אבי שפנצר ז"ל

שפנצר, המלך של אוהדי הפועל ר"ג בשנות ה-70 וה-80, מניף את טופלה שכבש את שער העלייה לליגה הראשונה מול ראשל"צ ב-1979

שפנצר, המלך של אוהדי הפועל ר"ג בשנות ה-70 וה-80, מניף את טופלה שכבש את שער העלייה לליגה הראשונה מול ראשל"צ ב-1979

פעם הוא היה הניצוץ של המכתש והמלך הבלתי מעורער של האוהדים, אבל התקף לב קשה שלח אותו למוסד גריאטרי בשרון * ערכתי אצלו ביקור מדכא במיוחד [פוסט זה פורסם כאן באוגוסט 2008 * עדכון: ב-2 באוגוסט 2015 נפטר שפנצר]

אני זוכר שהיינו יושבים בטריבונה מאחורי השער, הקומנדו אורדונס של אז, שנות השבעים, מחכים שהמשחק יתחיל, שמשהו יקרה, או שמישהו ייתן לנו את האות להתחיל לעודד. ואז פתאום הוא היה מזנק מהיציע הקטן (הצפוני) לכיוון שלנו, מגיע עם סיגריה תחובה בפה, צועק משהו ועושה תנועה בידיים של "כולם ביחד". ואז היינו מתרוממים ומתחילים לצעוק ולשיר.

הוא היה המנצח, נותן את הניצוץ, את ההתלהבות, את הקצב, את הברק, את הביטחון ואת האופטימיות. אוהד לא שגרתי בהתנהלות שלו. כמעט שלא קילל. כששוער הקבוצה האורחת היה מבזבז זמן, הקול החזק שלו, הכריזמטי, היה מפלח פתאום את חלל המכתש כשהוא פונה בנזיפה לשופט: "בן יצחק, אולי הוא רוצה גם כוס קפה?". כך בדרכו האלגנטית היה מחייך אותנו וגורם לשוער ולשופט להביט לעברו ואפילו להגיב לו תוך כדי משחק.

פעם נסענו 20 אוהדים למשחק חוץ מול בני נצרת. עמדנו כל המשחק ולא העזנו אפילו לעודד. מוקפים באלפיים אוהדים מקומיים, לא נעים בכלל. כל אחד התכווץ בעצמו או ניסה להעמיד פנים שהוא מקומי. ורק שפנצר ממש סמוך לסיום צעק פתאום לשחקני ר"ג לא להישבר (נגמר 1:1), ואני זוכר שהבטתי בו נדהם איך העז לחשוף את עצמו ואותנו, ועכשיו לך תדע מה יהיה. אבל הוא לא פחד.

הוא היה המנהיג של האוהדים, הברומטר, הרוח החיה, רבים העריצו אותו כאילו היה שחקן. הוא היה מארגן ההסעות למשחקי חוץ (ביחד עם אבישי הספר), חבר של השחקנים, מקורב להנהלה, מאכער כזה שמוציא ומביא כל מיני עניינים, חלקם בתחום האפור וחלקם בתחום השחור, אבל כולם נגועים באינטרס אחד – טובת הפועל ר"ג. יכול להיות שאפשר לקרוא לו האוהד מס' 1 בכל הזמנים, כי הפועל ר"ג באמת היתה כל הווייתו וכל ישותו – כדורגל, כדורסל, כדוריד, טניס שולחן, אתלטיקה והמכתש, והוא את עצמו תרם למען כולם.

עוד כמה ניצוצות של זיכרון ממנו עולים בי, כשאני נוסע לבקר אותו ביחד עם אחיו הגדול, יורם. בסיומה של דרך עפר נידחת, בעורף של מושב חרוצים צפונית לרעננה, מגיעים לקרית שלמה – מוסד גריאטרי לאנשים שבורים ותשושים, אלה שעולמם חרב עליהם. זה מה שקרה לאבי שפנצר לפני תשע שנים. התקף לב, חוסר חמצן למוח במשך דקות ארוכות וקריטיות, והגבר הנמרץ שהיה חולה הפועל ר"ג הפך לחולה סיעודי עד סוף חייו.

