שוקי דנישבסקי

בגיל 16 וחצי הוא כבר שיחק בבוגרים של ר"ג * מכבי ת"א רצתה אותו בתור היורש של שפיגל * הוא היה פונטציאל אדיר להפוך למשהו * שחקן שהוא סמל שאהבנו והערצנו * אבל סיים את הקריירה בלי כלום * ובלי הרבה כסף  

 

גם 30 שנה אחרי שסיים את הקריירה במכתש, ממשיך שוקי דנישבסקי לרוץ ברחוב בורוכוב. זה קורה עמוק בלילה, קצת לפני אור ראשון. הכישרון הענק והכוכב הגדול של הפועל ר"ג משנות השבעים עובד כיום בחלוקת עיתונים. 300 תיבות דואר של מנויי "הארץ" ו"ישראל היום". הוא עושה את זה בריצה קלה, למרות 57 שנותיו. אם היה צריך לעשות את זה עם כדור, היה גומר את העבודה מהר יותר.

דנישבסקי הוא אגדה גדולה בהפועל ר"ג. בתחילת שנות השבעים כל הילדים אוהדי הקבוצה העריצו אותו וחלמו להיות שוקי כשיהיו גדולים. הייתי אחד מהם. כמעט 40 שנה יעברו עד לרגע שאשב איתו לראיון הזה בבית קפה בגבעתיים, והמלצרית תגיש לנו טראפלס שוקולד און דה האוס בגלל שהסכמנו לעבור לשולחן אחר. וכך, האליל והמעריץ שלו מדברים ואוכלים מאותו מסטינג. ומי שלא מבין את גודל הרגע, יכול לחזור במנהרת הזמן לאיזור 1972, לרגע שבו חיכיתי לו פעם ביציאה מהמגרש בסיום אימון עם עוד כמה ילדים. הושטתי לו פתק קטן ועט, הוא חתם בזריזות ונעלם במורד הרחוב, מותיר מאחור מעריצים נפעמים שזכו להתפלש באבק של כוכבים.

שלושה סמלים ענקיים היו להפועל ר"ג לאורך השנים – צביקה היימן וראובן כהן מדור האליפות, ושוקי דנישבסקי מדור השום דבר. שחקן אדיר, שהמזל שלח אותו לדרך אפורה בקבוצה שלא הלך לה. היתה לו הזדמנות בתחילת הקריירה לעבור למכבי ת"א ואולי להפוך ליורש של גיורא שפיגל, שעבר לשחק בצרפת, אבל אוהדי ר"ג מנעו בגופם את מעברו. שוקי לא שוכח, אפילו מתקשה לסלוח.

הוא היה קשר מבריק, קצת הורס ובעיקר בונה. מבשל, כובש, רואה משחק, כושר גופני מעולה, נייד, אכפתי. לא מזמן נשאל רון קופמן בערוץ הספורט מי לדעתו ארבעת הקשרים הכי גדולים ששיחקו כאן, והוא ענה – שפיגל, מלמיליאן, נמני ודנישבסקי (מעניין: כולם שיחקו עם המספר 8). אם תשאלו את שוקי עצמו, הוא יגיד לכם בלי שמץ של מבוכה שהוא השחקן הטוב ביותר ששיחק בהפועל ר"ג מאז ומעולם.

שיר העידוד שלו במכתש היה קריאות קצובות – "שוקי, שוקי". משהו בסיסי לגמרי. אחר כך זה השתדרג, כפי שתקראו במהלך הראיון. בשנתיים האחרונות הוא נראה פה ושם במשחקים במכתש, אבל בגלל הנתק שלו מהקבוצה לאורך שנים רבות, אוהדים ותיקים רבים לא מזהים אותו. לי אישית זה היה סוג של הלם לראות אותו לפני כשנה במכתש. אליל ילדותך, שבפעם האחרונה שזכרת היה בגיל 27, פתאום עמוק בשנות ה-50 שלו.

שוקי דנישבסקי הוא כל מה שהפועל ר"ג מייצגת לאורך השנים – הרבה פוטנציאל וכמעט אפס תוצאות. רק קריירה אפורה עם הבלחות מקריות, כמו המשטח של המכתש בזמנו – קרחת אחת גדולה עם חלקיקי דשא בצדדים. זה היה שוקי. ההחמצה שלו, היא גם ההחמצה שלנו.

*  *  *

אתה מגיע מדי פעם למשחקים במכתש, מה זה הפועל ר"ג כיום בשבילך?

היום זה קצת פחות מהתקופה שהייתי בקבוצה. פעם עוד הייתי בא לראות שחקנים ששיחקו איתי, היום כמובן אין שחקנים כאלה. אני אגיד לך, למה לא הלכתי הרבה למשחקים? כי התאכזבתי שבזמנו שהייתי שחקן טוב ורציתי ללכת למכבי ת"א לא נתנו לי ללכת, לא שחררו אותי.

בן כמה היית?

מאוד צעיר, זה קרה באותה עונה שגיורא שפיגל עזב את מכבי והלך לשטרסבורג. ואז ג'רי בית הלוי ולייבו זכרונם לברכה רצו אותי. ישבתי אצלם, סגרתי הכל, והייתי צריך לקבל שחרור מר"ג. בזמנו מהפועל למכבי לא היית מקבל שחרור. סווירי היה צריך לבוא להתאחדות לחתום על השחרור שלי, ואז הגיע שפנצר עם כל האוהדים ואמרו – על שוקי אנחנו לא מוותרים, זה הסמל. סווירי פחד לחתום לי ונשארתי בר"ג. וזו אחת הסיבות שלא הגעתי, כי הם עצרו את ההתקדמות שלי ואת העתיד שלי.

ואתה מאוכזב מזה גם כיום?

עד היום אני מאוכזב. הלכתי אחר כך להפועל ירושלים, הם קנו אותי במאה אלף לירות, המון כסף, והלכתי לשם, אבל זה כבר היה בגיל מאוחר יותר. בזמנו היה לי כעס שעצרו אותי, היום זה לא כעס, עבר זמן, אבל חבל שלא נתנו לי ללכת.

אם היו משחררים אותך, לאיפה היית מגיע בקריירה?

אי אפשר לדעת, אבל אני יודע שבאותו זמן הייתי בכושר טוב ואני יודע שהייתי מגיע למשהו.

הגעת אפילו לנבחרת.

נכון, דוביד שוייצר זימן אותי. הייתי קודם גם בנבחרת הנוער שנסעו אז לבנגקוק (לאליפות אסיה). המאמן היה אז שמוליק פרלמן ואני הייתי בהרכב הראשון. ופשוט מאוד, לפני שהם נסעו בא עמנואל שפר, מאמן הנבחרת הבוגרת, ואמר לפרלמן מי שלא משחק בליגה הראשונה לא נכנס לנבחרת הנוער. אני הייתי אז בהפועל ר"ג, היינו בליגה שנייה, אז הוא ניפה אותי. שאלתי את פרלמן – תגיד לי, אני בהרכב אצלך ואני שחקן בין הטובים ואתה מחזיק ממני, למה אתה מנפה אותי? אז הוא אמר לי – שפר קובע. חשבתי בהתחלה שהפועל ר"ג ביקשו לנפות אותי כדי שלא ארים את האף. אז באתי לר"ג ואמרתי להם – אם אתם לא מסדרים לי נסיעה לחו"ל, אני לא בא לשחק יותר כדורגל. אז צירפו אותי לקבוצת הכדוריד של הפועל ר"ג, ונסעתי איתם איזה חודש לאירופה על חשבון הקבוצה.

כבר כשחקן נוער באת בדרישות?

לא באתי בדרישות, אבל ראיתי שאני בנבחרת, שאני שחקן טוב ולא האמנתי שיש מצב שאני לא נוסע איתה. לא היתה סיבה הגיונית. אז סידרו לי חו"ל עם הכדוריד.

ולנבחרת הבוגרת מתי הגעת?

הגעתי כשדוביד אימן שם, אבל הגעתי לכל מיני מבחנים, לא משהו מיוחד, לא רציני.

