עניין למשטרה

סמוכה. ניסו לשרוף לו את העסק בשבוע שבו פירסם על עיסקת המכתש

עיסקת המכתש נגועה בפלילים * אם יעמידו לדין את אחד המעורבים, הוא יפיל את היתר. יהיה פה אפקט דומינו * כך קובע אלי סמוכה, האיש שמכיר יותר מכולם את ראשיתה והתפתחותה של הונאת המכתש * על דולינגר, שטנצלר, חריש, סווירי, יורוקום ועוד * על חלקה של הפועל ר"ג הוא אומר: ההנהלות מעלו באמון האוהדים לאורך שנים * מסמך מרתק 

אחרי תקופה בה סוקר כאן המאבק בשטח למניעת הרס המכתש, הגיע הזמן להתחיל לצלול אל נבכי הפרשה. המומחה מס' 1, מהבודדים באמת שמעורים בהיסטוריה של הונאת המכתש, הוא עו"ד אלי סמוכה, לשעבר חבר מועצת עיריית גבעתיים, עד לפני כשנה האופוזיציונר מס' 1 בעיר.

סמוכה, בן 56, גרוש ואב לשלושה, עו"ד לענייני משפחה ומקרקעין, פרש מהפוליטיקה המקומית שבע קרבות, מצולק, קצת פגוע ובעיקר מותש ממאבקים סיזיפיים, שגבו ממנו מחיר אישי וכלכלי: הוא התגרש מאשתו והעסק שלו לייבוא אופניים התמוטט. בנוסף, ילדיו סבלו מהתנכלויות בבתי הספר בהם למדו (ברנר ושב"צ). "בגבעתיים בזמנו", מספר סמוכה, "לא היו רגילים לאופוזיציה ושיש מישהו שפותח את הפה".

סמוכה זה שם נרדף לאופניים. בשנות השבעים היה אלוף ישראל וייצג את המדינה בתחרויות בינלאומיות. ב-1970 הקים את הפועל ר"ג, ובמשך כשש שנים ניהל את הקבוצה הגדולה בארץ, עם כ-70 רוכבים. בהמשך הקים את אגודת "גלגלי העץ". בתקופה ההיא נתקל בהתנכלויות מצד מרכז הפועל והעירייה, שניסו להצר את אופניו ולמנוע ממנו תקציבים. בעקבות כך החל בהפגנות מול העירייה. בהמשך התברר לו שהוא לא המריר היחיד על שוכני שינקין 6. המגאפון שלו הושאל לעוברים ושבים, שביקשו למחות גם בנושאים של ניקיון וארנונה. "רק אז הבנתי שבעצם אין אופוזיציה בעיר הזו", הוא מספר. ב-1983 התמודד בבחירות לחבר מועצה, לא נבחר, אבל החל לשמש כאופוזיציה מבחוץ. ב-1988 נכנס למועצה, בה שימש כ-20 שנה, כולל התמודדות על ראשות העיר מול אפי שטנצלר. סמוכה: "הטעות הכי גדולה שלי היתה שלא הצטרפתי לקואליציה עם יצחק ירון, ולא לקחתי את תיק הספורט. זו טעות שאולי הרסה לי את החיים. על זה שישבתי באופוזיציה שילמתי מחיר כבד מאוד".

על העירייה כיום בראשות ראובן בן-שחר, הוא אומר: "95 אחוז מהתושבים לא יודעים מה באמת קורה בעיר. גם בעבר זה היה ככה. יש ניהול כושל שמלווה את גבעתיים מאז 1983. ועד עובדים חזק מנהל את העיר לפי כמות הג'ובים שמחלקים לאנשי שלומם ולעוד כמה פרות קדושות. טובת המפלגה לפני טובת הציבור. האופוזיציה, כמו בעבר, די חסומה כיום באמצעי התקשורת, אבל אם היא תשכיל להשתמש באינטרנט, יש לה סיכוי טוב לשנות את המפה הפוליטית".

סמוכה רואה את עצמו כחושף שחיתויות. מאבקיו במנגנון העירוני הפכו אותו לאדם לא אהוד בעיר. אחת ממלחמותיו הגדולות היתה נגד הבנייה על אדמת המכתש. ככזה ליווה את כל התוכניות בהתפתחות הפרשה, הקים ועד תושבים בשכונת בורוכוב, יזם התנגדויות לוועדה המחוזית, אבל בסופו של דבר נדחק החוצה מהמערכה הזו, לטענתו בגלל אנשים שהעירייה שתלה מטעמה בוועד השכונה. מתקופה זו תיזכר לו בעיקר מלחמתו חסרת הפשרות בראש העירייה, אפי שטנצלר, על ניגוד העניינים שלו בפרשת המכתש.

בידי סמוכה מזוודה שלמה של מסמכים חשובים מאוד מאותה תקופה, המלמדים על התפתחותה של ההונאה. חוקרי משטרה שיקבלו את תיק המכתש, יוכלו ללא קושי לעלות על הכשלים הרבים לאורך השנים. סמוכה עושה זאת בפוסט הזה. להלן קווים להתגלגלות הפרשה מסוף שנות ה-80. חשוב לציין שקיימות ראיות נוספות בפרשה, שאינן נמצאות בידו.

*  *  *

איך אתה נכנס לראשונה לנושא המכתש?

 אני יושב בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, נציג האופוזיציה, ומגיעה בקשה לשינוי תוכנית בניין עיר, לפיה המכתש עומד להפוך לשטח למגורים, לפארק ומעט למסחר, ב-1989.

הופתעת מזה? ידעת שהמגרש נמכר קודם על-ידי ההסתדרות ליזם נדל"ן?

 לא ידעתי שהמגרש נמכר, רק חלק מנציגי מפלגת העבודה ידעו מזה. העירייה ביקשה וזו צריכה להיות היתה בקשה של היזם שרכש את המכתש. אני יודע את זה ממקומות אחרים. אני עוסק בהפשרת קרקעות. אני עוסק עכשיו בהפשרת 60 דונם באיזור כפר סירקין. אנחנו מבקשים מהוועדה האיזורית דרום השרון להגיש תוכנית, והם אומרים תגישו אתם, במימון שלכם, הם לא יילכו להוציא 60 אלף דולר או 100 אלף דולר כדי לממן את זה. זאת אומרת שכאן היתה צריכה לבוא התוכנית לא מהרשות המקומית ובמימון הרשות המקומית, אלא מהכיוון של היזם. כנראה שאת היזם הזה מאוד אוהבים בעירייה.

אתה מדבר על יצחק ירון.

 יצחק ירון, מיכה חריש ושטנצלר פעלו חלקם גלוי וחלקם סמוי בעיסקה זו. העירייה מגישה את התוכנית ומנסה לאשר אותה פה אחד וזאת במקום להוציא את זה לציבור ולשמוע תגובות. הביאו סדר יום קצת עמוס, אנשים לא הבינו כל כך במה מדובר, ורוב ההחלטות בוועדה המקומית היו אוטומטית, רוב הוועדה היתה חותמת גומי, ומה שיכולתי להוציא החוצה ולהילחם, נלחמתי. פיזרתי כרוזים ברחוב השניים, ברחוב גולדשטיין וברחוב בורוכוב, ובכל השכונה, וקראתי לאסיפת דיירים.

