הולילנד גבעתיים

שער עיתון תל אביב, 12.5.1995

מי שילם, מי קיבל ואיפה הכסף? * להלן כתבת תחקיר שפורסמה לפני 15 שנה על עיסקת המכתש * השורה התחתונה: הפקרות אחת גדולה * תזכורת: ביום חמישי בשעה 19:00 ייערך מפגש אוהדים ודיירי שכונת בורוכוב  

ביום חמישי (6.5) בשעה 19:00 במרפסת של קניון המכתש (קומה שניה) יתקיים מפגש של אוהדי הקבוצה עם דיירי שכונת בורוכוב, כדי לאחד כוחות ולגבש מהלכים ציבוריים שינסו לטרפד פעם נוספת את קומבינת הולילנד של גבעתיים. הערב נתלו פליירים בכניסות לכל הבניינים ברחובות הסמוכים. במפגש ישתתפו גם חברי מועצת עיר הפועלים לעצור את פרויקט הבנייה במכתש. האוהדים מוזמנים.

ממידע שהגיע השבוע אל רן קוניק, חבר מועצת העיר, עולה כי יורוקום נדל"ן נמצאת במו"מ מתקדם למכירת המכתש לחברת הבנייה "תדהר" בסכום של 130 מיליון שקלים.

החשדות לקומבינה בעיסקת המכתש פורסמו ב-20 השנים האחרונות עשרות פעמים בכלי התקשורת השונים. היחיד שצלל אל נבכי הפרשה היה קובי צבי, כתב עיתון "תל אביב" של ידיעות אחרונות. במאי 1995 תחת הכותרת  – הוא פירסם תחקיר ענק. גם זה לא ריפה את ידיהם של אנשי ציבור. מאז 1995 המשיכה הפרשה להתגלגל ולתפוח באין מפריע: הבניינים גבהו, יחידות הדיור גדלו, אנשים קיבלו כסף והקומבינה המשיכה להשתבח על חשבונו של המגרש האומלל. כך שמרו החתולים על השמנת. להלן התחקיר במלואו כפי שפורסם לפני 15 שנה.

*    *    *

דולינגר בישל, חריש התחייב, סווירי שילם

כותרת המשנה: באוקטובר 87 הגיע הקבלן אבירם דולינגר להבנה עם מזכירי מועצות הפועלים של ר"ג וגבעתיים, לפיה הוא יקבל אופציה לרכישת מגרש הכדורגל המכתש. בעקבות הבנה זו העביר דולינגר 600 אלף שקל, ששימשו את מועצת פועלי ר"ג להחזרת חוב בסך 100 אלף דולר לבנק לאומי. על החוב היה חתום בערבות אישית מיכה חריש, היום שר המסחר והתעשיה. שאולי סווירי שניסה להתאבד השבוע, לקח על עצמו ועל מועצת הפועלים את תשלום החוב מבלי שהיה צריך לעשות זאת. בשלב מאוחר יותר העביר דולינגר כספים נוספים לצורך מימוש האופציה, ולפחות 150 אלף שקל נמסרו למועצת פועלי ר"ג. הכסף נעלם. תחקיר עיתון תל-אביב, שבמהלכו נאספו עדויות ומסמכים מעשרות אנשים שהיו קשורים בפרשיית המכתש, קובע חד משמעית: חלק גדול מהפעולות היו לא חוקיות, חלק אחר גבלו בפלילים.

מאת קובי צבי

ביום שני השבוע ניסה שאול סווירי, מנכ"ל המועצה להסדר הימורים בספורט, לשים קץ לחייו. מצב רוחו של סווירי היה ירוד מאוד בשבועות האחרונים, בעיקר לאחר שנפתחה נגדו חקירה במשטרה. החקירה נגד סווירי מתמקדת בעיסקת המכירה של מגרש המכתש בגבעתיים ובקשרים שקיים מזכיר מועצת פועלי ר"ג בעבר עם הקבלן אבירם דולינגר והשר מיכה חריש.

פרשת המכתש צברה תאוצה עם כניסתם של אנשי חיים רמון להסתדרות. אנשי משרד מבקר ההסתדרות, בפיקוחה של מנכ"ל המשרד ד"ר עליזה שלוס, נברו בחומרים ימים רבים עד שהעבירו את הממצאים ליחידה לחקירות הונאה. סווירי, שהוזמן למסור את גרסתו במשרד המבקר, לא מיהר להגיב. אנשים שעמדו עימו בקשר בתקופה הזו קיבלו שיחות טלפון, בהן הוא ניסה להזכיר להם את חלקו בעיסקאות. באותן שיחות נשמע סווירי בלחץ נפשי קשה. חלק מהמשוחחים עימו טרחו להבהיר לו כי לא יוכלו לתמוך בגרסתו כפי שהוא רצה להציגה.

התחקיר המיוחד של "תל-אביב" שמופיע כאן לאחר חודשים ארוכים של איסוף חומרים, חושף לראשונה את כל מה שהתחולל סביב מגרש המכתש בגבעתיים בעשור הקודם, ושהמשכו צפוי להסתיים בסוף העשור הזה בבית המשפט.

פרשה 1, מגרשי החנייה: בתחילת שנות ה-80 עמדו שני מגרשי החנייה הנמצאים מערבית למכתש בגבעתיים בפני עיקול: הסיבה: למועצת פועלי ר"ג-גבעתיים לא היה כסף לשלם את המיסים שהצטברו בגובה של 2.5 אחוז מערך המגרשים עצמם. החוב המשיך לתפוח. חברת "עמלינו", חברת הנכסים של מועצות הפועלים ר"ג וגבעתיים, חיפשה דרך בה תוכל לקבל כסף עבור המגרשים.

ראשי "עמלינו" פנו בשנת 1982 לקבלן בניין בשם נאג'י שעשוע בהצעה לעיסקת קומבינציה. הוסכם שהקבלן יבנה על המגרשים שגודלם שלושה ורבע דונם, 18 יחידות דיור. חלקה של מועצת הפועלים בעיסקה הסתכם בתשע דירות. זו היתה עוד עיסקת קומבינציה רגילה. שעשוע הסכים והחל בהליכים לבניית הדירות, אלא שיצחק ירון, ראש עיריית גבעתיים דאז, שגר מול אותם המגרשים, לא שמח בלשון המעטה לראות בנייני מגורים מתרוממים בסמוך לביתו וחוסמים לו את האוויר. משום מה אישורי הבנייה נתקעו. מאוחר יותר הוגש נגד ירון בג"צ על חלקו בטרפוד הבנייה. שעשוע לא הצליח להביא את תוכניות הבנייה לידי מימוש, נקלע לקשיים כספיים, נתקע בוועדות ובסופו של דבר עזב את העיסקה. מועצת הפועלים נשארה תקועה עם החובות על המגרשים ועם הריבית שהצטברה באותן שנים, בהן ניסה שעשוע לבנות את הבניינים.

"עמלינו", כעת תחת הנהלה חדשה (שאול סווירי במקום אורי עמית) חיפשה קבלן חדש עימו תוכל להשלים את העיסקה. בשנת 1987 נכנסה לתמונה חברת "גני דולינגר", השייכת כיום לחברת התקשורת "יורוקום" ולקבלן אבירם דולינגר שמנהל אותה בפועל. דולינגר שידע על כישלון ההסכם בין "עמלינו" לשעשוע, עקב פעילותו במועדון הכדורגל של הפועל ר"ג, הסכים לרכוש באוקטובר 87 מגרש חניה אחד, המכונה חלקה 46, תמורת 600 אלף שקל. בדצמבר 88 רכש דולינגר את המגרש השני, המכונה חלקה 216, תמורת 190 אלף שקל. הוא דרש שבחוזה הרכישה יוכנס סעיף המעניק לו אופציה לרכישת המכתש, במקרה שזה יוצע למכירה.

האופציה הזאת, שתתברר כמהותית ביותר בהמשך, נקראת בלשון משפטית "זכות הסירוב הראשונה". כאשר מועצת פועלי ר"ג תרצה למכור את המגרש, היא אמורה – כמו כל חברה ציבורית – לצאת במכרז ולקבל את הצעות המחיר מרוכשים פוטנציאלים. זכות הסירוב הראשונית מקנה לדולינגר את הזכות להוסיף דולר להצעה הגבוהה ביותר ולרכוש את המכתש. "עמלינו" לא התנגדה לסעיף. להיפך. החברה תקבל את ההצעה הגבוהה מדולינגר או ממתחרים אחרים, ולפיכך היא אינה מסכנת דבר. בנוסף לסכומי הכסף אותם דולינגר שילם, הוא קיבל על עצמו גם את המשך ההתדיינות המשפטית עם שעשוע ואת חובות "עמלינו" למס רכוש.

הכסף שהתקבל ממכירת חלקה 46 לדולינגר, 600 אלף שקל, הועבר מקופת "עמלינו" למועצת פועלי ר"ג כ"תרומה". עיון בדו"ח מבקר ההסתדרות משנת 91 מראה כי בשנת 88 התכנסה הנהלת החברה רק פעמיים, ובשנת 89 היא לא התכנסה הכלל. מי קיבל אפוא את ההחלטה להעביר כספים למועצת פועלי ר"ג?

