הכתובת על הקיר

עכשיו אפשר לספר: ירון בר לב ואנוכי בעל הבלוג היינו אלה שציירנו באפריל 2010 את "המכתש הולילנד" – הכתובת שהפכה לסמל המאבק להצלת המגרש והתנוססה שם עד הרגע האחרון * לא פשוט אם לקחת בחשבון שכתובות גרפיטי הן עבירה פלילית * ככה זה קרה

לא מדובר במעשה גבורה ולא בממשיכי הדרך של אנשי המחתרות נגד השלטון הבריטי. בסך הכל כמה כתובות גראפיטי על חומות המכתש. ובכל זאת, כתובת שהפכה לאחד הסמלים הבולטים של המאבק הקצר והמאוחר להצלת המכתש. היא עמדה שם כשנה וחצי, שתי מילים מדוייקות ודו-משמעיות שביטאו את מה שהרגשנו: אדמת קודש שממכירתה נדף ריח של שחיתות. לצערנו, את הקומבינה הזו לא הצלחנו להוכיח ולחשוף. לפחות אנחנו נחשפים עכשיו כמציירי הכתובת, כחלק מניקוי השולחן של סיקור מאבק המכתש שכבר נהרס.

אפריל 2010, המדינה סוערת למשמע פרשיית פרויקט מגדלי הולילנד בירושלים, שחיתות במיטבה שנפלה עלינו בעיצומה של מחאת המכתש. במוקד הקומבינה הירושלמית עמד ראש ממשלה לשעבר, דבר שהעלה את ערך הסיפור פי כמה. נפגשתי באותה תקופה עם כמה עיתונאים ומסרתי להם קצוות חוט בפרשת המכתש כדי שימשיכו מכאן, אבל איזה עיתון שפוי ישקיע בכתבה שהמעורבים הם פקידי הסתדרות אפורים ויו"ר קק"ל, ושצריך לנבור 20 שנה לאחור?

באחד מימי שישי היה זה ירון בר לב שהיפנה את תשומת ליבי לכתבה גדולה במוסף שבת של "ידיעות", שגוללה את סיפור הולילנד ירושלים. זה נראה העתק כמעט מדויק לדברים שידענו על התגלגלות עיסקת המכתש. היה חובה לרכב על הפרשה כדי לעורר דעת קהל על הסיפור מגבעתיים. "המכתש הולילנד" היתה סיסמה קצרה, קולעת ומדויקת, שחומות האיצטדיון היו צריכות לזעוק. במחשבה שנייה חסתי על החומות והחלטתי לא ללכלך אותן, אלא לצייר את הכתובת על כמה לוחות ולהדביק אותם על החומות.

קניתי כמה לוחות פוליגל, פח צבע, מברשת, דבק חזק ואקדח דבק. חצי יום ציירתי בבית את השלטים, וגייסתי את פופאי שיבוא עם סולם לעזור. עבדנו בשעת לילה מאוחרת במשך כשלוש שעות. הדבקנו את הלוחות כמה שיותר גבוה כדי שלא יוכלו להסירם. זה לא היה קל. בכמה מקומות הקירות לא היו חלקים והדבק לא תפס, אבל איכשהו הצלחנו להצמיד חמישה כאלה עד שהדבק אזל.

להסבר על הצילום הניחו את העכבר על התמונה, להגדלה – לחצו

למחרת, יום שישי, חזרתי בעשר בבוקר למכתש כדי לצלם את השלטים. נדהמתי לגלות שהם הוסרו. חשבתי שאנשי העירייה הורידו אותם, אבל מפה לשם שמעתי שהם נתלשו בהוראת קוריס שהקדים להגיע למגרש. כעסתי מאוד והחלטתי שאין ברירה – חייבים לצבוע על החומות. המתנתי כמה ימים, צלצלתי לירון בר לב ואמרתי שיש לנו משימה לאומית. הוא נענה מיד. שעת השין נקבעה לליל ה-25 באפריל 2010.

