יוסי קאשי

החלוץ המחונן שהפך לשחקן בקבוצת הכדורסל המיתולוגית * וניצח את מכבי בחצי גמר הגביע מקו העונשין * מה החזיר אותו למכתש ולמה הוא חושב שקוריס צריך לפרוש בסיום העונה

 

יוסי קאשי ייזכר כאחד השותפים לקבוצת הכדורסל המיתולוגית של הפועל ר"ג, זו שהגיעה כמה פעמים עד לבאר ולא זכתה לשתות. בפוסטר הקבוצה המפורסם בתחילת שנות השמונים, הוא כורע בחזית לצד אביגדור מוסקוביץ וזוהר צימבליסט, כשמעליהם הכוכבים סטיב קפלן, סטיב שלכטר, ניל וולק, והצעיר העולה יהודה לוי.

קאשי היה הרכז השני, תמיד בצל של מוסקוביץ', אבל היו לו כמה משחקים מעולים בהם השפיע וניצח. הוא היה קלעי לא רע, אבל מי שמכיר את ההסטוריה המוקדמת שלו יודע לספר גם על סקורר מחונן. סקורר איפה? בכדורגל! עד גיל 14 היה קאשי חלוץ קבוצת הילדים של הפועל ר"ג. לא סתם חלוץ. האוהד יורם איתן, ששיחק עד גיל נוער במועדון, סיפר שמורדוך פרץ, מאמן הילדים שזיהה כשרונות רבים, אמר שחלוץ כמו קאשי הוא לא ראה. אבל הגורל הפך את החלוץ המוכשר לשחקן כדורסל. קאשי מצטער כיום על התפנית הספורטיבית בחייו, אבל אם היה ממשיך בכדורגל, הוא היה מן הסתם נקלע לשנות השבעים המאכזבות במכתש, בליגה א' צפון ובליגה הארצית, ולא שותף לקבוצת הכדורסל האדירה שהתמודדה על האליפות בצורה כמעט שווה מול מכבי.

לפני כשלוש שנים הצטרף קאשי לצוות היועצים שאסף סביבו ירון קוריס, ומאז הוא מגיע למשחקים במכתש. בן 51 וחצי, תושב גבעתיים, נשוי ואב לשלושה, מתעסק ביהלומים. חזרתי איתו לימי הכדורסל העליזים וכמובן להווה במכתש.

עד לפני שנתיים-שלוש אני לא זוכר שראיתי אותך במשחקים במכתש.

לא הייתי. אבל בינתיים הבן שלי התחיל לשחק בהפועל ר"ג, רועי, משחק בילדים ג'.

מי זה קאשי שאני כל הזמן רואה את שמו כמבקיע בהפועל ר"ג?

זה בן אחי, אור, הוא בנערים א'.

אז שני קאשי במחלקת הנוער, יש סיכוי שבעוד כמה שנים נראה אותם בבוגרים?

זה עוד רחוק. אני בכלל רציתי רציתי שהבן שלי יפנה לכדורסל, אבל אז הוא פגש את אבי ברשצקי בקפה. אז ברשצקי אומר לו מה אתה משחק? אז הוא אמר כדורסל. ברשצקי אמר לו –  למה כדורסל? למה לא כדורגל? תבוא למכתש ביום שלישי, יש אימון של הבית ספר. הילד בא לאימון אחד ומאז הוא נשאר שם.

ממה שסיפרו לי אתה היית כישרון גדול בילדים של הפועל ר"ג.

נכון, נכון.

איך הגעת לכדורגל?

למדתי בבית ספר כצנלסון, וכמו כולם ככה הגעתי למגרש.

אביך היית אוהד הפועל ר"ג?

לא, אבא שלי במקרה היה שחקן מכבי ת"א בכדורגל. יהודה קאשי. בספר על מכבי שיצא עכשיו מתועד שהוא הבקיע גול בגמר גביע. הוא שיחק שם לפני קום המדינה עם גלזר, מרימוביץ', בנדורי. הוא נפטר לפני כמה שנים.