איך תגדיר את התפקוד שלך במגרש?

הייתי שחקן שהייתי גם הורס וגם בונה, עושה את הכל. היה לי כושר לא נורמלי. היו משחקים שהיו שומרים עליי שניים-שלושה שחקנים. לא ביחד, אבל לא יכלו לשמור עליי. כשהיה מתחיל משחק, מה הייתי עושה? הייתי מתחיל לרוץ סתם ספרינטים ימינה בשביל לעייף את השומר שלי, שיעזוב אותי. היו שחקנים אומרים למאמן שלהם – תשמע, אנחנו לא יכולים לשמור על שוקי, אין לנו כוח. היה לי כושר טוב, הייתי מחכה שיעזבו אותי ואז הייתי משחק יותר חופשי. היה לי כושר טבעי. כשהיה נגמר האימון ושחקנים היו הולכים להתקלח, הייתי אומר למאמן – תשאיר אותי עוד רבע שעה, עשרים דקות, תקרע לי את התחת, תעשה לי אימון אישי. אם אתה לא מתאמן כל השבוע טוב, אין לך כושר. הייתי גומר עם הלשון בחוץ, אבל הייתי עושה מקלחת, חוזר הביתה ובשבת היה לי כושר.

מה יש לך לספר על ימיך הראשונים בהפועל ר"ג?

למדתי בבית ספר ברנר בגבעתיים, ואז בגיל 12 היתה כתבה שיש מבחנים במכתש ומי שרוצה להגיע להפועל ר"ג שיבוא. התחלתי אצל אמנון רז, שהיה רואה שחקנים, ואחרי כמה דקות שראה אותי רשם את השם שלי ואמר לי – אתה מוזמן לפעם הבאה. אמנון רז היה מאמן שלי בילדים, בנערים ובנוער. תאר לך שבגיל 14 או 15, כשהייתי ילד, דוביד היה לוקח אותי לאימונים של הבוגרים. הייתי בא ודוביד היה אומר לי – בוא ילד, בוא תשחק עם הקבוצה שלנו. תאר לך שבגיל 16 וחצי שיחקתי פעם ראשונה בהרכב נגד מכבי שעריים במכתש. זה קרה כשהייתי הקפטן של הנוער. היה אז פור-מץ', שהנוער משחקים לפני הבוגרים, והשחקנים של הנוער לא ידעו איפה אני ולא הבינו למה אני לא מגיע. לא רציתי לספר, שלא יקנאו בי. אבל יחיאל מור, שהיה מאמן הבוגרים, כבר אמר לי באמצע השבוע – שוקי, אתה ביום שבת בהרכב. באתי בשבת, התלבשתי, הייתי דווקא לא רע, נתתי את המסירה לצבי היימן, הוא נתן את הגול, ניצחנו 0:1. ואז למחרת היתה עלי כתבה בעיתון חדשות הספורט –  'איפה היית עד היום שוקי'? הייתי בן 16 וחצי, משחק ראשון שלי בבוגרים, והכותרת היתה כאילו שאני כבר כמה שנים משחק ואיפה הייתי עד היום. מאז שיחקתי רק בבוגרים. דרך אגב, באותה שנה ירדנו ליגה.

אז בעצם אפשר להגיד שאתה סמל לסיפור הטראגי של הפועל ר"ג. מצד אחד כישרון גדול שלא נותנים לו ללכת, ומצד שני משחק כל השנים בליגה השניה ולא מצליח לעלות.

היתה קבוצה לא רעה, כל שנה נלחמנו על האליפות. אל תשכח שבימים ששיחקתי בר"ג כל משחק במכתש היה מלא. היה פה פעם משחק מול עכו בבית, נסים בכר אימן. במשחק הזה לא רציתי לבוא לשחק. למה? כי שבוע לפני זה ביקשתי מר"ג שיפתחו לי חנות ספורט עם עוד מישהו. אז אמרו מה פתאום. היה פה משה פרל המנהל. הוא אמר גם אני בזמנו (באליפות) לא קיבלתי כלום, אז למה שאני אתן לך? אז אמרתי שבשבת אני לא מגיע. לא באתי. ראו שעה לפני המשחק שאני לא מגיע, אז באו כל ההנהלה ונסים בכר אליי הביתה. אמרתי להם – תשמעו, אני שחקן, אני רוצה שתבטיחו את העתיד שלי, תעזרו לי. אז בכר וכולם הבטיחו לי – תבוא לשחק ונדאג לך. אז הגעתי למכתש, הכנסתי שני גולים מהפאול, ניצחנו 2:3.

זה לא המשחק המפורסם מול עכו ב-1975.

לא, לא. זה עוד לפני שקלדרון הגיע.

שמעתי שבקבוצת הנוער היה לך שומר אישי מהקבוצה, מה הסיפור הזה?

זה רני קפרובסקי, ששיחק איתי מהילדים, והנוער והבוגרים. קפרובסקי אהב אותי, הוא שמר עלי במשחקים. מי שהיה מנסה מהיריב לפגוע בי, הוא לא היה נותן. מי שהיה נכנס בי, קפרובסקי היה בא אליו ואומר לו – תיזהר, אל תפגע יותר בשוקי. פעם היה משחק נגד גדנ"ע, כיסחו לי את הרגליים, אז הוא התנפל עליהם. זה היה קפרובסקי ז"ל, שהיה שומר עליי.

מי עוד שיחקו בשנתון שלך בנוער?

חיים וילקומירסקי, היה אחד ברוך ששיחק בהפועל גבעתיים, מוטי פריזנט, עודד טרבגודה, דני שטרן, השוער איציק מרקוביץ', ג'מאל עמיר, זוכר אותו? היה לו גיבנת. היה קובי היימן, יעקב אוסטרי. המאמן היה אמנון רז, ואלה היו החבר'ה שלנו.

ובגיל 16 וחצי כבר שיחקת עם הבוגרים.

כן. תראה לי היום מישהו בגיל הזה שמשחק בבוגרים בליגה הראשונה. אין דבר כזה. בנו עלי, אבל עברה שנה ועוד שנה ואנחנו לא עולים ואני שחקן שיכול להגיע רחוק ולא נתנו לי להתקדם. אם בזמנו היה לי נניח עו"ד צמוד שהיה אומר לי מה לעשות, זה לא היה קורה. כל שנה האמנתי שהפעם נעלה ליגה ואז אני לא אצטרך לעבור קבוצה. וכל שנה היו מביאים שחקנים ולא עולים.

אבל היתה הזדמנות לעלות ליגה במשחק האחרון והמכריע מול מכבי יפו ב-1971.

נכון, הייתי אז עוד ילד. זו היתה שנה שהפסדנו אולי שני משחקים כל העונה ולא עלינו. אני זוכר שהגענו למשחק והיו שם שחקנים, לא רוצה להגיד שמות, שרצו את הכסף שמגיע להם יותר מאשר לעלות ליגה. לפני המשחק הם עוד רבו עם ההנהלה על הכסף ורק אחר-כך עלו למגרש.

אתה בעצמך עשית את זה מול הפועל עכו, כמו שסיפרת קודם.

לא אמרתי שאני רוצה כסף, אמרתי שאני רוצה שיעזרו לי בחיים.

גם הם רצו שיעזרו להם בחיים.

אוקיי, אבל אני עשיתי את זה באמצע העונה, והם עשו את זה לפני משחק קובע. יש הבדל. היו פה שחקנים שהראש שלהם לא היה בלעלות, אלא בכסף. אתה צריך 0:0 ואתה עולה ליגה. במחצית הראשונה היינו צריכים לשים להם חמש חתיכות. היה לנו שם החמצות, צ'יריק מקו השער, ושטרית.

דווקא יש מיתוס על התקופה הזו בכדורגל הישראלי, ששחקנים שיחקו בשביל הסמל, לא בשביל הכסף.

