איתות משום מקום

בעיצומו של מסע העלייה המרתק וההפכפך עזב צחי בן יוסף את הכל וטס אל מעבר לאוקיינוס * האם יצליח לפחות לצפות במשחק מול אחי נצרת באינטרנט? * מסעות האורדון במרכז אמריקה (1)

להגדלה לחצו על הצילומים

מאת צחי בן יוסף, פנמה

שניה לפני שאני עוזב את המגרש בהרצליה, אני מפנה ראש לאחור ונותן בה מבט משתהה. מנסה לבלוע את הרוק ומתקשה. את הדמעה שמבקשת לפרוץ החוצה הצלחתי לאפק רק בקושי. לאט ובעצב אני מסובב את ראשי חזרה ומתקשה להשלים שאולי אולי זו היתה הפעם האחרונה שלי איתה. הדרך אל הרכב רוויה רגשות אשם ובקשת מחילה מאל הנאחס. "סלח לי כי חטאתי, אלי. סלח לי על היוהרה, על שהרשיתי לעצמי להאמין כי את הכרטיס יש לתאם לפי תאריך חצי גמר הגביע, מחל על החוצפה לחשוב עד כדי עובדה מוגמרת שזה יהיה המשחק בו נוכתר סופית לעולה לליגת העל. שכחתי לכמה רגעים כי אוהד הפועל רמת גן אנוכי. חוס עליי ואל תיתן לה להיעלם. לעולם".

בתום התפילה הסוויץ' מסובב ואני נעלם עם הרכב מאיזור האיצטדיון בהרצליה.

עד לטיסה אני בקושי ישן. הלו"ז לסופ"ש היה רווי באירועים ובקושי הספקתי לארגן את התיק. לפחות נרדמתי בשנייה שהמטוס המריא. אני מתעורר למגע ידה של הדיילת שמסבה את תשומת ליבי למנורת החגורה שנדלקה לפני כמה רגעים. בנשימה ארוכה אני משלים את בחינת המרחב הצר שאני כלוא בו. עברו קצת יותר מ-10 שעות מאירוע הסיום שערכה קבוצת הכדורסל לעונת הבכורה שלה, ואני שוב חוטא במחשבה רטובה: מחלקת התיירים שאני יושב בקדמתה, גדושה בשחקנים ואוהדים, אי שם בעוד 7-6 שנים, מוטסים למשחק של להיות או לחדול בשלבים המתקדמים של הליגה האירופית במדריד מול ריאל המקומית.

הדיילת, שעדיין ממתינה לביצוע הוראתה בדבר חגורת הבטיחות רוכנת כלפיי ומפצירה בי שוב. אני מזעיף אליה מבט והיא בוהה בי בארשת פנים שאומרת הכל: "עדיין לא למדת את הלקח? שוב מחשבות נוגות?". אני מתנצל וחוגר את עצמי לכסא, למציאות. חמישה ימים נותרו עד למשחק ביום שישי מול אחי נצרת, ולטובת כולם אני גוזר על עצמי דממת מחשבות בנושא.

המטוס נוחת ואני מדדה את דרכי לטרמינל ממנו תמריא הטיסה השנייה שלי. בדרך, תמונה של ישו הנוצרי מתפלל ומתחת הכיתוב "Hermano, Cristianismo prevalecerá!" ("אחי, הנצרות תנצח"). "זין עליך!", אני מתרגז, "רק במארס אכלתם גול דקה 90 וביום שישי נפתח לכם ת'תחת!!!".

האדרנלין מציף אותי ואני לא יכול לעשות כלום בנידון. אני מתיישב על ספסל בסמוך לשער העלייה למטוס ומזהה שתי ישראליות מתקרבות. אחרי שיחה קצרה מתברר שהן סיימו לא מזמן את השירות הצבאי וטסו לטיול, כמו כולם. ואני? עזבתי מלחמה בשיאה.

הרושם הראשוני מפנמה סיטי מפתיע למדי. עוד מהמטוס אי אפשר שלא לשים לב לכמות גורדי השחקים שיש בעיר. מנהטן של ממש, ולא הזאת "בכאילו" שבנה צבי בר בר"ג. אחרי יום מנוחה מהטיסה הארוכה, אני יוצא לטיול באתרים עליהם המליץ לי עומאר מההוסטל. לאט לאט מתחילה העיר להתגלות במלוא עורמתה כמשעממת למדי. טיול בחלק העתיק משאיר טעם של שכונת נווה צדק בת"א, עם עשרות בניינים משוחזרים ומסעדות קטנות בתוכם.