ומה היה איתך בקבוצת הילדים של הפועל ר"ג?

היינו קבוצה מצויינת בהדרכת פרץ, מאמן מצוין, והיו לנו עונות אדירות. היינו מספר 1 בארץ כמה שנים. הייתי מבקיע הרבה גולים. היינו ראשונים בליגה בהפרש גדול על פני האחרות. אני זוכר עונה שלא הבקיעו לנו אף גול, בעצם גול אחד קיבלנו, כשניצחנו 1:6 את מכבי נתניה, וזה היה הגול הראשון והאחרון שקיבלנו כל השנה. עד כדי כך היינו קבוצה גדולה.

היה לכם הפרש שערים 1:60?

משהו כזה. ענק, ענק, זו היתה קבוצה אדירה.

מי שיחק בקבוצה הזו?

ירון אדיב היה בלם, היה רוני באומן שוער, היה מוני חורב, זה שהיה מח"ט גבעתי. הוא היה בלם ענק, כישרון אדיר. היה אודי בורשטיין, יוסי שטרוזמן, גם הוא שיחק חלוץ. אבי ליס היה מגן ימני ורוני נכטיילר מגן שמאלי. זה עכשיו כל החבר'ה שלנו מהקפה.

וכמה היית כובש בעונה?

הרבה, לא זוכר כמה.

ככה התקדמת בילדים ובנערים.

כן, עד גיל 14, ואז ב-1971 פרשתי והלכתי לפנימיה צבאית. ההורים שלי שלחו אותי, כנראה שהייתי מאוד שובב מכדי להחזיק אותי בבית. הראו לי סרטים שיורים, טנקים, מטוסים, צונחים, התלהבתי והלכתי לפנימיה בגלילות, וזה היה הסוף של הכדורגל שלי.

לא היה ברור לך שזה יגמור לך את הקריירה בכדורגל?

חשבתי שאני אוכל לשחק קצת גם משם. חשבתי שאוכל לשלב את הכדורגל. ההורים אמרו לי שיש שם קבוצות ושאוכל לשחק. הייתי ילד, לא ידעתי וזו היתה טעות אדירה.

אתה מצטער עליה?

מאוד, מאוד. הייתי חייל בגיל 14. ובפנימיה לא היה בכלל מגרש כדורגל, רק אולם כדורסל וככה התחלתי כדורסל. הייתי משחק כל יום כדורסל.

אז הפסדת קריירה של כדורגלן וגם גנרל גדול לא יצא ממך.

לא סיימתי את הפנימיה, עזבתי בשביעית.

איפה שירתת בצבא?

הייתי בקשתות, לא משהו מיוחד. שירתתי במכ"מ בכל הגבולות.

ובכדורסל?

הגעתי בתיכון להפועל גבעתיים, ואחרי זה לקחו אותי הפועל ר"ג. הגעתי לצבא ובגלל התפקיד לא שיחקתי שנתיים כדורסל. אבל אז היתה אליפות צה"ל, הצטיינתי באליפות ונציגים של הפועל ר"ג שהיו שם קראו לי, ואז הצלחתי לשרת את החצי שנה האחרונה בצריפין ובעצם מכאן התחלתי לשחק כדורסל, תחילת 1978.

מי היה המאמן?

המאמן אז היה עקיבא פרדקין. אחרי זה אייוון דאנקן אימן אותנו שנתיים.

אתה מגיע לקבוצה שהיא בצמרת הליגה הלאומית (הראשונה), שנאבקת עם מכבי על האליפות.

כשבאתי לקבוצה היא היתה מקום שלישי, ולאט לאט אחרי שנתיים כבר היינו מקום שני קבוע איזה שלוש או ארבע שנים. היינו יריבה טובה למכבי, וכל השנים האלה שיחקתי בתפקיד של רכז וגם חצי פינה. אביגדור מוסקוביץ' היה רכז ראשון ואור גורן שחקן חצי פינה ראשון, ואני החלפתי כל אחד איזה עשר דקות. הייתי משחק חצי משחק בממוצע.