חלקות 46 ו-216. כך החלה ההשתלטות על המכתש

כאן המקום להבהיר כי "עמלינו" היא חברה ציבורית, ובתור שכזאת היא חייבת בדירקטוריון שיפקח על פעולותיה. הנציגים הבולטים בדירקטוריון היו שאול סווירי, מזכיר מועצת פועלי ר"ג, שכיהן כיו"ר החברה, אפי שטנצלר, מזכיר מועצת פועלי גבעתיים, שלה 30 אחוז מנכסי החברה, ויעקב מיכאלי, לשעבר מנהל לשכת המס של ההסתדרות, שכיהן בחברה כנציגו של ארתור ישראלוביץ', שהיה באותה תקופה גזבר ההסתדרות. מיכאלי טוען, כי לא השתתף בדיונים למכירת מגרשי החנייה לדולינגר, בשל העובדה שדולינגר הוא חבר אישי והיה בכך ניגוד אינטרסים. הוא גם לא זוכר אם דיווח לגזברות ההסדתרות ולישראלוביץ' על המכירה. גם ישראלוביץ' לא ידע במה מדובר. הוא טוען כי מעולם לא דווח לו על מכירת חלקים מהמכתש, וכי לא ידע על כל פעולה שקשורה במכתש. שאול סווירי, לעומתו, טוען בתוקף כי החברה כן דיווחה לגזברות על מכירת מגרשי החנייה. ישראלוביץ' כאמור לא יודע על כך דבר. שאר חברי הדירקטוריון, בהם אקרם בלס ואברהם אחיעזרא, סירבו להשיב על השאלות שהופנו אליהם.

מבחינה חוקית שמורה ל"עמלינו" הזכות להעביר את הכספים כתרומה למועצה. החברה רק חייבת לדווח על כך לגזברות ההסתדרות, הבעלים שלה. "עמלינו" מעולם לא דיווחה להסתדרות על מכירת המגרשים. כשחיים אורון נכנס לתפקידו לאחר הבחירות בשנת 1994, שש שנים לאחר שהמכירה כבר בוצעה, הוא שלח פקס למזכירי מועצות הפועלים ר"ג וגבעתיים בדרישה לעכב את מכירת מגרשי החנייה.

היתה ל"עמלינו" סיבה טובה שלא לדווח לגזברות על מכירת המגרשים. הדיווח צריך להכיל בתוכו גם הסבר לאן מועבר הכסף, ומדוע הגזברות צריכה לתמוך כספית בחובות מועצת הפועלים, כאשר זו מממשת את נכסי הנדל"ן שברשותה. למבקר ההסתדרות, לעומת זאת, נמסר שהכסף שימש ל"כיסוי חובות של קבוצת הפועל". מנהלי "עמלינו" רק לא טרחו להסביר באיזו קבוצת הפועל מדובר. היתה להם סיבה טובה לכך.

פרשה 2, לאן הלך הכסף? הכסף שהתקבל מעיסקת מגרשי החנייה לא נשאר בקופת מועצת פועלי ר"ג. למרות חובותיה המעיקים של המועצה, שגרמו לחסימת חשבונות הבנק שלה, הופנה הכסף לתשלום חובו האישי של מיכה חריש, שהיה באותה תקופה ח"כ בכיר. חריש היה חייב לבנק לאומי בר"ג סכום של 100 אלף דולר, חוב על הלוואה שעליה הוא חתום בערבות אישית ושאותו לא רצה לשלם מכיסו. האיש שיצליח לפתור עבורו את בעיית החוב, יזכה בנקודות זכות אצל האדם שאוטוטו הופך למזכ"ל המפלגה.

המועצה לא יכלה להשיג אשראי לכיסוי החוב. מזכירי מועצות הפועלים של ר"ג וגבעתיים, שאול סווירי שכיהן כיו"ר "עמלינו" ואפי שטנצלר שישב בהנהלת "עמלינו" כנציג גבעתיים, כיסו את חובו של חריש בכסף שהתקבל ממכירת מגרש חנייה 46. שניהם קודמו מאז. סווירי מונה למנכ"ל המועצה להסדר הימורים בספורט, שטנצלר נבחר לראש עיריית גבעתיים. שניהם מונו מטעם מפלגת העבודה.

בסוף שנות ה-70 התחיל ענף הכדורסל לצבור תאוצה בישראל. הצלחתה של מכבי ת"א בגביע אירופה קרצה לאנשי ציבור ורבים ניסו לחקות את סגנון הניהול המקצועי של הקבוצה. אחד מאותם אנשים היה ח"כ מיכה חריש, שידוע במיוחד כאוהד כדורסל. חריש ועוד מספר אנשי עסקים בהם יוסי ארבל, אריה גבעוני, איתן מגידו ואחרים, הקימו את "אגודת ידידי הפועל ר"ג כדורסל", שמטרתה לתמוך בקבוצה בעיקר מההיבט הכלכלי. האגודה אכן טיפחה את הקבוצה. היא הזרימה כספים באופן שוטף, הן באמצעות תרומות אישיות והן באמצעות גיוס כספים. לדברי איתן מגידו, אז יו"ר הפועל ר"ג, אגודת הידידים היתה אחראית בפועל על יותר מ-60 אחוז מתקציבה של הפועל ר"ג כדורסל. את שאר הכסף הזרימו מרכז הפועל, מועצת פועלי ר"ג-גבעתיים ועיריית ר"ג.

באופן פרדוקסלי הצלחתן של אגודת הידידים ושל הפועל ר"ג היו בעוכריהן. בעקבות ההצלחה החלו מאבקי כוח בין אנשי ר"ג ובראשם אורי עמית, מי שהיה באותה תקופה מזכיר מועצת הפועלים, לבין מיכה חריש ואגודת הידידים, שרוב חבריה היו דווקא תושבי גבעתיים.

לשיאם העכור הגיעו היחסים בעונת הכדורסל של 84-83. בתום המחזור הראשון של הליגה ניצבה הפועל ר"ג בראש הטבלה לאחר שניצחה את מכבי ת"א והדיחה אותה מהגביע בשמינית הגמר. אורי עמית כבר דמיין את גביע אירופה לאלופות ואת הסיקור הטלוויזיוני שיזכו לו ראש הקבוצה. הדבר האחרון שהוא רצה היה להתחלק בתהילה.

באותה שנה (84) נבחר עמית לראשות עיריית ר"ג. עמית, שקיבל את הסמכות הפורמלית על קבוצת הכדורסל, מינה למנכ"ל את מקורבו פיני יום טוב. לדברי חברי ההנהלה, החל יום טוב לחתור תחת איתן מגידו, יו"ר הקבוצה, וההנהלה התקשתה לתפקד. היחסים בהנהלה התערערו, ולחברי אגודת הידידים לא נותר אלא להתפטר מתפקידיהם ולנתק קשר עם הקבוצה. כך קרה שאת העונה, שהחלה כמוצלחת בתולדותיה, סיימה הפועל ר"ג ללא גביע וללא אליפות. לאנשי אגודת הידידים לא נותר אלא להחליף את שם האגודה ל"חז"ק, האגודה לקידום הכדורסל בישראל". לאחר הרחקת אגודת הידידים החלה הפועל ר"ג להידרדר. ניהול כושל ומחסור בתורמים גרמו לכך שבסופו של דבר הקבוצה פורקה בעונת 87-86 כשהיא משאירה מאחוריה חובות לשחקנים, מאמנים, ספקים ולמעשה כל מי שבא עם הקבוצה במגע עסקי כלשהו.

מצב זה גרם לאגודת הידידים לבעיה קשה. חברי האגודה חתמו על ערבות אישית להלוואת גישור שלקחה הקבוצה, עוד לפני שעמית נבחר. ההלוואה והריבית עליה הסתכמו ב-100 אלף דולר. הקבוצה התפרקה, אבל חובם האישי של חברי האגודה נשאר.

איתן מגידו מספר: "תחילתו של החוב ב-15 אלף דולר, 30 אלף מארק, שהיו אמורים להגיע להפועל ר"ג בתחילת 1978 כתרומה מגרמניה. בגלל הודעתו של מנחם בגין על גרמניה (הצהרתו של בגין כי ישראל איננה צריכה את גרמניה), הכסף נתקע. אני הלכתי לבנק ולקחתי הלוואה. הבנק נתן את הכסף מיד. הוא רק ביקש שאני אדאג שיגיעו אנשים לחתום על ההלוואה. במשך שבוע או שבועיים אנשי אגודת הידידים באו לחתום. הכסף הקטן הזה נעשה כסף גדול, 600 אלף שקלים (ישנים) בשנת 81. ריבית כזאת בחיים לא שילמתי, גם לא חצי, גם לא רבע. מיכה חריש הלך לבנק, ישב איתם וגמר איתם שהוא משלם 100 אלף דולר. על ההסכם היו חתומים שישה או שבעה איש ואני בתוכם. החוב הזה משנת 78 ועד שנת 85 היה חוב בבנק ואף אחד לא צייץ. סוכם עם מועצת פועלי ר"ג-גבעתיים, שמיכה חריש לוקח את החוב הזה על עצמו. הוא הלך לבנק, גמר איתם מה שגמר ושילם את הכסף עד שנת 90".