יפה, אז זה מה שאני אומר, כשאני שיחקתי לא חשבתי על כסף, שיחקתי בשביל הסמל. כי תמיד אמרתי שאם אני אעלה עם ר"ג לליגה הראשונה אני אקבל מהם הרבה דברים. אז כל פעם עבר שנה ועוד שנה ועוד שנה ואתה לא עולה, אז כמה אתה יכול לסחוב?

דיברו הרבה על גול הניצחון של יפו, אמרו שהמשחק ההוא היה מכור.

אני לא מדבר על מכור, אני רק יודע שסדרינה המגן שלהם הרים כדור לרחבה שלנו, ואברם לב ודגמי צעקו אחד לשני עזוב עזוב, ואני הייתי שם באמצע. בא אוננה ועם התחת הכניס את הגול. עם התחת. אם היה פה משהו אני לא יודע. ניסינו להשוות ואז בדקה האחרונה בעטתי למשקוף. אם זה היה נכנס אנחנו עולים. דרך אגב, ואגן (שוער יפו) אמר לי – לא ראיתי את הכדור, רק שמעתי בומבה בקורה.

ובכדור הזה חרצת את גורלך האישי. היית כאן הכי קרוב לליגה הראשונה עם ר"ג.

יכול להיות שאם הייתי מכניס את הגול הכל היה משתנה. אבל היו עוד שנים שיכולנו לעלות. אל תשכח ששנים רבות החזקתי את הפועל ר"ג לבד. גם כשהייתי בצבא, נניח במלחמת יום הכיפורים, שירתתי בתל השומר ואחרי זה בצריפין. אבל היה מצב שאני לא מתאמן כל השבוע ורק בא בשבת ומשחק. בשבת היו באים ר"ג לבסיס ומוציאים אותי למשחק ואחרי זה מחזירים אותי. לא רצו לוותר עליי.

בוא נגיע לעונה שבה הביאו את קלדרון, סורינוב ולוריא. רצו לעלות ליגה בכל מחיר. הרגשת שקלדרון מאיים על המעמד שלך?

לא הרגשתי שום דבר ושום איום, קלדרון לא היה בעל בית בשבילי, הוא הגיע בזכות זה שאמרתי שאני נשאר בהפועל ר"ג. אולי אתה לא יודע, אבל לפני שהוא בא לר"ג הוא שאל – דנישבסקי נשאר? כי אם דנישבסקי נשאר, אני בא, ואם לא אז אני לא בא. הוא רצה לשחק איתי. האוהדים של ר"ג היו שרים לו 'מי שווה לנו מיליון? רוני קלדרון'. אז יום אחד באתי לאוהדים בכופר הישוב ואמרתי להם – תראו, אם קלדרון שווה מיליון, אז אני חושב שאני שווה מיליון וחצי. אני יותר טוב ממנו. אמרו לי אתה צודק, מה אתה רוצה שיהיה? אז אמרתי – תראו, תשירו 'מי שווה לנו מיליון וחצי? שוקי דנישבסקי'. זה אני המצאתי את המילים. אמרתי לאוהדים במשחק הבא תשירו קודם לקלדרון ומיד אחרי זה תשירו עליי. לפני המשחק אני אומר לרוני קלדרון – אתה רוצה לשמוע משהו יפה? חכה ותשמע במשחק. יש שיר עליך, אבל יש שיר יותר יפה מזה. ואז שרו לו את השיר ופתאום הוא שומע מיליון וחצי שוקי דנישבסקי, אמר לי מה זה? אמרתי לו – תגיד את האמת רוני, אני לא יותר טוב ממך? הוא הסתכל ככה, קצת קינא, אבל אמר לי – צודק, מה שנכון נכון, מגיע לך, אתה בסדר. הוא קיבל את זה.

מי היה יותר טוב באמת?

אני אגיד לך מה, אני חושב שהייתי יותר טוב ממנו, אבל בגלל שרוני קלדרון היה שם גדול… תראה, אני הייתי עושה את הגולים ועושה הרבה דברים, אבל למחרת על מי כותבים בעיתון? רוני קלדרון. אני משחק טוב, אבל הוא רוני קלדרון. אבל לא הסתכלתי על זה, אמרתי אני אהיה טוב ולא מעניין אותי שום דבר.

אתה היית המנהיג של הקבוצה או שהוא?

לא היה בדיוק מנהיג, היו כמה. אני דיברתי, היה רוני קלדרון והיה סורינוב, וכולנו היינו ביחד, לא היה מנהיג אחד.

דיברו על זה שיש את רוני קלדרון וכל יתר השחקנים עובדים בשבילו.

זה מה שהוא רצה בהתחלה שכולם יהיו סביבו. אז כתבו עליו יותר בעיתון, אבל אני יודע מה אני נותן, אז לא היה אכפת לי.

היו ביניכם עימותים?

לא, הוא דווקא אהב אותי. הוא אמר לי – אתה היחיד שאני יכול לשחק איתו. הוא ידע שיש לי פוטנציאל. אם לפעמים הייתי קצת נרדם במשחק, אז הוא היה אומר לי שוקי תתעורר, בוא נתחיל לשחק. הוא ידע שהוא ואני יכלו לעשות דברים. שיחקנו המון פעמים בינינו מסירות, דאבל פסים, עושים צחוק במשחק. היה על הכיפאק איתו.

היה פעם איזה סיפור שהוא נתן לך סטירה, מה זה היה?

לי זה לא קרה. תראה, איך שקלדרון הגיע היה משחק אימון באבו-כביר נגד בית"ר ת"א, אז דני קופמן עשה שם משהו לא בסדר, אולי לא מסר טוב, לא יודע. קלדרון בא לקופמן, לא לי, ונתן לו סטירה. אני התעצבנתי. אז היה משה שטרן בהנהלה. אמרתי: רבותיי, מה זה פה? בא קלדרון, מחלק פה סטירות, אני לא מוכן, מה זה פה, שכונה? אבל הם לא היו מספיק חזקים מולו, אז לא אמרו לו שום דבר. אבל הוא רצה כבר בהתחלה להשתלט. הוא גם היה טיפוס עם האף יותר מדי למעלה.

1976. דנישבסקי מעניק פרחים לזמר היווני טריפונס. לימינו של שוקי: אבי בנימין, רוני לוריא, הראש של קלדרון, יוסי נעים והשפם של דני קופמן (צילום: דורון גולדווסר)

איך אתה מסביר שלא הצלחתם לעלות עם כל ההרכב הזה?

אם אתה לא עולה ליגה בעונה שאתה מפסיד שני משחקים, אז תחשוב רגע. לא יודע… או שלושה משחקים שאתה מפסיד בעונה, ולא עולה. איך זה יכול להיות?

מכירות משחקים?

אני שמעתי המון דברים, אבל לא מתערב בזה ולא היה מעניין אותי. אני יודע שאני עושה את שלי. אני אתן לך דוגמה. היה לנו משחק מול הפועל צפת במכתש, שבאו אליי שחקנים שלהם ואמרו לי – שוקי, אל תילחם, אנחנו צריכים נקודה, אנחנו נשארים בליגה. לא דיברתי מילה. ניצחנו אותו משחק 0:3. מי שם את שלושתם? אני שמתי את שלושתם. לא ידעתי מה זה לתת. אני באתי בשבת לתת את הנשמה. זה הכל.

מה אתה זוכר מהמשחק המפוצץ בעכו?

זוכר שהיה שם שוטר שכל הזמן הרגיז את יוז'י, וכל הזמן יוז'י היה אומר לו תצא מאחורי השער, תעזוב אותי. עד שיוז'י פעם אחת התעצבן, בא אליו, תפס אותו, זרק אותו. אחרי המשחק הביאו אותנו למשטרה.

והמשחק במכתש מול עכו, זה עם ה-8,000 צופים?

לא זוכר את המשחק הזה. זה היה משחק כמו כל המשחקים. 8,000? לא יודע אם המכתש יכול להכניס כמות כזו. כל משחק באותה עונה היה מלא.

היו 8,000 במכתש כמו הפגנת ה-400 אלף בכיכר מלכי ישראל. אל תהרוג את המיתוס.