מה היתה עונת השיא שלך?

היתה לי עונה טובה אחת לפני האחרונה שלי, עם שימי ריגר, כשהיינו קרובים לכל התארים ופספסנו אותם. זה היה בעונת 84-83 כשהעפנו את מכבי בחצי גמר הגביע והיה לי חלק נכבד בזה. אני זוכר שנכנסתי חמש דקות לסיום, הם הובילו איזה עשר הפרש ועשיתי את המפנה. עשינו מהפך וקלעתי כמה סלים חשובים לקראת הסוף, ניצחנו את המשחק והעפנו את מכבי מהגביע. זה היה דבר אדיר. זה היה בתקופה שמכבי היו בשיא שלהם, עם מוטי ועם מיקי ואולסי וארל וויליאמס, בוטרייט, והיה כיף להעיף אותם בחצי הגמר ולהגיע לגמר. לצערנו הפסדנו להפועל ת"א.

שימי ריגר סיפר כאן שהיית טוב בגמר, אביגדור לא פגע ולמרות זאת הוא נתן לו לנהל את המשחק בדקות האחרונות, והודה שטעה בכך.

היה לי משחק טוב, אבל שימי נתן לאביגדור לשחק את רוב המשחק והפסדנו. זאת למרות שהיה לי חצי גמר מצוין.

מה אתה יכול לספר על התקופה הזו של הפועל ר"ג הגדולה, עם קפלן ושלכטר?

אני מרגיש פספוס גדול. היתה לנו קבוצה לפחות ברמה של מכבי. לפחות. אבל היו לנו כמה בעיות. קודם כל לא היה לנו מגרש ביתי. כל משחקי הבית שלנו היו ביד אליהו. היינו מנצחים את כל הקבוצות האחרות, מגיעים למשחק מול מכבי. היו באים 9,000 אוהדים של מכבי ואלף שלנו, יתרון אדיר למכבי. אתה לא יכול לארח קבוצה במגרש הביתי שלהם. לדעתי זו היתה הבעיה המרכזית. היינו מגיעים איתם למשחקים שקולים, ובסוף מפסידים בנקודה, שתיים או חמש. כל עונה היינו מנצחים אותם משחק או שניים, אבל במאני טיים הם תמיד לקחו את האליפות.

גם היה להם ספסל עמוק משלנו. רק אתה ויהודה לוי הייתם מחליפים ברמה.

היתה תקופה שהיו לנו גם שלושה וארבעה מחליפים טובים, גם שלכטר היה על הספסל.

והבעיות הכלכליות סביב הקבוצה?

זה היה בתקופה יותר מאוחרת. בשנים הראשונות לא היו בעיות. היתה לנו אגודת ידידים בראשות מיכה חריש, שמאוד דאג לקבוצה מבחינה כלכלית. אבל כשאורי עמית נבחר לראשות עיריית ר"ג, הוא רצה את הקבוצה לעצמו, העיף את קבוצת הידידים ושם את פיני יום-טוב יו"ר, אבל לא הזרים כסף כמו שהזרימה אגודת הידידים. זה הגיע למצב שבסוף לא היה כסף. לאט לאט התחילה ההתדרדרות, עד שהתפרקנו.

ספר קצת על האווירה בקבוצה, עם צמד הסטיבים המיתולוגי.

היתה קבוצה מצויינת, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה מקצועית. הגענו להישגים לא מעטים בליגה, גם באירופה הגענו כמה פעמים לרבע גמר גביע קוראץ'. אני זוכר תקופה עם אווירה של כיף. היינו יוצאים כל שנה לטורניר בהולנד, טורניר הארלם, היינו גם זוכים בו מדי פעם. היו חבר'ה מצויינים, שחקנים טובים, אני מרגיש פספוס שלא הגענו למשהו רציני. קודם כל, מכבי היתה בתקופת השיא שלה. זה מ-77 עד 84. פעמיים הם זכו בגביע אירופה וכמעט כל שנה הגיעו לגמר גביע אירופה. הם היו בשיא שלהם. בוא נאמר שמול מכבי של היום היינו יכולים לקחת אליפות בשקט. אבל לצערנו, מכבי של אז היו אז בשיא ואנחנו היינו צריכים לארח אותם רק ביד אליהו.