למה החלטת ללכת נגד התוכנית לבנות על המכתש?

 אני בא מתחום הספורט, כל החיים שלי עסקתי בספורט. יש לי תעודת בוגר קורס מאמנים בינלאומי שעברתי במזרח גרמניה עוד כשהיתה סגורה כמזרח גרמניה, אני מגיל 16 מאמן. גם אשתי בזמנו היתה אלופת שחייה. הספורט נמצא אצלנו ברמה יותר גבוהה מבית כנסת. ואז חבר אליי קבלן בניין שגר ברחוב השניים, והוא אומר לי – תראה, שמעתי שמועות שהולכים לבנות במכתש ולשנות ייעוד שלו וכתבתי ליצחק ירון מכתב האם זה נכון. וירון שלח לו מכתב שהמכתש הוא מגרש כדורגל, מיועד לספורט ולא יעלה על הדעת לשנות את היעוד שלו למגורים. זה היה כשירון כבר היה במצב שידע שמכרו, וחריש בעסק ושטנצלר בעסק ושאול סווירי בעסק. כולם כבר עשו את הדיל שרצו לעשות, הכבש כבר היה שחוט ורק נשאר איך לחלק את הכסף. אני פניתי לתושבים וניסיתי לעורר אותם. כנראה שלא הייתי מספיק פיקח להבין שלתוך ועד השכונה הזה מישהו שתל אנשים שיעקרו אותו מכל פעילות. הייתי בחור יחסית צעיר, בן 30, ולא חשבתי שהתחכום בפוליטיקה כל כך מתקדם. השארתי את הכדור בידי ועד השכונה וציפיתי מאנשים שתוכנית בניין עיר הולכת לפגוע להם בערך הנכסים ולהעיף משם את המכתש שיקר וקרוב לכולם, שהם יפעלו לטרפד את העסק הזה, ולא כך היה הדבר. לימים, הגיעו אליי אנשים בכירים ממועצת פועלי ר"ג-גבעתיים, שאמרו לי ששטנצלר מעורב במכירת המכתש ללא מכרז, וזה  עזר למיכה חריש למחוק ערבות אישית במסגרת פעולת עמותת אוהדי ר"ג כדורסל. שמכרו את זה במחיר לא מחיר, ואף אחד לא ידע שזה נמכר. אמרו לי ששטנצלר מעורב בזה, ובוא תצא עם זה החוצה, אתה היחיד שאנחנו יכולים לדבר איתו. אמרתי להם, עם כל הכבוד, אין לי ניירות, אני בלי ניירות לא יוצא החוצה, לא רוצה תביעת דיבה. אז אנשים מבוגרים ומכובדים אמרו לי, אין לנו אינטרס להפיל אותך.

מי זה האנשים האלה?

 אני לא יכול לחשוף אותם כרגע, אלה אנשים ממועצת הפועלים, מאוד בכירים. ואז אני מוציא הודעה לעיתונות ששטנצלר מעורב במכירת המכתש. הייתי מאוד זהיר כי לא ידעתי מה ומו, לא ידעתי עד כמה הביצה הזו עמוקה ומלוכלכת. אז הגדרתי את זה הכי פשוט: 'שטנצלר מעורב'. מעורב זה לא מילה רעה, לא גנב שום דבר. הוצאתי כתבה בעיתון הארץ (ראו תצלום). היה ויכוח גדול איך היא תנוסח וביקשתי שיהיה כתוב 'מעורב', כדי שלא אחטוף תביעת דיבה כי שטנצלר התנהל איתנו כל הזמן עם איומים של לשון הרע וניסה להפחיד אותנו. ואז התפרסם ששטנצלר היה מעורב במכירת המכתש. הפצצה הגדולה היא שפעם ראשונה יצא החוצה שהמכתש נמכר. עד אז אף אחד לא ידע. ואז בתוך שבוע ימים זה מתגלגל ומבינים שזה פלילי ובלגן ומפחדים שהכל ייצא החוצה. ואז אני שומע בחדשות ששאול סווירי חתך את הוורידים, כנראה בגלל פרשת המכתש. בתיאוריה המטורפת שלי, באו אליו העסקנים ואמרו לו – מה אתה דואג? אנחנו השלטון, אנחנו נדאג לך, אנחנו נחפה עליך, אנחנו נשמור עליך. המשטרה אצלנו ביד, בתי המשפט אצלנו ביד, מה אתה דואג? ברור שאין לי ראיות לכל השיחה הזאת, אבל ככה התנהלו הדברים בחדרי חדרים באותה תקופה. ואני הרגשתי את זה על בשרי יום יום. לימים מגיעה אליי כתבת לראיין אותי בעניין המכתש, אז כבר התחילו להגיע אליי ניירות, ואותה כתבת רושמת על דעת עצמה בציטוט ממני שמדובר בעניין פלילי. אני ביקשתי ממנה לא לרשום שזה פלילי, והיא כן רשמה שזה פלילי, כנראה שגם היא היתה חלק מהמערכת של מי שהיה מעוניין להפיל אותי. יוצאת כתבה שעניין המכתש זה נושא פלילי, ודולינגר המכובד קם ומגיש נגדי תביעת לשון הרע. דואגים במקומון לעמוד ראשי בשער תחת הכותרת 'הנאשם' על אלי סמוכה. תושב גבעתיים ממוצע, גם משכיל, קורא שאלי סמוכה נאשם, אומר לעצמו זה פושע.

עשו לך רצח אופי.

 כן, רצח אופי. בית המשפט אמר לי קח עורך דין, אמרתי לא צריך עורך דין, כל האנשים וכל עורכי הדין כולם קטנים לידי, אני לא מפחד מאף אחד. שיהיו פה מאה עורכי דין ומאה קבלנים, אני לא מפחד, ושיביאו גם את שרי אריסון, כי היא אז קנתה זכויות מיורוקום, ויורוקום אז רכש חלק מגני דולינגר. דולינגר בשיחות איתי אמר לי – אתה לא יכול נגדנו, חצי מדינה אצלנו. עם מערכת הקשרים שלנו נכתוש אותך. זה היה בשינקין 2 ליד מחלקת ההנדסה, אני זוכר את זה כאילו היה אתמול. אמרתי לו – תשמע, לא פחדתי כשירדתי בירידות של ירושלים עם אופניים ב-90-80 קמ"ש, וגם ממך אני לא מפחד. מה שהיה חשוב לי זה שבמסגרת התביעה היו שם כל החברים של דולינגר. איזי שירצקי מאיתוראן, שטנצלר ועוד כמה אנשים של מערכת סגורה ופנימית, שעשו הרבה כדי לשמור על מיכה חריש ועל שטנצלר. ברגע שראיתי את השם של שטנצלר כעד תביעה, הבנתי שניצחתי במשפט. במסגרת גילוי המסמכים דולינגר הציג לי את מסמכי 'המכרז', והיו שם עוד שתי חברות שלא הכרתי. אני כחבר ועדת תכנון ובנייה, יודע פחות או יותר מי בונה בעיר, שמות של קבלנים, ופתאום אני רואה שמות של חברות, אחת עסקה בכלל בניקיון ואחזקה, חברות של שני אנשים שהגישו מכרז על המכתש. כשהתקשרתי אליהם לברר, הם נבהלו. כל המטבח הפוליטי בעיר ידע שצלצלתי לשני האחרים לתחקר אותם אם הגישו הצעות, ונוצר לחץ בתוך המערכת. שני המציעים הנוספים צריכים להיחקר כדי לחשוף את מעורבותם ב'הצלחת' מכירת המכתש. היום אני רואה את זה בעיניים של עורך דין שעוסק במקרקעין. גם אם היה מכרז, המכרז לא כלל את המכתש עצמו.

