בית-המשפט העליון הוציא הבוקר צו נוסף להפסקת העבודות במכתש לאחר שהצו הקודם פקע * עד להגעת הצו המיוחל ביצעה יורוקום במשך כשעה וחצי עבודות הריסה שחיסלו את תחתית היציע הדרומי * סאגת המכתש מסרבת להסתיים
דחפורי יורוקום חזרו הבוקר לעבוד במכתש מעט אחרי 9 בבוקר. המטרה לחיצי שיניהם היתה הפעם היציע הדרומי. ביורוקום היו בטוחים ששום דבר לא יעצור אותם הפעם. הסיבה: ביום שישי בצהריים הם קיבלו במעמד צד אחד צו מבית המשפט לעניינים מנהליים המבטל את תוקף צו הפסקת העבודות. אלא שבמהלך שבת בערב עבד משרד עורכי הדין של אילן בומבך שעות נוספות, כשהכין בקשת רשות ערעור מנהלי לבית המשפט העליון.
כאן נפתח מירוץ נגד השעון. מבקשי הצו, תושבי שכונת בורוכוב, הגיעו לירושלים בשעת בוקר מוקדמת. ב-7:45 הם מסרו לשופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, את בקשתם להפסקת עבודות ההריסה במכתש. התקווה היתה שעד לשעה 9 יינתן הצו המיוחל. בשעה 9:08 הגיע עדכון מהמכתש לפיו הדחפורים החלו לעבוד מחדש. ההמתנה היתה מורטת עצבים, ומדי פעם דחקו התושבים בפקידות לדפוק על דלתו של השופט ולזרז אותו כדי שלמכתש לא ייגרם נזק חמור יותר. רק בשעה 10:10 הגיעה החלטת השופט. וכך נכתב בה: "ניתן בזאת סעד ארעי אשר אוסר בשלב זה על המשיבות (יורוקום ועיריית גבעתיים) לעשות כל פעולה אשר יהיה בה כדי לשנות את המצב הקיים באתר המכונה 'איצטדיון המכתש' בגבעתיים". ההחלטה פוקססה מיד לכל הנוגעים בדבר, כולל למשטרת גבעתיים, שהגיעה למכתש כדי לוודא שהצו ימולא. אלא שבינתיים הספיקו הדחפורים לעבוד כשעה וחצי תוך שהם נוגסים ביציע הדרומי (הקיוסק) בטרם הודממו מנועיהם פעם נוספת.
ההתכתשות המשפטית בנוסח חתול ועכבר תימשך גם בימים הקרובים, כשהצדדים ייפגשו לדיון מעמיק בבית המשפט לעניינים מנהליים. בזכות כמה תושבים אכפתיים מהשכונה, בין היתר בראשות עצמון צין, המכתש עודנו עומד על תלו למרות החורבן הרב שנגרם בינתיים בתוכו. ביורוקום לא שיערו שאחרי שקיבלו את היתר ההריסה הם ייתקלו בכל-כך הרבה בעיות. מתברר להם שהדרך במעלה רחוב בורוכוב אל פרויקט המגדלים הפומפוזי יעלה גם להם ביזע ובדמעות.
המכתש בגבעתיים ז"ל 
כוסאמקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק של אלוביץ וסגן הכהן
אני מאוד מקווה שיפגעו באלוביץ במקום שהכי כואב לו, בכיס המסריח מכסף שיש לו בפיג'מה
אמרו כבר חכמינו זכרונם לברכה: "אין כיסים בתכריכים". סופר אמריקאי בשם הוראס מקקוי (Horace McCoy) כתב ספר עם אותו שם
כל הכבוד לעושים במלאכה, זה לא פחות ממרגש ומפעים. למרות הבעיות ולמרות התמיכה הלא מספיק גדולה של תושבי השכונה (שכנראה רוצים להתעורר עוד כמה שנים לשכונה מזוהמת ועמוסה בפקקי תנועה, ורק אז להצטער. תתעוררו כבר!!!! מוכרים לכם את השכונה ואתם לא מוכנים לתרום כמה מאות שקלים למאבק? זה לא אמור להיות עניינם של "כמה תושבים אכפתיים מהשכונה", אלא של כל תושבי השכונה, ובכלל, של כל תושבי גוש דן לפחות) אני מקווה שתמשיכו להתעקש ולא לוותר למושחתים. זה כל כך חשוב, גם למי שאין קשר רגשי למגרש ולא אוהד את הפועל ר"ג, או אפילו לא גר ממש באיזור. אחד מהדברים שהקיץ הזה הוכיח לנו הוא שהקשר הון שלטון עולה לנו ביוקר. ארבע מאות אלף אזרחים צעקו את זה אתמול ברחובות ואתם צעקתם היום בבית המשפט. ולדעתי האישית בלבד, רוב החצים צריכים להיות מופנים כלפי בן שחר, הוא זה שמכשיר את השרץ בתירוץ הותיק של "זאת קרקע פרטית" (שנמכרה בפרוטות בשביל מי יודע אילו אינטרסים והטבות). אלוביץ' זה אלוביץ' – תמיד היו ותמיד יהיו, אבל מי שאמור לעצור אנשים כמוהו, חברות כמו יורוקום, הם נבחרי הציבור. לא רק שהם לא עושים את זה, הם מוכרים אותנו בפרוטות ואז, כביכול, "יושבים מהצד". ובנימה קצת יותר פרקטית: יש אפשרות לתרום לכם דרך האינטרנט (ואם לא, אתם שוקלים לפתוח כזאת אפשרות? בומבך בטח לא עובד בחינם…)
Hasta la victoria siempre
תרומות למאבק המכתש
למאבק המשפטי נפתח חשבון בבנק לאומי, רח' ביאליק בר"ג, סניף 851, מס' חשבון -349471/08, ע"ש הוועד לעצירת הבנייה במכתש. אנא תרמו ככל יכולתכם
לאחר התרומה נא לשלוח מייל לעצמון צין שמרכז את נושא התרומות, עם צילום ההפקדה כדי לקבל קבלה
zinnazmon@hotmail.com
הכל יהרסו כל חלקה טובה?!?!