טוב.

אבל כבשת גול באותו משחק בו ניצחנו 2:3.

יכול להיות. היו כל כך הרבה משחקים שאני לא זוכר כל דבר.

איזה משחק אתה זוכר במיוחד?

היה לנו משחק בגביע נגד בית שאן בחוץ. ניצחנו 0:4, שמתי את כל הארבע גולים. רוני קלדרון מסר לי שם כמה מסירות, עשינו שם הצגה אני והוא, אבל למחרת בעיתון לא הזכירו אותי כמעט. הזכירו את רוני קלדרון, אבל לא משנה.

אז אתה מבקיע רביעייה, פותח למחרת עיתון ורואה שכותבים רק על רוני?

כן. מה אני יכול לעשות? אני יודע בתוך עצמי שאני טוב, יותר טוב מרוני קלדרון. בשנה שאחרי זה רוני אמר – אם שוקי ממשיך, גם אני ממשיך. אם לא, אני הולך.

תספר על ההערצה שהיתה סביבך.

לא זוכר משהו יוצא דופן. פעם היתה לי תמונה בעיתון עם שחקנית בהפועל ר"ג שהעריצה אותי. היו חבר'ה ששיחקו בקבוצה שהיו יושבים בכופר הישוב. הם קצת קינאו בי, ואני בא ממקום אחר בעיר.

ושנה אחרי העונה ההיא עם עכו אתה עוזב.

היה מצב שבאתי להנהלה ואמרתי – או שאתם בונים קבוצה ואני נשאר, או שאני רוצה ללכת. אמרו לי – אנחנו לא בונים קבוצה.

מה זה לבנות קבוצה? להביא עוד רכש?

לא, להעלות שחקנים מהנוער. רציתי שיעלו מהנוער. נשחק שנה שנתיים ביחד, נבנה קבוצה וככה נשחק בליגה הראשונה. אבל לא רצו לשמוע בקולי, אז עברתי להפועל ירושלים. אמציה לבקוביץ' המליץ לנחום סטלמך ז"ל עליי. אז הוא לחץ אותי לעבור להפועל ירושלים. היתה לי עונה טובה מאוד, גמרנו מקום חמישי.

עם בן רימוז', מהטבי.

היתה לי עונה חבל על הזמן. בן רימוז', מהטבי, תורג'מן, בראשי, אזולאי, תובל השוער ז"ל.

במשחק הראשון שלך במדי ירושלים, הגיע שפנצר להיפרד ממך בשם אוהדי ר"ג.

זה היה מחזור ראשון מול שמשון בבלומפילד, בא אבי שפנצר, הביא לי גביע הוקרה. לא ידעתי מזה אפילו. הוא פתאום בא ונתן לי.

התרגשת?

מאוד התרגשתי. אני מתאר לעצמי שהוא גם אהב אותי, שפנצר. לכל המשחקים היה הולך והוא לא רצה שאעבור לאף קבוצה. הוא עשה את כל הבלגן שלא אעזוב למכבי ת"א. הוא אמר – שוקי בחיים לא עובר, אני על שוקי לא מוותר.

זוכר שהבקעת גול בדרבי הירושלמי מול בית"ר, ב-1:1.

הובלנו 0:1, כן, ואז אמרתי אם זה יישאר ככה עד סוף המשחק אני אהיה פה מלך. לפני המשחק הזה לא הייתי צריך לשחק. היה לנו שבוע לפני זה משחק נגד עכו בחוץ. ניצחנו 0:2. את שני הגולים אני סידרתי. עברתי את כל ההגנה כולל השוער ונתתי לזאב בנד להבקיע. למחרת אני אומר לעצמי, בטח בעיתון ישימו אותי המצטיין של המשחק. נתתי הצגה, כולם חיבקו אותי. אבל למחרת לא כתבו עליי שום דבר. זוהיר בהלול כתב את המשחק. וכנראה שהוא בכלל לא היה במשחק. תחשוב על זה, יושב כתב במשחק ולא כותב מילה אחת טובה עליך. לא כתב כלום איך העברתי את כולם, כאילו לא שיחקתי. ככה נראה לי, שהבנאדם לא היה בכלל במשחק. אז שבוע אחרי זה היה דרבי בשבת, ולפני המשחק סטלמך קורא לי ואומר לי – תשמע, יש דרבי היום, עכשיו בראשי משחק פה כל השנים והוא שחקן טוב, אני לא יכול להשאיר אותו בחוץ. זה אתה או בראשי. אמרתי לו – מה הסיפור? אני לא הייתי טוב בשבוע שעבר? אני השחקן הכי טוב פה, מה זה שאין לי מקום בהרכב? אם ככה, אני הולך הביתה. התחלתי ללכת ואז הוא קרא לי ואמר – אתה תהיה בהרכב. הוא כנראה פחד מבראשי ומהשחקנים של ירושלים. אז שמתי גול 0:1 מ-20 מטר, הובלנו במחצית, ואז בדקה 88 מלמיליאן נתן כדור חלש מ-80 מטר ונכנס. נגמר 1:1, כאילו לא קרה שום דבר. עוזי ברעם היה אז בהנהלה של הפועל ירושלים. בא אליי ואמר לי – שוקי, מה אתה עושה בהפועל ירושלים? אתה ברמה כזו גבוהה, אתה שחקן מליגה אחרת. הוא החזיק ממני נורא. היתה לי עונה לא נורמלית שם. ניצחנו את מכבי נתניה בנתניה, שלקחו אותה שנה אליפות.

ואחרי זה?

נגמרה העונה ולקחו את צבי סינגל מאמן. רציתי לעבור לבני יהודה. ראיתי שהשחקנים של ירושלים לא רציניים, לא מתאמנים, וזה חבר'ה שלהם, הם כולם ביחד ואני בא בכלל ממקום אחר. אבל סינגל אמר לי – אני רוצה אותך, עליך אני בונה את כל הקבוצה. היה לי חוזה לעוד שנה, לא היתה לי ברירה, נשארתי. ואז התחילה העונה ואני לא מתלבש בכלל. אז בשביל מה השארתם אותי? עברו שלושה משחקים, אמרתי אני רוצה ישיבת הנהלה, מה זה אני לא משחק? היה אז אוטו פריד בהנהלה. אמרתי להם אני פה השחקן הכי טוב שלכם, אתם נותנים לי כסף, משלמים לי שכירות ואני אפילו לא מתלבש? אז סינגל אמר לי במשחק הבא אתה בהרכב. אז משחקים מול מכבי יפו, אני בהרכב, מנצחים 0:2 ואני שם את שני הגולים. עבר שבוע ושוב אני לא מתלבש. כי סינגל והחברים שלו, תורג'מן ואזולאי… אתה מבין? הם היו חבורה כזו. באים לאימונים, לא מתאמנים, יושבים, צוחקים. אמרתי תנו לי ללכת, ופשוט הלכתי. ובאותה עונה הם ירדו.

ואז?

נסים בכר היה המאמן של מכבי ת"א, והאמת אני פניתי אליו. הוא הכיר אותי מהפועל ר"ג. חתמתי לשנה, כלומר, עשיתי איתם בלחיצת יד את התנאים עם צביקה רוזן, שהיה אז מנהל קבוצה. שיחקתי במכבי פה ושם, לא משהו מיוחד. כבר הייתי בן 28, לקראת הסוף. אם הייתי מגיע למכבי בתקופה ששפיגל עזב, זה היה אחרת. גם היה קשה מאוד לשחק בהרכב. היה אז את ויקי פרץ, בני טבק, כל אלה שהיו חזקים, היה קשה מאוד להיכנס. נגמרה העונה, עברתי למכבי יבנה, שיחקתי שנה אחת שם בליגה השניה, היינו קבוצה לא רעה ופה גמרתי. אמרתי מספיק, זה כבר לא זה.

באיזה מצב פיננסי עזבת את ר"ג? כמה הרווחת בקבוצה?

