החלטה

אז מי הוא מאמן הפועל ר"ג הגדול בכל הזמנים? גזר הדין

 

בית המשפט!!!

הקהל רשאי לשבת.

לקריאת גזר הדין, אבקש מהתובעים לקום על רגליהם.

דבר כבוד השופט: בפניי הובאו שניים מהמאמנים המוגדרים בין תושבי גבעתיים ור"ג כמאמנים הטובים ביותר שאימנו את קבוצת האור… האורדונים, להלן הפועל ר"ג. מאמנים מכובדים אלה פנו לבית המשפט הנכבד בבקשת סעד על מנת להכריז עליהם, כל אחד בפני עצמו, כעל המאמן הגדול ביותר בכל הזמנים במדי האדומים מהמכתש. לאחר ששמעתי את הצדדים כולל עשרות עדים שהובאו בפני כבודי ונשבעו לומר את האמת, ולאחר ששקלתי את כל הראיות, נדרשתי לקבל החלטה קשה. התבקש כאן שיקול דעת עמוק ומעמיק על מנת להכריע מי יקבל תואר לשם כבוד וייכנס לפנתיאון ולבית המקדש, ושמו יוזכר לעד בחרדת קודש כמופת למקצועיות, ולסמל של גבורת קטנים מול חזקים. לא בקלות התקבלה ההחלטה, ואף חתמתי עליה ביד רועדת, אם כי יציבה, אולם מרגע שניתנה ההחלטה היא נחתמה ללא היסוס או פקפוק.

מימין לצד הספסל עומד מר שוייצר דוד, איש כיכר מילאנו בת"א, הידוע בכינויו דוביד, להלן המבקש מספר 1, שהוביל את הפועל ר"ג לאליפות יוצאת מן הכלל טובה בשנת 1964 למניין הגויים יימח שמם, ותבע במפגיע את ההכרה הרשמית והמחייבת לפיו כל אורדון באשר הוא יצדיע לפועלו עד קץ הדורות, ויישא בדחילו וברחימו את שמו על דל שפתותיו. מצד שמאל ניצב בראש מורם המבקש 2 ושמו מר כהן אליהו מחולון, שחתום על זכייה בגביע המדינה בשנת 2003 למניינם, ואף הוא דורש להכיר בהישגו כהישג חסר תקדים לכל דבר, פטנט רשום שיש לו עליו זכויות יוצרים והוא מבקש להכיר במעמדו – כי אין בלתו, ובצדק רב.

דיון בבקשת המבקש 1

בבואי לבדוק את הרקע והתנאים שהיוו את הבסיס לאותו הישג מופלא, לקחתי בחשבון עובדות כמו מצב הליגה באותן שנים, מי היו הקבוצות הבולטות, מי היו מנהליהן, מה היה מצבן הפיננסי, מי הרכיבו את סגל השחקנים וכמה מנה קהל האוהדים. אין חולק כי הפועל ר"ג 1964 עלתה באותה עונה מליגת המשנה במטרה לתקוע יתד איתן בליגה הבכירה, למען יראו וייראו. את הריצה שלה בתחילת העונה, שכללה נצחונות נאים, אפשר להסביר כריצה של רדוף ומפוחד, שכל מטרתו היא לאגור מזון לשעת צרה וצוקה, פחד ומבולקא. אלא שבדיעבד אנו למדים כי הקבוצה מהמכתש השתמשה היטב בפחדיה. החשש, העוני וחוסר כל הפכו את הקבוצה לאמידה מבחינת נקודות ומקום. כל זאת תוך ניצול היותו של האריה שבע, הלוא הוא הפועל פ"ת שמאס בחמש אליפויותיו הרצופות ושמט את המושכות בחוסר חשק, ומאידך חולשה יחסית של מכבי ת"א והפועל ת"א, כך שלצד קבוצה נחמדה וסימפטית כמו הפועל ר"ג שגשגה לצידה עוד קבוצה במעמדה – מכבי יפו. אין חולק כי שני שועלים קטנים ומפתיעים אלו התישו במהלך הריצה הארוכה את הטורפים שבראש שרשרת המזון וגרמו לעייפותם עד שהכריעו אותם.