מיכה חריש נטל את האחריות על עצמו והתחייב בפני הערבים לגייס את הכסף. כיצד הוא השיג את הכסף, זה סיפור אחר. איתן מגידו ויוסי ארבל אומרים שהכסף גוייס באמצעות מכירת מודעות בירחון בשם "כדורסל", שהוציאה עמותת הידידים בגלגולה החדש כחז"ק. צריך למכור הרבה מודעות כדי לממן 100 אלף דולר, אבל מסתבר שהשניים לא ממש יודעים את הסיפור האמיתי. כאשר בנק לאומי תבע בבית המשפט את חברי אגודת הידידים, היפנה חריש בשם האגודה תביעה משפטית משלו, המכונה תביעה צד ג', כנגד מועצת פועלי ר"ג ודרש שהמועצה תשלם את הכסף עבורו. למגידו מעולם לא נודע עד לשיחה שנוהלה איתו, כי תביעה כזו הוגשה ועוד בשמו.

שאול סווירי, עוד לפני נסיון ההתאבדות השבוע, מאשר שהיתה החלטה של מועצת פועלי ר"ג לשלם את החוב, והחוב אכן שולם. הוא לא הסביר מאיפה למועצה היה את הכסף לכך. ההחלטה התקבלה בתקופת כהונתו כמזכיר המועצה, שכן קודמו בתפקיד, אורי עמית, יריבו הפוליטי של מיכה חריש, סירב בתוקף להעביר את הכספים לכיסוי החוב. עמית סירב להגיב.

מיכה חריש, כיום שר המסחר והתעשיה, טוען כי החוב מעולם לא היה של אגודת הידידים, אלא של קבוצת הפועל ר"ג, ואגודת הידידים היתה לכל היותר ערבה. חריש: "מועדון הכדורסל הפועל ר"ג הוא שלקח את ההלוואה בערבות שלנו. ההלוואה הקונקרטית הזאת של בנק לאומי לא אנחנו לקחנו אותה. ההלוואה הזאת נלקחה על-ידי מועדון הכדורסל של הפועל ר"ג-גבעתיים, שהיא חלק ממרכז הפועל, שהיא חלק ממועצת הפועלים, והיתה בערבות אישית של שבעה מחברי הנהלת חז"ק, ביניהם אני. כשבא הפיצוץ, אחרי שאורי עמית נבחר לראש עיר, היו בעיות שהביאו להתפוררות הקבוצה. המועדון ומועצת הפועלים לא החזירו את החוב הזה, ואז היתה פנייה של בנק לאומי דרך בית משפט, גם אל מועדון הכדורסל, אבל גם אלינו כערבים. אנחנו הגשנו תביעת צד שלישי נגד מועצת הפועלים ונגד ההסתדרות".

מתי פניתם להפועל ר"ג כדי שהיא תשלם את החוב?

"מהרגע שבנק לאומי התחיל ללחוץ עלינו".

נשאלת השאלה מדוע עיכב הבנק חוב במשך שבע שנים? מדוע זכתה אגודת הידידים ביחס מיוחד בתקופה שבנקים היו מעקלים את נכסי הערבים למשכנתאות מבלי לפנות כלל לבעלי החוב? מדוע הערבים שהבנק החתים אותם על ערבות, לא שילמו את החוב? מתי בכלל שולם החוב? חריש: "שלא תהיה אי הבנה בעניין הזה. זה לא חוב שנלקח על ידינו, זה חוב שאנחנו נתנו עליו ערבות. החוב היה של מועדון הכדורסל ושל מועצת הפועלים".

הפועל ר"ג היתה עמותה עצמאית מבחינה משפטית. החוב נלקח ע"י הפועל ר"ג בהתחייבות אישית של אגודת הידידים. למועצת פועלי ר"ג לא היה כל קשר להלוואה והיא לא התחייבה לכסות את החוב. לאגודת הידידם לעומת זאת דווקא כן היתה התחייבות ספציפית, התחייבות אישית של כל אחד מהחתומים על החוב, שאחראי מבחינת החוק על כל סכום ההלוואה. העובדה שהפועל ר"ג היתה זו שקיבלה את הכסף אינה יוצרת מחויבות של מועצת הפועלים להחזרת ההלוואה. מרגע שאנשי אגודת הידידים חתמו על הערבות להלוואה, הם האחראים לה בעיני החוק. נקודה.

תביעתה של אגודת הידידים מעולם לא התבררה בבית המשפט. כל השערה בנוגע לפסיקה של בית המשפט תהיה בגדר ספקולציה, אולם למשפטנים שבפניהם הוצגו העובדות לא נהיר מהיכן שאב מיכה חריש את הביטחון שבית המשפט יפסוק כי מועצת פועל ר"ג תצטרך לשלם את חובו האישי.

כניסתו של שאול סווירי לתפקיד מזכיר מועצת הפועלים מנעה מחריש את הצורך להמשיך להתעמת עם אורי עמית. לעמית לא היתה כל בעיה לגרור את התביעה לבית משפט. הוא לא הסכים להעביר את כספי מועצת הפועלים לכיסוי חובו של חריש, עימו היה מסוכסך. סווירי כן הסכים. הוא התנדב לשלם חוב שלמועצת פועלי ר"ג לא היה כל קשר אליו. גם אפי שטנצלר, אז מזכיר מועצת פועלי גבעתיים, מעוזו של מיכה חריש, לא הביע כל התנגדות. מכל מקום, בנק לאומי נסוג מתביעותיו כלפי אגודת הידידים מאותו רגע בו נטלה על עצמה מועצת פועלי ר"ג את האחריות לחוב.

במהלך התחקיר לא הוברר מתי בדיוק שולם הכסף לבנק לאומי. קובי וינר, גזבר המועצה (שנפטר בינתיים ממחלת הסרטן) לא זכר שסכומי כסף כאלה אכן הועברו. ברור שהתשלום לבנק לאומי לא התבצע לפני פברואר 88, התאריך בו תרמה "עמלינו" את הכסף שהתקבל ממכירת חלקה 46 למועצת פועלי ר"ג. הביטחון הזה נובע מהסיבה הפרוזאית שלמועצה לא היה כסף וחשבונותיה היו חסומים.

העיסקאות שהובאו עד עתה היו ידועות להנהגת ההסתדרות הקודמת. מבקר ההסתדרות לשעבר, נפתלי בלומנטל, קיבל לידיו מכתבים בנושא המכתש כמה וכמה פעמים. הוא לא טרח לבדוק את הנושא, וכאשר ביצע בדיקה, הוא לא טרח למצות עם האשמים את הדין.

יתרונן היחסי של פרשות אלו הוא שברור מהיכן בא הכסף, להיכן הוא הולך ובכמה כסף מדובר. בפרשיות שיובאו להלן לא ברור בכמה כסף מדובר, להיכן הוא הלך ומי נתן אישור לביצוע העיסקאות. מכל מקום, לאחר שדולינגר רכש את מגרשי החנייה, הוא המשיך להזרים כספים ל"עמלינו", הפעם תמורת המכתש עצמו.

פרשה 3, מכירת המכתש: כזכור, קנה דולינגר את שני מגרשי החנייה שיצחק ירון, ראש עיריית גבעתיים, טירפד כל ניסיון לבנות עליהם. נשאלת השאלה מדוע דולינגר, שידע על המכשולים שגרמו לקבלן שעשוע לפרוש מהעיסקה, רכש מגרשים שעיריית גבעתיים עיכבה את הליכי הבנייה בהם באופן קבוע.

באותה תקופה (1987) הוגשה תוכנית בניין ערים חדשה לאישור ועדת הבנייה המחוזית. בהצעה החדשה נקבע שבמקום מגרש הכדורגל יהפוך כל שטח המכתש, 11 דונם בסך הכל, למתחם שיכלול גנים ציבוריים, אלפי מטרים של שטח מסחרי ו-95 יחידות דיור. שווי העיסקה כולה נאמד ב-48 מיליון דולר, ולקבלן שיצליח להרים את פרויקט המכתש צפויים רווחים הנאמדים בהערכה גסה בסכום שנע בין עשרה ל-12 מיליון דולר.

הרווחים הגבוהים הצפויים מהעיסקה נבעו מכך שהמכתש ממוקם ברחוב בורוכוב בגבעתיים. זהו אחד הרחובות היקרים במדינה, ומחירי הדירות מובטחים. מיקומו הנמוך של המגרש מאפשר תוספת בנייה של מעבר ל-95 יחידות דיור, שעדיין לא תפגע בקווי המיתאר של השכונה ותוסיף לרווחים. בנוסף לכך, האיזור הוא איזור למגורים בלבד, אין בו חנויות. היעדרן של חנויות בשכונה מאלץ את התושבים לערוך קניות בלב גבעתיים, איזור ללא חנייה מתאימה. האוכלוסיה אמידה ושטחים מסחריים יכניסו הרבה מאוד כסף.