המכתש 1978. אבי שפנצר מתעמת עם אלי מחלוף מבית שמש לאחר הקנטות הדדיות. לבסוף זרק מחלוף חול על הקהל, שפנצר כמו תמיד היה בחזית [צילום: רמי נבון, מעריב]

המכתש 1978. אבי שפנצר מתעמת עם אלי מחלוף מבית שמש לאחר הקנטות הדדיות. לבסוף מחלוף זרק חול על הקהל, שפנצר כמו תמיד היה שם בחזית [צילום: רמי נבון, מעריב]

הפעם האחרונה שראיתי אותו היתה זמן קצר לאחר התקף הלב, כשמשפחתו וחבריו עוד קיוו שייצא מזה. היום אני יודע שהוא בדיוק ברח הביתה מבית לוינשטיין, שם היה מאושפז בתחילת הדרך. הייתי ברחוב ביאליק בר"ג ליד העירייה, כשלצידי העיתונאי אביעד פוהורילס. מישהו דפק לפתע על חלון הרכב ושאל אם הוא יכול לנסוע איתי לכופר. לרגע שקלתי לא להגיב ולנסוע משם, כי למה שגבר צעיר לא יילך חמש דקות ברגל. אבל במבט נוסף זיהיתי אותו ומיד פתחתי לו את הדלת. ידעתי שעבר איזה אירוע מוחי, רק שלא הבנתי מה מצבו בדיוק. שמחתי מאוד לראותו. שפנצר דיבר בצורה מבולבלת, אבל זיהה אותי. "אני יודע מי אתה, אתה העיתונאי", אמר. כשהגענו לכופר ביקש שאמשיך למעלה, לכיוון ביתו ברחוב פרוג. אחר כך אמר שניסע כבר למכתש כי יש אימון והוא רוצה לראות את דוביד (שוייצר). השעה היתה 12 בצהריים, לא היה שום אימון. דוביד כבר היה ז"ל. אבל הזיכרון של שפנצר לא שכח. הוא רק נותר תקוע.

אני זוכר את האיש הזה חזק, נמרץ, יפה תואר, וככה הייתי רוצה לזכור אותו. אבל מאותו רגע שהחלטתי לבקר אותו, זה כבר לא יקרה. שבר הכלי שגרר את רגליו ברחבי המוסד בבצרה, לא הזכיר כלל את האיש ההוא. שפנצר, כיום בגיל 54, נראה זקן, גמור, חלוש, מנותק, בוהה, כמעט שלא מתקשר עם הסביבה. כשיורם שאל אותו אם הוא מזהה אותי, אבי הנהן פעם אחת בקושי, אבל לא ידע לומר מי אני. הוא בקושי מזהה את אחיו, שמקפיד לבקר אותו כל שבוע. מדי פעם גם מביאים אותו לכמה שעות הביתה, למשפחה.

את מי אתה אוהד? קרא לעברו יורם. תענה לי, את מי אתה אוהד? אבי בהה בו ולא ענה. את מי אתה אוהד? קרא שוב יורם, תענה לי! ואין תשובה. יורם ניסה שוב, והפעם עזר לאבי: את הפועל רמת…. ואבי מילמל בקושי: גן. ופתאום הוא הוסיף בשקט: אני כבר לא אוהד אותם יותר. יורם: למה אבי, למה אתה לא אוהב אותם יותר? אבי: כי… כי אף אחד לא בא.

