר"ג, להיות בקטע הזה שסוגרים את השער מברזל עם הרשת, שהקהל הולך לשם והשחקנים בצד שלהם ואתה נכנס למגרש, מאה ילדים מסתכלים מלמעלה ומקנאים. ויש לך 70 ילדים שעוזרים לך, אם זה להביא כדורים או לא יודע מה. אתה ילד, אבל יש לך עוד 70 ילדים שעוזרים לך. היום קשה למצוא אפסנאי להפועל ר"ג אפילו תמורת שכר. תקשיב טוב מה אני אומר לך, זה ההבדל המשמעותי בין התקופות. והגענו לגיל שאנחנו קצת שבעים, עברנו הרבה, יש לנו משפחות, ואני עוד שרדתי הרבה יותר מאחרים. מה שכן, דבר אחד אני חייב להגיד לך. גם היום כשהפועל ר"ג יהיו במצוקה אני חושב שאני כן יעזור. כן יהיה איזה חיידק בפנים שיזיז אותי, ולא רק לי, זה לעוד כמה אנשים שיש להם את זה. חיידק פנימי. כמו שיש את משה שטרן, איש שנעלם, הבן שלו בא לכל משחק, אבל אם הפועל ר"ג תצטרך הוא יהיה שם.

אז אם יקראו לך אתה תבוא.

אם פתאום הקבוצה תיקלע למצוקה, אני אבוא להגיד את דעתי. אני חושב שכן, אני אהיה שם.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ראיונות, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

30 תגובות על בוקסה

  1. אורדון הגיב:

    בוקסה באמת אחד הנחמדים ששירתו במועדון. זוכר שבא בעונה של קפי ואת הריצה המדהימה של הקבוצה לעלות מליגה א. אגב בצילום השמחה על העלייה במחזור האחרון רואים את עומר בוקסנבוים שהיה אז בן 10 מציץ לפני השחקנים החוגגים.

  2. איתן הגיב:

    שלמה,שיחקת אותה,אבי בצניעות כפי שהוא בחייו.
    נשארו לך עוד 3 – שימעלה שוחט
    שוקי דנישבסקי וקאופמן

  3. איתן הגיב:

    הסיבה שלא עלינו לליה לאומית-על-מאז הנפילה של האליפות הגדולה במשך 3 1עונות היתה בגלל מדיניות הבאת שחקני רכש והתעלמות מהנוער
    היו המון שחקני נוער שהחלו לשחק בבוגרים ונעלמו תוך שנה שנתיים-מקמל שוער,אודי ברנשטיין,רמי הרמה,שטרוזמן,וועוד רבים אחרים שהיו כוכבים בנבחרות אפרוחים ונוער ישראל.
    ,בוקסה וזילבר ידעו בזכות אופיים לדרוש את שאחרים לא הצליחו,חוכמת רחוב.
    שמוקי,שמואל ברוך ,מאמן הנוער שהפך למאמן הבוגרים עשה את המהפך בסוף שנות ה70,העלה כפי שציינתם 10 שחקני נוער והשלים מהפך עליה עם קצין אנגלי נסביט
    ועמוד יפואי-ניניו.

  4. רונן הגיב:

    איך, איך לא שאלת אותו בהרחבה על ההרמה ?
    שנים, הוא היה פורץ בצד ימין, מגיע לרוחב ומרים…. לקלעי. (או ליציע)
    איך לא שאלת אותו על מיומנות ההצלחה לעבור בהרמה את הגדר שמאחורי השער ?
    לזכותו (בין השאר), כשמגן רץ על הקו ומנסה תוך כדי ריצה להגביה והכדור מגיע לאי שם אנחנו צוחקים "בוקסה" …
    😉

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    וכשתמירי עומד כמו גבר על קוו השער ,
    מתאבד ומונע גולים אנחנו אומרים-בוקסה.
    התמונה שנבחרה לדעתי גם לא במקרה-בוקסה החליף את אריה וילקומירסקי ששיחק שנים מגן ימני, למי שזוכר.

  6. אוהד אמיתי הגיב:

    כולנו כבר תקופה ארוכה נגעלים מהפועל רמת גן שהיא מרכז חיינו
    אבל כמו יהודים טובים כשיהיה מאד קשה גם אנחנו תמיד נהיה שם כדי לעזור למרות הכל.
    לא מבין איך שני אנשים(יובל וקוריס)מצליחים להרחיק מהמכתש אורדונים ותיקים .