האליפות לא נפלה על הקבוצה כרעם ביום בהיר, כמו אותם זיקוקי דינור שהפתיעו את שמי ר"ג באותו לילה של חודש מאי 2003. האליפות היתה הישג שנבנה בחריצות, בהתמדה, בסבלנות, בעקשנות, אבן על אבן, עד לרגע הסיום הבלתי נשכח, שכבר היה צפוי וידוע ועובדה שהשמפניות נפתחו עוד לפני סיום המשחק. אין כמובן חולק כי למבקש 1 זכויות רבות בהנהגת חבורת שחקנים יציבה לאורך זמן.

בבואנו לשקול את האטמוספירה הכללית שליוותה את ההישג, חשוב במיוחד לזכור את כל מה שסביב – תנאי האימון, הציוד, המשכורות, סידור פרנסה לשחקנים (אגד, דן, בית חולים, חברת החשמל), שכל אלה בוצעו לעילא ובארגון מופתי של מועצת פועלים חזקה ותומכת. ארגון זה, בגיבוי אנשים וקשרים במקומות הנכונים במשק העבודה הישראלי ועם נכונות ורצון טוב של הנהגת מפא"י, מיסודו של החבר והחלוץ המרכזי האגדי מר בן גוריון דוד, עשה ונתן הכל כדי לדחוף את הקבוצה אל קדמת הבמה. כך התקיימו רוב דרישותיו המקצועיות של המבקש 1 לקבלת שחקנים. למכתש הובאו גדול שוערי ישראל בכל הזמנים מר חודורוב יעקב, החלוצים האימתנים מר לוי שלמה ומר ששון כתב, הקשר הברזילאי המצוין מירושלים מר בנבנישתי מרדכי, וכל אלו בתוספת שלד קיים, יצרו הרכב מנצח של שוער ענק, הגנה בינונית וחוליית התקפה מעולה, שלא התאמצה לקרוע רשתות.

כן ראוי לזכור כי באותם ימים היסטוריים היה המכתש לב לבו של שכונת בורוכוב הישנה והמשגשגת, וקבוצת הכדורגל היוותה את המרכז התרבותי והספורטיבי של אלפי תושבי שתי ערים מתפתחות. כל אותם מאות האלפים התאחדו סביב המועדון ללא כחל וסרק והלכו עימו באש ובמים לכל אשר יפנה.

אשר על כן, לפנינו קבוצה שזכתה לתנאים מצויינים ועל כך הכירה טובה תחת טובה, עשתה הכל להשיב לראשיה ולאוהדיה באותו מטבע, ועשתה זאת בצורה מעוררת כבוד ויקר. על כל אלה חייב הקהל להוקיר ולכבד את המבקש 1, שדרישתו להכיר בו כנושא התואר הנכסף היא לגיטימית ומוצדקת.

הדיון במבקש 2

ומנגד לאותו אריה שואג מס' 1, או שמא תאמרו נמר, לווייתן או כריש, ניצב מר כהן אליהו, להלן מבקש 2. אין חולק כי הנ"ל מצא את האימפריה הקדומה מהמכתש כשהיא מדולדלת ושבורה, חדלת פרעון וחדלת אישים, עלובה, מתייסרת ונעה על פי התהום, אימפריה שאוהדיה ומרבית נאמניה נפוצו לכל רוח והקומץ שנותר הזדנב אחריה בחוסר חשק וחוסר ברירה והתלחש מאחורי גבה על קץ ימיה המתקרב.

