אחרי גול מותר לשמוח?

האוהדים היותר מבוגרים חוששים להחצין רגשות ולהצטרף למקהלת העידוד * ככה לא נותנים גב לקבוצה * הגיע הזמן להשתחרר * צחי בן-יוסף בטור אורח

img265/2745/16315312hi2.png

אוהדי ר"ג ביום שישי. מול באר שבע רובם היו כמו תמיד – קהל מאופק וסולידי

האווירה במכתש במשחק מול הפועל ב"ש, היתה אמורה להיות אחת המחשמלות שנראו בשנים האחרונות בכדורגל הישראלי. אחד הקהלים הגדולים והמאורגנים בארץ הגיע בהמוניו ממרחק לא מבוטל. קהל עימו בשנים האחרונות יש לנו לא מעט "תאקלים" על המגרש, ביציע ומחוצה לו, כשגולות הכותרת הם הגביע שזכינו בו במשחק ההרואי מולם, והאבנים שהוטחו באוטובוס האוהדים שלנו בשנה שעברה, אחרי ההפסד הצורם בב"ש. תוסיפו לאלו את העובדה שר"ג מגיעה בשיאה של פתיחת עונה מהטובות בתולדות המועדון (!), ומנגד ב"ש אחרי שני נצחונות רצופים שמאותתים על כוונותיהם למקום הראשון, וקיבלתם את המתכון המושלם למשחק כדורגל אידיאלי.

אבל, כמעט כמו בכל משחק שאני זוכר מאז שהתחלתי לאהוד את הקבוצה, היה דווקא הקהל של ר"ג זה שגרע מהאווירה. מאופק, לחוץ ושקט. כמו תמיד, במקום לנסות ולהתמקם ליד החבר'ה המעודדים, בורחים "זקני" האוהדים אל הצד, אל הפינה השקטה, כדי שיוכלו לבכות בשקט, לקלל בלב, ואולי אם אף אחד לא יסתכל גם לצעוק מדי פעם "אווורמתגן".

לעומת הקהל של ב"ש שמגיב כולו, כקול אחד, לפעולה טובה של שחקן מקבוצותם, לעבירה מכוערת שנעשת על שחקנם ומצטרף לשירת עידוד והלל לקבוצתם, הקהל שלנו, ברובו המוחלט פשוט יושב ודומם. לא מוחא כפיים, לא צועק, לא מעודד. כאילו הוא לא באמת שם. את ההבדל המהותי בין הקהלים אפשר היה לראות אחרי הבקעת גול היתרון של הבאר שבעים. תגידו לי אתם מתי בפעם האחרונה אתם זכיתם לשמוע את עצמכם כחלק משירה שכזו במשחק של הפועל ר"ג. ולהזכירכם גם אנחנו כבשנו במשחק הזה, ובכמות האוהדים התעלינו על זה של ב"ש בערך ביחס של 1.5 ל-1. הרכב הגילאים בין שני הקהלים הוא זהה. ועם זאת, ההבדל הוא שמיים וארץ. הם השמיים, אנחנו תהום.

תופים יש, שירים מקוריים יש, ואפילו מנצחי מקהלה נלהבים לא חסר. אז למה בעצם זה קורה? אם תשאלו את האוהדים שיושבים שם בצד, תתקלו בשלל תירוצים שמונעים מהם לעודד ולהפגין רגשות. "אני כבר לא בגיל", הם ישלפו מהמותן, או "אני שרתי כשהייתי בן 20, היום אני כבר הרבה מעבר לגיל", ישכנעו את עצמם בכל רגע נתון.

בשנים האחרונות התגאה הקהל שלנו בכך שהוא נותן קרדיט לקבוצה, תומך גם ברגעים קשים, לא מלחיץ. במשחק נגד באר שבע התפכחתי. זה לא זה. אוהדי הפועל ר"ג פשוט לא יודעים/מפחדים להחצין את הרגשות שלהם. הבעיה החמורה ביותר היא, שהאוהדים הצעירים של הקבוצה חונכו בדיוק לכך. חונכו להיות לוזרים. אבֵלים כל השנה על אכזבה שאולי תגיע.

בעשרים השנה האחרונות, ובכלל בהיסטוריה של הקבוצה, הפועל ר"ג ידעה בעיקר אכזבות. עליות ליגה שהתפספסו, ירידות ליגה אכזריות, שחיתויות, מכירות, ובעיקר בינוניות, הפכו את אוהדי הקבוצה לקהל שחושש מהצלחות. גרמו לו להאמין שהנפילה היא ממש מעבר לפינה, שהשמחה חייבת להיהפך לעצב. כנראה שאלו הגורמים לכך. חבל.