לא קיבלתי מהפועל ר"ג כמעט כלום. קיבלתי גרושים. רק הבטיחו לי כל הזמן שאם נעלה ליגה אז יעזרו לי. הבטיחו לי להיכנס לאגד, אז אמרתי להם תסדרו לי לעשות רישיון על אוטובוס, אבל בסוף לא רציתי להיות נהג אוטובוס. ואז התחלתי לעבוד בשדה התעופה, מישהו סידר לי לעבוד שם, הייתי עמיל מכס של סחורות ייצוא. תאר לך שהייתי עובד כל היום כמעט, ואז בשעה 2 הולך לאימון וחוזר הביתה מותש. תאר לך שכששיחקתי בירושלים, אז גם הייתי נוסע ללוד ואחרי זה חזרה לירושלים.

 גול יפה שכבשת, אתה זוכר במיוחד?

היו לי הרבה גולים. היו לי בר"ג 45 גולים, ואני הייתי קשר, לא חלוץ. ואני נמצא היום במקום שישי או שביעי ברשימת הכובשים של הקבוצה.

כמה עונות שיחקת בר"ג, שש או שבע?

יותר. אני מגיל 16 וחצי משחק, כמעט עשר שנים.

אז ממוצע של חמישה שערים לעונה.

בסדר, אני קשר.

אבל בטח היו לך הרבה בישולים.

תאר לך שחייק היה מלך השערים בליגה, עשרים וכמה שערים, את כל הבישולים אני הייתי עושה לו.

לא רק אתה, גם שימעלה שוחט היה מסדר לו.

עזוב שימעלה שוחט. הוא היה משחק רבע שעה ולא היה יכול לשחק. הוא לא היה מתאמן. הוא היה כישרון, אבל אם היה שומר על חיים ספורטיביים, הוא היה מגיע רחוק. מה בהפועל ר"ג אהבו? ששימעלה מעביר אחד או שניים וכל הקהל מוחא כפיים בהתלהבות ופה נגמר הסיפור. היה עושה את זה חמש או עשר דקות ואחר-כך 80 דקות לא עושה שום דבר. מזה מתלהבים?

ואתה מה?

אני לפחות הייתי משקיע. לא היה אז שחקן בארץ שגם הורס וגם בונה את המשחק וגם מגיע למצבים של גולים וגם בונה גולים. אני הייתי שחקן שעשה המון גולים. יכלתי להכניס את הגולים האלה בעצמי, אבל לא הייתי אגואיסט. נתתי לשחקנים אחרים להכניס את הגולים, לא היה אכפת לי.

למה?

זה היה האופי שלי. אני הייתי מתלהב מלבשל גולים. תשמע סיפור: שיחקנו פעם בחדרה נגד הפועל חדרה. נפצעתי אחרי רבע שעה ויצאתי. עכשיו כל הקהל צועק תחליפו את שוקי, אבל נסים בכר עבר 35 דקות עם עשרה שחקנים במשחק הזה, ולא החליף אותי. נשארתי בצד פצוע. הוא אמר לי – שוקי, אני לא מחליף אותך, תשב פה עד שתתאושש ותחזור. אמרתי לו – נסים, אני לא יכול, התנפח לי הרגל. אמר לי – תשב, תתאושש קצת. אחרי החצי אמר לי מה העניינים, אמרתי בסדר, מרגיש קצת יותר טוב, נכנסתי, נתתי גול. הם הובילו 0:1, ניצחנו 1:2. תראה לי קבוצה ששחקן נפצע, שכמעט 35 דקות לא מחליפים אותו. נסים בכר לא ויתר. כל משחק היו מכסחים אותי. כל משחק הייתי בא הביתה עם קרסול כזה נפוח. הייתי יושב בבית עם קערה מלאה מים והרגל בפנים ובקושי זז. היה מצבים שהייתי בא למשחק, היו שולחים אותי לרופא של מכבי. היה מביא לי זריקה בקרסול, זריקת הרדמה וגם זריקה לריפוי. וככה הייתי יכול לשחק 90 דקות. אבל כשהייתי חוזר הביתה, לא הייתי יכול לישון מרוב כאבים. היתה לי תקופה שכל השבוע אני לא מתאמן ובשבת מקבל זריקה ועולה לשחק. הייתי שחקן טוב, אבל מה לעשות, כל אחד והמזל שלו. אם הייתי נולד היום, הייתי מגיע הרבה יותר רחוק.

השחקן בר"ג כיום שהכי דומה לך מבחינת התפקיד על המגרש זה קובי חסן.

אני לא חושב שקובי חסן מגיע לרמה שלי. אני החזקתי את הפועל ר"ג חמש-שש שנים לבד. הוא יכול לקחת את הפועל ר"ג לבד? כמה הוא מבקיע? הוא שם גול פעם בכמה זמן? אני לא אוהב לדבר על שחקנים, אבל לא מתרשם ממנו, שחקן רגיל לדעתי.

ואיך אתה מתרשם מהקבוצה של היום?

אני חושב שזו קבוצה מאוד בינונית. כל המשחקים שראיתי העונה היו חלשים מאוד. אני מדבר עם אוהדים, אני שומע שכולם נורא מאוכזבים.

האוהדים המפרגנים אומרים -תגיד תודה שיש קבוצה, תגיד תודה שיש מכתש, תגיד תודה שעולים ליגה. אז מה אם משחקים לא טוב?

בסדר גמור, אבל אני רואה שהאוהדים מאוכזבים. הנה השבוע האחרון שראיתי אותם, מול רעננה, אמרו לי אוהדים אנחנו לא נבוא לראות אותם יותר. התייאשו, הם לא רואים כדורגל. אתה ראית כדורגל במשחק הזה? אני לא ראיתי כלום. אבל הגדולה של הקבוצה שהיא לא טובה והיא עולה.

אז זה טוב מה שקורה?

השאלה מה יהיה בשנה הבאה.

איך המכתש היום, עם כל הדשא? אם היה דשא בתקופה שלך, מה זה היה עושה לך?

לי לא הפריע שאין דשא. אני שיחקתי בכל מצב של המגרש, אם זה בחורף, בגשמים וכל זה.

שחקנים התקפיים כמוך גדלו במכתש מעט מאוד. רוב השחקנים הבולטים היו שחקני הגנה. אני חושב שזה גם בגלל תנאי המגרש.

כשאתה טכני ברור שאתה רוצה מגרש גדול וטוב, אבל אני השקעתי וגם נלחמתי ולא הפריע לי המגרש.

מי השחקן הכי טוב ששיחקת לצידו, או שנהנית לשחק לידו?

קלדרון היה שחקן טוב. אבל חוץ ממנו לא היו פה הרבה שחקנים גדולים.

מזהים אותך כיום במכתש?

לא כולם, אבל כשאני אומר להם שאני שוקי, ישר מתנפלים עליי. כל אחד אומר לי – שוקי, תתלבש עכשיו ותעלה לשחק.

שמעתי שלפני חודש נגד מכבי חיפה בגביע היתה לך בעיה להיכנס למכתש.

יש לי כרטיס מנוי, באתי להיכנס ואמר לי הסדרן שיש הוראה מקוריס לא להכניס אף אחד בגלל שזה גביע. אמרתי – טוב, לא רוצים שאני אכנס, אני הולך הביתה. בדרך אמרתי לעצמי שאולי אלך לשער של השחקנים ונראה מה אני יכול לעשות. אבל שם לא מכירים אותי, כי קוריס הוא חדש. מכיר אותי שם רק פופאי, ויובל המאמן. באתי לשם ויובל ראה אותי, אמר לאנשים שם – דנישבסקי לא נכנס? מה זה? אז בא פופאי והכניס אותי. שלחו אותי למעלה, איפה שעומדת הטלוויזיה. אמרתי לשוטר – אני רוצה ללכת לצד שני, לאוהדים. בסוף אמר לי בסדר, תעשה את זה מהר. אז הלכתי דרך המגרש לצד השני. איך שנכנסתי לדשא ואני עושה סיבוב, אמרתי לעצמי  – יאללה, איפה הימים ההם? הלכתי במגרש, לא רציתי שזה ייגמר. אמרתי לעצמי – אני מוכן לוותר על הכל, רק תן לי להיות עכשיו בן 18, להתחיל הכל מחדש. כי אני לא הגעתי לשום דבר בכדורגל, ממש שום דבר. אין לי כלום. לא תואר, לא דירה, לא קיבלתי כסף. נולדתי בתקופה לא טובה, שיחקתי בשביל הסמל. ככה הלכתי לי לאט, ממש לא רציתי לעזוב את הדשא.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

40 תגובות על שוקי דנישבסקי

  1. ושוב אדיר באתר הגיב:

    אחת הכתבות הכי מעניינות שקראתי – כל הכבוד- שלמה הגיע הזמן לראיון עם יוסי שמריה ושוקו נומדר ושיהיה ראיון משותף לשניהם !!! במיוחד על רקע העובדה שעולים כנראה ליגה

  2. מיקי ר. הגיב:

    תודה.