  7. לאוהד אמיתי הגיב:

    ליאון,רונן-גם כאן אתה מלכלך,זה בלוג לא קומונה,תפרגן
    אתה חולה הפועל,ראינו אותך במתקן,ונראה אותך בחיפה
    תהייה בריא

  8. רחוב המעלות הגיב:

    משפחה אמיתית שאוהדת רמת גן בלב ובנפש. חמש מתוך חמש מהשדה. ומי הכי שרוף? דוקא האשה לילי שבמשך שנים לא החמיצה משחק של ר"ג. נכון שהיא באה לראות את הבנים שלה משחקים אולם אני לא זוכר הרבה אמהות שנוסעות למשחקים בכפרים הכי נידחים בצפון. לילי נסעה תמיד.
    חבל שכולם במשפחה התרחקו מהקבוצה, מקוה שאולי תהיה שנת עליה וכל הבוקסות ישובו ליציע במכתש.

  9. שנקין-המעלות הגיב:

    לדעתי המעגל ייסגר כשעומר יחזור למכתש,ואם אבי הסכים לראיון-יש סיכוי.

  10. פיגמליון הגיב:

    ראיון מעניין מאד.
    בוקסה צריך להיות מנהל מקצועי כיום, להיות מעל יובל כאיש שממתן אותו ומכוון. יש משחקים שרמת גן מפסידה בגלל קפריזות של המאמן או פזיזות שנובעת מהלחץ שיובל משדר. בוקסה גם יכול לתרום בהחלטות בנושא רכש. מצחיק אבל בוקסה כמאמן חסר נסיון היה מהבחינה ההיררכית מעל ליאון קונסט' ואפילו הוגדר מנהל מקצועי בתקופה של קשטן. במקום קוריס הייתי מביא את בוקסה בתור יועץ כי הרי יובל לא יסכים שמישהו יהיה מעליו אבל כמו שהיה גדי כרמלי סוג של יועץ כך בוקסה יוכל לתרום הרבה יותר מכרמלי. יובל צריך לידו דמות בכירה שיוכל להתייעץ איתה כי את הצ'אנס העונה אסור לפספס.

  11. תגובה לפיגמליון הגיב:

    הרעיון שלך מעניין אבל אין מצב שיקרה, יובל אחראי לזה שאיתי בוקסה פרש מכדורגל, יובל ייבש אותו כל העונה במקום לפתח אותו ולתת לו דקות, היום יובל מדבר למה אין שחקנים מהנוער אבל היו לו כמה שחקנים לא רעים שגדלו באגודה ויובל העדיף עליהם שחקנים שבאו מבחוץ. איתי בוקסה היה יכול להתפתח כשחקן למרות שהוא נמוך מאוד אבל היו לו כישורים של עומר של שחקן לוחם שבא מאחור, אז הידידות בין יובל לבוקסה האבא שהיתה פעם כבר איננה בגלל הקטע הזה

  12. תזכורת לשחר הגיב:

    הגיע הזמן לעשות סבב לגביע הנעלם

  13. הכותל המערבי - הגיב:

    זוכרים את יאקי ואדוז והמוסטנג.?
    הוא יודע למה סורינוב התחרפן בעכו-היה מכוון או לא?

    לטיפולך שלמה,הזמן לחשיפות הגיע

  14. פופאי המכתש בגבעתיים הגיב:

    בתמונה של בוקסה בדיוק מצד שמאל שם היה המקום הקבוע שלי בוקסה היה שם כל הזמן כמגן ימני כמובן וכל כדור שהיה מגיע אליו היינו צועקים לו בום והוא היה מעיף תכדור קדימה לקיבינימט לאט לאט במשך השנים הוא פתאום צבר ביטחון ואפילו היה מעביר שחקנים והיינו מה זה צוחקים
    לגבי שמעלה שוחט היינו מחכים לדקה 60 70 וכולנו היינו צועקים שמעלה שמעלה שמעלה ואז המאמן היה מורה להיתחמם וכאשר הוא היה נכנס לשדה הוא היה משחק 20 דקות לערך כי יותר מזה לא היה לו כושר והיה מפרפר את כל השחקנים באגף ומבשל המון שערים אכן שחקן שחקן
    לגבי קלדרון כל מילה מיותרת לא היה ולא יהיה שחקן כזה כי הוא היה ממש ברמה של מארדונה כאשר הכדור היה אצלו היינו מתחילים לספור אחד שתים שלוש ארבע חמש שש שבע אולי אחרי שהיה עובר 7 שחקנים הוא היה מוסר האם כיום הייתם רואים שחקן באיזה מדינה שעובר 7 שחקנים ותאמינו לי השחקנים אז היו ברמה פי 3 מהשחקנים שיש היום בכדורגל אכן רוני קלדרון הגדול מכולם ואפילו פתח חנות ספורט בכיכר נוח למי שזוכר
    ומי שווה לנו מיליון רוני קלדרון היינו צועקים

  15. דובדבני נ. הגיב:

    לפיגמליון, בגלל שבוקסה היה מנהל מיקצועי בעונת 89-90 ירדנו ליגה!
    ככה ניראנו ,בן אדם ללא ניסיון,שסיים רק באותה עונה קורס מאמנים מקבל תפקיד מנהל מיקצועי בקבוצה בליגה הראשונה!
    מעל דרור קשטן שנחשב אז למאמן מצליח!