החומר האנושי של הקהל הוא מהטובים בארץ. מובחר, מגובש ומשפחתי. אם האוהדים ישתחררו ויתחילו לשמוח, לעודד ולהגיב לנעשה על כר הדשא, האווירה במכתש, ובכלל במשחקי הקבוצה תהיה קסומה. זו כמובן תשפיע ישירות על תוצאות הקבוצה והאווירה במועדון. אם האוהדים יבינו שביכולתם להיות חלק בלתי נפרד מאחד הקהלים החזקים בארץ, ויפעלו בהתאם, הפועל ר"ג תיהפך לקבוצה שקיומה הוא חלק בלתי נפרד מהכדורגל הישראלי, מה שלא נכון כיום. בהתאמה, גם שמה של הפועל ר"ג יהיה שם נרדף להצלחות ותארים.

הכוח נמצא במיתרי הקול שלכם. תשתחררו.    צחי בן-יוסף

עד כאן הטור של צחי.

אני חייב להוסיף, כאחד שהדברים מכוונים גם נגדו, שצחי צודק בכל מילה. חוץ מיענקלה ורד, יורם איתן וארז לסקי שהם בגיל אליהם התכוון המשורר, אני מתקשה להיזכר בעוד אורדונים בני 40 פלוס שעוזרים למקהלה. יש מספיק כאלה ביציע, אבל הם צועקים רק בגול, לפעמים מוחאים כפיים, ולא יותר. הסיבות שצחי מנה למעצור של חלק גדול מהאוהדים, הן נכונות. עברנו את הגיל, מה שנקרא. זאת אומרת, אין כבר את הדרייב הזה, למרות שלפעמים נורא רוצים. משהו בך עוצר. לא יודע למה זה קורה, אבל אין טעם להילחם בזה. הבעיה שלקבוצה כמו ר"ג אין גדודי מעודדים, ולכן כל קול קובע. אני מאחל לצחי ולחבריו שגם בעוד 20 שנה יעודדו עם אותו כוח ומרץ, אבל כמו שזה נראה ישועתם תגיע רק על-ידי ייצור מסה חדשה של אוהדים, וזה כבר פונקציה של הצלחות. עד אז, קשה לי להאמין שיתרחש נס ועשרות מבוגרים יצטרפו לשירה, מה שאומר שהכל ימשיך ליפול על הכתפיים הצרות (והאכפתיות) של הגרעין הקשה. אבל אני בעד לנסות קמפיין במטרה לעודד את הפאסיביים להצטרף לעידוד.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

26 תגובות על אחרי גול מותר לשמוח?

  1. הקומץ זה גם אני. הגיב:

    המבוגרים לא מעודדים כי "
    א. הם עברו את הגיל
    ב. הם לא מכירים את השירים
    ג. אין מי שיטריף אותם
    ד. אין חיבור טבעי בין דור הצעירים למבוגרים(דור הביניים הולך ונעלם)אדיר בורנשטיין צחי ריקנטי עובד באשה וכו"
    ה. הם אכולי אכזבות ולא רוצים להיות חלק מ"הצבא האדום"

  2. מיקי ר. הגיב:

    מילים.

    האמת שאנחנו, וגם הקומץ כלול בזה, נהפכנו למעט מפונקים. עד עכשיו ברוב המשחקים בשנים האחרונות בליגות השונות אנחנו היינו אלו שהיינו בולטים בעידוד. זה ניכר בכמעט כל משחקי הבית שבהם אנחנו רוב משמעותי ובעיקר במשחקי החוץ כשלא פעם מתי מעט מאיתנו עושים הרבה יותר רעש מהאחרים (יש שיגידו שזה בגלל שאנחנו שומעים את עצמנו ולא את האחרים כי אנחנו מבודדים ביציע צדדי – כמו בטדי, לוד או קרית אתא). היה משחק אחד משמעותי בגביע נגד חיפה שבו למרות שמחיפה הגיעו בכמויות עדיין היו מספיק אורדונים כדי לצאת ראשונים – שלא לדבר על הסיבה הכי טובה לכך. כשנגיע לליגת העל (טפו טפו, נקישה על עץ וכו’) נלמד שיש לא מעט קבוצות שנתקשה להתמודד איתם בנושא העידוד בכמעט כל משחקי החוץ (כמו מול הפועל פ"ת בסוף העונה הקודמת) וגם בבית (כמו בשישי האחרון מול ב"ש) – בתקווה גדולה שזה יהיה במכתש. (רק לא וינטר או האיכסצטדיון – אולי בשכונת התקווה).