  3. האורדון הגיב:

    באמת שחקן ענק. זוכר את הגול שלו השלישי מול עכו, עשה דאבל פס, פרץ מול שוער עכו ושם בפינה כמו גדול בלי להתבלבל , תמיד ידע איפה הוא על המגרש ואיפה כל היתר, פסים מדויקים והתלהבות , זה היה שוקי שלנו. הלואי שתזכה במפעל הפיס ויהיה לך קצת נחת

  4. רובין הגיב:

    שוקי אכן היה שחקן יוצא דופן שנערץ על ידי מרבית האוהדים – היום כולם בני 50+

    מאד עצוב שכך התפוגגה לה קריירה של שחקן שנועד לגדולות. באמת חבל שכך התנהלו העיניינים. גם אני מאמין שהיום עם יד מכוונת, שוקי דנישבסקי היה מגיע לרמות הגבוהות ביותר של הכדורגל הישראלי , ואולי אף לחו"ל.

  5. אגדת דנישבסקי הגיב:

    לצערי לא זכיתי לראות את שוקי משחק אבל השמועות אומרות שהיה אחד ה שחקנים הטובים שהיו כאן
    מדי פעם כשאני פוגש אוהדי רמת גן של פעם הם אומרים שהם מהתקופה של שוקי דנישבסקי….
    יופי של כתבה.

  6. איתן הגיב:

    לא היה ולא יהיה עוד הרבה זמן שחקן בית כדוגמת שוקי דנישבסקי.
    הערצנו אותו,רצינו להידמות לו, במגרש-סמכנו עליו.
    בשנות ה 70 שחקני בית היו החיזוק לשחקני רכש שסידרו במכתש את חייהם לעתיד.
    שמעלה שוחט בזכות עונה אחת עשה את שאחרים ב 15 עונות לא מוזכרים.

  7. פרדוקס הגיב:

    עצוב לי שככה שוקי גומר כמחלק עיתונים
    שימו לב לפרדוקס שעל קלדרון שרו שהוא שוה מיליון והוא באמת הרוויח בעונה ההיא מיליון לירות
    שוקי חיבר על עצמו שהוא שוה מיליון וחצי אבל אני בספק אם ב כ ל הקריירה שלו הרוויח אפילו חצי מיליון…
    תהיה בריא שוקי

  8. טרנסדור שילוח בינלאומי בע"מ הגיב:

    1. השפם הינו של גבי פרץ (ולא של דני קאופמן)
    2.שוקי דנישבסקי היה אחד מעמודי התווך של הקבוצה בזמנו אם לא המוביל
    3.תרומתו של שוקי דנישבסקי להפועל ר"ג הייתה מעל תרומתם של קלדרון ושוחט גם יחד
    4.לא נולד/הגיע/שיחק בהפועל ר"ג מאז עזיבתו ועד עצם יום זה שחקן קישור/קיצוני כמו שוקי

  9. שלמה מן הגיב:

    לטדנסדור שילוח: בדקתי שוב בזכוכית מגדלת, זה השפם של דני קופמן. אי אפשר לטעות בתספורת הפן המהוקצעת ובמבט הממזרי של חצי העין. קופמן, באלף אחוז.
    אתה מחפש את גבי פרץ? לדעתי זה השחקן שמוסתר בין לוריא לקלדרון.

    חוץ מזה מסכים איתך לחלוטין בכל יתר הסעיפים.

  10. פופאי מכתש גבעתיים הגיב:

    שוקי דנישבסקי היה שחקן ענק
    אבל להשוות בינו לקלדרון זה בכלל אין מה להשוות
    כי קלדרון לא רק שהיה שחקן הכי טוב במדינה אלה אחד הטובים בעולם ואם קלדרון היום היה משחק הוא היה בריאל מדריד ואני לא מגזים
    קלדרון היה עובר בממוצע 7 שחקנים כמו מים והיינו צועקים על כל שחקן שהוא עובר
    אחד שתים שלוש ארבע חמש שש שבע וזהו הוא היה משחרר כדור

  11. פופאי מכתש גבעתיים הגיב:

    ב 1976-7 הפועל רמת גן היתה אלופת החורף ודרך אגב שיחקה בחולצות ירוק פסים
    יובל נעים למד בבית הספר תל גנים כיום שמו יאנוש קורצק יחד איתי ויחד עם עם בנו של הסדרן המיטולוגי הרי הוא ביגי למי שזוכר שבנו משה רץ אלי ואמר לי יש פוסטר של הפועל רמת גן אלופת החורף בעיתון פנדל" המיטולוגי
    רצתי לקנות בשימחה רבה תעיתון שם יש תתמונה המפורסמת ששמתי באתר
    הפועל רמת גן אלופת החורף לעונת 76-77
    ורק שתדעו לכם יובל נעים היה השחקן הכי טוב בבית הספר הוא היה מפרפר שחקנים מש כמו שקלדרון עשה ואני לא צוחק
    אבל נחזור לשוקי דנישבסקי נכון שהוא היה שחקן גדול אבל היה לו דבר שלילי אחד שהוא היה פוחד להיכנס לתאקלים
    כמו שאמרתי אין להשוות אותו לקלדרון כי רוני קלדרון היה רק אחד

  12. ל-פופאי הגיב:

    באמת יובל למד בבית ספר? לא רואים את זה עליו.

  13. טרנסדור שילוח בינלאומי בע"מ הגיב:

    שלמה – אתה צודק – מצטער על הטעות,אכן דני קאופמן (לאחר מבט שני אי אפשר להתעלם מהפן שעשה 6 דקות לפני תחילת המשחק וחס ושלום אם מישהו היה נוגע לו בשיער במהלך המשחק או לחילופין במידה והיה עולה לכדור גובה תמיד אבל תמיד היה נמנע מכך ואם לא הייתה בריריה היה קופץ עם הכתף,רק שהכדור לא יגע לו בראש/שיער שלא להזכיר נגיחה או משהו דומה)

  14. המכתש הגיב:

    שוקי היה שחקן נהדר !! אבל מגזים שאומר שהוא סידר לחייק את כל הגולים שכחת כמה שמעלה בישל לו? שמעלה היה שחקן הרבה יותר טוב ממך, ןגם קלדרון אז קצת צניעות לא תזיק לך

  15. לשניים מעליי הגיב:

    הוא היה בבית ספר ושיחק שם כדורגל.
    אף אחד לא אמר שהוא למד שם. עכשיו מסתדר לך ?

