משמרות המהפכה

 

פופאי (מימין) ואורי מרק מניפים שלטים בצומת

טוב, לא בדיוק אלפי מפגינים פנאטים, אבל משמרת המחאה הצנועה נגד עסקת המכתש רושמת פרק מס' 2 – הפעם ליד עיריית גבעתיים ובצומת כצנלסון-ויצמן

יום אחרי ההפגנונת מול יורוקום, עברה המחאה לכניסה הראשית של עיריית גבעתיים. 8-7 שלטים נגד בן-שחר ועל גבעתיים שזורקת את ההיסטוריה שלה לפח האשפה. שוב, רק הקומץ של הקומץ הטריח את עצמו בשעת צהריים. היו שם פופאי, אורי מרק, צחי בן יוסף, חן המלך ודור רוזנברג.

לפחות הפעם נחסך מאיתנו הגשם. מאלתרים חוטים לקשור את השלטים אל עצים, גדרות וכל מה שרק אפשר. לפי ההתעכבות לידינו, אפשר להעריך אם מדובר בעובד עירייה או באזרח עובר אורח. התושבים נעצרים קצת, מנידים בראש, חלק שאלו במה מדובר, חלק התווכחו ורבים גם הביעו כעס על התוכנית להרוס א המכתש, ואף קיללו את ראש העיר על כך ועל ייקור הארנונה. רוב עובדי העירייה מהשורה עברו לידינו כאילו היינו אוויר, מחשש שעינו של האח הגדול צופה בהם. יוצאי דופן היו מנכ"ל העירייה ובכיר נוסף, שדווקא עצרו כדי לשאול שאלות על סיכויי המאבק ומה בעצם אנחנו רוצים מראש עירם האהוב.

מישהו צילצל למשטרה לדווח על המחאה. מפקד התחנה, לארי, הגיע ראשון ותוך דקה הגיעו בזה אחר זה ניידת עם שני שוטרים, עוד שוטר על אופנוע וגם ג'יפ של המשטרה העירונית. שוטר על כל מפגין. ההפגנה ביום חמישי הכניסה מעט אדרנלין לתחנה המנומנמת. בסך הכל גם שוטרים הם בני אדם שמחפשים להתפרנס בכבוד ורוצים להצדיק את משכורתם. לצערם, אקשן לא היה, ובדקות שעמדו לצידנו חסרי מעש, הם ניסו להבין איך ישפיע פסק הבוררות על מאבק האוהדים.

כעבור שעה התקפלה המשמרת, ועברה לצומת כצנלסון-ויצמן. השלטים פוזרו בארבע כנפות הצומת, והחבורה זכתה מדי פעם לצפירות הזדהות של תושבים ואוהדים שחלפו עם מכוניותיהם. ציון לשבח לאורי מרק ולפופאי, שהתמידו בהנפת השלטים. היום למעשה יצא המאבק על המכתש לרחוב הראשי, ומאות אנשים שחלפו על ידינו בשעתיים וחצי ערכו היכרות עם הנושא. המשמרת הבאה – ביום חמישי בצהריים. הודעה מדויקת תתפרסם מחר בפורום. אנחנו זקוקים לכם.

בבוקר, אצל רזי ברקאי

מצד אחד, יפה מאוד שנושא המכתש קיבל הבוקר במה בתוכנית רדיו פופולארית בגלי צה"ל. מצד שני, מה בדיוק התועלת מהאייטם הקצר, החפוז והשטחי ששודר בסופו של דבר? צחי בן יוסף, אחד המרואיינים, התכונן בערב שלפני על העובדות ועל המסרים שחשוב לנו לומר. רזי התעכב יותר על נתן דטנר הסלבריטאי, ועד שגמר להשמיע את כל הדחאקות שהיו לו על המכתש, חלפו שלוש דקות יקרות. צחי נשאל שאלה (מה הוא זוכר מהמכתש) שנשמעה כחימום לקראת הנושא האמיתי, אבל כשהגיע הרגע שבו היה אמור לספר כי האוהדים לא מוותרים והמאבק הציבורי רק מתחיל, קטע המנחה את הסיפור ומיהר להיפרד מהשניים.

מי מהמאזינים שביקש ללמוד משהו על הנושא, לא כל כך קיבל. נראה היה כאילו העלו לשידור שני אנשים, רק כדי למלא שלוש דקות וחצי, שרובן היו הקנטות של רזי ברקאי. מצד אחד, כאמור, טוב שסיפור המכתש עלה בתוכנית רדיו נחשבת, מצד שני – חבל על הבזבוז. 

ליד העירייה. גם מפקד משטרת גבעתיים הגיע לבדוק

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

15 תגובות על משמרות המהפכה

  1. בורוכוב הגיב:

    כל הכבוד לאורדונים
    אלוהים יברך אותכם על מה שאתם שעושים בשביל המכתש, צדיקים יחידים בסדום ועמורה=גבעתיים
    חזקו ואמצו

  2. ריאליטי הגיב:

    2 וחצי משוגעים מנסים להפוך את החלטת בורר ובית משפט. חבל לכם על הזמן, אין לכם סיכוי.