בתום סיבוב מיוזע אני עוצר בדוכן מקומי וקונה בוריטו. זה יכול לתפוס חזק מאוד במגרשי כדורגל, אני חושב, אך תוהה איך ישתלבו בתוכו החרדל הזרחני והקטשופ הוורוד שאנחנו רגילים להתיז על הנקניקייה. ארבעה ביסים וגמרנו. משם אני לוקח אוטובוס לתעלת פנמה, שלפחות לפי התוכניות בנשיונל ג'אוגרפיק תהווה בילוי מבטיח של מספר שעות.

אני מגיע לתעלה לאחר שעתיים, שעה וחצי יותר משזה אמור היה לקחת, כי הנהג שכח להגיד לי בהלוך לרדת. איתי עוד שני תיירים שהוטעו. מרחוק רואים את הספינות הענקיות שעוברות בתעלה, ואני מחיש את צעדיי כדי להספיק ולראות את הפלא הזה בזמן אמת. הכניסה עולה רק 3 דולר. שווה? לא. מסתבר שלראות אוניה חוצה 500 מטר ב-40 דקות זה לא דבר מלהיב במיוחד. ביציאה אני תוהה אם עורך הסרטים של נשיונל ג'אוגרפיק ערך גם את הסרטון של ביבישקוב החלוץ.

מפנמה סיטי ממשיכים לסן בלאס, ארכיפלג המונה 365 איים בים הקאריבי, אף לא אחד עם WiFi. בדרך לשם אני מכיר את סטפן אפנטרגר, סוכן שחקנים שווייצרי, שבמהלך חיפושיו אחר תגליות מפנמה החליט לקחת פסק זמן ולנפוש. סטפן הוא אוהד של ת'ון, קבוצה מעיר קטנה בשווייץ, 40 אלף תושבים. לפני כמה שנים הם שיחקו בשלב הבתים של ליגת האלופות. ולנו יש את גביע הטוטו. הוא מספר לי שלו ולוואן פרסי יש סיפור לא סגור מהתקופה שלהם בליגת האלופות, אז זרק עליו משולש פיצה כשההולנדי הגיע להרים קרן לטובת ארסנל. מאז הוא הפסיק לייצג שחקנים הולנדים והוא מנסה את מזלו במדינות עולם שני-שלישי.

לאחר שש שעות של תזוזה אנחנו זוכים להגיע לאי "איגואנה", המונה 4 מקומיים ו-5 תיירים, כולל אותנו. הנוף מדהים, בדיוק כמו בסרטים. "קוקו ג'מבו", הבעלים של האי (למעשה קראו לו לואיז, אבל ברוב הפעמים שכחנו את שמו, אז זה הכינוי שהדבקנו לו), מתנצל שנגמר לו העוף ומציע במקומו לובסטר לארוחת צהריים (ומסתבר שגם לערב). הלובסטר אדום, אז לא אכפת לי. האמת, גם טעים.

למחרת אנחנו עוברים לאי אחר, אך לא לזה שרצינו כי הוא לא מכניס ישראלים (כן, גם האינדיאנים אנטישמים). על אף שהוא רווי בישראלים, לא הצלחתי למצוא אוזן קשבת לחלוק איתה את הטירוף  שמתחולל בצמרת הליגה הלאומית ואת החששות מהמשחק מול נצרת. גם לסטפן כבר נמאס לשמוע על הפועל ר"ג והוא בוחר לדבר עם קנדית ירוקת עיניים בת 25. אני מעדיף לבהות בה. בין הארוחות אנחנו מעבירים את הזמן ברביצה על החוף ובשתיית בירה. פה ושם גם קמים להשתין במי הקאריביים. גן עדן.