    מה שקרה לדעתי בשישי נובע מכמה סיבות. לר"ג יש קהל (נכון לעכשיו) של 1,000-1,300 אוהדי בית שמתוכם יש את הקומץ והנלווים שהוא 100-150. לב"ש יש קהל ענקי (בסטנדרטים של ליגה לאומית) שמביא למשחקי בית 4,000-5,000 אוהדים שמתוכם יש קומץ של בערך 1,000. בשישי הגיעו מב"ש בעיקר אותם אנשי הקומץ שקולם נשמע היטב והאמת שהם עשו לנו בית ספר בעידוד. בנוסף, לקומץ הבאר שבעי יש בעייה בוסרמיל שבו הוא נשמע רחוק והולך לאיבוד בגלל הסאונד (האקוסטיקה) הדפוק של וסרמיל והם ידעו שבמכתש קולם ישמע נהדר. כשהם נוכחו לדעת כמה טוב זה עובד הם פשוט המשיכו להינות. האמת שהיתה שיטה אחת מצויינת להשתיק אותם וזה אם הייינו מבקיעים שער או שנים בהתחלה, בדקות הטובות של ר"ג, ויש להניח שאז העידוד שלהם היה הופך לקללות כלפי כל העולם בסגנון הידוע של רגש הנחיתות המובנה שיש להם כלפי קבוצות במרכז הארץ.

    יש אפשרות אחת לנסות ל"הכריח" את הפחות צעירים להצטרף לקומץ. האפשרות היא לא דמוקרטית אבל יש להניח שהיא תעבוד. לתת לאורדונים להיכנס ליציע שלנו רק לחלק המרכזי שבו ע"י סגירה של הצדדים ופשוט להכריח אותם להיות צמודים לקומץ מה שעשוי בסיכוי גבוה להביא אותם להצטרף בחלקים רבים. קשה לי להאמין שזה אפשרי אבל מי יודע – אולי קוריס יחשוב שזה מספיק חשוב. כשזה יקרה אז אפשר לנסות שוב לחלק דפי שירונים באופן קבוע. (הערת אגב – השירים של השחקנים עדיין לא משהו). אגב, יש אורדונים שלא מגיעים למכתש כי גזלו מהם את היציע המערבי (או הצפוני) שבו התרגלו לשבת, ולא פעם די בבידוד, במשך שנים רבות.

    אין ספק שעם ההצלחות (שרק לא יגמר לעולם) יבוא יותר קהל וגם הקומץ יגדל. מצד שני, גם לאחר עלייה לליגת העל (טפו טפו, נקישה על עץ וכו') יש להניח שעדיין יהיו הרבה שלא יהיו מרוצים שאנחנו לא לוקחים אליפות אלא נהפכים לקבוצת ליגת על רגילה, הלוואי, ויביעו את מחאתם ע"י אי עידוד ואפילו אי הגעה.
    הקהל של אורדוניה מתגייס כשיש מקרה שהוא רואה בו חשיבות עילאית. גביע בשלבים מתקדמים, מסע היחלצות מירידה ו/או נסיון אמיתי לעליית ליגה.

    קל לכתוב שזה מה שיש ועם זה הולכים למכולת אבל יש לקוות שקברניטי המועדון עסוקים ג-ם בנושא השיווקי למען יצירת גדודי אורדונים חדשים. יש להתחיל כבר אתמול ויש להתחיל עם המוני הילדים במחלקות הנוער ובית הספר לכדורגל במידת האפשר ועם בתי הספר בגבעתיים ור"ג.

    לצחי, אתה אורדון יקר לכולנו וכולנו גאים שאתה חלק מהמכתש ומאורדוניה. כמוך כמו רבים אחרים בקומץ שלא נמנה אותם כי אתה מייצג באופן מופלא את כולם. אגב, גם בקומץ אפשר לראות גידול מסויים ומשמעותי שנובע הן מהצלחת המועדון ומהעבודה הברוכה של הקומץ. אולי הגיע הזמן שיהיה עוד תוף ומתופף באופן קבוע ואולי גם חצוצרה. אין גם סיבה לא לראות יותר דגלים במגרש.

  3. שלמה מן הגיב:

    למיקי: לא צריך לסגור על אף אחד את היציע, זה לא יעבוד. כל אחד שיישב איפה שהוא רוצה וישיר מהמקום שלו. הבעיה הגדולה כאן היא פשוט מספר המעודדים. במשחק בלוד למשל ספרתי 30 כאלה, לא יותר. במכתש יש עוד כמה אבל ברור שהסה"כ לא מספיק, בוודאי לא מול מסות כמו באר שבע שהגרעין הקשה של המעודדים שלהם הוא בסביבות 300 איש – פי שישה ממך. אני כבר לא מדבר על זה שבמשחק שמשודר בטלוויזיה אין בכוחם של ה-40-30 איש שלנו להפוך את עצמם בסאונד למשהו משמעותי שישמעו גם בבית.