שניהם גדלו בר"ג, ברחוב שפירא (ליד עלית). יורם, בן 60 פלוס, היה אוהד מושבע של הקבוצה עוד לפני עונת האליפות, אבי הצעיר בא בעקבותיו ומהר מאוד הפך לאחד הדומיננטיים והשרופים ביותר. הוא שיחק בקבוצת הילדים של הפועל ר"ג, אבל בהמשך נופה, ניסה קצת בהפועל פ"ת ועזב. מכאן התרכז רק באהדה. כשיורם נסע לכמה שנים לארה"ב, אבי היה שולח לו ד"שים דרך העיתון, כשהיה מכניס את שמו להרכב הקבוצה. ליורם אין הסבר איך הצליח לשכנע עיתונאים להוציא שחקן אמיתי מההרכב ולהכניס את שמו במקומו. זה היה אבי הממזר.

קצת לפני שנפגע באותו אירוע לב, אני זוכר שבדרך הקבועה שלי למשחקים במכתש, מרחוב פרוג, הוא קרא לי פעם ממרפסת דירתו בקומה השלישית והזמין אותי לעלות. תהיתי למה הוא לא מגיע למשחק, והוא סיפר לי איזה תירוץ על הבריאות שלו. הערכתי שהחיידק אצלו נגמר כי הקבוצה של סוף שנות התשעים היתה סתמית וגוססת. ובכל זאת, תמהתי, איך זה שאני ממשיך להגיע מרעננה, והוא יושב מטר מהמגרש ולא טורח להגיע. היו כמה משחקים כאלה שעברתי ליד פרוג 6 וראיתי אותו יושב למעלה על כסא פלסטיק ירוק, מעשן עוד סיגריה ומהרהר. היה לי עצוב שככה גומרים אוהדים בהפועל ר"ג, ולא ידעתי שהקשה עוד לפניו.

אבי ויורם היו שרופים על הקבוצה, אבל החיידק לא עבר לילדים. יורם מספר לי שבשבת אחת אחה"צ הגיעו לביתו ברחוב כצנלסון הבן שלו והבן של אבי. שניהם הגיעו מהדירה ברחוב פרוג. הוא שאל אותם כמה כמה ר"ג, שבדיוק שיחקה, והם ענו לו שהם לא יודעים. יורם תהה: לא עברתם דרך המכתש? הם אמרו שכן. הוא היקשה: ולא שאלתם אנשים כמה כמה? והם אמרו לא. כשיורם סיפר את זה לאחיו, אבי חשב קצת ואחרי זה אמר: לפחות דבר אחד טוב עשינו בחיים.

יורם מחזיר את אבי מהטיול הקצר בחוץ אל תוך המחלקה. זהו אחד המקומות המדכאים עלי אדמות במדינה שלנו. מחלון הדלת הכהה אני רואה איך אבי משתרך פנימה, עד שדמותו מתעמעמת ונמוגה, כמו החיים שלו. צל אדם מרוסק. אם יעבור בכופר הישוב או במכתש, יש אולי שלושה אנשים שיזהו אותו. לפני כמה שנים הובא לאחד המשחקים של ר"ג (לחצו כאן לתמונה מאתר המכתש), אבל מאז השתנה מאוד לרעה. כשראיתי אותו במוסד התקשיתי להאמין שזה אבי. אי אפשר לחבר את מראהו הנוכחי עם הגבר הנמרץ מפעם. בגלל זה גם לא היה טעם לצלם אותו ולפרסם. אני הייתי רוצה לזכור את אבי שפנצר כמו שכולם זוכרים.

יורם טוען שאבי לא זוכר מי הוא ולא יודע איפה הוא, ואני כל הזמן ניסיתי לחפש באבי את הניצוץ הממזרי שאיפיין אותו, שיוכיח לי שמתחת לשבר האדם יש בכל זאת מי שמבין ומודע למצבו, רק שהוא לא מסוגל לבטא זאת. חיפשתי וחיפשתי, ולא קיבלתי שום רמז. אבי שפנצר בחיים, אבל הניצוץ כבה.