מכאן זה החל. פרוטוקול ישיבת עמלנו מ-1988, הממליץ למכור את שטח החנייה לדולינגר. להגדלה לחצו כאן

אתה מתכוון להליך המכירה של חברת 'עמלנו' ב-88-87.

כן, של המגרשים למטה (שטח החנייה של המכתש בזמנו). גם אם נקרא לזה מכרז, אז לא היה מכרז כי לא היתה מודעה בעיתון. מה שמפריע לי בכל העסק הזה ופה השחיתות הגדולה יותר, זה שאמרו אנחנו מוכרים את שלושת המגרשים למטה, כי כל המרכז המסחרי והבניין לידו רשומים כשלושה מגרשים. אנחנו את שלושת המגרשים האלה מוכרים, כאילו הגישו הצעות עליהם. בשום נייר לא ראיתי שמי שרוכש את המגרשים למטה, מקבל זכות סירוב על המכתש עצמו. מפה החלה השחיתות לגדול. גם אם בכל המערכת הזו היו המון כשלים קטנים והמון עיגולי פינות והמון דברים לא כשרים, או חצי לא כשרים, אותו קטע קטן שהפכו את שלושת המגרשים האלה גם למכירה של זכות ראשונים על מגרש הכדורגל עצמו, הפכה את כל מי שמעורב בשלב א' הזה למעורב בשלב ב'. כי שטנצלר להגנתו בכל הדרך בישיבות מועצת העירייה, טען אני לא מכרתי את המכתש עצמו, אני הייתי מעורב רק במגרש החנייה התחתון. ואז אמרתי לו – שטנצלר, אולי אתה לא יודע, אבל אני הייתי בבית המשפט בתביעה שהגיש ניסים ארז, יצרן צלחות לוויין מרחוב שינקין, שהוא קנה את הבית קפה במרכז המסחרי, בהסכם המכירה היה שם סעיף שהוא מקבל 17 אחוז מהמכתש למעלה תמורת סכום מסוים. זאת אומרת שכשהוא קנה למטה, הוא קנה גם זכות למעלה. אולי שטנצלר חשב שאת זה אני לא יודע. על בסיס הידע הזה טענתי ששטנצלר פעל בניגוד עניינים.

זה מה שהוא באמת טוען כל הזמן.

מהמסמכים שדולינגר הגיש לבית המשפט בתביעה נגדי, עולה כי שטנצלר היה בישיבת עמלנו שהחליטה למכור את המכתש, ושטנצלר היה בישיבת עמלנו שהחליטה למנות אותו ועוד שני אנשים שהם חצי סנילים או שני שליש סנילים, לוועדת בדיקה מי המציע הכי טוב. שטנצלר עם שתי הידיים עמוק מאוד פה. וחלק מהסירחון היה שלמיכה חריש היתה ערבות אישית של עמותת ידידי הפועל ר"ג בכדורסל, שממכירת המכתש כיסו את הערבות האישית שלו (לאחר שהקבוצה נקלעה לחובות כבדים) על סך מאה אלף דולר.

דבר שהוא כמובן הכחיש.

הוא יכול להכחיש עד מחר. הוא טען שעמותת הידידים היא חלק מהפועל ר"ג, אבל העמותה ההיא היתה תאגיד עצמאי לכל דבר, רשאית לתבוע ולהיתבע, בטח לא ערבות אישית.

ושטנצלר היה זה שבהמשך הזמן, כשהיה ראש העיר, נכח בדיונים על שינוי התב"ע ועל השבחת הקרקע על-ידי אישור מגדלים על מתחם המכתש.

שטנצלר בתקופה שבה הייתי סגן ראש העירייה, מכנס את מליאת הוועדה לתכנון ולבנייה בבית טייבר. הוא יושב בראשה, מביא הרבה בורקסים, הרבה קוקה קולה, המון כיבוד, חצי עיר היתה שם, אווירה חגיגית מאוד. ואז כמו שרגילים לעשות, מביאים סדר יום עמוס ובמקרה יש שם גם עניין שהוא מהותי מאוד, עניין המגדלים במכתש. זו התוכנית שהחליפה את התוכנית של יצחק ירון, שדאג שלפני הבית שלו יהיה פארק יפה וגדול, שבו יוכל לטייל עם אשתו, הכלב והנכדים. הוא רצה פארק מול הבית שלו, ורק על זה הייתי פוסל אותו מראשות העיר על פעולה של ניגוד עניינים. והאלטרנטיבה היתה שיהיו שני מגדלים למעלה, קרוב לבית הספר בורוכוב. כשאני הבנתי שהמכירה בוצעה ואי אפשר לעצור אותה, ונשארה לנו ברירה, או שתהיה לנו חומה סינית לאורך רחוב השניים (ריכוז בנייני מגורים על שטח יציע הקיוסק) או שני מגדלים, אני העדפתי את המגדלים, כי זה פחות נזק לעיר.

ומה קרה?

אני שראיתי שהכל כאילו גמור ו-ועד התושבים מנתק איתי מגע, אז הבנתי שלוועד התושבים נכנסו אנשי שלומו של שטנצלר וחבריו, כולל עורכי דין, שעיקרו את פעולות הוועד. אני העדפתי שיהיו במכתש שני מגדלים, ולא את החומה. לימים מגיעה בקשה לוועדה כאן, להכפיל פי שלוש את שטח המרכז המסחרי. כלומר, השטח המסחרי של היום, אמור לגדול בעוד 200 אחוז בערך, שזה המון, אבל אין דין ואין דיין. הבעלות הראשונה על המכתש היתה לוועד השכונה, שתרם את המכתש למועצה המקומית (בשנות ה-40), במטרה שיהפכו אותו למגרש ספורט לטובת כל הקהילה. כשהקימו את המגרש, אנשים עמדו שם עם מעדרים ועם טוריות, והכינו את המכתש שיהיה אפשר לשחק בו. לצערי, ועד שכונת בורוכוב לא קם היום ואומר – המגרש הזה שלנו, אנחנו תרמנו אותו, ברגע שהוא לא משמש לייעודו כספורט, תחזירו לנו אותו. אני יודע שאנשים בזמנו הלכו לנבור בארכיון לבון בהסתדרות, וברגע ששמעו שם שהם רוצים לנבור בעניין המכתש, נעלמו תיקים, או אמרו להם תבואו מחר. אבל מצאו שם מסמכים שהמגרש נתרם על ידי ועד השכונה למועצה המקומית גבעתיים, או ועד השכונות, כדי שישמש אך ורק כמגרש ספורט.

אתה אישית סבלת מהתנכלויות על רקע המכתש.