  3. מיקי ר. הגיב:

    כל הכבוד לשומרי הגחלת.

  4. אנטי-יוכוס הגיב:

    מספר הערות:
    1.שלמה,אנחנו לא עומדים בקצב המטורף של הפוסט המשובח שלך עם הטוקבקים החופשיים.קצת התחשבות בנו,כן ? 2 האתרים האחרים נרדמו – בקשר למאבק האוהדים בלבד. אתה משדר ממש מהשטח,ולפעמים אפילו אתה בתוך "האש".אז,חזק ואמץ !
    2.אתם מפגינים בשעות ממש בלתי אפשריות.אמצע היום ביום חול. למשל,מה עם יום שישי בשעות 10-14 בצהרים, ב-2 הכניסות להולכי רגל (ויצמן + בן-צבי) וגם 2 כניסות רכבים מרכזית מכיוון דרך רבין מ-2 הכיוונים. 4 קבוצות מפגינים עם שלטים שיתפזרו בהתאם,ותהיה תחלופה בינהם כל שעה בדיוק,כדי למנוע שחיקה. כלומר – כל שעה "פינה" אחרת,כפול 4.
    3.הייתי אתמול לזמן קצר בארוע שהיה ראובן בן-שחר (ראש העיר). לדעתי בבית הכנסת יחד עם הרב לאו ועוד רבנים באזור רחוב כורזין בגבעתיים. לדעתי,היה מאוד אפקטיבי אם הפגנת שלטים היתה מחוץ למקום. באמת, יש מסר חזק לדברים האלה.
    4.משתתף בצערה של משפחת ירון קוריס.

  5. אורדון גאה הגיב:

    4 אחרי הצהרים, אני ממהר נורא, עובר 2 רמזורים בכתום אדום, מגיע לצומת נגה לשעבר ופתאום מופתע לראות שלטים על המכתש וראובן בן שחר , מופתע אני עוצר בירוק ומאחור מצפצפים לי, רואה את האורדונים היקרים שעוד מאמינים ולא מתיאישים , נלחמים על השריד האחרון לבית מקדשנו .
    ובאותו רגע אני שוכח מכל מה שיש לי, לא ממהר יותר, מאיט,מאחור צופרים אנשים משוגעים ולי לא אכפת. רגע של גאוה לכל אורדון באשר הוא לראות את הקבוצה האהובה והמגרש היקר שלנו מכככבים באמצע העיר, והכל נשאר מאחור,פתאום לא ממהר, ראיתי את האנשים היקרים האלה עומדים באמצע הצומת ומרימים שלטים בין המכוניות והאטובוסים וההמולה ורציתי להגיד שאם אנשים כמוכם שעדיין נותנים את כל מה שיש להם ונלחמים עד טיפת הדם האחרונה יש סיכוי למגרש הישן שלנו לשרוד כנגד כל הסכויים.
    גאה בכם!!

  6. אנטי-יוכוס הגיב:

    תוספת לתגובה למעלה: הכוונה לקניון גבעתיים כמובן. (סעיף 2 ).

  7. פיטבול הגיב:

    עם אנשים כמו שלמה , צחי, פופאי וובי מנצחים מלחמות אבודות. מצטער שלא יכלתי לבוא בשתי הפעמים הקודמות, יעשה מאמץ להגיע בפעמים הקודמות.

  8. פופאי לא נוותר לעולם הגיב:

    לא נוותר לעולם על המכתש יהיו עוד הרבה הפגנות
    ואנחנו נהיה שם וכל מי שיכול לבוא לעזור יבורך
    אין מה לעשות זה השעות שצריך להפגין כי רק בצהריים אתה יכול לתפוס
    אנשים במשרד שלהם כמו בן שחר ואלוביץ ומה עוד שמחשיך מוקדם
    אנחנו נהיה בכל מקום כל מקום שנוכל נהיה בוא

  9. שלמה מן הגיב:

    תודה למגיבים.

    לאנטי יוכוס: גם אני הייתי רוצה לדעת מה הלו"ז של בן שחר. מי שיוכל לדעת על אירוע בגבעתיים שמפורסם על לוחות המודעות שבו בן שחר יהיה נוכח, שידאג לעדכן אותנו ואנחנו נהיה שם.
    לגבי שעות ההפגנה: כל שעה שאנחנו מפגינים היא אפשרית למי שמגיע, ובלתי אפשרית למי שלא מגיע. יבורך מי שיוכל למצוא את נוסחת הקסם – מהי השעה והמקום הנוחים על כולם. בכל מקרה, תהיה מי שתהיה, נשמח לראותך במשמרת של יום חמישי.