אחרי לילה רווי באלכוהול אני מתעורר אדום כולי. לרוב זה קורה לי בימי שישי בצהריים כשאני מתארגן למשחק. הפעם זה קרה מהשמש. אחרי ארוחת בוקר קלה, אנחנו מעמיסים את התיקים על הסירה שעתידה להחזיר אותנו אל היבשה ומשם שוב לפנמה סיטי. את זמן ההפלגה ליבשה אני מעביר בחישובי זמן עד לרגע בו אגיע שוב לנקודת אינטרנט, כך שאספיק לראות את השידור המשולב. פה ושם אני טורח להסתכל על הנוף הג'ונגלי המרהיב. מזכיר מאוד את הסרט "אפוקליפסה עכשיו".

מגיעים ליבשה ועולים למונית. גשם זלעפות מתחיל להצליף במכונית שנוסעת בכביש המפותל. ההחלטה לעזוב את האי היתה נכונה, אני מעודד את עצמי. הגשם פוסק וחושף את גווני הירוק הרבים שמעטרים את המרחבים העצומים. 5 שעות למשחק, 3 שעות עד שנגיע להוסטל. אני נרדם עטוף בצעיף אדום שחור.

"סליחה, אני ממש מתנצל", גמגמתי לסטפן שישב לידי במונית. המסכן לא הבין מדוע הנחתתי לו על הרגל חבטה לא מבוטלת שהעירה אותו משנתו. לך תסביר לו על האסימון שנפל לך הרגע בזמן שישנת, ושהעיר אותך בבהלה גדולה אף יותר. השעה רק 13:00 ואנחנו רחוקים קצת פחות משעה מפנמה סיטי, כביכול הכל עובד לפי התוכנית, אבל פספסתי את המשחק. איך שכחתי. הבדלי שעות! 8 שעות אחורה אם להיות מדויק. כל העולם כבר יודע את התוצאה ורק אני תקוע במונית באמצע שום מקום, אוכל את עצמי ונשאר רעב. אני שוקל ברצינות לבקש לעצור ליד נקודת אינטרנט, אבל מתאפק. גם ככה אין כזו הנראית לעין. אומרים שהדרך חזרה קצרה יותר מזו שהוליכה, אבל תאמינו לי כשאני קובע שהכל שטויות. מניסיון.

בסוף אנחנו מגיעים להוסטל ואני טס למחשב בקבלה, דרוך ומוכן להיאבק עם התייר שבוודאי תופס את העמדה. למזלי היה ריק. אני פותח כמה חלוניות במקביל ונכנס לכל האתרים במקביל. ניצחנו. ניצחנו!! קשה לי לתאר לכם במילים את שחוויתי באותם רגעים. סביר שחוויתם את אותו הדבר 9 שעות לפניי, אבל דבר אחד בטוח: אף אחד מכם לא היה צריך לשלם לבעלים של הוסטל על מקלדת שנהרסה כתוצאה מאושר טהור, כמוני.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

23 תגובות על איתות משום מקום

  1. קומנדו מתפורר הגיב:

    וואי וואי וואי קודם וובי נסע לאמריקה ועכשיו אתה?

  2. אמריקה ורסנו הגיב:

    סחתיין על הטיול, קפוץ לבקר בקוסטה ריקה. אל תדאג יותר מידי, אנחנו נשמור על הקבוצה.

  3. טיפים לצחי הגיב:

    צחי קבל 2 המלצות
    האחת:איי סאן בלאס בקאריביים, שם רוב בני השבט 'קונה יאלה' חיים. מקום אלוהי, בתולי לחלוטין, מרהיב ביופיו.
    השניה: בוקס דל-טורו, עוד ארכיפלג בקאריביים, גם הוא מדהים ומיוחד ממש על קצה הגבול עם קוסטה ריקה.
    להתראות בליגת העל!

  4. איתן הגיב:

    משתלב בסיפור האורדונים חסרי המזל בדרום אמריקה
    שיחת פון שמגיעה אלי מהסקייפ של נוסע אנונימי שהואיל לתחנוני האורדון,ערן ברנשטיין וובי היקר.
    וובי ערן נמצא בדרום אמריקה בעיר טיזי נאבי שבפרו,הבן אדם לא מצליח להתחבר לאינטרנט בשעת
    המשחק,עובר בין אנשים ומנדנד להם כהומלס לפתוח לדקה להתעדכן,נאדא גורנישט וואלי.
    דקה 75 למשחק,וובי תופס תייר אוסטרלי שבטוח שאם הוא לא פותח לו מחשב וובי מתאבד עליו,וובי מקבל לראש-
    מהפך בלאומית,רמת גן ראשונה ,לוד בפיגור 3-1,האורדון קופץ ומשתולל משמחה וצועק יייייייייישששששששששש,באמצע שום מקום בשפה של ברברים למקומיים,האוסטרלי נבהל מהנרקומן ובורח ,מסכן וובי אין לו עם מי להתחבק .
    שניהם יכולים להתנחם,בעוד יומיים הם נפגשים בלימה נדמה לי,יתחבקו או יבכו בערב שבת?
    מעניין מה היה עם ניר ארקין בזמן משחק