דולינגר רצה את הפרויקט. הוא מעולם לא התכוון לבנות רק על שני מגרשי החניה. לשם כך הוא הגיע להבנה עם ראשי "עמלינו" שלא תתבצע בנייה על מגרשי החנייה כל עוד המכתש מתפקד כמגרש כדורגל. בסעיף 14 בחוזה הרכישה שבין "עמלינו" לבין "גני דולינגר" נקבע: "הקונה (גני דולינגר) תהיה רשאית שלא להתיר עוד חנייה במגרש, ובלבד שתספק מקומות חנייה חלופיים בסמוך למכתש". לא ברור כיצד דולינגר יכול לעמוד בתנאי כזה. בנספח לחוזה הכתוב בכתב יד נקבע, לעומת זאת, כי "אסור לדולינגר להשתמש במגרש החנייה. כל עוד יש מגרש כדורגל, ישמש המגרש לידו כמגרש חנייה". הסיכום הזה נראה יותר בר הגשמה.

דולינגר לא התכוון לבנות על שני המגרשים מלכתחילה. מאחר שלפי החוק אין לחברת "עמלינו" זכות למכור את המגרש ללא מכרז, היא דאגה לכאורה להבטיח את זכויות החנייה של צופי הכדורגל במכתש בחוזה הגלוי, כך שערכו של המכתש לא יירד בשל היעדר מגרשי חנייה, שהם תנאי לקיום משחקי כדורגל באיצטדיון. בפועל דאגו דולינגר ו"עמלינו", מתוך הבנה הדדית, להבטיח כי הוא יהיה זה שירכוש את המכתש.

אלא שכמה מכשולים עמדו בין דולינגר לבין הפרויקט הנכסף. הראשון היה ראש עיריית גבעתיים, יצחק ירון, שטירפד בעקביות כל ניסיון לשנות את ייעודו של המגרש. השני היתה קבוצת הפועל ר"ג, שנהנית מזכויות של דייר מוגן והמשיכה לשחק עליו. הבעיה השלישית היתה חששו המוצדק של דולינגר ממתחרה שיציע עבור המכתש סכום כסף שאותו לא יוכל לשלם, דבר שיוריד לטמיון את תוכניותיו.

הבעיה השלישית היתה הקשה ביותר. המכתש הוא נכס אטרקטיבי הממוקם באיזור מצוין והרווחים הצפויים מהפרויקט הם כאמור גבוהים. המכתש, אם יוצע למכרז, צפוי להשיג מחירים גבוהים מכפי שדולינגר רצה או יכול לשלם. דולינגר היה חייב לנטרל את מרכיב התחרות על המכתש. בכדי למנוע תחרות היה עליו לממש את האופציה שבידו. כסף שיועבר על חשבון האופציה ישמש דמי קדימה על המגרש וימנע מהמועצה מלצאת במכרז.

מתן דמי קדימה על נכס של חברה ציבורית ללא מכרז הוא עבירה פלילית של מנהלי החברה, שכן בבסיס חוק חובת המכרזים עומד עיקרון ההזדמנות השווה. קבלת דמי קדימה על המכתש מונעת ממתחרים אחרים להגיש את הצעותיהם, מאחר שלנותן דמי הקדימה יש חזקה חוקית על הנכס. זאת הסיבה שכאשר "עמלינו" פנתה לדולינגר בבקשה להעביר אליה כסף על חשבון האופציה, הוא העביר אותו מיד. במהלך תחקיר זה התבררה דרך העברת הכספים שנועדה למנוע מביקורת ההסתדרות לגלות את מעשיהם של ראשי "עמלינו".

לכאורה העביר דולינגר סכומי כסף ל"עמלינו" בתור הלוואה. "עמלינו" התחייבה כי תחזיר את הכסף בתוך תקופה של עשרה ימים עד שבועיים. במכתבי האישור שניתנו לדולינגר נכתב כי אם הכסף לא יוחזר בתוך פרק הזמן הקצוב, ייחשב הדבר לקבלת כספים על חשבון חלקות 43 ו-44 המרכיבות את המכתש.

הכסף לא הוחזר. גם שאול סווירי וגם אפי שטנצלר הכחישו שניהם את העובדה שהתקבלו כספים עבור האופציה, ושהמכתש אכן נמכר. שטנצלר התחמק בעקביות ראויה לציון משאלות שהופנו אליו בעשרות שיחות טלפון. כאשר הסכים לשוחח איתי פעם אחת, הוא ציין כי לא ידוע לו דבר וחצי דבר על מכירת המכתש. מעמדו ב"עמלינו" כנציג מועצת פועלי גבעתיים, האיש שמתפקידו לדאוג לאינטרסים של המועצה, חייב אותו לדעת.

שאול סווירי שיתף יותר פעולה. לצורך הכנת כתב הזו נפגשתי עימו מספר פעמים. סווירי הכחיש כי המכתש עצמו (חלקו 43 ו-44) נמכר אי פעם לדולינגר. כשהוצגה לו חשבונית המאשרת את העברת הכספים על חשבון האופציה, הוא טען כי החשבונית היא "זיוף". סווירי: "אתה מראה לי דבר שלא ידוע לי עליו שום דבר. אין לי מושג על מה שאתה אומר לי".

באותה תקופה היו שני אנשים, אריה המר מנהל המנגנון וקובי וינר הגזבר. הם ערכו חוזה עם אבירם דולינגר…

"הם לא יכלו לחתום על שום חוזה".

מסתבר שחוזה אכן נחתם. אפילו שניים. בתאריך 14.8.90 הופנה מכתב לחברת גני דולינגר בע"מ ובו נאמר: "הרינו לאשר לכם כי הסך של 100,000 ש"ח שנתקבל כהלוואה שפרעונה היה ב-1.7.90 בצירוף ריבית יקוזז מכל תשלום בגין המו"מ שמתנהל למסירת חלק מהזכויות בגוש 6167 חלקה 44-43 (המכתש) עם חברת עמלינו, בהתאם למכתב מחברת עמלינו מיום 20.7.90". על המכתב חתום ב"ברכת חברים" גזבר המועצה, קובי וינר.

אלא שווינר שהיה חולה לא היה בארץ באותה תקופה. הוא היה בחו"ל לצורך טיפולים כימותרפיים. עיון בחתימה בכתב יד שעל המכתב מגלה כי האות ב/ מופיעה לפני החתימה, ואילו חלקה הראשון של החתימה זהה דווקא לחתימתו של מנהל המנגנון, אריה המר, שהיה יד ימינו של סווירי במועצת הפועלים.

במכתב נוסף מתאריך 20.8.90 נאמר: "הרינו מאשרים קבלת הסך 50,000 ש"ח בשני תשלומים, 25,000 ליום 21.8.90 ו-25,000 ש"ח ליום 31.8.90. תשלומים אלו יקוזזו מהסכום שייקבע במחיר של חלקות 43 ו-44 בגוש 6167 ע"פ מכתב מחברת עמלינו בע"מ אליך מיום 20.7.90 והצעתכם אלינו מיום 20.8.90". גם על מכתב זה רשומים שמותיהם של וינר והמר, אולם אותה החתימה מופיעה רק על שמו של המר.

המכתב של "עמלינו" מתאריך 20.7.90 לדולינגר נעלם. כל הנסיונות לאתר את המכתב או העתק שלו עלו בתוהו. מהקשר המכתבים שהובאו לעיל עולה כי "עמלינו" הגיעה עם דולינגר להסכם על מו"מ למכירת המגרש. הסכם החייב במכרז, שמעולם לא התבצע. מעבר לכך, הכספים שצוינו במכתבים מעולם לא נרשמו בספרי המועצה ולא ידוע כמה כספים הועברו, מי לקח אותם או מתי.

סווירי, כאמור, מכחיש כל ידע או נגיעה לפרשה. אריה המר, שחתם על שני המכתבים, טוען כי כאשר הוא חתם סווירי עמד מולו וצפה בו. המר סירב להתראיין ומסר כי כל המסמכים נחתמו באישורו ובידיעתו המלאה של סווירי. קובי וינר, לפני מותו, הכחיש כל ידיעה על העיסקאות הנ"ל. סביר להניח כי הוא דיבר אמת. באותם חודשים הוא לא נמצא במשרד עקב מחלתו, ומחתימת המכתבים עולה בבירור כי המר היה האיש שחתם על המסמכים.

דולינגר מאשר שהוא העביר כספים על חשבון האופציה. אבירם דולינגר: "העברתי כספים למימוש האופציה על חשבון המכתש. אני עדיין לא טוען שבזה מימשתי את האופציה שלי. זה ברור שלמתחרים תהיה בעיה יותר קשה להציע. ברור לי שזה ירתיע קונים פוטנציאלים, אין לי שום ספק בזה. זאת הסיבה שהסכמתי לסכן כספים. ברור לי גם שזה מחזק אותי לקראת המכרז".

עד כמה זה משפר את הסיכויים שלך?

"תראה, ברור לי שבמקרה של מכרז אני אטען את הטענות המקסימליות. אני לא מכחיש את זה. זאת היתה הכוונה, והיא לא היתה כוונה נסתרת. הם נזקקו לכספים, הם ביקשו כספים והם קיבלו אותם על חשבון האופציה".

מי זה הם?

"עמלינו. אני לא חושב שאני רשאי למסור שמות. אני רק יודע שאלו האנשים המוסמכים".

סווירי ידע מזה?

"מטבע הדברים כל הנהלת עמלינו ידעה מזה".

מה גובה הסכום שהועבר?

"אני לא חושב שאני רשאי למסור לך את הסכום, אבל אם תגיד סכומים אני אאשר לך".

עשרה או 11 תשלומים של 30 אלף כל אחד?