עדכון: 3.8.2015 – אבי שפנצר נפטר. יהי זכרו ברוך.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

40 תגובות על אבי שפנצר ז"ל

  1. אהבתי את האיש הזה הגיב:

    כל מה שמתואר בכתבה על ידי שלמה מן כל כך מדוייק וקולע. חזק ,נמרץ, יפה תואר ומקסים
    את הסובבים. תמיד במרכז הענינים.
    גדלנו יחד עם אבי ויורם שפנצר באותה שכונה. שניהם במיעוט כאוהדי הפועל רמת גן
    ( הרוב היו אוהדי הכח ). שניהם היו אוהדים בלב ובנפש.
    אי אפשר היה שלא לאהוב את אבי. תמיד עם החיוך ועם המילה הנכונה במקום הנכון.
    היתה מן ממזריות חיננית בהתנהלות שלו. הוא היה האוהד בהא הידיעה של הקבוצה.
    יש דברים שלא היו מתרחשים במועדון הזה אם אבי שפנצר היה בענינים.
    יש אנשים שלא היו דורכים במכתש או בהנהלה ולא היו מקבלים כל תפקיד או השפעה במידה
    שאבי לא היה מוצא שהם ראויים לכך.
    כמה חבל שזה המצב. כמה כואב לקרוא את שמתאר שלמה.
    כל מה שניתן לעשות הוא להתפלל להחלמה ורפואה ולנס שיחזיר את אבי להיות מה שהיה.

  2. אורדון הגיב:

    לקרוא, לבכות ולהתגעגע.

  3. איתן הגיב:

    אבי שפנצר היה——מלך המכתש
    וזו לא קלישאה-"איך נפלו גיבורים?"

    אוהדים בכל הגילאים אהבו והעריצו אותו כדמות חיקוי לאוהד כריזמטי,איכפתי ודואג.
    אבישי והוא היו צמד חמד באימונים,משחקים
    כשנסענו במשאיות גב לגב למשחקי חוץ,הוא דאג לבטחוננו ולעצירת התרעננות.
    משחקי נערים נוער חשובים-הוא היה שם,והיינו משחקים בשבילו.
    תשאלו את אבי כהן מי קינח לו האף בהיכל יד אליהו-שפנצר.
    אני שמח לזכור אותו בריא,חיכן,אוהד אוהב שרוף הפועל.

  4. אוהד אמיתי הגיב:

    אני זוכר אותו רק בימיו היפים
    אורדון אורדון
    ומי הגבר שיוציא מליה רעה עליו?אין
    את הבן של יורם עוד רואים מידי פעם במשחקים ככה שהחיידק לא לגמרי התנדף

  5. רמת גני לעד הגיב:

    שלמה קודם כל תודה על הכתבה המרגשת.
    ראיתי את שפנצר פעם או פעמיים בעיר מאז מה שעבר ותאמינו לי שזה לא נעים למראה. למרות המצב של אבי למרות שהוא לא מזהה מימינו ומשמאלו צריך לארגן לו פרידה יפה במכתש כי כשהוא ישמע את האוהדים הוא בטוח יבין איפה הוא נמצא ויתרגש. זו קריאה להנהלה של ר"ג ליזום לשפנצר טקס יפה עם גביע לפני משחק הבית נגד כפר סבא. גם זה שלמרות המצב הכאוטי שלו הוא מסוגל להבין ולכעוס שאף אחד לא בא לבקר אותו רק מראה עלינו האוהדים ועל הקבוצה בכלל. אפשר לתקן דברים,
    אני מצטרף לאיחולים שיקרה נס רפואי ואבי יחזור לעצמו. כבר היו מקרים מעולם. אולי כדאי לשלוח אותו לאורן זריף שישנה אצלו נתיבי אנרגיות. תהיה בריא אבי. אף אחד לא ישכח מה נתת למועדון.