    ההתגייסויות הגדולות באמת בשנים האחרונות היו בגמר הגביע נגד ב"ש ונגד מכבי חיפה במכתש. אפילו בחצי הגמר נגד אשקלון היה נדמה לי שהקומץ הקבוע הופקר לגורלו. יש משהו קצת דפוק בתרבות העידוד של כלל האורדונים. אולי צריך לעשות כאן איזה מסע הסברה כדי להכפיל את הכמות הנוכחית ולתת לה כוח יותר רציני, כי יצירתיות וכישרון בחיבור שירים יש להם. אפשר להתחיל ברענון הרפרטואר ובחלוקת דפי שירונים ביציע ובכך לתת לכולם הרגשה שגם הם שותפים למאמץ.

  4. מיקי ר. הגיב:

    לשלמה. אני די מאמין במשפט מה שלא הולך דרך הראש יכול ללכת דרך הרגליים. אם אכן ירכזו את כולם ביציע שלנו במרכז יש להניח שיהיו עוד רבים שיצטרפו לשירה (ולו בגלל הלחץ הסביבתי) ויחדשו ימיהם כקדם. להערכתי זה כן יעבוד. השאלה אם זה ראוי לעשייה/אפשרי או לא היא כבר סוגיה אחרת.

  5. איתן הגיב:

    שלמה,שאל 100 גברים לאיזה גיל היו רוצים לחזור,לרוב יאמרו העשר'ה עד 21,
    אני במשך שעתיים וחצי,לפני ואחרי המשחק חוזר לגיל הנחשק,והילדים נוער ואחרים מהקומנדו
    נותנים את הכייף והריגוש שבהנאת המשחק,אדרנלין-סוויץ בראש על מה יגידו המכרים,ואתה נהנה מכל רגע כבימי צעירותנו,השיער הלבן מתעקב,באחריות אחי.
    אוהד דומיננטי נוסף שנשכח-צ"אפי ,ששני בניו במקהלת האורדונס והבת תומכת מהצד.

  6. אורן הגיב:

    אני לא מסכים עם כמה דברים שכתוב שם.
    קודם כל טבעי שאוהדים מבוגרים לא יעודדו כל המשחק,לא לכל אחד יש כוח כמו בן אדם צעיר לעמוד בשמש ולשיר כל המשחק. יש יוצאים מהכלל וכל הכבוד להם.
    עוד דבר שטבעי זה שב"ש יעלו עלינו בעידוד , בדיוק מה שמיקי רשם על קומץ מתוך קהל.

    מה שכן באמת דפוק זה נושא השיווק, לא משווקים את הקבוצה בכלל, אין שלטים (ואני בכיף מתנדב אם צריך ללכת לתלות שלטים לפני משחקים ברחבי ר"ג) כמו שהיה בארצית, אפשר לחלק כרטיסים לילדים בבתי ספר שעם חולצה אדומה נכנסים חינם (אפשר לחלק מאות כרטיסים ואם יש בעיה של ענייני מקום אז אפשר שהחלוקה של היציע מאחורי השער תהיה כמו במשחק נגד מכבי חיפה עם מעבר פתוח בין היציע הדרומי למזרחי).
    כל עוד לא יקרו הדברים האלה אנחנו נמשיך להיות קבוצה שמגרדת את ה1000-1200 בלחץ.

    עוד דבר חשוב מאוד, אין לנו מקום אמיתי באינטרנט לדבר בו ולהתארגן בו למשחקים, אין לנו פורום רציני שאפשר לדבר בו רק על ענייני עידוד,תצוגות,קביעת פגישות להכנת אביזרי עידוד לפני משחקים, וכו'.
    כשנהיה יותר רציניים אז אפשר יהיה לראות התפתחות . וכשיותר אנשים יראו שאנחנו רציניים,אז יותר יצטרפו, כי כרגע אנחנו חובבנים ולא יותר מזה.

  7. גפרור הגיב:

    ליורם איתן, אתה בתור אוהד מבוגר צריך לדרבן את החברים הקשישים שלך שיושבים בצד ועצבנים בדיוק כמו כולם, במקום שיפצחו גרעינים וירכלו על השחקנים והמאמן שיעזרו לעודד. לא צריך 90 דקות, מספיק שכל אחד יתן חצי שעה ויחזור לנוח. זה רק אתה מסוגל לעשות ויענקלה השפיץ.