יש אתרים שמנסים לעקוב אחרי הדברים האלו, של אטרקציות וכאלו
אני חושב שהאתר הזה עושה את זה
http://www.2all.co.il/web/Sites6/DirotNofeshh/
קטן יחסית, אבל סביר להניח שאם נראה משהו שירד אצלו, אז זה מציב כמה סימני שאלה.
יש גם את האתר של החברה להגנת הטבע, שיצאו לא מזמן גם בעוד תעמולה, על שיקוע הרכבת. רחוק מהמכתש ועדיין אנחנו מדינת אחת קטנה עם עם אחד שאוהב לעזור.
תעדכנו אם יהיה משהו חדש.
אנחנו ננצח.
כל מי שתרם – שיפתח את הפה וידבר עם שכניו מכריו חבריו.
האנשים המעורבים לא עובדים עבור אינטרס אישי. רוצים שכונה נקייה ללא צפיפות.
מראש עירית " תשובות מוכנות על נייר" גבעתיים לא תבוא הישועה. אני רוצה להאמין שתושבי העיר מודעים לכך. תושבי השכונה מודעים לכך!
אנא תרמו לנו!
אין מלים שיתארו את הגועל הנשפך ליורוקום מהאוזניים. חברה כל כך מגעילה ונבזית. להחרים את המוצרים שלהם.
אינספור אדמות ציבור מופקעות לטובת כיסים עלומים. מדינה מושחתת של הון וריקבון.
בקרוב מגה הפגנה במתחם המכתש
המטרה להביא 3000 איש לפחות
עד לפני חודש אני בסה"כ הבנתי באיזה צורה את אלוביץ' ואת הענין שמבחינתם זה כסף גדול ותמיד יהיו כאלה שיתנגדו וזה לא אכפת להם כי זה חלק מהעבודה שלהם
אבל דעתי השתנתה
דבר ראשון הם התחילו להרוס לפני שבכלל היה מותר להם ואני בטוח שכזאת חברה גדולה יכלה לדעת שלא מותר להם במאה אחוז להרוס את המגרש
בנוסף לזה עכשיו היה להם שעה וחצי פניות אז מהשניה שהיה מותר להם לחזור להרוס הם עשו את זה
אנשים רעים!
מגיע להם רע!
ואז ראש עירית ר״ג מר צבי בר,הטוטו,הפיס,ואפילו ארקין היקר יוכלו להגיע להבנה שלהפועל ר״ג מגיע אצטדיון משלה!כל עוד לא מגיעים כי זה ככה,וההוא עשה ככה,וההוא אמר ככה אף אחד לא יספור אותנו!קבוצה שלא מביאה 800-1000 אוהדים אף גורם לא יספור אותה!
אנחנו ממשיכים במסע גיוס הכספים.
אנשי השכונה ואוהדי הקבוצה אנחנו קוראים לכם לעזור.
ירון – תודה תודה תודה תודה
בכל האתרים אתה עושה רעש,מקלל,מגדף,מאיים,עושה רעש וצילצולים…ובמציאות אתה שותק כמו דג…היחיד שלא פתח את הפה בהפגנה זה אתה,איפה כל הפה שלך כשצריך אותו באמת ולא רק באתרים???עמדת שם כמו ילד בן 4 שלא יודע מה לעשות עם עצמו…מצחיק אתה!
נכון אתה צודק
יש רק בעיה אחת שאתה גולם
בקרוב מגה הפגנה במכתש
שלום לכולם,
נושאים רבים, נצטברו להם מאז מבזקנו האחרון.
אז הנה הם בתוספת קטעי קישור מינימליסטיים:
1. "המכתש", כמובן, שממשיך לתת "פייט" בקרב על חייו.