בחודש שפרסמתי את סיפור מכירת המכתש, אשתי אמרה לי ישרפו לך את העסק. ויום אחד אני מגיע לעסק ובאה שכנה ואומרת לי – היתה פה שריפה בלילה, התעוררתי, הזעקתי מכבי אש, הם כיבו אותה והלכו. ואני רואה ליד החלון של חנות האופניים נפט ועצים והכל, ומישהו הדליק אותם, היתה שריפה וכיבו אותה, אפילו נכנסו מים לעסק. באתי לכיבוי אש ואמרתי אני רוצה דו"ח שריפה. אמרו לי בשביל מה, אולי מישהו זרק סיגריה. אמרתי להם אז תרשמו שזרקו סיגריה, ואני אלך לברר אם מסיגריה שנזרקת על מקל הוא נדלק. אחרי הרבה מלחמות הצלחתי לקבל אישור שזו היתה הצתה. וההצתה הזו היתה שבוע או שבועיים אחרי שפרסמתי בעלונים על מכירת המכתש. היו לי לוחות מודעות בכצנלסון קרוב לנגה, ושרפו אותם. היו לי לוחות מודעות בצמוד למשרד שלי, ושרפו אותם.

הכל בגלל המכתש?

גם בגלל המכתש וגם בגלל המעורבות שלי יותר מדי באופוזיציה. אז גם האוטו שלי נעלם יום אחד בנסיבות מסתוריות (1998). מכונית די מכובדת. מצאו אותה שרופה ליד שער שכם. אין לי חברים גונבי מכוניות, אבל מהמעט שאני יודע, מכונית במצב טוב שמגיעה לשער שכם, מפרקים אותה ומוכרים אותה, לא שורפים אותה. את שלי שרפו. רק את שלי שרפו.

בשיחה קודמת בינינו, כשתיארת את התלאות שלך, שאלת אותי איפה היינו אנחנו אוהדי הפועל ר"ג, כשעמדת לבדך בחזית המאבק נגד הבנייה על המכתש. למה לא באנו לעזור לך. האמת, אין לי תשובה. לא יודע מה לומר לך.

תראה, הסיפור של המכתש לא היה איזה סוד. כשדולינגר תבע את אלי סמוכה בעניין המכתש, זה הופיע במקומון. ואתה לא מקבל אפילו טלפון אחד, לא פגישה אחת ולא שום דבר. לפחות שיגידו לך – אנחנו אוהדי המכתש והפועל ר"ג, קח מאה שקל לייצוג המשפטי, קח עשר שקל, רק שתדע שאנחנו מאחוריך. תגיד לנו מתי הדיונים, ואנחנו נבוא. אנחנו רוצים להילחם על המכתש. לא היה את זה. חלק מהטעויות שלכם כאוהדים, שלא היתה לכם אצבע על הדופק בתוך ההנהלה. כי ההנהלות שלכם ידעו שמכרו את המכתש. ההנהלה שלכם בזמנו ניהלה מו"מ עם שעשוע (אחד הרוכשים). ההנהלות שלכם מעלו באמון האוהדים בחלק מהשנים מאז המכירה. מרגע המכירה לשעשוע מתחילה סדרה של מעילה באמון מצד ההנהלות. זה לא שהם הרוויחו כסף לעצמם, אבל הם לא באו לאוהדים ולציבור ואמרו אנחנו במצוקה כספית, אנחנו מכרנו את המגרש התחתון, אנחנו רוצים למכור את המכתש. מישהו היה צריך לדבר. למה בשקט, למה בחושך? מדוע הנהלת הפועל ר"ג לא פירסמה בכמה נמכרה החנייה ומתי?

איך שונתה התב"ע בעצם?

ברור שיצחק ירון התחיל עם זה, לפי בקשה של שטנצלר ולפי בקשה של דולינגר ולפי בקשה של חריש. אבל שטנצלר ישב לימים בראש הוועדה המקומית לבנייה. ואני אמרתי לו – שטנצלר, אתה לא יכול לשבת פה, אתה מכרת את המכתש. והוא אמר אני לא מכרתי. אמרתי לו – שטנצלר, מניסים ארז אני יודע, ואני הייתי בבית משפט ויודע קצת יותר ממה שאתה חושב שאני יודע. תמיד התייחסו אליי כאל טיפש, אחד שמתקן פנצ'רים, שלא מבין. אז אני מבין קצת יותר ממתקן פנצ'רים. מתי המעורבות של שטנצלר היתה ברורה מאוד? רק בהליך המאוחר, כשדולינגר תבע אותי. שטנצלר לא בא בתחילת הקדנציה שלו ואמר – תשמעו, אני במסגרת תפקידי במועצת הפועלים הייתי מעורב במכירת המכתש, אני מבקש שכל מה שקשור למכירת המכתש, אני לא בעסק. יש מה שנקרא גילוי נאות. שטנצלר אף פעם לא אמר את זה במועצת העירייה, ואני העליתי את זה בפניו כל הזמן, לא עזבתי אותו. ניגוד העניינים היה בעצם שאתה היית בגוף שמכר את הקרקע, ולימים אתה יושב בכובע אחר כראש עיר ומאשר תוכניות לעסק הזה. לא אמרת לוועדה שהידיים שלך מלוכלכות בעסק הזה. במקום זה הוא בא ואומר – אני לא מכרתי את מגרש הכדורגל, אני מכרתי את המגרש המסחרי. אבל זו עוד טעות משפטית של היועצים המשפטיים שלו או טעות שלו. כי המצב המשפטי, שהוא מכר גם את החלק העליון. כי אם אני מוכר לך זכות קדימה על המכתש, אז אני מכרתי לך את המכתש. מה זה זכות קדימה? זכות קדימה אומרת שאם לימים יבואו ויוציאו מכרז לשטח העליון ומי שיגיש הצעה, לדולינגר תהיה זכות סירוב ראשונה. יציעו ארבעה מיליון דולר, הוא ייתן ארבעה מיליון ודולר אחד וזה יהיה שלו. אני לא ראיתי מכרז לשטח העליון, אז איפה היתה הזכות סירוב? יש פה הרבה שאלות.

אשאל אותך כעורך דין, חד וחלק: עיסקת המכתש נגועה בפלילים?

עיסקת המכתש נגועה בפלילים בכל הקשור למוכרים. לפי בדיקה מעמיקה שלי, אמנם חוק חובת המכרזים לא היה קיים במועד מכירת המכתש, אבל בטרם נחקק החוק ישנה פסיקה של בית המשפט העליון בנושא הזה, שהמעמד שלה הוא כמו חוק. וכתוצאה מסדרת פסיקות של בית המשפט העליון על חובת מכרזים, יצא החוק. הדבר היה ברור. ואם הידיים שלכם כל כך נקיות, מה היה מסובך לשלם 60 שקל ולשים מודעה בעיתון שמוכרים את המכתש, בואו ותגישו הצעות. אבל אף אחד לא ידע. הכל נעשה בחדרי חדרים. זו הנגיעה הראשונה שלדעתי היא פלילית. זה קשר שנראה לי בעייתי מאוד. דבר שני, שטנצלר אישר את תוכנית המגדלים על המכתש, שזו תוכנית שבעצם משביחה את הנכס שהוא בעצמו מכר והוא לא היה צריך לשבת שם. יש נקודה נוספת שדיברנו עליה קודם, שבחוזה המכירה של מגרשי החנייה למטה הוסיפו זכות סירוב ראשונים, למרות שלא פורסם בשום מקום שמוכרים את הזכות ראשונים. ואם מסתכלים יותר לעומק, יש עוד דבר שהם היו צריכים להוציא מכרז למגרש הכדורגל, ואז על המחיר הכי גבוה לדולינגר יש זכות סירוב, וזה לא נעשה. עניין גבולי, שהעבירו לכיסוי ערבות אישית של מיכה חריש כיו"ר אגודת ידידי הכדורסל בסך מאה אלף דולר ממכירת המגרש, כי חריש קיבל טובת הנאה או מחיקת חוב של הסכום הזה על נכס שהוא לא מכר ומשהו שהוא לא שלו.