  8. התשובות פשוטות ביותר הגיב:

    קצת על עדתיות ו"גזענות".
    תסתכלו על החתך של הקהל שהיה בששי במכתש והגיע מב"ש. כמה ג'ינג'ים ראיתם שם ? כמה בלונדינים ? שאטנים ?
    עכשיו תסתכלו על היציע שלנו. אצלנו, אפילו המרוקאים – בלונדינים…
    בזה הכל מסתכם. ידוע שבני עדות המזרח יותר משוחררים, שמחים ופחות מעוכבים מאחיהם האשכנזים (הכללות כבר אמרתי). כן, יש יוצאים מהכלל אבל תסתכלו על הכלל.
    על אוהדי בית"ר, נתינה, חיפה. אפילו אוהדי הפועל ת"א הפכו לקהל מעודד ומגובש בעידודו כאשר הצטרפו המאסות מבת ים. כן, כן. אלה בלי החולצות בחורף , עם הדגלים והשאגות – ראיתם עליהם נמשים ? אני לא.
    תסתכלו על עצמכם. כשאתם בחתונה אתם גם בד"כ מאופקים עד… שמתחילה המוסיקה המזרחית.
    רקדי.. יאללה כפיים… פתאום הרחבה מתמלאת.
    מה אני רוצה להגיד ? המנטליות הספרדית היא של שמחה "פחות מאופקת" ויותר ספונטנית . האשכנזים, מה לעשות, יותר מחושבים (כמו בחיים), יותר מאופקים ויותר "מה יגידו".
    פתרון אפשרי – צ'ייסרים של וודקה או טקילה בכניסה לשיחרור עכבות.
    וברצינות, אל תשקיעו בבני 40 +. חבל. לכו על הצעירים. בצעו חניכה, שכל ותיק ייקח תחת חסותו צעיר ויכניס אותו לענינים באופן אישי כפרויקט. פעם – פעמיים, אח"כ הוא יהיה עצמאי ויחנוך בעצמו.
    ותגדילו את כמות הספרדים ביציע , זה גם לא יזיק.

    שלכם, 100% פולני שיושב בחושך וחושב "מה יגידו על האמירות האלה" …

  9. אדום עתיק הגיב:

    אכן דברים מהלב כתב צחי .שאל וגם ענה .נכון ,אני את הגרון קרעתי כבר בתחילת שנות ה-60 ובעיקר באותן שנתיים מופלאות 63 -64. יש רק הבדל קטן,אז בכל משחק היו במכתש כמויות אוהדים גדולות בהרבה(פופאי הוא ה"מומחה "לעניין המספרים) אני לא מצפה מעצמי וחברי ביציע ,שלצערי מהווים את הרוב ,להפגין יכולות כמו הקומץ(כבוד,כבוד,כבוד!) אבל אני מצפה שקהל הצעירים יגדל והקומץ יתרחב ואנחנו ננוח על זרי הדפנה(ויש לנו..).חבל לנסות לחנך אותנו ,זה לא הכיוון.אותם ותיקים מעודדים שהוזכרו הם היוצא מהכלל המעיד על הכלל.אני גם בטוח שאם תבדקו למשל את הקהל של ב"ש,תמצאו שרובו נמנה על הצעירים יותר וגם שם הותיקים "נחים על זרי הדפנה"
    ולקומץ-אל תיפול רוחכם המשיכו ,אנחנו אוהבים אותכם!

  10. נקודות למחשבה הגיב:

    מנ'כל השיווק שהגיע מעיר היין,לא מכיר את הנפשות היושבות בטריבונה-אין קשר איתו,מתעלם משיתוף פעולה למרות שקיבל פנייה לפגישה עם אוהדים.
    הביאו לנו כרוז דחליל שמשמיע שירי הבה נגילה ולא יודע ללוות את המשחק בהצגת השחקנים ובהמרצת האוהדים,פועל יוצא על השחקנים.
    קוריס צריך לערבב את השחקנים המושבתים בטריבונה כפי שהיה בלוד.
    לקהל מבוגר צריך לתת את הקצב שהכיר בצעירותו-הקלטת עוד במוח,שירים שישירו בערב שירי משוררים עם אלדמע.
    ואם אין מספיק עידוד ,מערכת הגברה מהקיוסק תעשה בינתיים את התוספת לקומנדו

  11. omer primor הגיב:

    tzahi, when i come back u and i are going to have a talk. i have some ideas, and if u r a serious man (which i know u r) i want us to try and make a difference.
    chau amigo.