תמונת המצב, נכון לעכשיו, תודות לועד שכונת בורוכוב המממן
ובהובלתו המקצועית היוצאת מן הכלל של משרד עו"ד אילן בומבך,
הפסקת עבודות בצו בג"צ. כל הפרטים, כרגיל, בבלוג "המכתש בגבעתיים"
של העיתונאי מוביל המאבק הציבורי, שלמה מן. חיזקו ואימצו:
https://maktesh.wordpress.com/2011/09/04/%D7%93%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-2/.
2. ראש עיריית גבעתיים, יחד עם דפדפת תשובות מוכנה מראש,
"מתיישב" לראיון שער במקומון ידיעות "רמת גן". כל מילה מיותרת.
חומר קריאה חובה, על האיש, משקלו הסגולי ויכולת ההנהגה שלו.
קראו והתרשמו.
3. מעניין לעניין, באותו עניין, "מהפיכת הזבל" של גבעתיים,
שעקרונותיה היו הפחת ימי פינוי האשפה מהעיר
ושתוצאותיה היו, בעיקר, פחים עולים גדותיהם ומפיצים לכלוך וצחנה,
מגיע לקיצה. מדווח "המקומון". על כך נאמר, טוב מאוחר מאשר אף פעם לא.
אפילו "המוח" הפנומנלי, המנווט אותנו, לא ברור כל כך לאן,
ממרומי הקומה השנייה ברח' שנקין 6, מסתבר שיכול לטעות לפעמים.
4. ועוד עניין קטן עמנו, בהקשר לתקינות וההגינות השלטונית המקומית.
קראו ב"זמן רמת גן", כיצד מסייעים בגבעתיים, באופן יוצא דופן ולא לטובה כמובן,
לפעולותיו של ארגון "אח"ם", ארגון המאגד את כלל נבחרי הציבור בשלטון המקומי.
מה נאמר. עוד סוג של שיעור בסיסי בדמוקרטיה העממית נוסח השלטון המקומי כאן אצלנו.
ולפני סיום, שני דברים, שונים במקצת,
5. סיקור ההפגנה המוניציפלית הדו לשונית הראשונה, ככל הידוע לנו, שהתקיימה בארץ.
אירוע ייחודי, הכל קנה מידה, שהתקיים ביום ו' האחרון ברח' ביאליק, מול בניין עיריית רמת-גן.
יוזמתו המקורית של עו"ד אלי סמוכה, יקירנו ומחמל נפשנו. לעולם יש לך את זה יא חאביבי.
6. ועניין עגום, לטעמנו, מאוד עגום אפילו. כך בציניות שיווקית כשרה אבל……
מתחרדת לה רשת "ארומה" ודווקא בסניף הקניון בגבעתיים.
בעיר שפעם הייתה מסמלי החילוניות והישראליות החופשית
ועכשיו, אליבא דקברניטי "ארומה", כנראה שכבר לא כל כך.
מלבד התחושה שאבותיה ומייסדיה של "העיר האדומה",
ככל הנראה, הפוך מתהפכים כהוגן בקברותיהם,
הרי שהביטוי "איראן זה ממש ממש עכשיו וכאן",
מעולם לא היה יותר מרלוונטי פה.
בתיאבון, למי שעוד נישאר.
ואחרי כזה מיבזקון וזמן רב שלא סיימנו בפזמון רלוונטי
אז גם כזאת יש עימנו הפעם:
יושב מול הנייר
אריק איינשטיין
מילים: אריק איינשטיין
לחן: מיקי גבריאלוב
יושב מול הנייר, העט ביד כמו חרב
יושב מול הנייר, רוצה לשפוך הכל
יושב מול הנייר, רואה אותך נופלת
מביט אל הנייר ולא יוצא לי קול
אוי ארצי מולדתי את הולכת פייפן,
שברת לי את הלב לחתיכות קטנות
היה לנו חלום, ועכשיו הוא איננו,
אני כל כך עצוב בא לי לבכות
יושב מול הנייר, מתחיל לרדת ערב
יושב מול הנייר, בחוץ נהיה כחול
יושב מול הנייר, ואת שם מתמוטטת
מביט אל הנייר, טומן הראש בחול
אוי ארצי מולדתי את הולכת פייפן,
שברת לי את הלב לחתיכות קטנות
היה לנו חלום, ועכשיו הוא איננו,
אני כל כך עצוב בא לי לבכות
יושב מול הנייר, העט ביד כמו חרב
יושב מול הנייר, רוצה לשפוך הכל
יושב מול הנייר, רואה אותך נופלת
מביט אל הנייר ולא יוצא לי קול
אוי ארצי מולדתי את הולכת פייפן,
שברת לי את הלב לחתיכות קטנות
היה לנו חלום, ועכשיו הוא איננו,
אני כל כך עצוב בא לי לבכות
בברכת המשך
שבוע נעים
—
גבעתיים הירוקה
רשימה עצמאית לאיכות חיים חינוך וסביבה