"בסדר גודל, אני חושב שזה נכון".

קבלת דמי קדימה על המכתש מונעת, אם כן, מ"עמלינו" לצאת במכרז. כעת אם "עמלינו" תרצה למכור את המגרש, היא תיאלץ להזמין שמאי שיעריך את שווי הנכס. דולינגר עשוי להזמין שמאי מטעמו, שיעריך את ערך הנכס ב-20 או 30 אחוז פחות. מאחר שהמועצה חייבת למכור רק לדולינגר, קרוב לוודאי שהצדדים ייאלצו להתפשר על מחיר של עשרה אחוזים פחות מערך המגרש. מחיר מציאה לשטח הנחשב לאחד היקרים במדינה.

עתה נותרו לדולינגר שתי בעיות. יצחק ירון, שעדיין מונע בנייה במגרש, וקבוצת הפועל ר"ג, שהמשיכה לשחק במכתש. לדולינגר נמאס. המיסים והטיפול בפרשה גרמו לו להפסדים של יותר ממיליון וחצי דולר. הוא הבין שבלי יוזמה מצידו, המגרש לא יימכר.

ב-10.12.92 הגיש דולינגר בג"צ נגד יצחק ירון על חלקו בטרפוד הליכי הבנייה. במקביל הוא החל לארגן לאפי שטנצלר שהתמודד באותה תקופה על ראשות רשימת העבודה לבחירות המוניציפליות בגבעתיים – תרומות, ואף תרם לו באופן אישי כספים. הוא אירגן תומכים לשטנצלר שהתמודד נגד סגן ראש העיר אז, משה שטרן (הערת הבלוג: העיתונאי טעה – הכוונה למשה שכטר), שהיה נאמנו של ירון. שטנצלר הכחיש שאי פעם נעזר בדולינגר במהלך מסע הבחירות. דולינגר מאשר שהוא ואשתו אכן תרמו כספים למפלגת העבודה בגבעתיים.

נשארה קבוצת הכדורגל של הפועל ר"ג. כדי לפנות את הקבוצה מהמגרש הכרחי היה למצוא לה מגרש חלופי. כך החל להתגלגל רעיון האיחוד בין קבוצות הכדורגל של הפועל והכח מכבי ר"ג. לצבי בר, ראש עיריית ר"ג, הרעיון נראה הגיוני. למה לו לתמוך בשתי קבוצות כושלות כשהוא יכול לתמוך בקבוצה עירונית אחת שתשחק בליגה הלאומית. רק שבר לא היה מודע לרעיון שהסתתר מאחורי רעיון האיחוד. שתי הקבוצות היו אמורות להתאחד ולשחק על איצטדיון וינטר השייך להכח מכבי ר"ג. פינוי הפועל ר"ג מהמגרש יסלול את הדרך להריסת המכתש.

בר כינס מסיבת עיתונאים ביולי 92 והודיע כי לא יעביר כספים לשתי הקבוצות, כל עוד לא יתאחדו. רעיון האיחוד לא התממש. הפועל ר"ג ממשיכה לשחק על המגרש. אבירם דולינגר נותר עם הפסדים של מיליון וחצי דולר ומגרשים חסרי ערך.

קומבינת המכתש הושבחה משנה לשנה

פרשה 4, הפועל ר"ג: מסתבר שגם קבוצת הכדורגל הפועל ר"ג היתה בקשיים כספיים. דולינגר שהיה פעיל בקבוצה ידע על מצבה הכספי הקשה. קצת היסטוריה: הפועל ר"ג משחקת במכתש ברציפות מאז הקמתו אי שם בשנות הארבעים. השהות של הקבוצה במשך למעלה מחצי מאה היקנה לה מעמד של דייר מוגן, זכות המחייבת את כל מי שירצה לפנות את הקבוצה למצוא לה מגרש חלופי.

לא ברור של מי היה הרעיון, אולם הנהלת הפועל ר"ג שכללה את חזי ויטוקבסקי, באותה תקופה יו"ר הקבוצה, וקובי שוחט, גזבר הקבוצה ואחראי הספורט במועצת פועלי ר"ג, הסכימה למכור לדולינגר את זכויות הדייר המוגן של הקבוצה במגרש. הם קיבלו ממנו סכום כסף לא ידוע. דולינגר העביר לקבוצה הלוואות לזמן קצר, והיה והקבוצה לא שילמה את חובה באותו פרק זמן, אם נשתמש בלשונם של ויטקובסקי ושוחט: "ייחשב הסכום הנ"ל כתשלום מקדמה ע"ח תשלום פינוי המכתש על ידינו והעברת זכויותינו במכתש (באם יתברר כי ישנן כאלה) לחברתכם/או על פי הוראותיה". ההלוואות לא הוחזרו.

הקבוצה לא הסתפקה בכספים אותם קיבלה מדולינגר. בתאריך 19.8.94 פורסם כי הקבלן החיפאי יעקב אנגל קיבל זכות סירוב ראשונה לרכישת הקרקע של המכתש בגבעתיים. בידיעה נאמר כי הקבלן העביר תמורת הזכות 100 אלף שקל לרכישת המכתש, ובנוסף התחייב להמשיך ולתמוך בקבוצה במגרשה החדש. דולינגר, כזכור, נתן כספים להפועל ר"ג בדיוק למטרה זו. הוא הבהיר להנהלת הפועל ר"ג, כי הכספים אותם העביר היו על חשבון זכויות הדייר המוגן של הפועל ר"ג, וכי יש לו את זכות הסירוב הראשונה. הוא אף הציב שלט על מגרשי החנייה המכריז על כוונתו לבנות במכתש. הקבוצה לא מיהרה להחזיר לאנגל את כספו, ומשעשתה זאת היא הגדירה את לקיחת הכסף כ"טעות".

חזי ויטוקבסקי, יו"ר הקבוצה באותה תקופה, וקובי שוחט, גזבר הקבוצה עד היום, סירבו להתראיין. רוני אבירי, יו"ר הקבוצה הנוכחית, היפנה אותנו לעו"ד אשר שור, פרקליט הקבוצה. שור טען כי בהפועל ר"ג לא היו מודעים לעובדה שבעבר נתקבלו כספים מדולינגר על חשבון זכויות הדייר המוגן, מאחר שהנהלת הקבוצה התחלפה. כשצוינה בפניו העובדה כי קובי שוחט, גזבר הקבוצה בעבר ובהווה והאיש שקיבל מדולינגר את הכספים הוא האיש שקיבל את הכסף גם מאנגל, טען שור כי שוחט "שכח". מכל מקום, הוא ציין כי הכסף הוחזר לאנגל ושום נזק לא נגרם.

כך או אחרת, הפועל ר"ג מחוייבת כעת לנהל את המו"מ על פינויה מהמכתש רק עם דולינגר. כל אותם גורמים אחרים, כמו אנגל, שהיו מוכנים לשלם סכומים נכבדים תמורת זכויותיה במגרש, נוטרלו, באותו האופן בו דאג דולינגר לנטרל הצעות מתחרות על המכתש.

כמה כסף באמת העביר דולינגר לידי ראשי הפועל ר"ג? מי מראשי הקבוצה ידע על ההסכמים איתו? האם הכספים שדולינגר העביר נרשמו בספרי האגודה? האם לראשי האגודה היתה הזכות למכור את נכסי האגודה? האם מרכז הפועל היה מודע לעיסקאות הנ"ל? התשובות הללו נשארות לעת עתה ללא מענה.

פרשה 5, רמון מגלה: בינתיים חל מהפך בהסתדרות. ההנהגה הוותיקה של מפלגת העבודה פונתה, ואנשי חיים רמון החלו לקיים את מה שהבטיחו במהלך מסע הבחירות. עם כניסתו לתפקיד הורה ח"כ חיים אורון למזכירי מועצות הפועלים להפסיק כל פעולה הקשורה במכתש או במגרשי החנייה, והיפנה את החשדות לאי סדרים לטיפולה של ד"ר עליזה שלוס, מזכ"ל משרד מבקר ההסתדרות. שלוס לא חסכה במאמצים. רואי חשבון חיצוניים נשלחו לעבור על כל המסמכים הנוגעים לפרשה, וצריך לזכור שמדובר על תקופה של שש שנים לאחור. צילומי צ'קים הוצאו, חשבוניות נספרו, אבל הכספים אותם העביר דולינגר תמורת חלקות 43 ו-44 לא נמצאו. הם לא נרשמו בספרי החשבונות, ולא ידוע בוודאות באלו סכומים מדובר. הכספים, וזה ידוע, הועברו, וגם סווירי ידע על העברתם.

ד"ר שלוס לא יכלה לשחזר מסמכים שנעלמו. שאלות שהופנו לשאול סווירי ולאנשים אחרים הנוגעים בפרשה נשארו לא פתורות. מאחר שלביקורת ההסתדרות אין את הכלים לפצח פרשיה שעל פניה נראית כפלילית, העבירה ד"ר שלוס את ממצאי חקירתה ליחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה.