  12. מיקי ר. הגיב:

    מצטרף לדעה בנושא הכרוז שבמקום להיות מדליק הוא סתם דחליל. חושה וברפה.

  13. מיקי ר. הגיב:

    Omer
    If y-o-u are a serious dude then what are doing outside of the MACHTESH?
    Ciao bambino.

  14. איתי הגיב:

    הבעיה שקוריס לא מוכן לשלם לכרוז מקצועי אז תישארו עם הכרוז הקונילמל שלמרות שיש לו מערכת הגברה טובה את הקהל של באר שבע שומעים יותר ממנו, למה? כי הכרוז הקונילמל מדבר אל עצמו, סליחה לא מדבר אלא לוחש לעצמו,
    אין מי שילהיב את הקהל כשצריך

  15. איתן הגיב:

    תן לוובי לדוגמא להיות כרוז,כרוז חייב להכיר את שירי האוהדים כפי שמושמעים באתר המכתש ולהשמיע אותם בחימום,כרוז יכול להשמיע חצוצרה,תופים ומחיאות כפיים-ברגעים נכונים.
    מתפקידו גם לעודד שחקנים ,כך דוגמא מבלומפילד,קריית אליעזר וטדי.
    בחתונות רבע עוף אפשרי-כולה דיסק נכון ומוטיבציה ואהבה.
    כרוז חייב להכיר את אטמוספרת המשחק,ולדעת לפנות אליהם כפי שוובי עושה כהרגלו.
    שיורידו במחצית אקראיים לבעיטת אמצע ויצ'פרו בצעיף וחולצה–קשרי לקוחות ,,,,,,,,

  16. אין עם מי לדבר הגיב:

    קשרי לקוחות?שיווק וקידום?לקחת שירים מאתר האוהדים?לבוא לקהל?מוטיבצייה ואהבה?
    הצחקת אותי איתן
    זה בכלל נראה שצחי ולהקתו רק מפריעים לקוריס וחבריו

  17. איתן הגיב:

    יש עם מי לדבר,עובדה שיש דיאלוגים ביננו האוהדים-היוזמה צריכה לבוא מאיתנו,הטריבונה שייכת לנו כחוק-כפי שמיקי נוהג להביא רמקול,והצעירים דואגים לאביזרי קישוט ועידוד,וובי לא צריך להסתובב עם כוס פלסטיק ולדבר ללמפות.
    באחריותנו לדאוג לכלל ,רק שקשה לאנשים להכניס יד לכיס,האורדונס מחכים לדגל פריסת משחק-
    פנה לריימונד ותשמע -כולה 900 שח, תוף עולה בסירקין 250 שח ואין תורמים איכפתיים? אל תצפה שיעשו בשבילנו,צריך ליזום ולהנות בעונה כזו חלומית 555.
    עוד פיקניק לא יזיק!

  18. צחי הגיב:

    לצערי רובכם מפספסים פה את הנקודה העיקרית.
    אינני מתכוון ומצפה מכל אוהד שיצטרף לשירה במשך 90 דקות. מצד שני, אני כן מצפה מאוהד שיכיר את השירים העיקריים של הקבוצה ושיצטרף לשירה ברגעים מסויימים כדי ליצור את האווירה המתאימה. מספיק שיצטרפו להמנון האוהדים לקבוצה בפתיחה, ואולי לקריאות האוורמתגן-כולם כקול אחד, וכבר שידרגנו את האווירה בקרבנו בעשר דרגות.
    מעבר לכך, מדובר הרבה יותר בתגובות האמוציונליות של האוהדים. מחיאות כפיים לפעולות טובות, תרועות לשחקנים כשהם מתחלפים, מחאות בקול על עבירה לא מוצדקת שנשרקת, או לחילופין, גסה על אחד משחקנינו, והרי לכם משחקים באווירה אירופאית.

    זה לא מעניינם של כלל האוהדים להתעסק בתופים, דגלים, חכות וכו'. יש אנשים שעושים את זה ואני ממש לא התכוונתי לרמוז שכולם צריכים להיות מעורבים בזה. לכן אין מקום להתעסק בזה בדיון הנ"ל.