ירון בר לב ממשיך לספר מכאן: לכל אחד יש את רשימת החוויות שהוא ייקח איתו לאי בודד. לי יש אחת כזו שבטוח נכללת במסע. כרגע היא  "רק" ברשימת הדברים הכי משוגעים שעשיתי בשם האהדה למכתש ולהפועל ר"ג, בדיוק בסדר הזה, אבל יום אחד כשאצטרך לארוז היא תיכנס לתיק ראשונה. אולי אפשר לייחס אותה כחלק ממשבר גיל הארבעים שלי, אבל ללא ספק הערב והלילה הבלתי נשכחים ההם יישארו חקוקים אצלי לעד.

מדובר בימים בהם המכתש היה בעין הסערה. הפגנות, משמרות מחאה, שלטים במגרשים, אבל משהו היה חסר. וכך, בליל ירח מלא מצאנו את עצמנו גוררים פח צבע שחור וענק במשקל 20 קילו במעלה רחוב השניים. חדרנו למבצר בקלות דרך אחד השערים שהיה פתוח למחצה. סחבנו את המשקל למרומי היציע המזרחי. השעה היתה קרוב לחצות, המכתש היה מואר מהירח והשקט הפסטורלי הזכיר את שכונת בורוכוב של פעם. התחלנו במלאכה.

הוצאנו שתי מברשות עבות, חילקנו את השטח על החומה המזרחית והגדרנו את המקום שיוקצה לכל אות. שלמה התחיל במילה "המכתש" ואני עם "הולילנד". הלב דפק בפראות ובשקט מסביב הייתי בטוח שמי שעובר ליד קלעי שומע אותנו ותיכף תגיע משאית עם חיילים בריטים ותשלח אותנו למעצר בקפריסין. כעבור עשרים דקות של עבודה שכללה מהילה וערבוב צבע, פעולות שזרות לי לחלוטין, וכמובן עבודת שתי וערב מאסיבית על כל אות, שלמה לחש שהוא סיים. הבטנו יחד על הכתובת ומרפי, ההוא מהחוק, הגיע לבקר. כי ידוע שבהפועל ר"ג הכל הולך קשה. על החומה התנוססה הכתובת "המתש הולילנד". שלמה שכח את ה-כ'.

כדי לא לאבד זמן היה חובה לנקוט בפעולת אלתור מהירה. ירדתי ממרומי היציע לאפסנאות, מצאתי בחדר הכביסה מגבת נטושה (פופאי שלוסברג, סליחה אם היתה חסרה לך), הרטבתי אותה וטיפסתי חזרה. הרגשתי כמו שחקן באימון כושר, אבל תחושת השליחות נשאה אותי על כפיה ופעולת האלתור המהירה הצליחה. מחיקה פה, תוספת קטנה שם, צביעה שוב ושוב של כל אות ו"המכתש הולילנד" ניצב במלוא הדרו מעל המכתש, במקום הכי בולט בגבעתיים.

משם עברנו לחומות החיצוניות. חזרנו על הכתובת בכמה מקומות, הוספנו למי שלא יודע שהמכתש נוסד ב- 1927 ובערך ב-3 לפנות בוקר חזרנו הביתה מרוחים בצבע ומאושרים עד הגג. התקשורת מיהרה לפרסם למחרת את הסיפור (ynet, ועוד ynet, וגם nrg ו-one, ובגבעתיים נט). החלה התעניינות והרגשנו שהמסר מחלחל. המכתש הולילנד תפס.

רק בודדים ידעו על זהות המבצעים, כולם אהבו את זה. עינב כועס עליי עד היום שלא קראתי לו. פעם, כשנסעתי עם ראובן כהן למשחק ותיקים, הוא שאל אותי על הגרפיטי הזה. לא התאפקתי וגיליתי לו שמדובר בשלמה ואנוכי (כי מי יעיז לשקר לקובינה?).