  6. לרמת גני לעד הגיב:

    צודק,טקס זה המעט שאפשר להחזיר לשפנצר.
    ננסה להרים לכפר סבא,בתנאי שמאפשרים לו זאת.

  7. רחוב המתמיד הגיב:

    חייבים למצוא דרך לתת כבוד לאוהד הדגול שפנצר. גם אם הוא לא מבין מה קורה סביבו עצם המעמד זו חובתה של האגודה ושל האוהדים כלפי שפנצר וכלפי משפחתו. הרי גם המשפחה סבלה מהשיגעון של אבי במשך שנים, מגיע שכולנו נאמר תודה ונדע להיפרד ממנו כמו שנפרדים משחקן עבר. זה המינימום שבמינמום כי את האיש כבר אי אפשר להחזיר.

  8. מיקי ר. הגיב:

    שלמה, לפעמים אני חושב לי כמה טוב שהסתבכת עם בלוג הבקורת כי רבים מאיתנו מרויחים כל יומיים/שלושה את ההפסד שלך ושל האחרים. אתה הופך את הבלוג הזה לאבן הפינה (ולפנינה) האמיתית של אוהדי הקבוצה.

  9. ותיק הגיב:

    אבי שפנצר היה השחקן ה12 במכתש וללא ספק נשיא האוהדים. וכנל השחקן השישי כשרמת גן שיחקה כדורסל ביד אליהו הבן אדם היה רץ מסל לסל בטריבונה ומטריף את השחקנים. אבי היה מספר אחד בכל הזמנים בלהטריף את האוהדים במכתש. כשהיה שקט והקבוצה היתה בפיגור או בדקות לא טובות הוא לפתע תפס קריזה ו3 קריאות יאללה יאללה ייאללה תוך סיבובי ידיים נימרצות ועם פניו לקהל הטריף יציע שלם של אלפים העידוד עזר ורמת גן התחילה לשחק ולשים גולים בעיקר ביציע מאחורי השער ששם ישבנו בחצי השני לאחר הנדידה מהדרומי…שפנצר בשבילי הוא כמו דנישבסקי קלדרון שוחט חייק קופמן ורבים אחרים שללא ספק הוא מסמלי הפועל רמת גן בשנות השיבעים. טוב תעשה ההנהלה שתימצא דרך לארגן לו טכס מכובד גם למענו למרות מצבו וכן לבני משפחתו שראויים לכך.

  10. אוהד ר"ג הגיב:

    שפנצר אגדה בחייו. כואב הלב על הנפילה שלו. אפשר עדיין לחבק אותו ולהוקיר לו תודה על 35 שנה יפות של אוהד גדול של המועדון. קבוצה נמדדת לא רק בהישגים שלה היום אלא גם ביחס שלה לעבר והפועל ר"ג בתחום הזה מוכיחה בשנים האחרונות שיש לה לב גדול לשחקני עבר ולדמויות עבר. אני מקוה שיידעו להגיד תודה גם לשפנצר.

  11. פופאי המכתש בגבעתיים הגיב:

    לא יאומן ששפנצר חטף התקף לב והוא במוסד אני זוכר אותו כבחור אנרגטי חזק חי ונושם דקה דקה את הפועל רמת גן לא יאמן שהבחור החזק הזה הגיע למצב כזה פשוט קשה לי להאמין

  12. מעוזצור הגיב:

    יום טוב

    אני מותיקי המכתש וכיום מגיע כשיש שמחות ( עליות , גביע וכו.. ) עם זאת קורא

    בעיון את כתבותיך המשקפות נאמנה את עברנו ( כמו זו האחרונה או על מנו אדיב

    ועוד.. )

    האם זכור לך האוהד בה הידיעה – ליאון הספר הגינגי ???