אבל יכולתם לקחת את הגביע מול הפועל ת"א.

זה פספוס ענק. במקרה באותו יום תפסנו משחק חלש. כי היינו הרבה יותר טובים מהם, העפנו אותם בחצי גמר הפלייאוף באותה שנה. אני זוכר שהיה לי משחק מצוין. היו אז שלושה משחקים בפלייאוף, הגענו למשחק השלישי ביד אליהו במצב של 1:1, קלעתי איזה 16 נקודות, ניצחנו והייתי המצטיין של המשחק. בגמר הפלייאוף הפסדנו למכבי 1:2 בסדרה.

מה היה משחק השיא שלך בקריירה?

אני חושב שהמשחק הזה בחצי גמר הפלייאוף מול הפועל ת"א. היו לי משחקים יותר טובים, אבל כאן הצטיינתי במשחק חשוב מאוד במאני טיים.

רגע אישי גדול שאתה זוכר במיוחד?

שהעפנו את מכבי בחצי גמר הגביע, והיה לי חלק נכבד בזה. עמדתי על הקו 11 שניות לסיום, במצב של שוויון. החוקים היו אחרים, אם אתה זוכר. היתה אז אפשרות שבמקום לזרוק מהעונשין אתה יכול להוציא כדור מהצד. זה היה הימור של הקבוצה. קליעות עונשין היו אז אחת ועוד אחת. אם אתה קולע את הראשונה, יש לך את השניה, ואם אתה מפספס את הקליעה הראשונה, הלך הכדור. אז חטפתי כדור 11 שניות לסיום ועשו עלי עבירה, ושימי ריגר שאל אותי – מה אתה אומר, אתה יכול לקלוע? אמרתי לו, כן, אני קולע את זה. וקלעתי. מכבי רצו להתקפה אחרונה, גם כאן חטפתי להם, עשו עלי עבירה, שוב הלכתי לקו ושוב קלעתי וניצחנו אותם בארבע הפרש. היתה לי יד טובה מהקו, אולי לא כמו אור גורן, אבל 85-80 אחוז.

איך היו היחסים שלך עם אביגדור מוסקוביץ'?

יחסים טובים מאוד. למרות שהוא היה רכז ראשון והיה כוכב גדול גם בנבחרת, אבל היינו חברים טובים מאוד, לא היתה לי שום בעיה איתו. בשנים האחרונות שלו הוא התחיל לקרטע, ואז היה מגיע לי להיות רכז ראשון ולא קיבלתי מכל מיני סיבות. אבל רוב השנים הגיע לו להיות רכז ראשון. הוא היה מצוין והוביל אותנו יפה.

הכי כואב על קפלן. היה שנים רבות מלך הסלים וסיים את הקריירה בלי תואר. היה קולע כל משחק 30 נקודות לפחות, וזה בשנים שלא היו שלשות.

כן, כואב עליו. לא היה לו גוף של שחקן כדורסל, אבל היתה לו יד אדירה. אני לא זוכר מישהו עם יד כזאת כמו לסטיב קפלן. היית רואה אותו עולה מחצי מרחק וידעת שזה יהיה בפנים ואתה יכול להתחיל לרדת להגנה. אתה זוכר אותו?

בטח, יד שמאל.

יד שמאל קטלנית. הוא גם היה בחור נחמד, עזר לי בתחילת הקריירה, ליווה אותי, עודד אותי.

איזה מאמן אהבת במיוחד?

את שימי. ניצחנו איתו הכי הרבה, הגענו למשהו, היה קצת פספוס בסוף גם בגביע וגם בליגה, אבל ממנו קיבלתי את היחס הכי טוב.