שלמה ממשיך לשחזר: ציור כתובת גרפיטי, הנתפסת כהשחתת רכוש פרטי או ציבורי, היא עבירה פלילית שדינה שנת מאסר. מצד שני, לא מדובר בכתובות נאצה, אלא בסיסמה שאמורה ליצור עניין ציבורי סביב פרשייה פלילית לכאורה ולגרום לרשויות החוק להיכנס לעובי הקורה. העניין הציבורי המובהק היטה את הכף לביצוע למרות הבעייתיות החוקית. תארו לכם שפתאום סיור משטרה תופס אותנו, קוריס או יורוקום מגישים תלונה ועכשיו לך תשכנע שאנחנו פועלים בשם הציבור ולמען המגרש שלנו. עוד היטתה את הכף לטובת הפעולה העובדה שאנחנו טוענים שהמכתש נגנב מהציבור, ולכן הוא שייך "לנו", וזכותנו לצייר על קירות הבית שלנו מה שאנחנו רוצים, בפרט כשהמטרה היא חיובית – הקמת קול זעקה על שחיתות.

אחרי שסיימנו לצייר בתוך המכתש את הכתובת שבלטה למרחוק ונראתה גם ממרומי מגדלי עזריאלי, עברנו החוצה. כאן היה החלק המסוכן, למרות שבחצות אין הרבה שמסתובבים ליד המגרש. בכל פעם שהגיע רכב, הפסקנו לצבוע וחיכינו שיעבור. כשעבדנו על הכתובת ברחוב השניים, ירון עזב לכמה דקות כדי להביא משהו, נשארתי לבד שקוע בעבודה ואז הפתיעו אותי בשעת מעשה זוג כבן 60 שעשו צעדה והגיעו מאחור. הם שאלו מה אני כותב. הסברתי להם, הם אמרו כל הכבוד והוסיפו שאין להם ספק שמכירת המגרש אינה חוקית. זה נתן לי כוח, ומכאן המשכנו ללא חשש. עברו לידינו אנשים נוספים, כולם הביעו הזדהות. שלוש נערות שהציגו את עצמן כתלמידות קלעי הבטיחו להפיץ את הבשורה בפייסבוק ולגייס את חבריהם לחתימה על עצומה, שהופצה באותם ימים בשכונה.

ציירנו את הכתובת במקומות אסטרטגיים כדי שיבלטו לכל מי שמגיע מכל רחוב: בעלייה מרחוב גולדשטיין, מול רחוב בן ציון ישראלי, מול הבאים בכביש של בית הספר, מול רחוב פרוג וליד שער השחקנים. גם פופאי הגיע באיזשהו שלב ונתן יד. זו היתה עבודה קשה, מאומצת, אבל האדרנלין ותחושת השליחות נתנו את הכוח. בסך הכל ההד התקשורתי היה מוצלח, תושבי בורוכוב נחשפו לנושא במלוא העוצמה, והכתובות שבלטו מאוד גם בהפגנה הגדולה חודש לאחר מכן, הפכו לסמל המאבק שניהלנו.

ירון בר לב: לצערי, בזמן שחלף מאז, המכתש הגיע לסוף דרכו. הכתובת במרומי החומה המזרחית, הראשונה שצויירה, נותרה שם עד לרגע האחרון ממש. בשבוע שעבר צילמתי אותה בפעם האחרונה למזכרת. יוסי עוז (אדום עתיק) שתיעד את הריסת המגרש סיפר שכשהגיעו לקטע הזה בחומה, הפועלים נאלצו לעצור כי נתקלו ביסודות הכביש והיה חשש שהוא יתמוטט לתוך הבור.

עד שהגיע מהנדס ונתן אישור הריסה אחרון בהחלט, היה אפשר להסתכל על מה שנשאר מהמכתש, מהפועל ר"ג של פעם ומהשריד האחרון של החומה, שכמה סמלי, הכיל את צמד המילים האלמותי "המכתש הולילנד".


סרטון – ירון בר לב משחזר בקצרה את הכתובת "המכתש הולילנד" כולל צילומים מאותו לילה

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

20 תגובות על הכתובת על הקיר

  1. כן זזים מהמכתש הגיב:

    עבודה יפה עשיתם. נדמה לי שקוריס הבטיח באחת הכתבות שהוא ימחוק את הציורים הללו אבל בסוף לא עשה כך .