    עם כל המיקצועיות שהיתה באותה עונה וכל הכסף שנישפך ,היה גם את השכונתיות !
    ולמי שחושב /חשב שבוקסה לא מדבר אוכועס על קוריס ,קיבלתשובה כאן בראיוןששיתוףפעולה בין בוקסה לקוריס הביאו את הקבוצה לשחק במכתש!
    בין קוריס לבוקסה יש קשר גם היום ,הבעיה שבוקסה כבר לא בעינייני הכדורגל .

  16. ארז הגיב:

    הבן אדם אוהב הפועל רמת גן בנשמה
    ושימו לב איך הוא דואג לא ללכלך ולא להעביר מילה אחת של ביקורת.
    הרבה אנשים צריכים ללמוד ממנו מהי אהבת הפועל ר"ג אמיתית, כזאת
    שחפה מאינטרסים ולא משנה לה מי עומד בראש המערכת.
    קוריס ויובל נעים היו חברים בלב ובנפש של בוקסה ואני בטוח
    ששניהם היו מרוויחים אם הוא היה היום במערכת.
    אולי מישהוא יעשה מעשה ויחזיר אותו לקבוצה ?

  17. שבוע טוב לכל אוהדי הפועל ר"ג!
    בסוףהשבוע הקרוב ניפתחת עונת המישחקים ,אמנם בגביע הטוטו אבל בכלזאת…
    אחרי מה שעברנו עם אתר נוסף שניפתח, מילחמות בין האתרים,מילחמות של מחנות אוהדים,תובנות,עקרונות,וטענות הגיע רגע האמת.
    כל מי שאוהד/אוהב אתהפועל ר"ג צריך להגיע ולתמוך בקבוצה בעונה שנחשבת כמו שכבר אמרו כאן ובעוד מקומותעונה קריטית.
    עלייתליגה והקבוצה והמועדון מישתדרגים וגם מחלקת הנוער,עם הגעת שחקנים צעירים,כניסה לתודעה שוב,והיתחדשות של המועדון שאנו כלכך אוהבים!
    באואו לא ניתן לשונאים,ולרעים ולכמה אוהדי הכח עמידר להיותשמחים לאיד בכך שיש ביננו מילחמות,בין אוהדים וסיכסוכים לשב!
    בואו נהיה יד אחת כי רק כך נצליח ונעזור לקבוצה ,והדגש הוא קודם כל על הקבוצה או אם תרצו המועדון.
    אי עליית ליגה העונה תיחשב לכישלון טוטאלי שיקבור עמוק את המועדון הזה,ולנו בתור אוהדים יש העונה תפקיד חשוב בהצלחת הקבוצה.
    לא משנה מי מנהל,לא מי המאמן,ולא איזה אתר או מי מנהלו של אתר מסוים ,כולם בסך הכל רוצים בהצלחת המועדון מרועי ועד ירון בר לב ,ומיובל נעים ועד קוריס ועוד רבים.
    בואו נישכח מהמילחמות,מסיכסוכים ונראה לכולם שאנחנו באמת אימפריה.
    אנחנו שרים במישחקים נגד הכח עמידר את השיר"איןלכם קהל" ואנחנו יודעים ורואים אותם איזה עצוב זה, אז בואו לא ניגרום במו ידינו להרס שניבכה עליו לעוד שנים בגלל מילחמותשאנו מנהלים בינינו.
    אנחנו בסוף נהיה כמו הכח עמידר האוהדים שלהם,בודדים,ועם הרבה עצב ביציעים…
    יאללה קדימה ,שבוע הבא זה מתחיל ,קדימה הפועל!

  18. איתן הגיב:

    אין מה להתרגש,מדובר ב 9 אוהדים צעירים בני 19-34,ואחד שניברא מאז ימי ניר המכוערים בן 55 עם אלף שמות ופרצופים -יושבים בקומונה שמקבלת אישור קישור
    בפורום המכתש ומזבלים תמוח עם כפר כנא והגביע של שחר.
    ימי בוקסה מזכירים ומחזירים צבע לאוהדים ,ומכך תקוותנו לזכות
    שוב לחוויות במכתש והפועל רמת גן.
    שימו לב למשפט האחרון של בוקסה-כמוהו יש עוד מאות שבשעת הצורך
    יגיעו לשמור על בבת עינם.