המבקש 2 נדהם לגלות כי מאותה מועצת פועלי ר"ג אדירה ושגיבה לא נותר אלא בניין מקומט ברחוב קריניצי פינת הרצל, שקברניטיו נטשו את הספינה המיטלטלת ונמלטו איש איש לדרכו, תוך שהם מפקירים את העגלה בידי מספר אוהדים שהקבוצה יקרה ללבם, אולם הללו עם כל כוונותיהם הטובות היו דלפונים שידם אינה משגת להחזיק קבוצה, ועל כן לא התפלאנו לגלותם ברבות הימים עומדים בחצר אחורית של בניין נטוש ומנהלים מו"מ למכירת ביתה של האימפריה תמורת נזיד עדשים מסכן.

בל נשכח את התנאים העלובים ששררו באותן שנים תחת ניהולו המקצועי של המבקש 2, שלרשותו הועמד סגל שחקנים בינוני מינוס. אם הייתם שואלים באותם ימים עיתונאים מאירופה שיגדירו עבורכם מי זו אותה קבוצה מייד פרום יזראל המתקראת הפועל ר"ג, הייתם מקבלים בתגובה שלל ביטויים מעליבים וכינויי גנאי כמו – קבוצה של סנדלרים, קבוצה של חוטבי עצים ושואבי מים, קבוצה של שוטפי כלים, קבוצה של קוטפי גויאבות, קבוצה של פועלי ניקיון, ויש שיאמרו אפילו קבוצה של חדרניות בבית מלון. אפילו כבוד בית המשפט הנכבד, בשבתו ימים כלילות על המדוכה, הסמיק מבושה ושיער ראשו סמר למשמע תארים מגונים אלו.

וכל זה, בל נשכח, עם קבוצה ללא תנאי אימון, ללא כסף להוצאות, ללא משכורות מינימום לשחקנים כמתחייב ע"פ חוקי משרד העבודה והרווחה, בבגדים קרועים, לפעמים אפילו ללא גרביים, או עם גרביים קרועות ובלויות, ללא מים חמים בדוד, ללא פיסת דשא, לפעמים גם ללא כדורים, וניצבו בפניי מספר עדים שטענו בתוקף כי לא היה אפילו כסף בשביל למלא מעט אוויר בכדורים. כאותו כדור מדולדל וחסר אוויר, כך הקבוצה. ללא רוח וללא חיים. כן, עד כדי כך, אודה ולא אבוש.

ולמרות השמיים המעוננים מעל ראשיהם, ולמרות שהאמצעי הרפואי היחיד בחדר ההלבשה היתה מנורה כחולה מודל 1960 ששימשה בזמנו לריפוי פציעות שרירים של ראובן כהן, צביקה היימן ומשה פרל היפים והאמיצים בני דור האליפות, הנה כי כן אותה קבוצת נגרים ופועלי רכבת של שנת 2000 היתה נחושה, עיקשת ובוגרת כדי למשוך את גלגלי העגלה התקועה. בהנהגת הרס"ר המבקש 2, התאחדה הקבוצה לפרקי זמן קצובים של 90 דקות כ"א והפליאה בביצועים על אדמות טרשים וכורכר במגרשים עויינים ונידחים, רשמה סנסציות ועלתה ועלתה מעלה מעלה.

וכן הובאה לידיעתי העובדה כי מאז אותה בני יהודה קטנה ואלופה ב-1990, תם למעשה עידן הקבוצות הקטנות, והחלה תקופה של קבוצות שבעליהן עשירים כקורח, גבירים אימתניים, שועי הארץ, בעלי הון בלתי נדלה, טייקונים בשפת העם, הקונים כל מה שזז, לוקחים מהקטנים ומעבירים אליהם ומרפדים את חשבונות הבנק של אליליהם ככל שירצו ויבקשו. כך בעצם נוצרו מעמדות בולטים בכדורגל הישראלי, בלתי ניתנים לגישור, כמו היו מגדל אייפל והרחק שם למטה למרגלותיו קן הנוער העובד והלומד, אימפריות ענק של כדורגל, דינוזאורים תאבי תארים וגביעים. רק לצורך ההשוואה בין הפועל ר"ג הענייה והעשוקה של שנת 2003 לבין מכבי ת"א החזקה והאימתנית הפריד מבחינה תקציבית פער של כ-3,500 אחוז! או פי 35. שיעור והבדל בלתי נתפסים! שקול הדבר לקבוצה בשם רושדייל מהליגה האנגלית הרביעית בערך, שתתמודד כשווה מול מנצ'סטר יונייטד ואף תביס אותה! אפילו לא אמרנו לסטר הקטנה והצנועה. הרבה הרבה מתחתיה.