גם דולינגר הבין שהוא את המכתש יקבל רק אחרי מאבק. ב-30.8.94 הוא הגיש תביעה בבית המשפט המחוזי בת"א נגד חברת "עמלינו". לכתב התביעה צירף דולינגר את המכתבים שברשותו. דולינגר מציין בכתב התביעה כי שילם למועצת פועלי ר"ג ולהפועל ר"ג 160 אלף שקל. ל"תל-אביב" אישר דולינגר כי העביר בין 300 ל-330 אלף שקל. להיכן נעלמו 140 אלף שקל? מדוע דרשה קבוצת הפועל ר"ג מהקבלן החיפאי יעקב אנגל סכום של 100 אלף שקל פלוס תמיכה עתידית, ואילו מדולינגר היא לקחה רק עשרת אלפים? הייתכן כי דולינגר העביר לקבוצת הפועל ר"ג יותר כספים והוא פשוט שכח לציין זאת בפני בית המשפט?

מכל מקום, בכתב ההגנה שהגישה ההסתדרות ב-9.10.94 נאמר: "הנתבעת (עמלינו) תטען כי ככל הנראה הולך שולל מי מאנשי מועצת פועלי ר"ג, שעה שמסר לתובעת (גני דולינגר) את המכתבים שנסמכו לכתב התביעה. עוד תטען הנתבעת, כי לא מן הנמנע שנערכה קנוניה בין מי מאנשי התובעת ובין מי מאנשי מועצת הפועלים ר"ג, אשר במסגרתה ניתנו לתובעת אותם מכתבים אשר צורפו לכתב התביעה. בנוסף תטען הנתבעת כי ייתכן והמכתבים בנספח ג' לכתב התביעה או חלקם זויפו ולא נחתמו כלל על-ידי מי ששמו מופיע בהם".

הפרשיות הקשורות במכתש הן חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של מעשי שחיתות סביב רכוש ציבורי הנמצא בידי מועצות הפועלים של ההסתדרות. היעדר פיקוח ציבורי יעיל וחוסר נכונות של ראשי ההסתדרות הישנה לתת דין וחשבון לציבור אותו התיימרו לייצג על גורל הרכוש הרב שנצבר בידי ההסתדרות, שימש קרקע פוריה לאווירה של הפקרות ולתחושה שהרכוש אמור לשמש את ראשי המנגנון. התפיסה הכללית היתה שאיש לא יטרח לבדוק מה באמת קורה לאותם נכסים וכי לאף אחד לא איכפת.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מצילים את המכתש. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

64 תגובות על הולילנד גבעתיים

  1. שלמה אתה מספר 1 הגיב:

    אתה היחיד שלא רק מדבר
    כולי תקווה שמעשיך יובילו לפתיחת חקירה משטרתית נרחבת לחשיפת כל הקומבינות על חשבון מגרשנו האהוב.
    דולינגר..אלוביץ…סווירי..קובי פישרמן…ושטנצלר בקרוב הכלללל יחשף.

    • מושה הגיב:

      איפה הפועל הגודלה מתקופת שאול סוירי? נגמר ולא יהיה יותר וגם בר לב שמאפשר לטמבלים להגיב באתר ולשפוך את דמו ועל גבול הסתה לרצח בסופו של דבר רק סוירי היחיד אסה ולא דיבר בין כל החבורה, הישר היחיד נבדק נחקר יצאה נקי ! נו איפה המכתש היום ?

  2. איתן הגיב:

    המכון הישראלי לדמוקרטיה,סוף סוף תחקיר וראיות ראויות.
    אחלה שלמה

  3. לחקור המכתש הגיב:

    לקרוא ולבכות. איך אנשים בשר מבשרנו עשו הונאה ענקית על המגרש כמו סוירי שהבן שלו ניר שיחק אפילו בנערים ובנוער. שטנצלר , דולינגר… נוכלים אחד אחד.
    חובה לפנות למשטרה, לא יכול להיות שסיפור שחציתות כזה לא מטופל וקבלנים עושים מיליונים על זה. אנחנו מחוסלים.

    • שי הגיב:

      ניר לא הבן שלו אלא האחיין שלו ומעולם לא שיחק בהפועל!
      אבל להכפיש בעילום שם זה בחינם אז תמשיך………

      ע"פ הכתבה מכירת החניונים הכניסה כסף לכל בעלי החוב – הקבוצה והמועצה. זאת תוך שמירת החניון כחניון והמגרש לקבוצה. אם לא היו בוחשים בקלחת הכל היה נשאר כפי שהיה רק עם קופה עמוסה.

      במקום זאת מנהלי הפועל ר"ג לדורותיהם חמדו את הקופה לעצמם……..ועל כן הפועל ר"ג נעלמת!!!!!! לא קשור למכירת המכתש!

      ראו איך הפועל אוסישקין ת"א התרוממה ללא מגרש – אלא עם ניהול נכון חף מאינטרסים.

      איפה הפועל ר"ג הגדולה מתקופת שאול סווירי ואיפה היא היום…………
      תתבישו לכם – כמעט הרגתם את הבנאדם.

  4. איתן הגיב:

    קראת הפנמת ומחית,עוד מאמץ קטן לתלונה ציבורית דמוקרטית ללא חשש תביעהhttp://www.mevaker.gov.il/serve/site/ntz_guide.asp
    נכון,משרד מבקר המדינה

  5. פושעים! הגיב:

    אם אני לא טועה דולינגר קנה את כל מגרש החניה איפה שהיום מרכז מסחרי בערך ב 200 אלף דולר. תקנו אותי אם אני טועה. 200 אלף דולר למרכז מסחרי ולבניין שעומד שם היום של 5 קומות. אתם קולטים את השחיתות שקבלן בנין מקבל שטחים כאלה בחצי חינם ?

  6. פופאי הצלת המכתש 2010 !!!!!!!! הגיב:

    בקרוב מאוד כל הכלבים המושחטים המסריחים יתחילו לשקשק
    הגיהנום מחכה לכולם חבורה של מסריחים טינופות

  7. פופאי הצלת המכתש 2010 !!!! הגיב:

    עיריית י-ם הקפיאה הבנייה בפרויקט הולילנד
    ועכשיו "המכתש"
    http://news.walla.co.il/?w=/1/1670459

  8. פופאי הצלת המכתש 2010 !!!! הגיב:

    הלו למנהלים של אתר המכתש מתי כבר תסדרו שיהיה אפשר לכתוב שם
    תתעוררו המצב של המכתש והפועל רמת גן גם ככה גרוע מאוד
    לפחות תסדרו תפורום שיהיה אפשר לכתוב שם משהו לחלאות האדם

  9. ירון בר לב הגיב:

    חלק מהבעיות באתר תוקנו ואני מקווה שבעיות הרישום גם יסתדרו בימים הקרובים.
    אני לא פותח את האתר לכתיבה חופשית כי אז הוא יוצף ב"רובוטים" ובהודעות מכל העולם שלא ממש קשורות בכדורגל.

    הכתבה הזאת (ושוב כל הכבוד לשלמה על ההקלדה והעבודה הרבה) היא עוד הוכחה שמשהו כאן מסריח ושיותר מדי ידיים בחשו במכתש.

    להתראות ביום חמישי

  10. פופאי הצלת המכתש 2010 !!!!!!!! הגיב:

    דולינגר סווירי שטנצלר כדורי וישינסקי
    יום הדין קרב ובא !!!!
    בקרוב מאוד חקירת משטרה !!!
    תתחילו לשקשק יום הדין קרב ובא !!!!
    אני במקומכם לא הייתי נרדם בלילה !!
    יום הדין קרב ובא !!!!!!
    פופאי הצלת המכתש 2010 !!!!

    • דני ש. הגיב:

      שכחת עוד סימני קריאה !!!!!!!!!!!!!!
      אתה בור, חסר ידע.
      החקירה שהתנהלה נגד סווירי נסגרה.הכל בוצע בכפוף לחוק.
      אבל לשקר, לזייף, להעלים מסמכים 9 שנים לאחר שלא כיהן בתפקיד?!?!?

      איפה מסמך המכירה הנעלם?
      איך דולינגר "לא מוצא אותו" איך?! זה מוכיח שהשטח שלו הרי…….
      איך הוא לא נמצא בתקיות המועצה (9 שנים לאחר ששאול סווירי עזב) איך?!

      כך עושים לאיש שטיפח את הפועל ר"ג יותר מכל?!
      שהכניס את הכדורגל הישראלי לאירופה?!
      שהכניס לטוטו את הווינר שכיום מפרנס את כל הספורט בישארל?!
      הראשון באירופה שהקים את מנגנון הבקרה התקציבית?!

      האיש כמעט מת מהפחדנות והשקרים של כל הקשורים להפועל.
      טפו עליכם ועל הקבוצה המגעילה הזו שהורגת את כל מי שמעורב בה.

  11. מעניין הגיב:

    מעניין שאף פעם לא הזכירו כל כך בגלוי את העובדה שמי שהתחילו לוותר על המכתש מתוך המועדון, המועדון ולא ההסתדרות או עמלנו או הפועל, היו חזי ויטקובסקי וקובי שוחט.

    מעניין, מאוד מעניין…

  12. חובב הגיב:

    מאלף ומעלף

    15 שנה עברו מאז התחקיר הזה ודבר לא קרה. יח"א צריכים שמות כמו אולמרט כדי לחקור – המכתש לא עושה כותרות

    אולי רינו צרור ירים את הכפפה?