וזה סוף הקריירה שלך.

שיחקתי עוד שנה במכבי נתניה, אבל היתה לי פציעה בגב, בדיסק, עברתי ניתוח בעמוד שדרה ופרשתי.

ומאז?

לאבא שלי היה משרד בבורסה ואיך שסיימתי את הקריירה הוא הביא אותי לשם.

כיום אתה פוגש את שימי ריגר במכתש.

כן, גם שימי בא. נחמד לראות אותו, גם אוהד קבוע, שרוף.

גם מליניאק מגיע, גם הוא אימן אותך.

כן, גם אריה אימן אותי, נהיינו אחרי זה חברים טובים. אני יושב איתו הרבה בקפה בימי חמישי בערב (אצל כוכבי), יושבים ומדברים.

לפני שנה היתה יוזמה להקים מחדש את קבוצת הכדורסל. מאז לא שמענו על התקדמות.

הייתי שותף למהלך, אבל לא מצאנו דרך להעביר את זה. קשה מאוד לשחרר את זה אם אין אמצעים כספיים, ולא נמצא גורם כספי שיכול להרים כזה עסק, בייחוד כשאין לך אולם ביתי.

20 שנה מאז שפרשת, ואז אתה שוב מפציע בהפועל ר"ג, הפעם בכדורגל.

כן, מאז שקוריס לקח את הקבוצה. הייתי חבר מאוד טוב של קוריס, ליוויתי אותו בהחלטה לקנות את הקבוצה, עזרתי לו גם קצת מבחינה כספית, יותר מבחינת עידוד.

למה עודדת אותו? הרי קבוצת כדורגל זה חתיכת כאב ראש וכאב כיס.

היה לו חלום מגיל צעיר שהוא רוצה להיות הבעלים של הפועל ר"ג. ראיתי כמה הוא רוצה לעשות את זה. וכמה זה חשוב לו, ועזרנו לו כמה חברים, כמו יגאל כוכבי, כמוני, כמו אבי ליס, שעודדנו ותמכנו בו וזה הצליח לו.

אז היום אתה חלק מההנהלה, או איך לקרוא לזה?

לפני כמה חודשים פרשתי.

פרשת מאיזה תפקיד בדיוק?

תראה, זו בעצם הקבוצה של קוריס, כל השאר זה עוזרים שלו, לא ממש משפיעים. קוריס עושה מה שהוא רוצה, לא שואל אף אחד, לא מתייעץ עם אף אחד, הוא טיפוס כזה לחיוב ולשלילה.

אז אתה היית סוג של יועץ?

משהו כזה. תמכנו בו, עזרנו לו, ולפני חצי שנה פרשתי מההנהלה מה שנקרא, אם אפשר לקרוא לזה הנהלה.

למה פרשת?

היה לי סכסוך עם קוריס. עכשיו חזרנו להיות חברים, אבל בלי שום תפקיד.

מה אתה אומר על הקבוצה בתקופת קוריס?

קוריס לקח את הקבוצה במצב אנוש. כשהיתה במצב של 11 נקודות מתחת לצור שלום, שהיתה מקום לפני אחרון, ומאז הקבוצה התקדמה בצורה אדירה משנה לשנה, והעונה הזו אתה יודע מה קורה. אני חושב שהכל זה קרדיט לקוריס. עם כל הביקורת עליו וכל הדברים שאפשר לומר עליו מבחינת יחסים שלו עם אנשים, ובהרבה בחינות יש ביקורת עליו, אבל מה שהוא עשה להפועל ר"ג צריך לתת לו את כל הקרדיט. גם הקבוצה, גם המגרש, הוא חזק מאוד, הוא סוג של נפוליאון כזה. כשהוא לוקח פרויקט הוא הולך איתו עד הסוף. יש עליו ביקורת ביחס שלו לאנשים, אתה יודע למה אני מתכוון, וגם לי יש עליו הרבה ביקורת בעניין הזה ואיך שהוא מתנהל, אבל מבחינה מקצועית זה להוריד את הכובע.