    עד כמה שאני יודע הוא הלך לעולמו כשטבע בים

    הבחור היה דלוק על הפועל- היה מהמר כבד על הקבוצה ובעל מינוי קבוע ליציע

    המכובדים . עד כמה שזכור לי היה לו בן ששחק בנערים בזמנו בקבוצה

    אולי אפשר לאתר אותו ולשמוע ממנו על אביו ??.

  13. שלמה מן הגיב:

    למעוזצור שמעליי: מצטער, לא זוכר את ליאון הספר הג'ינג'י, אולי בפנים כן. ואולי בעצם לא, כי אני לא זוכר אוהד ר"ג שטבע בים.

  14. דוד הגיב:

    מצטרף ליוזמה לארגן לאבי טקס יפה לפני משחק. מגיע לו יותר אבל במסגרת המגבלות זה המעט שניתן לעשות לכבודו.

  15. נ.אוה הגיב:

    כתוב מכל הלב עם המון אמפטיה וגעגועים.

    גם התגובות מרגשות.

    שלמה , מישהו כתב שטוב שהסבכת עם בלוג התקשורת. אכן.
    יוצא ממך רק טוב וטוב שכך.

  16. מכתשי הגיב:

    אני לא מכיר את אבי אישית אבל בטוח שהיו לו כ"כ הרבה חברים אישיים וזה עצוב להבין שככה זונחים אותו ללא ביקורים. איפה יוזמה של האוהדים שמעידים שמכירים אותו כ"כ טוב והוא שימש להם לא פעם כמנהיג בלתי מעורער?
    הוא נתן כ"כ הרבה אז למה אי-אפשר לשמח אותו ולו לכמה רגעים בביקור. הרי זה לא מקום שכוח אל אלא בין גדרה לחדרה…
    תרימו את הכפפה. מגיע לו ולמשפחתו

  17. הפועל הגיב:

    שפנצר זכור לי משנות התשעים בתקופת המכירות הגדולה עם הכח ר"ג ,חדרה ועוד קבוצה ערבית אם אני לא טועה מכבי טמרה. ר"ג היתה יכולה להנות מההפקר ולהישאר בליגה השניה אחרי שירדה לשלישית (הפסד להפועל אשדוד במחזור אחרון), אבל אז התברר שגם אוהדי ר"ג מעורבים בנסיונות להטיית משחקים ומי שזוכר היה זה שפנצר שנתפס כשהציע להנהלות מקבוצות אחרות לא להתאמץ נגד ר"ג או להתאמץ יותר נמגד יריבות לתחתית, זוכר ששבס היה מעורב במהלך לנסות לחלץ את ר"ג מכתב אישום וניסו ללחוץ על חיים הברפלד שהיה יו"ר ההתאחדות אבל זה לא עזר והוגשו כתבי אישום, ר"ג נמצאה אשמה והורדו לה נקודות, אלמלא הפעילות של שפנצר הקבוצה היתה נשארת בליגה. לפעמים מרוב רצון לעזור רק גורמים נזק. כמובן זה לא גורע מהתרומה של אבי במשך שנים רבות לקבוצה וכמו כולם גם אני מצטער צער עמוק על מה שקרה לו.

  18. מוטב לשכוח את שנות ה 90 המחורבנות הגיב:

    זו תחילתה של הנפילה,התנהלות רחוב של בעלי השפעה,סדרן שהפך להיות מנהל מנכל,אוהדים בלי מושג בניהול על בסיס מכולת ופיצוחייה הרסו והרחיקו אלפים.
    פאקינג תקופה,טוב שהיגיעו קוריס וארקין.
    אני מעדיף שקוריס לא יהייה ידידותי וחלש אופי להשפעת הרחוב.

  19. לשנות ה90 המחורבנות הגיב:

    לא מחליפים חרא :פוני אשכנזי אבירי ושות
    בחרא אחר:קוריס בן כהן וחבריהם.

  20. איתן הגיב:

    שלמה,אחרי מלך האוהדים , נצנץ לנו את מלך המגרש.