והלוא אין זה המקרה של הפועל ר"ג 1964, שאמנם הפתיעה בליגה את הפועל פ"ת הנהדרת ויכול יכלה גם למכבי ת"א, אבל אין הדבר שקול לאותה קבוצת עובדי רס"ר 2003 עלובים ומדוכאים, שהגיעו לעבודתם באיצטדיון הלאומי עם שקיות ניילון של המשביר לצרכן ובהן מיטלטל ציוד משחק סוג ג'. הם עצמם היו לבוז ולשחוק בעיני הרבבות, שראו בהם צאן מובל לשחיטה, כמו אדם המושלך אל כלוב אריה רעב בקרב חסר סיכוי בקולוסיאום של רומי העתיקה, השם ישמור. רק בזכות רחמי מנהלי הספורטוטו נעצרו ההימורים בווינר על יחס של פי 11. וזאת כדי לא להשפיל עוד יותר את הקבוצה, לה זכרו חסד נעורים.

אותה קבוצה שעמדה לרדת לליגה שלישית ולהיעלם בה סופית ולעד, אותה קבוצת ברנשים תמהונית, שחלקה הגדול גדל והתפתח על אדמת הבור של המכתש, אלה שרק כמה ימים לפני משחק גמר הגביע הבטיחו את הישארותם בליגה הודות להפסד מכובד בסכנין, חוללו את הבלתי יאומן ובעצם היוו את הקבוצה הקטנה הראשונה שסדקה קשות את מבצר השן של ארבע הגדולות והבלתי מעורערות, והוכיחה לכל המדוכאות והמסכנות שאפשר גם אפשר. עובדה שאחריה הגיעו סכנין, מכבי הרצליה, אשקלון ועוד ועוד, עד כי גבירים כמו לוני הרציקוביץ', סמי סגול ואפילו ארקדי גאידמק נבהלו, נשברו והם נוטשים בזה אחר זה.

2000 שנה אחרי ניצחון המכבים על היוונים, קמה מהאפר והעפר קבוצה קטנה של חבורת גברים בעבודה, בהנהגתו של רס"ר משמעת אנתיפט, ויצקה תוכן חדש למושג גבורה יהודית מודרנית בת זמננו. הנה כי כן לא מדובר רק בבני העליות בראשית המאה שעברה, מייבשי הביצות, דור חומה ומגדל, מקימי המדינה ומכונניה. ולמרות שמדובר בחמישה משחקים בלבד בשלב הגביע, אין בכך כדי להמעיט ולו בפרומיל אחד מסכן מגודל ההישג ההרואי, מה עוד שהוא שלח את הקבוצה ואוהדיה לשדה התעופה הקרוב בדרכם לשחק במפעל השני בחשיבותו ביבשת אירופה הנאורה.