זה מה שרוב האוהדים מחפשים אצלו. מצד אחד, מעריכים אותו על מה שהוא עושה לקבוצה ומצד שני קשה להם לחבב אותו מבחינה אישית.

אני לא חושב שיאהבו אותו, הוא גם לא מחפש את זה. אם היה מחפש, היה מתנהג אחרת כנראה. הוא רוצה לעשות למען הפועל ר"ג, הוא באמת אוהב את הפועל ר"ג נטו, וזו כל המטרה שלו.

כולם שואלים מאיפה מגיע הכסף, כי הוא לא אדם אמיד מאוד שיכול להחזיק לבד קבוצה.

את זה גם אני לא יודע. אין לי מושג.

למרות שאתה חבר טוב שלו, או שהיית כזה.

לא בנושאים של כסף.

אז אתה מגיע כבר שלוש שנים למשחקים בגלל שהתחלת להיות בהנהלה?

נוצרה מין חבורה כזו של כל החבר'ה שיושבים בקפה, אם זה יגאל, ליס, צ'וצ'ו, זילברמן. התחברנו ואנחנו באים ליהנות.

אתה נהנה?

מאוד. יש קבוצה טובה שכנראה תגיע לליגת העל, ומקווים להחזיר עטרה ליושנה, מה שנקרא.

היית מחליף את ג'ורג' דאטורו בסטיב קפלן?

אם היה אפשר, אז ברור.

איך זה ייראה בליגת העל?

קשה מאוד לדעת. אני מקווה מאוד שמישהו רציני ירכוש את הקבוצה, כי נראה לי שלקוריס לבד יהיה קשה להרים את הקבוצה בליגת העל. אני מקווה שמשקיעים רציניים, או ארקין, או קאליבר מבחינה כספית, יוכל להרים את הקבוצה ונוכל להתבסס בליגת העל.

יש לך עצה מעניינת בקשר למכתש?

צריכים לשמור עליו בכל מחיר, אבל האמת שמבחינה משפטית נראה לי שסיכוי די קטן שהמכתש יישאר לאורך שנים. צריך לעשות את כל האפשרויות, הבעיה היא שמאוד קשה להילחם בטייקוני נדל"ן, יש להם את עורכי הדין הכי טובים.

יש סיכוי שהמכתש יאושר לליגת העל?

אני חושב שיש סיכוי, השאלה אם זה כדאי. לפי מה ששמעתי הולכים להשקיע במגרש 5-4 מיליון שקל. זה כדאי אם לא יפנו אותנו עוד שנה או שנתיים, השאלה אם זה כדאי באופן זמני.

מה היית מייעץ לקוריס?

הייתי מייעץ לו להביא את הקבוצה לליגת העל ולתת את השרביט למישהו אחר. כלומר, להעביר את הבעלות. עד עכשיו ההתנהלות שלו מבחינה מקצועית היתה מושלמת. הוא עשה את המקסימום שאפשר, ולדעתי בסוף השנה הזו הוא צריך לפרוש בשיא.

אני מניח שאחד כמוהו שהיה לו חלום להיות הבעלים של הקבוצה והצליח להעלות אותה לליגת העל, בטח לא ירצה לפספס את התענוג בניהול קבוצה בליגה הבכירה.

יהיה לו קשה. הוא רואה כמה זה קשה, אני גם רואה עליו כמה זה קשה לו, כמה זה משפיע לו על החיים האישיים, כמה נזק זה עושה לו. הוא כל כולו בכדורגל, הוא מונע מעצמו הרבה דברים, הוא לא יכול לבלות כמו שהיה רוצה, זה פוגע במשפחה שלו, הוא צריך גם להתפרנס כמו שצריך. בוא נגיד שליגת העל זה קצת גדול עליו. אם יעביר את השרביט, הוא עשה את המקסימום שאפשר. אחרי זה צריך להקים לכבודו אנדרטה במרכז העיר.