בשיחה שהיתה לנו עם מנכ"ל יורוקום לפני כמה ימים, הוא אמר שגם מבקר המדינה וגם המשטרה שחקרו בזמנו את הנושא, לא מצאו דופי בעיסקת המכתש.

לצערי יש מערכת קשרים של הון ושלטון. אני לא חי באוטופיה. אני שנרדפתי במשך 25 שנים על-ידי המשטרה יכול להגיד לך את זה בבירור. עם כל הכבוד למשטרה ולחקירות שלה, כל מתמחה במשפטים יכול להראות שהנקודות שהצבעתי עליהן הן פליליות ועליהן אפשר להעמיד אנשים לדין. יש פה קשר של שתיקה של המשטרה. אם יעמידו את שטנצלר לדין, הוא יפיל את חריש. אם יפילו את חריש, חריש יפיל מישהו אחר. יש פה איזה דומינו, שאם יגעו באחד כל הדומינו יפול. אני לא יודע עד איפה זה יגיע. שטנצלר אחראי לכך שלא גבו מהחברה שבנתה את קניון גבעתיים 6.7 מיליון שקל אגרות בנייה והיטלים, ואני מפחד לבדוק לאן החוטים הגיעו בסוף, מי הרוויח מזה והאם האנשים האלה לא קשורים גם לעיסקת המכתש.

מבקר המדינה בדק את זה בזמנו, או לא בדק?

אני לא ראיתי חקירה של מבקר המדינה. אני פניתי למבקר המדינה, הוא קיבל את החומר, לא ראיתי חקירה שלו. לא ראיתי מישהו שהרים את הכפפה.

איך אפשר להציל את המכתש?

למשל,  להגיש קובלנה פלילית להעמיד לדין את שטנצלר, להעמיד לדין את חריש.

או דולינגר.

דולינגר? הוא הכי צדיק בפרשה. צדיק כמוך וכמוני. אתה באת ונתת לו את המכתש במחיר הזה והזה, והוא לקח. הוא עשה משהו לא בסדר? הוא עשה הכל לפי הספר, הוא לא טיפש. הוא יותר חכם מכל השאר. הוא זה שעשה את הקופה הגדולה. הידיים שלו נקיות. מי שאחראי זה אלה שמכרו לו. זה שטנצלר, חריש, סווירי. הם צריכים לתת את הדין.

מה עוד אפשר לעשות?

אם יעלו את זה לפסים כאלה שהמכירה היתה פסולה והכל יהיה פסול, ויוכלו להשיב לדולינגר את הכספים ששילם, אז יכול להיות שהמכתש יישאר. אם משהו פגום בעיסקה, אז צריך לבטל את כל העיסקה. אבל אם דולינגר שילם בזמנו 600 אלף דולר, צריך להחזיר לו את הכסף.

מה דעתך על היוזמה לשנות חזרה את התב"ע של המגרש ממגורים לספורט?

שם המשחק הוא כסף. אם העירייה היתה מתנהלת בתקופת ירון, שטנצלר ובן שחר, כמו שעירייה צריכה להתנהל, ולא כמו איזו מכולת של מישהו שהכל רשום בפנקסים קטנים ואף אחד לא יודע מה קורה, אם הניהול של העירייה היה נכון, היו יכולים להשיב לדולינגר את האגרות ולהחזיר את המגרש. מצבה הכספי של העירייה כיום הוא רע מתמיד. תמיד היה לא טוב, תמיד היה ניהול כושל, אבל המצב היום גרוע מכל. כל גרוש שהעירייה יכולה לקבל, היא לא תוותר עליו.

בן שחר אמר לנו שאסור לו בכלל לדבר על הנושא, שזה עניין משפטי, שהעירייה עלולה להיתבע אם הוא יגיד מילה בנושא.

אין כזה דבר אסור לו לדבר. לא מדובר כאן בעניינים של צנעת הפרט. הבעיה היא שראש העיר הנוכחי מאוד מחבב את דולינגר. אני לא אגיד את זה במילים אחרות. מספיק לראות שהוא סירב לבצע הפקעה במגרש של כצנלסון פינת עליית הנוער, שאני ביקשתי שתהיה פנייה חופשית ימינה לתוך גבעתיים, כדי שלא יהיה שם פקקים, וראש העיר התעקש לא לבצע שם את הפנייה.

למה?

כי המגרש שייך לדולינגר. גם בבנייה של משפחת חקלאי, שהגישה בקשה להיתר בנייה מול ביתו של דולינגר, ראש העיר וחבריו עשו הכל כדי שלא יבנו שם גבוה. ראש העיר הזה יכול לעשות הכל ויכול להגיד הכל, כי יש בגבעתיים תושבים טפשים שמאמינים להכל.

אבל בסמכותו לפעול חזרה לשינוי התב"ע.

הוא יכול להעביר תוכנית בניין עיר שמחזירה את הייעוד למגרש כדורגל, ויצטרך לפצות את דולינגר.

כלומר, לפצות את יורוקום שרכשה את המכתש. אפשר לפצות אותם באחוזי בנייה על שטח פרימן, למשל.

המגדל המתוכנן שם כבר מגיע ל-80 קומות, לא יודע לאן אתה רוצה שהוא יגיע עוד. זה בניין חצי מגורים, חצי מלון, חצי הכל.

אבל אפשר למצוא כל מיני קומבינציות אחרות.

אפשר, בטח. אפשר לתת לו אחוזי בנייה שם ואפשר לשנות את התב"ע, זה לא הליך קצר. אל תשכח כמה שווה דירה בבורוכוב שמשקיפה לים.

לסיכום.

צר לי שנרדמו כל כך הרבה אנשים, צר לי שלא הצטרפו אליי למאבק. אני מאמין שגם כיום לא מאוחר להעמיד לדין את מי שהיה מעורב בזה, כדי שבפעם הבאה מי שהולך למכור מגרש כדורגל בשביל לעזור לחברים שלו ולא לקבוצת כדורגל ולא לקהילה, שיחשוב פעמיים. אם הנושא יעבור לסדר היום, ימשיכו להפוך מגרשי כדורגל לבניינים.

האינטרס שלנו כאוהדים, זה לא רק להעניש את האשמים, אלא קודם כל להציל את המגרש.

הכל שאלה של כסף. צריך פה עורך-דין ממשרד גדול שייקח את זה.

גם עורך-דין פחות גדול, שהיה פעם אלוף אופניים, יכול לעשות את זה.