  19. יוסף האדום הגיב:

    כמה דברים.

    1. איך זה שעד שנות השמונים לא היו מגינים פורצים? ראיתי גמרי מונדיאל של 74 ו-78 (מוקלטים) וראיתי מגינים פורצים מנבחרות גרמניה, הולנד וארגנטינה.
    2. גמר מאה מטר בין בן גו'נסון לקרל לואיס היה בסיאול 88 ולא 84.
    3. בוקסה די מבולבל ולא זוכר פרטים. מצחיק הקטע שהוא אומר לשלמה שהוא זוכר אותו מסתובב מסביב למכתש כי שלמה לא היה שנים במכתש בעוד שהיה מדובר במקרה אחר לגמרי.
    4. איך יתכן שבוקסה היה סמכות מעל דרור קשטן ?
    5. למה בוקסה אומר ששי בנאי גמר עם כדורגל? יש דברים שאנחנו לא יודעים?

  20. תומר הגיב:

    כמה רעיונות לשלמה מן להמשך הבלוג, לפי סדר חשיבות מקרי בהחלט (יש עוד הרבה):
    חזי ויטובסקי
    ציפציף
    אלונקה
    יענקלה ורד
    יענקלה ליבמן
    ליאון קונסטנטינובסקי
    שוקו נומדר
    גילרוביץ
    שולי גילרדי
    רונן חרזי

  21. דולינגר הגיב:

    לתומר, שלמה כבר כתב על ציפיציף וגילרוביץ, תחפש אחורה.

  22. ליאור הגיב:

    ליוסף האדום שי בנאי גמר כדורגל קצת תתעדכן ותבין ובוקסה לא היה סמכות מעל לקשטן אלה הוא עבד עם קשטן ורק עשה קורס מאמנים באותה תקופה אז נראה לי שאתה מבולבל קצת

  23. קוריוז הגיב:

    השקמה רג הוקמה בזכות מאמן הנוער של הפועל יצחק ההונגרי שלקח איתו 5 שחקני נוער מהמכתש,שלא היה להם סיכוי בשנות ה 60 לעלות לבוגרים בגלל רכש
    אבי הכיר את כולם כולל יצחק שעדיין יושב אצל ציפציף.
    ולדעתי היציע החדש נבנה בשנת 70

  24. אבי נשמה,תזכור מאיפה באת הגיב:

    מהמכתש בלי דשא אבל עם נשמה-אוהדים.
    תשפיע מבחוץ ותדאג לילדים שיוכלו לשחק ב שרת ,יש לך את הקריזמה לשינוי.
    שצביון גבעתיים ישאר בהפועל-איכפתיות מהנוער.

  25. הכותל המערבי - הגיב:

    שלמה מן היקר,הפכת בלוג לכותל האורדונים-אשרייך ואושרנו שהופעת.
    כפי שהעלת את נושא האתרים לפרסום וציינת דעתך.לא מן הנמנע שנשמע
    את דעתך בנושא הגביע האבוד-חשפת ולקחת אחריות .
    ואם אפשר, סיים עם דור ה 70 ושלושת הנותרים,ונעבור ל 80 כמתבקש מפאת הגילים.

  26. שלמה מן הגיב:

    לכותל המערבי שלום: תודה על דבריך. כבר כתבתי ואני חוזר על כך – כל דבר בעתו. לגבי הבקשות שלך, אני מקווה להגיע במהלך הזמן גם לשחקני העבר שציינת ואל נוספים. יש לי רשימה ארוכה של אנשים שאעבור אצלם (לאו דווקא לפי סדר כרונולוגי) ולא אפספס איש – בתנאי שיסכימו להיפגש ולדבר. יש גם רשימה ארוכה של נושאים אחרים. כך למשל הפוסט שיתפרסם במהלך יום שלישי (בעצם זה כבר היום) יוקדש לנושא הצלת המכתש, ויש בשורות מעודדות בנושא.

  27. גדול אתה-אחרי בוקסה כולם יבואו הגיב:

    דש משנקין -מעלות.

  28. איתן הגיב:

    רעיון לתשומת ליבך
    לכותרת הבלוג באנגלית
    THE URDOON'S POST

  29. צריך להביא את בוקסה הבן לקבוצה

  30. גנבתי כדור שעף מהמכתש הגיב:

    מי שווה לנו מיליון רוני קלדרון,
    מי שווה מיליון וחצי שוקי דנישבסקי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s