  2. חיים הגיב:

    חחח אם קוריס היה יכול הוא היה מוחק את שני הגרפיקאים מהעולם

  3. מה עשית בשביל המכתש הגיב:

    סחתיין עליכם.
    פעם היה נדמה לי ששמעתי את וובי משוויץ שהוא כתב על החומה את הולילנד …. וובי אתה בדאי וממציאן

  4. לכולנו שלדים בארון הפועל רמת גן הגיב:

    עוד יבוא היום ונשב כולנו בעוד כמה שנים עם סיפורי הפועל רמת גן ומעשי הקונדס שביצענו בצעירותנו

  5. גיפית הגיב:

    וובי בא רק לחפש פירסום

  6. גילי בר-לב הגיב:

    פשששששששששש……. מפתיע.
    הראיות כבר אינן, אז אין פשע, אין גופה, וזה באמת הזמן להתוודות ולהתפאר. יישר כוח

  7. מכתש לנצח הגיב:

    שלמה וירון,אתם גדולים מהחיים.
    היה מגיע לכם,על המאמץ וההשקעה לאורך השנים
    שהמכתש יינצל.
    אבל אין אלוהים ואין צדק.

  8. לשלמה וירון הגיב:

    כל הכבוד, זה לא ממש היה סוד אבל טוב שהתודתם והורדתם סלע מהלב.

    ותמיד נזכור שיש אנשים עם לב של אבן
    ויש אוהדים ששום דבר לא יזיז או יפחיד אותם

    יישר כח

  9. אבי ריימונד הגיב:

    זה סתם הכל תמונות ערוכות בפוטושופ
    ממתי ירון בר לב בא עם חולצה אדומה ומכנס טריינינג ?
    שמו את הראש של ירון בר לב על וובי שעשה הכל לבד 🙂

  10. רולי הגיב:

    מר אלוביץ, כתוב בכתובים, מי שמפיל חומות מקדש, סופו שיפול גם הוא.
    אין תקווה ללוקח מהקהילה.

  11. אורדון לא מופתע הגיב:

    קראתי… נהנתי לקרוא….
    נחרב הבית.
    מי שמתעסק עם המכתש טוב לא ייצא לו מזה.
    ראו מקרי העבר….
    ירון ושלמה משוגעים במובן החיובי של המילה

  12. אדום עתיק הגיב:

    רק למען התעוד ההסטורי. גם החומה המערבית נהרסה. השריד האחרון הוא חלק מיסודות החומה המזרחית שלא נעקרו מחשש שהרחוב ,יפה נוף ,ישקע.

  13. אורדון לא מופתע הגיב:

    אדום עתיק
    שיתחילו לחפור …כמו שהגששים אומרים… בית 4 קומות צריך לבנות 8 קומות באדמה….
    ברגע שיתחילו לחפור בכדי לבנות את יסודות הבניינים בית ספר בורוכוב והבניינים ברחובות השניים ובורוכוב יקרסו.
    אגב, מי רוצה לקנות דירות בבן ציון ישראלי? נתקלתי במספר מודעות בעניין

  14. מיבזקון יום ב' 31.10.2011 - גבעתיים נט בראיון סיכום הגיב:

    שלום רב,

    במפתיע, או שלאו דווקא,

    מכול כלי התקשורת המקומית בגבעתיים

    החליטה רק רשת העיתונות המשולבת "גבעתיים נט"

    לקיים ראיון סיכום עם יורם פומרנץ יו"ר "גבעתיים הירוקה",

    בעקבות הודעתו על החלטתו לסיים ולכהן במועצת העיר.

    מה זה מלמד על העיתונות המקומית המסקרת את העיר,

    שיפטו בעצמכם.

    הינה על כל פנים

    הראיון במלואו.

    לכולנו בירכת

    המשך שבוע מוצלח ונעים


    גבעתיים הירוקה
    רשימה עצמאית לאיכות חיים חינוך וסביבה

  15. מכתש הגיב:

    עשינו את הכל למען המכתש אבל תושבי בורוכוב בגדו ברעיון,שכונת בורוכוב לעולם לא תהיה שכונה ,היא תהפוך למנהטן,וענני גזים של מכוניות יעלו וישטפו את הגנים ובתי הספר ,ארורים תהיו,קללה רובצת על המכתש.