אני הקרבתי את נפשי למדע במשך 30 שנה. היום יכולתי להיות גדול סוחרי ויבואני האופניים. בזמנו הייתי במעמד הכי גבוה בתחום הזה במשך שנים. אמנם היתה לי חנות קטנה, אבל היא היתה הכי חזקה והכי רווחית בתחום, והיא נפלה והתמוטטה בגלל הפוליטיקה. אני החלטתי שאני יוצא, ויצאתי. עדיין ישנם עובדי עירייה בכירים המתגרים בי. ראש העירייה השכיל להרגיע אותם בינתיים. כשיאבד את השליטה עליהם, אחזור לפוליטיקה בגבעתיים.

וכשאתה עובר ליד המכתש כיום?

עצוב לי. עצוב לי, כי התקשורת מתקיפה כל הזמן את כרישי הנדל"ן, אבל כזה מגיע למכתש בגבעתיים, המונח כרישי נדל"ן נעלם. חבל שפגעו בכל כך הרבה ילדים שמבקשים לשחק כדורגל על יד הבית. המעט שיכלו לעשות כדי לעמעם את המכה, זה להתקין מקלחות ושירותים ראויים במגרש במשמר הירדן כדי להקל בעניין האימונים של הדור הצעיר. חיסול המגרש הוא אסון ספורטיבי. כי ברגע שאתה לוקח את המגרש החוצה מהעיר, איבדת את הילדים של העיר, וזה חבל ועצוב. להסיע ילד ממרכז גבעתיים לווינטר בשביל אימון, צריך להיות אבא מטורף כדי לעבור את פקקי התנועה. קהילה צריכה לתת את השירותים שלה בתוך הקהילה, לא מחוצה לה. מסלול למירוצי מכוניות שיהיה מחוץ לעיר. לא מגרש כדורגל.

 

להגדלה לחצו כאן 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מצילים את המכתש, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

38 תגובות על עניין למשטרה

  1. אדום עתיק הגיב:

    קראתי בנשימה עצורה. מסמך מרתק החושף את נבכי מנהרות הסחי והרפש בהם מתגנבת הפוליטיקה המקומית ושומטת מתחת לרגלי התושבים את זכויותיהם .
    אבל!!! סמוכה, כעורך דין, נזהר כמו מאש מעניין העברה למשטרה ולמעשה במישור הפרקטי טוען שבמצב הקיים והיכולות שאוהדים יכולים להעמיד ,המצב אבוד. באחד הבלוגים האחרונים צורף (בקישור) כתב תביעה בנושא בו מעורב סמוכה .מה היו התוצאות ?

  2. אייל ברזילי הגיב:

    העסקה לא כשרה וזה כבר ברור לחלוטין. שלמה אין עוד הרבה זמן, הזמן משחק נגדנו אם הדברים של מנכ"ל יורוקום נכונים לגבי הרצון של קוריס לצאת מהמגרש מוקדם מהרגיל אז הזמן עוד יותר נגדנו.

    שלמה נראה לי שהגיע הזמן להפעיל את האש הכבדה והאש הכבדה היא לגייס כל גורם שיעזור במלחמה כמו למשל אילנה דיין בתוכנית עובדה כמו למשל עכשיו למצוא עו"ד שייצג את הקבוצה ולגייס כספים למאבק המשפטי.

    אני חושב שהסיכוי היחיד שלנו לפוצץ את העסקה הוא קודם כל לנסות להוציא צו מניעה מבית משפט לפסק הבורר, הצו מניעה הזה יצא לדרך אם תיפתח חקירת משטרה אז צריך לרדוף אחרי כל מי שיש לו חומר על המכירה כי בטוח יש עדים ומסמכים בסוף מישהו יוציא אותם או ידבר.

    דבר נוסף שחשבתי עליו הוא אולי לנסות לדבר עם אנשים מהתנועה לאיכות השלטון שירימו את הכפפה ויעזרו לנו במאבק.

  3. אוהד הגיב:

    חובה חובה חובה: לקחת ממר סמוכה את המזוודה עם החומרים ולהעביר דחוף למשטרה!

  4. שלמה מן הגיב:

    לאייל: אני מאמין שבקרוב מאוד יישב לו עו"ד אחד כדי לעבוד על תיק המכתש ולמסור אותו לגורמים הרלוונטיים. גם התנועה לאיכות השלטון תהיה מכותבת לתיק.

  5. חרד לגורל גבעתיים הגיב:

    הרבה כלבים ונחשים התחברו פה. וכבר כתוב בתורה נחש רוצץ את גולגלתו.
    מה שנעשה בגבעתיים זה קומבינה מושחתת אחת גדולה. איפה עוד נשמע שראש עיר זורק החוצה מישיבות מועצה אזרחים תושבי העיר שבאים לשמוע ולהביע דעתם , דרך זה שהוא פוקד על המשטרה להעיף אותם. לא פקחים ולא סדרנים, אלא משטרה בישראל שאמורה להבטיח דמוקרטיה וחופש דעה חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, הולכים וזורקים אנשים מישיבות מועצה פתוחות לציבור, אחרי זה מתפלאים ששלושת ראשי העיר האחרונים בגבעתיים עושים יד אחת עם קבלן נוכל ורמאי שבונה בכל פינה בגבעתיים
    חייבים לעצור את הטרוף הזה.

  6. טייבר הגיב:

    סמוחה פומרנץ קוניק ארגמן וציפי אבזילר צריכים להתאחד בכוח אחד ולהעיף את המושחתים פעם ולתמיד שיברחו עם זנב בין הרגליים וסוף סוף תהיה לגבעתיים עיריה הגונה שתשים סוף לבזבוזים ולבזיונות שממיתים על הציבור

  7. בדיוק כמו שאמר סמוכה הגיב:

    לא מגיע לנו עזרה לא מגיע לנו מגרש,אף פעם לא עשינו ועכשיו יש מאמץ של אחרוני המוהיקנים להציל את המגרש

  8. דפי הגיב:

    חתיכת עבודה עשית כאן.

    הכל כסף.
    גם מה שלא.

  9. שביתת רעב הגיב:

    שביתת רעב. במכתש. מי מרים את הכפפה?

  10. מה עם הפגנה מול שטנצלר? הגיב:

    שידעו כולם מסביבו של האיש מה חלקו בזריקת ילדי גבעתיים לרחובות
    סמוכה והמסמכים לעיתונים ומהר…

  11. גבעתיים זונה הגיב:

    עיריה מושחתת עם קבלן מקורב לכל ראשי הערים , אתנן, שוחד, שמור לי ואשמור לך. גועל נפש של עיר. גם בן שחר האימפוטנט לא ינקף אצבע

  12. תהייה הגיב:

    לפי מה שניתן להבין מדברי סמוכה אז ליורוקום אין שום סיבה להיות בלחץ, כי הרוכשים לא חטאו אלא המוכרים חטאו, אלא אם הם עשו את הרכישה כשהם מודעים לכל הסיפור. לפי דברי מנכ"ל יורוקום הם בדקו את הנושא היטב היטב ומזה ניתן להבין שכ-ן היה להם ידע מוקדם על בעייתיות אפשרית בעסקה. כלומר הם ידעו שאולי יש פה קומבינה. הפער המדהים בין מחיר הקנייה של דולינגר לבין מחיר המכירה שלו הלאה מרמז על מעשים לא כשרים, לכאורה, כדי לקדם את נושא הפשרת הקרקע לבנייה (שינוי התב"ע) והגדלת אחוזי הבנייה.