  16. המעורר הגיב:

    תודה שלמה שאתה מסית את הדיון בחרא השגרתי עם קוריס ויובל ומחזיר אותנו לשנים של פעם שאפשר לשמוע רק מהותיקים על שוקי , קלדרון ושימעלה. הימים האלה הם הימים של הפועל רמת גן האמיתית , מה שיש היום לא דומה לכלום ולשום דבר. אין שחקני בית מ"מחלקת נוער מפוארת" שמכבי ת-א תרצה לקחת כי עסוקים כולם במשחקים של כבוד והיו"ר מתחנף ומלקק לאוהדים , כי הוא רואה שעוד מעט משחק העליה ויגיעו בקושי 1000 איש. צריך להציל את הכבוד

    מנויים יקנו בעונה הבאה אולי 200 איש, שום דבר לא שוה כשאין אהבה ואין נשמה והכל בא מנקמות ולעשות דווקא, מה שוה הכסף כשהכל נעשה בצורה הזו?. הייתי קטן מדי בתקופה של שוקי , לא זוכר כלום אבל מתגעגע לימים כאלה. יפה שיובל זיהה את שוקי ונתן לו להיכנס למכתש

  17. שמוליק55 הגיב:

    שלום שוקי וחג שמח.
    אכן, היית שחקן גדול. כולנו אהבנו אותך. במשחק אחד השקעת אנרגיה ,מה ששחקנים
    אחרים לא השקיעו בחצי עונה.
    הבעיטה שלך בבלומפילד נגד יפו בעונת 70-71 , לא אשכח עוד 40 שנה. אם היה נכנס
    היו זוכרים לך , כמו הגול של משה פרל ב-64.
    צר לי , ואני כואב את כאבך. אף אחד לא ישנה את העבר.

    שמוליק

  18. איתן הגיב:

    רגע מה,לשוקי דנישבסקי אין מנוי כבוד לכל משחקי הבית? לא י א מ ן
    סדרנים וקופאים קיבלו והוא לאאאאאאאאאאא?

    מנוי כבוד חייב לאפשר לבעליו להכנס לכל משחק ללא יוצא מהכלל.

  19. כדורגל זבל אשפה הגיב:

    איזה כדורגל היה אז ואיזה זבל משחקים היום
    ממש שחקנים שכונה שאין להם לא כושר גופני לא מהירות לא טכניקה ולא בעיטה ולא ראיית משחק ממש שחקני נפל
    איזה כדורגל גדול היה פעם בלי כסף
    לא פלא שאוהדים מדירים רגליהם מהמשחקים כי אין מה לראות כדורגל אשפה

  20. שלמה מן הגיב:

    ליורם: לשוקי יש מנוי כבוד חינם למכתש כמו שיש לכל השחקנים הוותיקים. רק שלמשחק הגביע מול חיפה הוחלט בהנהלה שלא מכניסים מנויים מסוגו בגלל שההכנסות מתחלקות עם מכבי חיפה. אם לא מדובר באיזו תקנה של ההתאחדות שאני לא יודע עליה, באמת שאין סיבה ששחקנים ותיקים שמחזיקים במנוי יתבזו בכניסה.

  21. דותן הגיב:

    שוקי הענק
    נכון היית שחקן כמו בנקבאור הגרמני
    נהננו מכל רגע שחבר שלנו משחק בבוגרים
    ואנחנו באותה שעה בתנועת הנוער מדברים על ציונות
    היית שחקן נשמה חבל
    חבל אילו היית משחק היום היית בין בעלי השכר הגבוה ביותר בקרב השחקנים
    אני שמח שאתה מגיע היום למשחקי הבית למכתש ראיתי אותך במשחק נגד
    חיפה ברגע שלא נתנו לך להיכנס זה היה בשבילי רגע צובט בלב
    אבל שמחתי אחר כך שניפגשנו בפנים וסיפרת לי איך לבסוף ניכנסת למשחק
    אני לא יודע עם עברת קורס מאמנים אבל בזכות האישיות שלך החיובית הייתי מאושר אילו היית מאמן את הילדים של הפועל רמת גן אולי מישהו יקרא ויעשה משהו בנידון חג שמח שוקי הגדול והצנוע

  22. שחקן ותיק הגיב:

    מענין כי לי לקחו את המנוי כבוד באחד המשחקים של סוף העונה לפני כמה שנים.נדמה לי נגד מכבי הרצליה במשחק השארות עם אלי כהן.אני יודע שלעוד כמה לקחו ולא טרחו לעשות חדש. שירון בר לב לא שם אז אין מי שידאג לותיקים וקוריס בכלל שונא את הותיקים של הפועל ר"ג אז למה שידאג להם. בקיצור נתנו אולי מנוי כבוד למקורבים ולאלה "שלא עושים בעיות" או לא משחקים בותיקים. אותי הקבוצה כבר לא מעניינת לצערי, התנהלות של קוריס רחוקה ממה שאני מבין אלפי שנות אור אז אני נשאר בבית ורואה בטלויזיה.מי שחושב שלבוא למשחק ולרצות לנצח זו המטרה שיבושם לו,אני רוצה להנות, כדורגל זה הצגה.כן שוקי, שמחתי שהיה לי את הזכות לראות אותו משחק.שחקן בית נשמה חבל שפספתי אותי בכמה שנים בבוגרים

  23. שונט הגיב:

    אני מיעוט שולי גאה.
    אני גאה על כך שאני לא מקבל את כל הנעשה וכל הלא נעשה במועדון כגזירת שמיים ואני רואה את העברת הביקורת, ממני ומחבריי למיעוט השולי , כזכות.
    אהדתי רבת השנים, הזמן והכסף שהשקעתי באהדה זו נותנת לי את הזכות להעביר ביקורת על התנהלות הקבוצה הן במישור המקצועי והן במישור הפרסונלי.

  24. ל"שחקן ותיק" הגיב:

    מענין שאתה לא מזדהה פה
    הרבה יותר קל להשמיץ בעילום שם
    ולהשמיץ כאילו אתה שחקן אבל באמת אתה לא…
    להזכירך- ירון בר לב היה מנכ"ל הרבה הרבה אחרי משחק ההשארות עם אלי כהן
    אז למה הוא לא דאג לך?

    אם יש לך בעיה -תפנה למשרד במכתש ואני בטוח שתקבל תשובה. מי שמגיע לו יקבל
    בדיוק כפי ששוקי נכנס למשחק בסופו של דבר
    להזכירך דבר נוסף- אף בעל מנוי לא נכנס למשחק הגביע מול חיפה חינם- כולם קנו כרטיסים.

  25. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    😐 😈 ➡ 😯 😯 🙂 😕 8)

  26. ל "לשחקן ותיק:" הגיב:

    שקוראים לו העבד:כל מה שתעשה ותבקש האוהדים יעשו בדיוק ההיפך,אתה אחד הגורמים הישירים לירידת כמות הקהל במכתש. באת לעזור ולתרום והרסת ושברת וניצלת את ההנהלה.

    עבד בוא מהר
    נגמרו לראיס התירוצים בשבילך 😳

  27. yuda הגיב:

    חרוטים בזכרוני שמם ופועלם של שחקנים מעטים לאורך 47 שנים…שוקי דנישבסקי בחבורה מצומצמת זו…יואל שוהם כשוער עילוי ואלוף בפינג פונג במקביל..צביקה היימן…קלדרון בזכות היכולת הפנומנלית שלא הובילה לדבר…שמעון שוחט בזכות הפוטנציאל המבוזבז…אברהם לב..בוקסה…ובוודאי כמה ששכחתיו. כולם כאלה שהותירו צריבה בזכרון.שוקי בזכות היכולת, האאהבה למשחק, ההשקעה לאורך שנים…גבוה בחבורה המובילה.

  28. לפטם מעלי הגיב:

    אולי תסביר לנו איך בדיוק
    הרס שבר ניצל והרחיק קהל
    אוהד שהוא לא שחקן או מאמן

  29. פשוט מאוד הגיב:

    הטמבל הזה חושב שאתר אינטרנט כזה או אחר הוא זה שקובע את מצב רוח האוהדים,
    ואם אוהד בא למשחק או לא.
    הוא באמת חושב ומאמין שרועי נמיר הוא הדבר הכי גרוע שקרה להפועל בשנים האחרונות
    פשוט פטתי.
    כאילו שרועי נמיר קובע לי או לך אם ללכת או להנות מהמשחק

    אומלל
    או אולי אחוז כולו קינאה והיה רוצה להיות בנעליו של נמיר

    😆

  30. הבנתי את הפשוט הגיב:

    קהל האוהדים פוחת כי רועי נמיר לא מחלק כרטיסי הזמנה גם לחברים,חוצפה.
    מרחיק את האוהדים מהמרפסת הנוחה לצפיה שאליה עבר,
    רמת המשחקים ירדה כיון שהוא לא עושה כתבות על הכוכבים שבמכתש
    רגע,מי זה רועי נמיר,שחקן ותיק עבר?פשש,כוכב עשה אותו.