החלטה

בצער רב אני דוחה את בקשתו של המבקש 1. כבודו במקומו יונח. הנני קובע כי המבקש 2 מנצח במאבק היוקרתי. תנחומיי למפסיד, ברכותיי למנצח. ובזאת באתי על החתום.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

13 תגובות על החלטה

  1. אדום עתיק הגיב:

    נפל דבר בנחלת אורדוניה וכל השומע תצילנה אוזניו.
    הכיצד ההין אותו דרדק,שחלב אימו טרם יבש על שפתיו, ומתקרא בפסבדונים"שלמה מן " ומשים עצמו ז'ורנליסט מטעם בלוגו ,להעלות על דל שפתיו,בכפיפה אחת את-אדוננו מאמננו ורבנו, זצ"ל ,נ"י ,דוד ,נעים זמירות ואמרי שפר, לבית שוויצר -,עם אותו רובץ בין המשפתיים ,אליהו אשר מן פרחי הכהנים לנחלת חולון הידועה בצפרירייה.
    ועוד הגדיל אותו בן פקועה לעשות והשליך אדוננו ,מאמננו ורבנו ,אל האשפתות והסיר עטרתו מראשו ומשח את אותו שולייה ,המשרת בקודש המאמנים ,להיות המושל בכיפת המאמנים בנחלת אורדוניה מאז ולעולם ותשקוט הארץ ואין פוצה פה ומצפצף.

    לא היה כדבר הנבלה הזה.ואנו, זקני קהילת חכמי אורדוניה ונחלת הגבעות הסמוכה,לא נדע נפשנו מצער ויגון ,אנא אנו באים ,כעפר ואפר נדמינו,לדברי קילוסין ושבח כמהה נפשנו והנה דברי בלע.

    לא יקום ולא יהיה!תושב עטרה ליושנה ויבנה בית דוד ולהשומע ינעם.כן יהי רצון.

  2. חיים גרינפלד הגיב:

    אין הישג בשנות השישים שקול או בר השוואה להישג בשנות האלפיים.
    ר"ג של דוביד עשתה הישג מזהיר שהיה בלעדי וייחודי עשרות שנים עד שבית"ר ירושלים שיחזרה אותו. היה קהל עצום (יחסית), היה מגרש סביר (יחסית), לא הייתה מקצוענות מלאה ולכן הכסף לא היווה את הפקטור המכריע כמו בעידן האוליגרכים של שנות האלפיים.
    קבוצתו של דוביד חוזקה במקומות הנכונים, הקבוצה התמודדה כשווה מול שווים, הפתיעה, הדהימה – ולקחה אליפות הסטורית.
    לאלי כהן לא היה כלום (כלום!) מכל מה שצויין לעיל. הוא עשה הישג שעד היום אני מתקשה לעכל אותו, ולחילופין מהווה עבורי מקור לגאווה מופגנת על הקבוצה שאני אוהד.
    אני איתך בבחירתך, שלמה.

  3. חובב הגיב:

    אני תומך באלי כהן – כמו חיים לפני גם אני שואל את עצמי לפעמים אם זה לא איזה חלום… אני לא מפחית מהשיג האליפות בעונת העליה אבל הזכיה בגביע ובמיוחד הדרך עד לגמר היא זו שמטה את הכף לכוון אלי כהן.

  4. מיקי ר. הגיב:

    כמו שכבר נכתב, זו האמת היחידה.
    זכור לי שבזמן חצי הגמר והגמר, וכמובן לאחר הזכיה, נהגתי לשוחח עם אוהדים צעירים ואמרתי שאני מקנא בהם שכן הם כבר בגילם הצעיר יכולים לשאת את ראשם בגאווה בכל הארץ כי הקבוצה שלהם עשתה מעשה מדהים שידברו עליו עוד שנים רבות רבות, מעשה שיכנס להיסטוריה ומי יודע אם מעשה כזה ישוחזר שוב ע"י קבוצה נוספת. לאוהדים צעירים שכך מתחילים את החיים כאורדונים זו ממש פתיחה חלומית. ציינתי גם את המאמן שהוביל את הקבוצה להישג הזה וכבר אז אמרתי שההישג של אלי כהן עולה על ההישג של דוביד עם האליפות בגלל הרבה סיבות שרובן נידונו למעלה ב"משפט" שכותב הבלוג ערך.
    אגב, למרות ההנהלה המחורבנת שהיתה לאלי כהן יש לציין לשבח (כשמגיע מגיע) את הראייה ההיסטורית שלהם בכך שלא ויתרו על השתתפות בגביע אופ"א למרות העלויות ולמרות הקשיים (בכל זאת קבוצה מתחתית הליגה השניה שנאבקה נגד הירידה לליגה השלישית). נדמה לי אפילו שהציעו להם "הצעות" תמורת הויתור מה שהיה נותן – כנראה – לב"ש את זכות ההשתתפות. בזכות אותו מעשה יש לר"ג בארון גם השתתפות במפעל אירופאי בנוסף על גביע המדינה ועל האליפות.