    בספרים שלי נותן השוחד אשם כמו מקבל השוחד, כמובן ללא קשר לשום דבר.

    נושא אחר הוא מה הקשר בין אוהדי ר"ג לבין לקחת עו"ד. האם יש לאוהדי ר"ג איזה שהוא מעמד משפטי בעניין? האם הכוונה היא כדי לבדוק את כל מה שקיים כדי לנסות לבסס תלונה אפשרית למשטרה? האם בכלל יש קייז ולו מבחינת התיישנות? סמוכה מרמז על אי התיישנות מבחינה ציבורית אבל אותנו מעניין הדבר המעשי האמיתי ולא חיפוש צדק אבסולוטי אבל אקדמי.

  13. אריה הגיב:

    ברור כשמש שיש כאן משהוא שיכול להגיע בסופו של דבר עד ל-3 אנשים מרכזיים- שטנצלר, דולינגר ואלוביץ. אם אני הייתי שאול אלוביץ לא הייתי רוצה ששמי ישתרבב לפרשה כזאת כמו איזה נדלינסט קטן ונוכל לאחר שביצעתי את עיסקת העשור בשוק התקשורת הישראלי. אבל אין מה לעשות, ברגע שהסכר יפתח, כל מי שנגוע יפגע, כולל שאול אלוביץ. מילא דולינגר שרגיל כל חייו להגיע לבתי משפט אבל שאול אלוביץ ???

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אורדון היכה בסלע ,ויצאו ממנו מיים.
    השפריץ התחיל בצהלה ,המטרייה של המנכל הגיעה מיד.
    אם לאלוביץ יש בינה,הוא חובר לארקין ,מנייד זכויות מעיריית גבעתיים למתחם אחר בעיר,
    וחובר לבעלי המועדון עם ארקין,קונה את עולמו ושמו הטוב לפני השמן.

  15. לאנונימי הגיב:

    אל תגזים, אלוביץ לא יהפוך לבעלי המועדון בשום מצב, אבל אני מסכים עם ההערכה שאם יש לו שכל והוא לא רוצה להכתים את שמו הטוב (???) הוא צריך לבדוק את האפשרות לקבל זכויות בנייה מגבעתיים ור"ג ולוותר על המכתש. אבל יכול להיות שמדובר בבחור חמדן שיבין זאת רק אחרי שהתמונות שלו יהיו מרוחות בכל העיתונים והוא יתבייש לצאת מהבית אם 50% ממה ששמעתי אכן נכון.

  16. מ. הגיב:

    שמישהו יגיד לי כבר:

    ל מ ה ש א ו ל ס ו ו י ר י ח ת ך א ת ה ו ו ר י ד י ם ??

    למה לעזאזל שאול סווירי חתך את הוורידים?

    למה הוא חתך את הוורידים?

    • שי הגיב:

      כי הוא אדם ישר שגילה שכולם מושחתים…מסתירים מסמכים….זייפנים…..והלחץ הנפשי של תק' החקירות הכריע אותו.
      חבריו הפנו לו גב ופתאום "שכחו" את השתלשלות הארועים.
      אולי שכחתם אבל פעם לא היה נהוג להיות תחת חקירות משטרה כמו הפוליטיקאים של היום.

      תראו מה קרה להפועל ר"ג מאז עזב את התפקידים הציבוריים……….

  17. Shlomi הגיב:

    מר אלי סמוכה היקר!

    גדלתי בגבעתיים, לא הרחק מחנות האופניים שלך בנוגה.
    אין איכפתי ממך, אין אמיתי ממך, אין איש ציבור כמוך בתקופתנו.
    אני רוצה להודות לך
    אני רוצה לאחל לך בריאות טובה.
    שלומי.

  18. רוברט פלנט הגיב:

    לתהייה

    סמוכה הציע הליך של קובלנה פלילית שזה הליך שונה במהותו מהגשת תלונה במשטרה שבה המדינה היא זו שלוקחת על עצמה את התביעה ובודקת כשלב מקדים ראיות. בקובלנה כל אזרח רשאי לנהוג כתובע ומומלץ שעו"ד ינהל את ההליך.
    ראה: http://rgcity.co.il/index.php?id=7707

  19. "שמש" הגיב:

    שטנצלר המניאק

  20. ל-מ. 1:16 הגיב:

    בגלל שהוא לא הצליח למצוא את העורקים.

  21. סמוכה אלי עו"ד הגיב:

    במאי 2001 הגשתי תלונה במשטרה במרחב דן כנגד המעוורבים במכירת המכתש , מסרתי למשטרה את כל המסמכים , המשטרה טענה כי אינה חוקרת את העניין.
    היתרון שיש לנו היום זה עצירת עניין ההתישנות , על פי החוק ברגע שנפתחה חקירת משטרה , נעצרת ספירת ההתישנות.
    צריך היום לפנות לשר לביטחון פנים שיחסוף את תיק החקירה במלואו.
    ואם השר לא יעשה כן , הרי כל חבר כנסת יכול להגיש שאילתה בכנסת בעניין החקירה,
    קוריס צריך להתפטר ומהר ,קוריס הלך לעורכי דין שהיו חברים טובים של שטנצלר,קוריס הלך לבוררות כאשר כל עו"ד מתחיל יודע שהליך בוררות דומה להליך במשחק רולטה רוסית.
    מעט מאוד עורכי דין נבונים ממליצים על הליך בוררות.
    קוריס שגה בנהול המאבק המשפטי ועליו ללכת הביתה.

  22. אופוזיציה במיטבה הגיב:

    סמוכה יצאת צדיק
    תבוא להפגנות של האוהדים
    אורח כבוד

  23. סיעת גבעתיים הירוקה הגיב:

    סיעת גבעתיים הירוקה מתכבדת להודיע

    זו הודעה מיוחדת, המוקדשת כל כולה לעו"ד אלי סמוכה,
    מייסדה האידאולוגי של רשימתנו, והאיש שאחראי יותר מכול,
    על היותנו חברי מועצת העיר גבעתיים.
    עו"ד סמוכה, שובר שתיקה ארוכה, של למעלה משנה,
    מאז פרש מהחיים הפוליטיים הפעילים בעיר
    ושופך את כל קרביה של עיסקת "המכתש", המזוהמת,
    בראיון רחב היקף לבלוג "המכתש בגבעתיים" של העיתונאי שלמה מן.
    לטעמנו, מדובר במסמך עיתונאי ציבורי מרתק, מן המעלה הראשונה,
    החורג מגבולותיו הטבעיים, ומסביר מה זה להיות איש ציבור אמיתי.
    עו"ד סמוכה, נבחר הציבור, שללא כל ספק הקדים את זמנו,
    גאים להיות לך להמשך, בעשייתנו הציבורית במועצת העיר
    וממשיכים לקוות שתשוב להוביל ולפעול בקידמת הבימה.
    הינה הקישור, לקרוא ולהפנים:
    http://maktesh.blogli.co.il/archives/302.

    ולעצם העניין, רשימתנו מתחייבת בשבועה,
    כי, נעשה כול אשר לעיל ידינו, על מנת להביא, לקבורת הקריירה הפוליטית,
    של כל ראש עירייה אשר מתחת תקופת כהונתו,
    יקבר איצטדיון "המכתש", תחת ציפורניי מייזם נדל"ן דורסני.
    זו מילתנו ואין בילתה.