  31. מי זה נמיר? הגיב:

    התכוונתי לעבד
    שפיצל את האוהדים וגרם לפילוג הגדול תוך כדי ניצול מעמדו למחיקת "הודעות שלא נראו לו" והדלפות מידע של כביכול חבריו לאנשי המירפסת, שגורש בבושת פנים מאתר האוהדים והציע עצמו כמו …… להנהלת הפועל רמת גן לשמש להם כדובר\איש קשר\מנהל אתר אינטרנט רישמי שהגיח לעולם אך ורק להשמצות ולדברי הבל וגרם בעקיפין ובמישרין לכמות הקהל ההולכת ופוחתת משבוע לשבוע.
    יופי של אוטובוסים הוא אירגן וטקס חיבוקי לקרלוס,
    אבל מי שגורש בבושת פנים מאתר האוהדים לא יכול להשתמש בקוריס למילוי נקמותיו וגחמותיו האישיות.

  32. אומלל הגיב:

    אתה אומלל
    ואני בטוח שאתה לא ירון בר לב כמו שאני יודע ובטוח שאני לא רועי נמיר!!

    למה אתה מדבר בשם אחרים?
    למה אתה ממציא תיאוריות וקונספירציות?
    אם לירון בר לב יש בעיה עם נמיר הוא יפתור אותה מולו ולא על ידי אנשים אומללים כמוך שבכל פוסט כותב על "עבד" ועל בעיות של קוריס שהעבד צריך לפתור…

    אתה פשוט פטתי

    נמיר הוא לא הבעיה של הפועל
    והוא לא זה שיגרום למשה ,דוד או יחזקאל לא להגיע למכתש,
    ומצד שני גם לא יגרום להם כן לבוא למכתש
    הוא בסך הכל אדם פרטי שמנהל לקבוצה את האתר הרשמי

    מעולם הוא לא מונה לדובר/איש קשר .

  33. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    שוקי,אהבנו והערצנו אותך
    חבל שאז לא היו אתרים היית מבין שגם היום אתה סמל שיכול להשתלב
    במחלקת הנוער -רפי פלד ואבי כהן למדו ממך
    בנסיונך ואישיותך תלמד צעירים .
    ודרך אגב,נמיר לא נזרק מאתר המכתש,הוא עזב תפקיד כפוי טובה לטובת
    ניהול אתר רשמי בלבד,זהו תפקידו

  34. לא הבעיה של הפועל רמת גן הגיב:

    הבעיה של קוריס שמנצלים אותו והוא לא יודע
    לא עזב\התפטר\
    נזרק בבושת פנים 😳

  35. ל י.א. האנונימי מעליי הגיב:

    אל תקנה את כל מה שחבר שלך העבד מאכיל אותך
    איך תסביר את זה שיש לו היום שונאים\מקטרגים\מתעבים ברוב האוהדים?
    הוא בושה לאוהדים, אם אפשר לקרוא למי שהתחיל לבוא למשחקים לפני שנתיים אוהד 👿

  36. ותיק. הגיב:

    כל מה שאני חושב על שוקי דנישבסקי כבר נאמר לו ב4 עיניים והוא גם סיפר דברים שמפאת כבוד לאנשים הוא לא סיפר על כמה וכמה משחקים. היה מרגש לפגוש אותו בחגיגות הגביע בככר אורדע עומד כהרגלו בצד עם עיניים בורקות כמסרב להאמין. מעטים זיהו אותו גם כאלו שראו אותו משחק לא שמו לב שאכן זה הוא. מעמד חגיגת הגביע והפגישה שלי עם שוקי שכל כך הערצתי בילדותי עשתה את הערב למרגש כפליים. סיפרתי לו על מישחקים ששיחק והוא עצמו כבר שכח… וככה יכולנו לדבר שעות עד הבוקר. אכן שוקי הוא אחד מהסמלים הגדולים של המועדון בכל הזמנים. אם היה משחק כיום היה מיתפרנס בגדול כשחקן כדורגל מוביל בארץ. נ.ב המוסתר על ידי לוריא וקלדרון זה רוני יעקובסון המגן השמאלי[ גבי פרץ היה נמוך יותר ].

  37. שחקן עבר הגיב:

    גם אני יש לי מנוי כבוד וכבר הובהר מספר פעמים בעבר שלגביע לא מכבדים את אותו המנוי.
    מה כל כך נורא בזה?…
    אני הבנתי זאת פעם אחת וזהו ,ומאז במישחקים כמו נגד חיפה אני קונה כרטיס.
    אין הבדל ביני לבין דנישבסקי או לבין מוטי מרקוביץ למשל.
    עם כל הכבוד לדנישבסקי שהיה שחקן ענק ,בקטע של המנוי כל שחקני העבר באותה הרמה…
    יש היתאחדות שקובעת שבמישחקי הגביע ההכנסה מיתחלקת בין שתי הקבוצות ,אז מה רוצים שקוריס יכניס 400 שחקני עבר בלי תשלום?

    לגבי דנישבסקי הוא היה שחקן ענק עם ראיית מישחק מושלמת ,וניהול מישחק מבריק.
    כמו שאפשר לקרוא בכתבה עם תשובותיו ,יותר מידי שכל לא היה לו אף פעם…

  38. הרגע שמסמל את כל הקרירה של שוקי היה הרגע שבדקה השמונים בערך במשחק בבלומפילד נגד מכבי יפו על כרטיס העליה לליגה הראשונה אחרי שיפו הובילה 1~0 שוקי בעט פצצה מ16 מטר לכוון השער הצפוני של בלומפילד והכדור פגע בקורה וכמעט הפיל את השער אבל לא ניכנס. עשרים אלף איש הוציאו שאגת אוי שעד היום אי אפשר לשכוח..אם הכדור הזה ניכנס לשער רבותי כל ההיסטוריה של הפועל רג הית ניראת אחרת . מה לעשות החיים לפעמים לא דבש כמו שהיינו רוצים. אחרי המישחק חזרנו הביתה למכתש והיו בכיות .עברו כבר ארבעים שנה מאז אבל הכל נישאר חרוט בזיכרון…אוי שוקי שוקי אם הכדור הזה היה ניכנס…איפה הינו היום.

  39. דוד אדרי הגיב:

    היה שווה לקרוא את הכתבה, רק בגלל הפיסקה האחרונה שבה – רגש ועצב על נעוירם וחלומות שהיו פעם ואינם.

    אני זוכר היטב את שוקי, שחקן ששרף מרחקים ודשא, איכפתי, חרוץ עם לב ונשמה, שנמצא כל הזמן נמצא בהסתערות מתמדת על שער היריב..

    כבר שנים שאין היום הרבה כמוהו ברמת גן.

    מאחל לו הרבה הלוך ושוב על המגרש במכתש, ושרק לא יקחו לנו אותו…

  40. יש להבין שיתרון הטסת מטען אוירי על פני שילוח ימי הוא לא רק במהירות, לפעמים כל נושא העברת הסחורה דרך הים יכולה לפגוע באיכות הסחורה כאשר מדובר במזון, בטריות ירקות, צמחי תבלין ושאר חומרים הרגישים לאויר הים. יש גם לקחת בחשבון שכאשר עוסקים בשילוח בינלאומי לארץ היעד יש משמעות אמיתי גם לאופי השליחה. למשל העברה דרך מפרץ סואץ עולה הון בשל המס הגבוה שהמצרים דורשים והביטוח נגד שודדי ים שנמצאים למכביר לחופי אפריקה והודו ועטים על כל אוניה שעוברת במקום בלי חשש לחייהם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s