  19. אורדון שקט הגיב:

    וואלה אתה צודק מעכשיו כל משחק שאני מגיע אני נכנס לקומץ ומעודד אני גם ינסהלגרור תחברים שלי איתי ושכל אחד שמעודד שיגרור גם הוא תחבר'ה שלו לקומץ כדי שיעודד וככה הקומץ יגדל..ועוד משהו שאחד מהאוהדים שקשור להנהלה ילך אל קוריס וידבר איתו שיתן כריסים בבתי ספר יסודיים/תיכונים וככה יהיו יותר אוהדים אם נגיד עכשיו יש 1000 שיחלק 500 700 כרטיסים וככה נוכל גם להגיע ל2000 ולאט לאט לגדול..
    אורדון מרעיש 🙂

  20. פופאי המכתש בגבעתיים הגיב:

    חייבים לחלק כמה מאות כרטיסים לילדים בבתי ספר ככה מגיל אפס מביאים קהל שבעתיד יהיה אוהד אין מה לעשות אנחנו לא בשנות הששים או השבעים שחוץ מכדורגל לא היה לאנשים מה לעשות בחיים אז כולם היו באים כיום יש אינטרנט טלויזיה ומקור בילויים אחרים מה גם שרמת הכדורגל יורדת והכרטיסים יקרים מאוד לכן כל הנוסחה הזאת אומרת אין קהל לכן חייבים לחלק לילדים כרטיסים שיבואו וימלאו תמכתש
    יגיע גם היום שבכל מגרשי הכדורגל בארץ יצתרכו להוריד בצורה משמעותית את מחירי הכרטיסים ולא תהיה ברירה אם ירצו קהל של אלפים במיכרשים יצתרכו לעשות מחיר של 20 שח אין מה לעשות אחרת אנשים לא יגיעו למיגרשים

  21. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    תתרגל לרעיון
    30 שרים ו970 מוחאים כפיים אורדונים

  22. yuda הגיב:

    צחי. יפה כתבת.
    כמה התייחסויות:
    א. זה לא רק ענ יין של מבוגרים וצעירים..אני "מבוגר" – 47 שנה במכתש והבן שלי יושבים ליד "הקומץ" ושרים ומעודדים רוב הזמן…לידינו לא מעט צעירים ( 20-40) שיושבים בין המבוגרים ושותקים..
    ב. צריך לבנות את אוהדי העתיד..בתי הספר..שיכנסו בחינם עם חולצות אדומות
    ג. בכוח ודרך הרגליים- לא הולך. באחת העונות שעברו שמו אותנו ביציע מאחורי השער..נגמר העידוד..תחושת ניכור וריחוק.
    ד. בגמר הגביע באו 7,000 ועודדו 3,000 . הפוטנציאל קיים. אני מאמין שעם ההצלחות יגיעו עוד אוהדים ועוד מצטרפים למקהלה.צריך לזכור שרק לפני כמה עונות היינו עמוק למטה בכל מובן..ואנחנו מדשדשים בליגות הנמוכות יותר מדי זמן..

  23. צחי רקנטי הגיב:

    זה מעניין שדווקא הנושא הזה עלה כאן בבלוג כי גם אני חשבתי על זה במהלך המשחק.

    חשבתי שר"ג זו הקבוצה היחידה שיש לה אותה רמת עידוד במשחקי בית וחוץ. לא אותה כמות קהל אבל אותה רמת עידוד.

    אבל יש לי משהו להגיד לך צחי שאני לא יודע אם אתה מודע לו: את רוב הקהל של ר"ג ניתן לחלק לאנשים מבוגרים שהיו פה עוד בשנים הטובות וחלק צעיר ביותר.
    תסתכל מיהם הקומנדו – צעירים ביותר.

    אתה מתאכזב מזה שקהל המבוגרים אינו מצטרף לחגיגה אבל אני רוצה שתדע משהו אחר: אתם יוצרים פה דור חדש של אוהדים צעירים שיילכו ויצטרפו לקומנדו.

    הבן של אשתי הוא בן 12 וכשהוא לא עם אבא שלו אני מביא אותו למשחקים. אנחנו גרים בפאקן באר יעקב אבל – הוא הולך לבית הספר שלו עם חולצות וצעיפים של ר"ג. הוא לומד ולמד את חלק מהשירים של ר"ג – שם נמצא העידוד המסיבי – בדור הבא. ואתה וכל הקומנדוס לא צריכים להתייאש או להרים ידיים. את הפירות הקבוצה כולה תקטוף אבל זה ייקח זמן כי זה מדבק.

    נקודה נוספת: קהל האוהדים של ב"ש שהגיע למשחק הינו כולו הקומנדו של ב"ש. זה לא שכל הקהל של ב"ש מעודד ושר. לך למשחק בווסרמיל ותראה שזה לא המצב. אצלנו הקומנדו זה 50 איש ואצלהם 800 אבל ככה זה בכל קבוצה.