  10. העבד כבר לא יבוא מהר הגיב:

    העבד קיבל מטר קללות עסיסיות מיובל נעים ליד כולם בבית העלמין
    ונשאר המום ומבוייש

    עבד בוא מהר
    אתה בובת סמרטוט 😳

  11. בלגן הגיב:

    מעניין כמה זמן יקח ליובל להבין שהכתבה שפורסמה היתה בידיעתו של קוריס
    אש במכתש…

  12. אנטי-יוכוס הגיב:

    לשלמה.דווקא ציינתי את הארוע שהיה אתמול בערב בבית הכנסת עוד ביום שישי.
    דבר שני. בשבוע הבא חג החנוכה, אני מעריך שיהיו הרבה ארועי חג ש"כבוד"(…) ראש העיר מיסטר בן-שחר יהא נוכח שם. אז הארועים יתקיימו בשעות הערב לאורך כל השבוע.
    יש להתכונן בהתאם, ולא לפספס את השבוע הזה. גם אם זה בבית הכנסת, ולהפגין מול הכניסה, כדי לא לגרום לחילול המקום כמובן.
    יש אפשרות להדליק במקום ההפגנה(לא צמיגים) את חנוכיית האורדונים, ולשיר משירי החנוכה.
    יש להכין כרזות הפגנה ברוח חג החנוכה.למשל,"כמו אז גם היום-מעטים יכולים מול רבים"
    או "נס פח שמן המכתש", "באנו חושך לגרש – את ראובן בן-שחר", או "סורה חושך על האור.החושך של העיריה"…ומשהו עם "אש במכתש" כמובן. ועוד, כיד הדמיון הטובה.

  13. יובל המבולבל הגיב:
  14. אייל ברזילי הגיב:

    כל הכבוד לכם מצטער שבסוף לא באתי נתקעתי בעבודה נקווה שיום חמישי אני יספיק להגיע אבל אולי נזיז את שעת ההפגנה לארבע חמש ככה ואז אנשים שחוזרים מעבודה בבוקר יוכלו להצטרף.

    אני מוריד את הכובע בפניכם שיש לכם אמונה הלוואי והאמונה הזו תדביק את כל האוהדים שלנו וכולם יחליטו לצאת לרחוב בקיצור יום חמישי אני אשתדל לעשות הכל בכדי להגיע להפגנה.

  15. אדום עתיק הגיב:

    זכרונות מהמכתש.

    מצאתי פתיח לכתבה שכתב לא אחר ממיודענו…….שלמה מן ,כבר בשנת 2000.בדיוק תשע שנים חסר ארבעה ימים מהיום. עברו תשע שנים ,הדחפורים עדיין מחממים מנועים והחומות עדיין עומדות .מה שאומר שניסים ונפלאות יכולים לקרות והרי חג הניסים והנפלאות,חנוכה,ממש בפתח.
    ————————————————————————————————————————–

    מאת שלמה מן 13.12.2000

    המכתש. אותו מגרש אימתני, פלא ארכיטקטוני, מיתוס מיוחד בנוף מגרשי הכדורגל בארץ, כבר זקן ובא בימים. סופו בלתי נמנע. הדחפורים כבר מחממים מנועים. יומיים שלושה לאחר שיעלו על השטח כבר לא נכיר את המקום שבו העברנו את מיטב שנותינו עם הקבוצה. יישארו הזכרונות בעיקר נעימים.

    כן, יש לנו זכרונות נעימים מהמקום הזה, למרות שהפועל ר"ג השתייכה בדרך כלל לדרג השני ואף השלישי של הקבוצות בארץ. במשחקי החוץ לא הצלחנו, אבל במכתש העניינים בדרך כלל היו מסתדרים. זה היה בית חמים ונעים, ששנים רבות היווה סיוט ליריבות ויצר לעצמו בצדק מיתוס של מבצר אימתני, מהסוג שמאבדים בו נקודות בירידה, בעלייה וכל קלישאה שתרצו.

    היו שנים רבות של דישדוש בליגה השניה, אבל אם מישהו יבדוק את אחוזי ההצלחה במכתש לאורך כל השנים, הוא בוודאי יגיע לפחות ל60 אחוזי הצלחה וזה הרבה.

    היו גם השפלות במכתש ומשחקים מכריעים שמאוד הזדקקנו ליתרון הביתיות, אבל המכתש איכזב את הקבוצה, או שאולי להיפך. אבל לא היה ולא יהיה לו תחליף. חיינו בשלום עם המהמורות שלו, עם הבוץ, עם החול והאבק. על אדמת הטרשים הזאת, שהמושג דשא היה עבורה מילה מגונה, חגגנו רגעים נפלאים.

    לא נשכח את החוויות, את עונג השבת הזה, וגם לא נסלח לכל אלה שבאיוולתם גרמו לאיבוד הנכס היקר הזה (ההסתדרות, מועצת פועלי ר"ג והנהלות הקבוצה השונות), איבוד שבסופו של דבר יגרום למחיקתה של הקבוצה מהכדורגל הישראלי.
    ————————————————————-

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s