  5. הכהן הגדול הגיב:

    מסכים ומחזק. אלי כהן מאמן כל הזמנים.
    כשר"ג של שוויצר עשתה את האליפות זה לא היה בשמיים בגלל שמדובר בשנים הראשונות של הכדורגל הישראלי, לא היו אוליגרכים ומי ששלט זה קבוצות ההסתדרות (מרכז הפועל) + מכבי ת-א. בעידן של אלי כהן זה היה בלתי אפשרי בכלל לדמיין הישג כזה, גם אם מדובר ב-5 או 6 משחקים גם לדעת לקחת אותם אחד אחרי השני זה הצלחה עצומה מה עוד שהיו מול קבוצות חזקות או בכירות יותר וכל פעם הקבוצה ידעה להתעלות כולל ברגע השיא.
    אלי כהן הוא האיש

  6. אדום עתיק הגיב:

    לא נורא.גם דעת מיעוט היא דעה.
    זה מזכיר לי שבשנת ה-50 לקום המדינה עשו מצעד פזמוני שנות החמישים ובמקום הראשון זכה השיר למבדה שהיה שיר השנה האחרונה . מה שאומר שכל אחד בוחר מה שהוא מכיר ובאופן טבעי יש פחות שמכירים את כל הרצף מאליפות ועד גביע .
    מאוד הייתי שמח אם בעוד שנתיים ננהל ויכוח מה יותר מתוק -הגביע בו זכינו בשנת העליה 2009 או האליפות בשנה שלאחר מכן .
    נעים (לא יובל) לחלום…

  7. פופאי המכתש בגבעתיים הגיב:

    אני מסכים שלאלי כהן יש יתרון על דוביד שוויצר בגלל שהקבוצה לקחה גביע כאשר היא שקועה מחזורים רבים מתחת לקו האדום של ליגה שניה !! אפילו קבוצות מתחתית ליגה ראשונה לא דיגדגו תגביע בכל השנים.
    זה היה משהו מיוחד שלא ישוחזר לעולם !!!
    זה לא בשמיים לזכות שוב בגביע ואנחנו יכולים לעשות את זה שוב.
    למרות שאנחנו קבוצה הרבה יותר חזקה מהקבוצה של 2003 שהיתה חלשה להחריד
    וזה גם לא בשמיים שכאשר נעלה ליגה נוכל להתמודד בצמרת הגבוהה כי ראינו שאין כיום פערי איכות בין קבוצות תחתית לצמרת

  8. אוהד שרוף הגיב:

    לאחר הבחירה של שלמה ראוי להזכיר כמה שתו לאלי כהן את הדם ביציע
    וכמה אוהדים "מבינים" הסבירו שאין לו מושג.
    אם ירון בר לב ישלוף מהפורום העתיק ציטוטים של אוהדים על אלי כהן
    זה יראה כל כך מגוחך.
    זה מזכיר לי קצת את הביקורת חסרת הפרופורציות, אומנם של מיעוט
    מבוטל, על יובל נעים

  9. איתן הגיב:

    השופט גזר הדין ללא משוא פנים
    ובכל זאת,תסכים איתי ש שמוקי -שמואל ברוך הנביא- הוא מאמן מחלקת נוער מס 1 , מאז ימי שחרית האורדוניה בבורוכוב.