    באהבה גדולה ובהערכה רבה ליעל ולאלי סמוכה יקירינו
    ציפי אובזילר, יורם פומרנץ וחברי רשימת "גבעתיים הירוקה"
    רשימה עצמאית לאיכות חיים חינוך וסביבה.

  24. תושבת העיר הגיב:

    ללא קשר לענין המכתש , כל רשות מקומית זקוקה לאנשים מסוגו של אלי סמוכה. כולנו שמענו על מעצרו של ראש העיר בת ים. ברשויות מקומיות מסתובבת שחיתות רבה, סיאוב בזבוזים של כספים כאשר הכל מושלך על האזרח הקטן משלם המיסים שידאג לאזן את הקופה הצבורית
    די היה לראות איך מועצת עיר הופכת חותמת גומי מיקרת את הארנונה בגבעתיים כשהמתנגדים למהלך מושלכים החוצה על ידי שוטרים חסרי בושה וכך הופכת גבעתיים לעיר משטרה וגם שיאנית יקור הארנונה בארץ ללא שום הצדקה .
    ומה לגבי קשישים ופנסיונרים שאין ידם משגת וגם הוצאה של 100 שקל בחודש היא עבורם דבר מהותי ?
    אני תושבת העיר 35 שנה , התחנכתי בה ואני אוהבת את העיר , צר לי לגלות לאט לאט עיריה משוחתת של שמור לי ואשמור לך בה קבלני בנין ויזמי נדלן קרובים לצלחת העיריה זוכים במכרזים בקלי קלות ובשלל הקלות הטבות. כמובן אין ארוחות חינם וכל אותם בכירי עיריה שעוצמים עין ונותנים ידם להרס פנינות בעיר ודאי שלא יוצאים מופסדים , כך שלעת ערב אחרי שהדב ניצוד והופשט כולם יושבים סביב השולחן לחלק את עורו ולהנות מהמטעמים, את המחיר ישלם כמובן התושב הקטן.
    סמוכה תחזור לפוליטיקה כי בלעדי אנשים כמוך שלוחמים בשחתות המדינה שלנו הולכת לאבדון

  25. סרט טורקי הגיב:

    כולם חיים בסרט ומאמינים שפתאום יצוץ לו האקדח המעשן שיקח את המכתש מיורוקום ויעביר לקוריס… חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחהההההההההההההההה
    אבסורד – קוריס לא רוצה את המכתש – הוא רוצה רק $$$$$$$ וכמה שיותר כי כל העבריינים מאחוריו

  26. ל-סמוכה אלי הגיב:

    למטב ידיעתי קוריס לא הלך לבוררות אלא לגישור.
    להבנתי יש הבדל.
    נשמח לשמוע ממך מה דעתך ומה ההבדל.
    תודה.

  27. אריה הגיב:

    לדעתי העובדות החדשות שמתגלות יחד עם רבות אחרות שטרם נחשפו אשר מעבירות את הכדור לבחזקת הפלילי, זוהי עילה ראויה לביטול הבוררות/גישור או מה שזה לא היה. אם את לחיאני, ראש העיר האגדי והכל יכול של בת ים עצרו לעיני המצלמות, אפשר לעשות את זה לאפי שטנצלר או אפילו לראובן בן שחר אם למרות המידע הפלילי הוא עוצם עיניים במקום לבקש הבהרות. בית משפט יכול לפסול את ההליך שנוהל בפני בועז אוקון, העובדות המרשיעות לא עמדו בפניו והוא לא דן בהן.

  28. אדום עתיק הגיב:

    בוררות או גישור 7:35.
    שמעתי את מנכ"ל יורוקום נדל"ן,באותו יום שישי מול ביתו של אלוביץ',אומר כי התנהלה בוררות (שלתוצאותיה אין מחוייבות להסכים) ובשלב מסויים הציע הבורר לעבור לגישור ,שתוצאותיו מחייבות .קוריס ,משיקוליו, הסכים.

  29. ל-9:34 הגיב:

    הפוך גוטה, הפוך.
    גישור לא מחייב ובוררות כן.
    לא הופכים גישור לבוררות אלא מביאים את ההבנה לאישור השופט שאינו חייב לקבל את הגישור אבל בד"כ כן כי יש הסכמה של 2 הצדדים.
    בוררות זה כאילו במקום שופט.

  30. אדום עתיק הגיב:

    טעות,טועים,טעינו. קורה.תודה על התיקון.
    המהות לא השתנתה.

  31. לאריה 8:26 הגיב:

    אין שום עובדות חדשות
    הכל ידוע מקדמת דנא

  32. נו באמת הגיב:

    עו"ד סמוכה הוא אפס מאופס
    הוא היה במועצת גבעתיים שנים,
    שלא ינסה למכור לכם שהוא בעד המגרש- זה פופוליזם זול

    גם כאן בפוסט הוא מודה שהצביע בעד הצעה שכזאת כי " הוא הבין שעדיף 2 מגדלים ולא חומת בנינים"…- נו באמת.

    שנים היה באופוזיציה (וגם בקואליציה- שלא יספר אחרת) ולא שינה כלום!

    ניסה למכור את עצמו לליצן אחר בשם גיאדמק לקראת הבחירות- אבל הוא הבין מאוחר מדי שזה סוס גמור שלא יעזור כלום ולכן נשאר קירח גם מהפוליטיקה ולא נכנס לשום רשימה.
    בצעירותי טעיתי והצבעתי עבורו למועצה ולעיריה- מודה שזאת היתה טעות- חוץ מקצת רעש הוא לא עשה כלום.

    לא ברור לי כלל מה הרציונל בגיבובי השטויות שהעו"ד אומר- אם יש משהו פלילי והוכחה שירוץ למשטרה
    אם אין- אז למה לנסות לעשות הון פוליטי ולנסות לחזור לפוליטיקה על הגב של המכתש??

  33. לנו באמת 11:52 הגיב:

    למישהו כואב משהו?

  34. סרט טורקי הגיב:

    היה מי שאמר – אין עוד שמוק כמוך – עו"ד אלי סמוכה…

    ברברן וקשקשן

    הלך המכתש לעזאזל

  35. סמוכה אלי עורך דין הגיב:

    נו באמת כניראה הרוויח הרבה כסף מעיסקת מכירת המכתש , אחרת לא היה מנסה להשתיק את אלי סמוכה שחשף ראשון את הפרשה.
    אם מישהו יודע מי זה נו באמת שיודיע לי

    • מהפך בגבעתיים הגיב:

      לאליח סמוכה,

      לפחות, יש לקוות, יש לך קצת נחת מהמהפך בעיריית גבעתיים כשהאופוזיציה עלתה לשלטון.

      דעתך?

  36. סמוכה אלי עורך דין הגיב:

    אלי סמוכה עורך דין
    חובה לצרף לכותרת הכתבה את שמו של אפי שטנצלר באנגלית , כך שמנועי החיפוש באינטרנט יתנו מידע לכל העולם מי מכהן כיו"ר הקק"ל.
    מדוע לא להציף את התנועה לאיכות השלטון בבקשות לפתוח בחקירת מכירת המכתש והשעיית שטנצלר מקק"ל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s