  13. פופאי הצלת המכתש 2010 !!!!!!!! הגיב:

    למעניין
    לא משנה אם חזי ויטקובסקי או קובי שוחט ויתרו על המכתש
    המכתש לא שייך לשום גולגולת
    המכתש זה שטח צבורי שנועד לטובת הציבור ואסור היה לסחור בו
    אם יש צדק במדינת ישראל המכתש חייב לחזור לציבור
    פופאי הצלת המכתש 2010 !!!!!!!

  14. פצצת אטום הגיב:

    היום בשעה 6 בערב פצצת אטום על איכסטדיון רמת GAN

  15. איך זה הגיב:

    שכל מי שהרס אותנו הגיע מתוכנו

  16. ל-איך זה 249 הגיב:

    בגדול זה בגלל שכוח משחית
    למרות שמדובר בתחושת כוח מדומה הנזק כבר נגרם

  17. לא לוותר הגיב:

    לא מבין איך העיתון מביא עובדות לשחיתויות ולפלילים והקומבינה עברה בשקט. מישהו חולה, זה או הקבוצה שלא עשתה כלום או המשטרה שלא עשתה כלום או האוהדים שנרדמו בשמירה
    אבל המכתש זה לא עבר, המכתש הווה וקיים!
    חובה להציל אותו ולהביא שוב את הממצאים למשטרה

  18. פופאי הצלת המכתש 2010 !!!!! הגיב:

    שלמה קדימה להעביר את כל החומר למשטרה לא לחכות לרגע האחרון

  19. איתן הגיב:

    זו הודעה ממוכנת.
    אנו מודים לך על פנייתך למשרד מבקר המדינה
    ו7
    5 דקות פשוט וקל

  20. בני יהודה קבוצה מסריחה הגיב:

    הלוואי יפסידו היום הנרקומנים משכונת התקוה

  21. ל-איך זה 714 הגיב:

    ניצחו
    מה אתה מאחל לרמת השרון?

  22. הפועל עולה הגיב:

    הלוואי שהפועל עירוני רמת השרון יעלו לגמר אבל שיפסידו שם לבני יהודה

  23. ליובל הנרקומן הגיב:

    עכו יעלו ללא חמישה שחקני הרכב ועם שחקני נוער
    בו נראה מה אתה שווה ימאמן בית שמוש

  24. שה שה השקמה הגיב:

    אנחנו עולים עם-דלמוני,חזי חקק,וובה בראון,איתי ארקין והנוער
    שחקנים שבתו בשני,עדיף להפסיד בכבוד ולא עם לגיון הזרים
    בכל מקרה גם אם נישאר יהיה איחוד ,ברירת המחדל של בעל החוב

  25. הודעה מטעם רשימת "גבעתיים הירוקה" הגיב:

    שלום לכולם,

    בימים העכורים העוטפים אותנו בענני שלטון וסירחון,
    זה הזמן, לעצור והצדיע לעיתונאי אמיתי, כזה של פעם,
    שכמו מגדלור ומצפן גם יחד, נוצץ באור יקרות
    ולא מאבד את הדרך ואת הכיוון גם יחד.
    אם עד כה היית צדיק, שלמה יקר,
    הרי שמה"פוסט" האחרון שהעלת ב"בלוג" שלך – "המכתש בגבעתיים",
    אתה קדוש, כן כן, לא פחות.

    הינה הקישור:
    http://maktesh.blogli.co.il/archives/363.

    על העבודה הסיזיפית החל מהבסיס של הקלדתו של חומר בהיקף כזה
    ועד למאבק האיתנים, שאתה מנהל, כמעט בבדידות מזהרת, על חייו של "המכתש". תבורך.

    תומכים בך, כמובן ואוהבים אותך שלמה,
    אוהבים מאוד אפילו. תודה לך.

    ונ.ב.
    מדהים ונעים להיזכר, שפעם לפני הרבה שנים,
    לפני שהפך לסמרטוטון התקשרותי של השלטון המקומי הנוכחי של גבעתיים,
    הבזוי והנחות ביותר שכיהן כאן, היה פה לרשת "ידיעות תקשורת",
    עיתון מקומי אמיתי, שעשה כאן עיתונות אמיצה, הגונה, הוגנת, חוקרת, לוחמת ונשכנית.

    " …עוד נדע ימים טובים מאלה…."
    אנחנו על כל פנים, ממשיכים לשמור על אופטימיות. מוכרחים.

    יורם פומרנץ, ציפי אובזילר,
    ועמיתנו חברי, תומכי ואוהדי רשימת:

    גבעתיים הירוקה
    רשימה עצמאית לאיכות חיים חינוך וסביבה

  26. רוברט פלנט הגיב:

    שלמה – זה ענק – וזה רק המבוא / הפיצוחים לפרקים של שנות ה 2000 ועידן קוריס / אלוביץ.

  27. שלמה מן הגיב:

    תודה למפרגנים.
    יש לפחות עוד מניין אנשים ששותפים למאבק. תודה גם להם.

  28. קריאה למרד הגיב:

    הפשע החמור,היריקה בפני הקהילה,לא יחזרו.
    שום אדם כזה או אחר לא יעשה שימוש ברכוש
    ציבורי כדי לההחזיר חובות אישיים.

    שום אדם כזה או אחר לא ימכור ישכור יסחור
    יעמיד כערבות או בטוחה סמלים תרבותיים העוברים
    מאב לבנו.

    כל מי שמעלה על דעתו לעשות רווחים אישיים
    מאיחוד צריך לדעת שיזכה לביקורת ציבורית
    משפטית כזו שתגרום לו לרדת מעצם המחשבה

    שוד לאור יום לא יהיה.

    • עיני הגיב:

      זה לא היה חוב אישי.
      (אם אתה יודע לקרוא אז כנראה ששמת לב)
      זה היה חוב של הפועל ר"ג שהיתה עליו ערבות אישית.

      אתה מוכן לשלם מכיסך כדי להציל את הפועל ר"ג?

      כנראה שלא – אז תשתוק!

  29. בני הגיב:

    חקירת משטרה עכשיו לחקור ולזרוק לכלא את מי שאשם!!!יש סירחון עמוק בקומבינה.

  30. רח' השניים הגיב:

    כשכן של המכתש מקוה שיגיעו לפגישה מחר תושבים רבים של השכונה השקטה שנאנסה באכזריות על ידי רבי קומות בישראלי ועכשיו רוצים גם על המכתש. אסור לתת לשערוריה כזו לעבור בלי מלחמה. תזמינו לפגישה גם את ראש העיר שיעמוד מול התוןשבים וידבר איתם בלי למצמץ ובלי לשקר

  31. פופאי הצלת המכתש 2010 !!!!! הגיב:

    תגיעו מחר כולם זה אולי הפגישה הכי חשובה עם תושבי הרחובות הסמוכים למכתש
    תבינו כח של תושבים שרוצים לבנות להם על הראש גורדי שחקים יש להם משקל רב
    גם אצלינו ברמת גן רצו לפרק כמה רחובות ולבנות גורדי שחקים ובעזרת המאמץ של רוב תושבי הרחובות
    בסיוע של עו"ד הצליחה לסנדל את הבניה
    מאבק שלנו בתוספת תושבי הרחובות הסמוכים למכתש יכול לעזור מאוד ויש להם משקל רב בהצלת המכתש

  32. ריקוט הגיב:

    מרגש וחשוב. בדיוק כשפרשני תקשורת שונים מקוננים על אדישות הציבור לפרשות השחיתות הגדולות שנפלו עלינו, שמקבלות מהציבור יחס של טלנובלה, הבלוג הזה הוא ההוכחה שהתיקון האמיתי יבוא רק מלמטה, כשהנפגעים האמיתיים מהסחי והרפש – האנשים הקטנים מה שנקרא – לא יסכימו להסתפק בצקצוקים וייצאו לרחובות, לארכיונים, יתאגדו ויתנערו.
    כל הכבוד שלמה, וכל הכבוד ללפחות תריסר אנשים שהנשמה שלהם בוערת אל מול אי צדק, הלוואי שיצטרפו אליכם עוד.

  33. מתוך YNET הגיב:

    מאמן הקבוצה, יובל נעים, כינס את שחקניו לאסיפה שבה אמר להם: "במשחק כזה אין שיטה או כל דבר אחר. אתם צריכים לנצח את המשחק הזה בין אם אתם חיים או מתים. הייתי במשחק של מרמורק, מהליגה השנייה, ואוי ואבוי לנו אם נצטרך להגיע לליגה הזאת. האווירה שם מגעילה, השחקנים הם אנטי כדורגל ואסור להתקרב למקום הזה".

    האם היתה שיטה?

  34. לזה שמעליי הגיב:

    מענין שהוא ציין שהוא היה במשחק של מרמורק.
    הרי מרמורק באותו משחק התארחו בוינטר, מול… הכח עמידר.
    למה לא ציין את זה? אולי כדי לא להתעסק איתם?

    ומה היה לו להתלחש אחרי המשחק עם קובי חסן? על מועדון חדש? פלאפל? חוזים כפולים?

  35. יועד אלפרון הגיב:

    מה הכתובת המדויקת של הקניון?
    תודה

  36. ליועד הגיב:

    מעל הסופר מאחורי המכתש, איפה שהמגרש חנייה

  37. מתוך YNET הגיב:

    כנראה שעשה סקאוטינג על יריבות בשנה הבאה?