  16. לפרדי קרוגר הגיב:

    לפרדי דוד הגולם
    תפתח את העיניים שלך ותראה איך קבוצת פח אשפה כמו לוד
    הביסה היום את אחי נצרת ועוד בחוץ 0-4
    אם לא תנצח את הפועל ירושלים תן בעיטה לעצמך בתחת ותגיד שלום
    כי אתה בכל מקרה מאמן בית שמוש צבורי

  17. אורדון תושב השכונה הגיב:

    למכתש… אתה צודק במובן מסוים אבל אל תעשה הכללות.
    לצערי, רק כ10 אנשים התדפקו מדלת לדלת וניסו לגייס כספים.
    אם כל משפחה בשכונה היתה תורמת 300 שקלים היינו יכולים לעשות משהו בנידון. עורכי דין אוהבים כסף. אנשים נכנסו להוצאות גדולות מהכיס. המצחיק הוא שאנשים שלא תרמו אגורה שחוקה תמיד התעניינו בכמה כסף אספנו ומה השלב הבא בפעולה.
    לדבר זה קל. אוהדי רמת גן לא הכניסו את היד לכיס. כמו גם התושבים. (לא השארנו אותם לבד במערכה)

    אני עובר יום יום ליד אתר הבניה הזה רואה את החומות נופלות ומה שנותר זה לבכות ולהזכר בילדות שלא תחזור.
    רוצה להאמין שיש מישהו למעלה שרואה את כל העוולה הזו וייתן את הדין לחייבים.

    שיהיה רק טוב לכולם

    • אדום עתיק הגיב:

      לתושבים והאוהדים היתה מטרה אחת ,לכאורה, לשמר את המכתש אלא שלכל צד היו התועלות שלו . בעוד שלאוהדים היה אינטרס נוסטלגי ורצון לשמר בית למועדון הרי שלתושבים היה מדובר במאבק על איכות חייהם ואולי ערך נכסיהם ומכאן גם ההפרדה בצורך "להכניס יד לכיס " שלא נדרשת מהאוהדים שגם כך עשו עשרות מונים מרוב תושבי השכונה שהתעוררו מאוחר ובכלל לא בטוח שלכולם איכפת (משיחות שלי עם כמה אקראיים). התוצאה עגומה לכולם.

    • איתן הגיב:

      איפה הייתם שנתיים כשעמדנו ברחובות גבעתיים והחתמנו תושבים,בהפגנה ברחבת העירייה,חשבתם
      שהפראירים יעשו בשבילכם את העבודה,עד שהגיע שעתכם להכניס יד עמוקה לכיס
      שכונת בורוכוב מתה בשבילי ,שיסבלו תושביו,תלמידיו והעורבים של המכתש שעברו לעצי בורוכוב.

  18. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    לאיתן ואדום עתיק.
    הנקודה שרציתי להעביר היא שכולם התעוררו מעט מדיי ומאוחר מדיי.
    מצפוני שקט כי עשיתי את כל מה שיכולתי..יחד עם זאת מכה על חטא שזה נעשה מאוחר מדי… מצד שלישי, מישהו הצליח להלחם בטחנות רוח ולהצליח?.
    לאדום עתיק, לצערי נכנסו לשכונה אנשים "שלא ידעו את יוסף" ולכן התוצאה עגומה. כן, גם אני שמעתי את ההערות האלה של תושבי השכונה.
    לאיתן – לשאלתך— הייתי בהפגנות ועמדתי ברחובות והחתמתי תושבים בתור אורדון וגם פעלתי בתור תושב השכונה. לצערי נכשלנו. אני לא חושב שאתה פראייר אם אתה נאבק על מה שאתה מאמין בו. לא הסתמכתי על חתימת תושבים כי ראש העיר לא סופר את זה.. המצביעים שלו באים מדרום העיר בעיקר. גם לא הסתמכתי על היחצ"ן מארגן המסיבות שאתה מוקיר. וגם לא עלייך האיש והסטייק
    מה נותר? להזכר בעבר.
    לחשוב על העתיד ביום הבחירות! סליחה לא לחשוב- לעשות!~
    יום טוב לכולם!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s