    לדעתי צריך להכין כתב אמנה – מעין שבועה לקומנדו ולהחתים עליה אנשים – כמו שבועות שעושים כשנכנסים לקבוצת עילית. יש להרחיב את שורות הקומנדו בצורה פעילה.

    לצערי אני לא יכול להגיע לכל משחק – אני נקרע מזה. אבל מחמם לי את הלב להיות לידכם בזמן משחק וזה מתדלק אותי.

    תמשיכו בעבודת הקודש!!!

  24. ותיק הגיב:

    קודם כל ישר כח לצחי וחבריו כל הכבוד!. הייתי בדיוק כמוהו עם עוד קומץ של 1000 איש מתוך 5000 6000 איש שהגיעו כל שבת למכתש בתקופת האליפות כשהייתי ילד קטן . העונה עם יפו ב70כנער צעיר .והעליות ב80 ו89 כבוגר. צינתי את זה כי אנחנו כבר ראינו הכל וקשה כבר לרגש אותנו. בזמנים שלנו לא היתה טלויזיה אינטרנט או עיסוקים אחרים שיש לחברה צעירים היום. בגוש דן כיום יש יותר אופציות ללכת לכדורגל -הפועל ת-א מכבי ת-א בני יהודה וכו והפועל רמת גן היא קבוצה מישנית לתושבי רמת גן גבעתיים לגבי אלו שאוהדים את הקבוצות לעיל והם רק שומרים פינה חמה בליבם ומופיעים מדי פעם למישחקים במכתש.[חוץ מאוהדי מכבי ועל הכח אין מה לדבר]. הכמות הכללית של אותם ההולכים לכדורגל הולכת וקטנה והם נישארים בבית כי למה לראות שעמום כשספרד איטליה אנגליה גרמניה וצרפת נימצאים בכל סלון ותוסיף גם שידור ישיר מהמכתש…. לגבי באר שבע מבחינת כדורגל זה מה שיש שם אין להם אופציות אחרות ואימפריות כמו מכבי באר שבע קרית גת והפועל דימונה….ידוע שרוב אוהדי באר שבע מרוקאים חמים שהם מאוד אמוצינלים ופחות רציונלים פחות חושבים נידלקים בקלות ומלאים בריגשי נחיתות . אנחנו אוהדים שתמיד חושבים -מה יגידו עלינו ומכאן העכבות בעידוד . כשהיינו בגיל של צחי עודדנו כל המישחק יחד עם לוטו שפנצר ורבים וטובים אבל הגיל עושה את שלו והריגושים פוחתים. הדרך הטובה ביותר להביא אוהדים צעירים היא חלוקת כרטיסים בבתי ספר מרכזים קהילתיים תנועות נוער וריכוזי נוער וכו. למשל כל המגיע למישחק במכתש עם חולצה אדומה מקבל קרטיב. או כרטיס נער ב10 שח כולל פיתה עם חומוס גבעתיים. או כרטיס למעל גיל 18 ב30 שח כולל כוס בירה .לא חסר רעיונות אבל צריך איש שיווק שכיום אין דבר כזה בקבוצה . אני בטוח שתוך שנה נגדיל את כמות האוהדים ב20-30%. גמר חתימה טובה בריאות ועליה!!!

  25. סטאטיסטיקת 3 עונות אחרונות הגיב:

    ארצית-400,500 אוהדים
    לאומית עונה שחלפה-600-800
    עונה זו בינתיים 900-1100
    דור שלם של גילאי 30-40 נעלמו מהמכתש בעקבות שנות ה 90 ועד 2006
    הסקפטים שחזרו,נתפסו ונוכחים לרוב.
    משחק בית הקרוב עם חיפה ,למרות השידור ,תיגדל כמות השבים ולוא בגלל הסקרנות והחשיפה התקשורתית
    כנל לגבי הרצון לעודד ולהתחבר בראש שאומר לא,והלב שמתגעגע לריגושי עבר.
    עוד משחק דרמטי במכתש כמו באר שבע והפיות יפתחו עם הכפיים.
    סבלנות צחי.

  26. איתן הגיב:

    צחי ,
    את קריאת העידוד של אורי מרק והצעיפים -אימפריה וכו,היא זו שמדברת ומשתפת את רוב הקרובים לקומנדו ביציע,גם למבוגרים קל להידלק מהסלוגן,ומשתתפים.
    לדעתי כדאי לפזר עוד 2 לאורך השורות בתיאום, ולחזור מידי פעם במשחק.
    צפו בווידאו האוהדים עם חיפה ותזכרו,מדהיhttp://www.hapoel-ramatgan.co.il/aviraym/2007cuphaifa.wmvם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s