  38. לזה שמעליי הגיב:

    יריבות?
    נראה לי יותר מועמדות פוטנציאליות לאימון.

  39. מתוך YNET הגיב:

    אני מנסה לחשוב חיובי…
    השאלה האם הידיד אישי צפה גם במשחק?

  40. נמצאו סימני נפט במכתש הגיב:

    יש עתיד – לפי YNET נמצאו סימני נפט במכתש. בדיקה העלתה שיש למור גולן נוזלים בברגיים!!!

  41. נמצאו סימני נפט במכתש הגיב:

    ברכיים…

  42. לנתגלו סימנים הגיב:

    נשאלות השאלות הבאות…
    האם סימני הנפט יעלו את ערך הפיצוי העתידי?
    האם צוות זק"א בכוננות ליום שבת?
    האם לאחר המשחק יעמוד לרשות יובל סגל מלא או הוא יצטרך לעלות עם שחקני נוער או ותיקים?
    האם אבי ברשצקי חידש את כרטיס השחקן שלו?
    והכי חשוב האם נחייך בשעה 17:45 בשבת?

  43. איתן הגיב:

    1 כנסו לקישור למשרד מבקר המדינה ותגיבו,יש תגובות מצידם,התקשרו וחקרו.
    2 לעולם לא תצעדי לבד הפועל רמת גן,מוכר לכם?או עד המוות עם הפועל?
    זה לא נגמר עד שנגמר,גם אם יש 1 אחוז תקווה להמשכיות רגילה אני בפנים
    לא נותן שיצחקו עליי אחרי שחייכתי 4 עונות ברציפות,אין שמחה לאיד
    3 הפנייה כאן היא למי שמוכן לעזור בחמישי בערב לאחר הפגישה עם תושבי בורוכוב
    להדביק 50 מודעות ברחבי בעיר למשחק מול עכו
    לפעמים חלומות וניסים מתגשמים ,לך תדע מי יבוא ויקנה את המועדון עם כל החובות.
    052-2993286

  44. מועלם לאיתן הגיב:

    אחי אתה אופטימיסט שחבל על הזמן
    כשפינית יציע שלם ברג לפריסת השלט נגד ארקדי ידעתי שאתה משוגע ,עליק ארטיקים לאשדודים חחח
    גם אני בדעה איתך עד הסוף
    לעולם לא תצעדי לבד הפועל רמת גן

  45. בעילום שם הגיב:

    חזי ויטקובסקי?
    רוני שוחט?
    למה אני לא מופתע?
    קומבינטורים מסריחים.
    חזי עם הקשרים ה"יוקרתיים", ראשי ההתאחדות, דרור קשטן הזבל,
    שוחט העסקן האלים והעילג.
    אם הייתם מעורבים בקומבינה – תקוללו עד סוף ימיכם.
    מניאקים.

  46. יא ווארדי הגיב:

    רוני שוחט היה בקבוצת רכישת המועדון לפני 5 שנים או נדמה לי
    מענין לענין נחשו מי יושב קבוע אצל השוחטים בכופר,כל מלווי הריבית בעבר ואחד שגר ממול
    למכתש
    פישחצקי המנעולן ❗

  47. להיפטר מכל הנוכלים הגיב:

    קודם כל לבחור שרשם מעלי כדאי שתדייק , זה לא רוני שוחט היה מעורב במכירת זכויות דייר מוגן במכתש אלא קובי שוחט האח שלו
    דבר שני כל הקבוצות רכישה וניהול בעבר ובהווה זה קבוצות נגועות באינטרסים ומקורבים לכל מיני גורמים שרצוי שישארו במרחק בטחון מהקבוצה, אינטרסנטים מושחתים שנכנסו לקבוצה לעשות סיבוב כסף על המכתש
    בגלל זה הקבוצת ניהול שהקימו עינב טופלה וברשצקי נקיה מתככים ורוע , אין לה עבר רע ואתה לא יכול להגיד עליהם שהם משוחתים או שקנו אותם או שהם בובות של מישהו
    מקוה שיצליחו להעביר את הקבוצה אליהם ובזה ניפטר מהנהלות בזיון שהיו פה 50 שנה והביאו רק זבובים וחולרה

  48. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אורדון ידוע ואהוד נעצר הערב בבן גוריון שנקין על תקיפת שיפוצניק שנשלח לבית חולים

  49. ל8:51 הגיב:

    תן רמזים

  50. רמז הגיב:

    שלט או דגל

  51. אני לא מבין את ירון בר לב הגיב:

    מה קרה או מה היה צריך לקרות כדי שיבין את מה שהוא כעת מבין ,והתחיל לעשות.
    מה קרה שהיום דווקא כתב באתר שלו כותרת "למען הילדים" ובה לכל האוהדים להגיע ביום שבת.

    הרי כותבים לו כאן ובאתר שלו כבר שנה שאת המריבות שלו האישיות,ואת המלחמה על המכתש ישאיר בצד,ואת הדחיפה למען המועדון והקבוצה בליגת העל שיפריד.

    חבל שדווקא היום כשהקבוצה באמת בצרות ,וטוב כתב ירון שגם לפני 20 שנה היו צרות כלכליות כי מועדון הפועל ר"ג ,מה לעשות הוא מועדון קטן שלא מבורך במשאבים…

    חבל שבמשך עונה שלמה ומפתיחת העונה ירון בר לב לא כתב באתר שלו כל שבוע קריאה לאוהדים להגיע לוניטר למען הצלת הקבוצה בעונתה הראשונה בליגת העל לאחר 20 שנה.
    מה אשמים היו השחקנים למשל שכל שבת צריכים לשחק אל מול 500 אוהדים?

    אם במשך העונה היתה קריאה לאוהדים כמו זאת של בר לב לבוא ולהגיע ,ובקשריו עם האוהדים היה קורא להם להגיע,היו כל שבת הרבה יותר אוהדים ביציע,והיום אני מבטיח לכולם היינו לפחות כבר מבטיחים את ההשארות בליגת העל.

    חבל,אבל עדיף עכשיו מאשר בכלל לא…

  52. אייל פ הגיב:

    חבל להתקשר למספר בירון העלה באתר.
    עכשיו התקשרתי והפקידה אמרה ככה:
    "תשאיר לי את המספר שלך ויחזרו אליך"
    שאלתי: את לא יכולה להעביר אותי?
    אמרה:"אין פה אף אחד הלכו כבר.

    עלק הלכו ועלק יעבירו.

    כוסיאמא שלהם זונה.

  53. אייל פ הגיב:

    פושעי המכתש לדין.

    כולם יקבלו קללה כל מי שמעורב בפשע המכתש.

    ייוחזרו ויוחמרו ההפגנות גם באופן וגם באנשים. לא רק הפגנות גם מעשים….

  54. ל3:46 הגיב:

    ירון אוהד הקבוצה והוא בעל אתר המכתש.
    אחרי שאויים מספר פעמים בתביעות דיבה (שאלו את נמיר הוא פרסם את זה באתר הרישמי) הוא איבד חשק להתעסק בזה באופן טבעי.
    להביא אוהדים למגרש? זה לא התפקיד שלו. הגיע הזמן שבהנהלה יבינו שאוהדי רמת גן בעלי מנת משכל מעט גבוהה יותר מאשר אוהד כדורגל טיפוסי
    יש לי כמה הצעות ייעול
    על כל הזמנה שאיציק מחלק – מקבל ההזמנה ידאג ל5 אוהדים שיגיעו למגרש – בהנחה וזה יתמשש עוד 1500 אוהדים ביציע.

  55. למעלי 3.58 הגיב:

    מה הקשר תביעת דיבה???
    מי אמר לך שלכתוב קצת בעד לתמוך ולבוא לעודד את הקבוצה כי ,ככה וככה המצב של הקבוצה זאת הוצאת דיבה?…

    מה שנכתב באתר המכתש עם הילד והקריאה לכל אוהדי הפועל ר"ג להגיע למשחק או משהו כזה ,יכל בשקט להעשות כבר מפתיחת העונה ללא קשר למה שקורה בין ירון לקוריס,או בין ירון ליובל נעים.

    שוב פעם המועדון הזה יותר חשוב מכל ריב בין אוהד כלשהוא לקוריס,או בין הריסת המכתש לבין הכעסים של אנשים.

    אפשר למחות ואפשר לכעוס אבל להגיע ולתמוך בקבוצה שלך זה "חובה" בכל מצב…

  56. אלי הגיב:

    בית"ר ירושלים אימפריה !!!

  57. עיני הגיב:

    קבוצה מקוללת!
    הנהלה מפגרת
    שחקנים גרועים

  58. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    שתישרף הפועל ר"ג וכל האפסים הקשורים אליה!
    קבוצה פח, אוהדים פח, עסקנים פח.
    פוליטיקאים מצחינים לרוב!
    לא היה אדם שדאג להפועל ר"ג יותר משאול סווירי – ולראיה תראו לאן הידרדרה מאז שעזב את תפקידיו.
    בגלל נבלות כמותכם האיש היקר (שבנה את הספורט המודרני בישראל כפי שאתם מכירים אותו עד היום – זרים, אירופה, בקרה תקציבית, צמצום ליגות, משחק הווינר) כמעט קיפח את חייו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s