  21. שחר רוזנפלד הגיב:

    שלום רב
    שמי שחר רוזנפלד ואני הבן של ליאון הספר,קראתי בהתרגשות את הכתבה על אבי שפנצר שאני חושב שהיה מסתפר אצל אבי כמו רוב שחקני ר"ג וההנהלה,ואני מאד נרגש שבתגובות מצאתי שמשהו מזכיר את אבי ורוה לשמוע עליו אשמח להיות בקשר.
    תתנו לי את האימל ואני יצור קשר

  22. שלמה מן הגיב:

    היי שחר. אתה מוזמן לכתוב אליי:
    maktesh@gmail.com

  23. אפק הגיב:

    אבי שפנצר מי שלא הכיר אותו לא יודע מה זה אוהד ר"ג שרוף אבל באמת!
    אבי היה משבת בבוקר מגיע למכתש למישחקי מחלקת הנוער מעודד וצועק לפעמים גם רב עם שופטים ושחקני קבוצות יריבות,אבל הכל עשה מאהבה.
    כמו ששלמה הזכיר אני לא אשכח איך היה מלהיב את האוהדים שמאחורי השער מגיע וצועק"יאללה כפיים ,כפיים"זה ממש חרוט בזיכרון.
    תמיד היה הולך עם המיכנסיים למטה עם הסיגריה בפה,היה חברו של מאיר כהן שניהם ביחד היו הפועל ר"ג.
    שפנצר הפסיק להגיע למישחקי הפועל ר"ג ברגע שניכנס לתפקיד הניהול כדורי ביחד עם ניר שם כבר נישבר והיה כעוס על הפועל ר"ג.
    הלוואי והיו לנו כיום אוהדים כמו אבי שפנצר הלוואי…
    עוד דבר עד היום מיקי ברקוביץ מזכיר שהמישחקים נגד הפועל ר"ג האימפריה בכדורסל היו הכי קשים בגלל הקהל של ר"ג ואחד מהם הוא שפנצר.
    לבוב גריפין עד היום כואב הראש כאשר הוא ניזכר איך הרעשן שניזרק מיציע מלמעלה שזרק אותו אבי פגע בו וכימעט מוטט אותו על פרקט יד אליהו.
    אבי היה תמיד צמוד לרעשן מהעץאותו הביא לכל מישחק של הפועל ר"ג בכדורסל.
    הרבה אנשים שלא שמעו עליו או הכירו אותו יחשבו שמדובר שוב פעם בעוד אוהד שעושים עליו כתבה אבל אבי שפנצר באמת היה ענק ,במושגים של אוהד שרוף!

  24. שלומי ששון הגיב:

    שמי שלומי ששון גדלתי בברנר ומגיל 6 אני הייתי בכל שבת במכתש .אין מילים שאוכל לתאר את אבי שפנצר אוהד שהוא פשוט אגדה
    הייתי עומד לידו מאחורי השער בזמן שהיה מטמטם את שוער הקבוצה היריבה במיוחד נחרט בזכרוני המשחק נגד עירוני ראשון אבי לא הפסיק לשגע את אפריים ויימן ותמיד אלו היו "הצעות" כפי שרק אבי יכל להציע כשראה שלא הולך איתו כלום קרא לנו הילדים בקריצה (הוא ידע שהשוטרים לא יזיזו אותנו מהגדר)שנשגע את ויימן עד שטופלה כבש .
    הנפות הידיים שלו הפכו לשם דבר בקרב האוהדיםשפשוט חיכו ל"אש" שתדרבן אותם.
    בכדור סל היינו גרעין לא גדול של אוהדים שהיו מגיעים לכל משחק ליגהוגם שם אבי הותיר את חותמו ביחד עם מאיר כהן שהיה מטריף את שימי ריגר
    איחולי החלמה לאבי

  25. נחומי יגאל הגיב:

    אני קוא את הדברים ועיני מתמלאות בדמעות.
    כל כך סימלי הדבר שרק עכשיון ניתקלתי בכתבה, שעה לפני משחק העליה נגד רמת השרון.
    אני זוכר ימים רחוקים בהם אבי היה עוצר מכוניות ומסדר לכל החברה שלנו טרמפים למשחקי החוץ. ואחר כך במיגרש שולט ומפעיל את כל היציע. חייבים לנסות ולעזור לו בדרך כל שהיא על פועלו בעבר.
    אני קורה לירון קוריס להרים את הכפפה ולעשות משהו.
    אבי היה ותמיד ייזכר כאוהד מספר אחד וגם מספר שתיים. הבא אחריו יכול להיות רק מספר שלוש.
    הלואי והשם יעזור לו וירפאו.

  26. סומי הגיב:

    כל כך עצוב , יהי זיכרו ברוך
    סומי

  27. אדום ישן נושן הגיב:

    איש יקר ואהוב על כולם, תהי נשמתו צרורה בגן עדן עם לוטו דוביד ומאיר כהן

  28. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    פרלמנט הספורט של פ"ת שולח את תנחומיו לחברים ולמשפחת הפועל ר"ג על מותו של האוהד המיתולוגי אבי שפנצר ז"ל.יהי זכרו ברוך!!!https://www.facebook.com/groups/1585366865025017/?fref=ts

  29. יורם פומרנץ הגיב:

    אבי שפנצר גדול אוהדי הפועל ר"ג גבעתיים
    בכל הזמנים ובכל הענפים נפטר היום.
    "מלך המכתש" נגאל מייסוריו ומסבלו הממושך,
    שנים ספורות לאחר החרבתה האכזרית של "הממלכה" שלו .
    לא יהיה עוד מגרש כמו "המכתש"
    ולא יהיו יותר אוהדים כמו אבי. יהי זכרו ברוך אמן.

  30. אהרלה הגיב:

    תנחומים על מות שפנצר האגדה גם מאוהדים ותיקים של הפועל תל אביב,
    אתם הפועל רג הייתם סניף קטן שלנו עם שייע גימי טורק בן יהונתן נימי דרייפוס, הכריש ועוד ועוד.
    תנצבה.

  31. חיים הגיב:

    עצוב לשמוע,
    שלמה מאז שסגרת את הבלוג אנשים מתים כמו זבובים , מאיר כהן אלישע שוחט בנבנישתי , מיקי ועכשיו אבי שפנצר זל
    אם תחזיר את הבלוג האורדונים יזכו לאריכות ימים … תחשוב על זה.

  32. פופאי נקמת המכתש הגיב:

    מגיע לאיש האדיר הזה אבי שפנצר דקת דומיה במשחק הליגה הראשון האיש הזה היה אוהד מס 1 ללא עוררין כל אחד יודע שאם האיש הזה לא היה חולה המכתש בגבעתיים היה חי וקיים עד עצם היום הזה

  33. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    Ron Grinvald · ראשון לציון
    יהי זכרו ברוך אני אוהד ותיק ושרוף עוד משנת האליפות כל משחק עם אבי שפנצר היית חוויה אחת גדולה היה מטריף את כל היציע, אדם מיוחד ואוהד מיוחד אין כאלה היום נוח על משכבך בשלום והמשך לעודד איתנו מלמעלה.

  34. ron הגיב:

    רוני · ראשון לציון
    יהי זכרו ברוך אני אוהד ותיק ושרוף עוד משנת האליפות כל משחק עם אבי שפנצר היית חוויה אחת גדולה היה מטריף את כל היציע, אדם מיוחד ואוהד מיוחד אין כאלה היום נוח על משכבך בשלום והמשך לעודד איתנו מלמעלה.

  35. לוטו הגיב:

    הוא היה הסגן שלי – עם משכורת

  36. תקר הגיב:

    לשפנצר קרה פנצ'ר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s