  10. אריה הגיב:

    במידה וניתן לערער על ההחלטה להלן ההחלטה שהיתה מתקבלת
    בבית משפט עליון לענייני כדורגל הכולל 10 דיינים ולא דיקטטור
    אחד, מר שלמה מן.
    ההישג של אלי כהן גדול יותר, משוגע יותר ואף נדיר יותר. אנו מקבלים את הנימוקים שמלומדים שהועלו ע"י שלמה מן. נוסיף לכך נימוק שחבורת השחקנים הבינוניים שלקחה את הגביע (השחקן הכשרוני ביותר שלה הוא עוד שחקן במכבי פ"ת היום) הגיעה בתקופת חצי הגמר והגמר לרמה מקצועית שלא נפלה מאריות הכדורגל הישראלי ואף היתה טובה יותר באותה תקופה. היה פשוט בלתי אפשרי לנצח את הפועל ר"ג.
    אבל, למרות הכל, לא ניתן להשוות את אלי כהן לגדול המאמנים בכל הזמנים בכדורגל הישראלי, דוביד שוויצר, שהקדים את זמנו והוביל את הפועל ר"ג לאליפות מדהימה. נכון שהיו לו שחקנים מדהימים, אבל מי בחר אותם ואסף אותם ביחד?
    בניית הסגל היה המפתח להצלחה.
    אי אפשר להשוות את אלי כהן, עם כל הכבוד ויש כבוד, לדוביד שוויצר, כמו שאי אפשר להשוות לדוגמא את אהוד ברק או ביבי נתניהו ליצחק רבין. זאת פשוט ליגה אחרת ולכן יש לבטל לאלתר את הבחירה התמוהה של שלמה מן

  11. פפוש הגיב:

    אריה -בטוח שגם אלי כהן היה נותן להנהלה רשימת קניות יפה.
    רק שההבדל הוא שלהנהלה בתקופת דוביד היה את הכסף לכל מה שדוביד רצה ואסף,
    ואצל אלי כהן לא היה.
    להפיק תוצאות/הישגים מהשחקנים שהיו לרשותו של דוביד יותר קל מאשר להפיק מהסגל שהיה לאלי כהן. זה כל ההבדל. אף אחד לא אומר שדוביד לא היה מאמן גדול.

  12. ל-אריה הגיב:

    היא הנותנת.
    מה שאתה כתבת רק מחזק את הבחירה הנכונה של הטריבונל הראשון.

  13. שלמה מן הגיב:

    קראתי בעניין את התגובות, במיוחד את התגובה המושקעת והיצירתית של אדום עתיק.

    לסיכום: נראה שיש אנשים שלא מבינים איך אפשר בכלל להשוות את אלי כהן לדוביד הגדול, ובטח להגדיר את כהן כמאמן גדול יותר מהכריש. אז באופן כללי, דוביד מבחינת המקצועיות והידע וניהול משחקים והיותו האבא של הרבה שחקנים גדולים בארץ, עולה על כהן פי כמה, ואולי ההגדרה הנכונה יותר בהשוואה ביניהם היא לקבוע שהישג הגביע היה מוחץ יותר מהאליפות מבלי לחלק ציונים למאמנים. אבל מצד שני אי אפשר לנתק את חלקו של המאמן בהיותו הסמכות המקצועית. אז דוביד היה מאמן גדול בכדורגל הישראלי, בהפועל ר"ג ובהפועל ת"א ובנבחרת, ודוביד היה בטופ שבטופ, אבל סך הכל התרומה של אלי כהן וההישגים שהביא לר"ג עלו על אלה של דוביד בר"ג, וכמובן שלגביע יש חלק מכריע בקביעה הזו. זו בכל אופן דעתי, ואני מכבד כל אחד שיחשוב שדווקא דוביד הוא המלך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s