  5. אני רק שאלה הגיב:

    צחי איך אורדון שרוף כמוך עוזב את הקבוצה בדיוק ברגעים שהיא צריכה כל אוהד וכל קול ביציע וטס לחו"ל ? כאילו לא יכולת לחכות עוד שבועיים ?

  6. מקהלת צדיקוב הגיב:

    הקומנדו מסתדרים גם בלעדיך ( אבל בקושי), מול אחי נצרת ראיתי את פרימור מוציא את הגרון וצמוד אליו עזר לו בריון צעיר עם כובע , קעקועים ועגיל.

  7. במרומי הדקל הגיב:

    תשים לב שהצילומים מענפי עץ הדקל מהמגרש ברעננה מתנגשים עם הדקלים של חופי פנמה כך שיש קשר צמחיה בין המקומות ואם צחי יטפס על אחד העצים הוא יוכל לחזות במשחק ביום שישי בלי שיצטרך לחפש אינטרנט פועל.

  8. עתידנות בגרוש וחצי הגיב:

    אוי שלוימה…
    ככה אתה מנסה לחדש את הנעורים?
    למלא את המעיין?
    לנסות לחוות מה שמעולם לא חווית דרך יד שניה?

    מברוק…

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אולי שהותך בחו"ל מביאה מזל לקבוצה . . .
    תישאר עוד שבועיים ותחזור לחגיגות העליה
    אמן

  10. צחי המצוחצח הגיב:

    צחי לפני שבועיים נסעת לצפת במקום להגיע למשחק , עכשיו אתה מבלה בחו"ל במקום להיות ברגעי ההכרעה
    תסלח לי אבל אתה לא אוהד ,ולא קומנדו אתה סתם חארטה
    לא צריך לתת לך כל שבוע כתבות על הנסיעות שלך
    תעשה הסבה למדריך טיולים ועזוב אותנו באמשלך אתה לא אוהד נו

  11. אל תחמיצו הגיב:

    מחר בבלוג , ניר ארקין ואברם גרנט צופים מבלגרד במשחק בוינטר

    • איזה טימטום!! הגיב:

      צחי הנסיעה שלך בושה, אולי מחר פרימור, ריימונד , צ'אפי ,עידו, ענבל, יעל , פיליפ, זליכה ועוד כמה נטיס את כולם לנופש באיי הבהאמה וכל אחד יתלה צעיף אדום על עץ קוקוס , נאכל אננס ונרקוד במעגל סביב לעצים, נעשה צ'אט חי מצולם עם צחי בקריביים ועם וובי בגודואלחרה ובנתיים הפועל רמת גן ישחקו במשחק העליה הקובע מול 86 אוהדים… הלו חבר'ה אתם ירדתם מהפסים עם הנסיעות האלה לפני שהעונה נגמרה

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ככה נוטשים? שכחת מי גידל אותך…….

  13. דחוף מי הרופא שלך ? הגיב:

    איזה כדורים הוא נתן לך לפני הנסיעה שנגמלת ככה מהמכתשת ?
    איך אתה מצליח ליהנות בטיול בדיוק שאנחנו בשיא של העונה הכי מטורפת שהייתה פה מאז 1989 ?
    זה בטוח הכדורים שהרופא נתן לך ?
    אל תהיה סוצימט , תגלה לנו איפה משיגים כדורים כאלו? המכתשת מקננת בי כבר שנים ללא מרפא

  14. מאוכזב ממך צחי הגיב:

    שלמה במקום לעודד ולדחוף בבלוג אתה נותן במה למשתמטים ולעריקים במקום להקיא אותם. שצחי יבלה בפנמה ובניו זילנד זה לא ענייננו אם הוא בחר לבלות בנעימים ולאכול סרטנים במקום להשקיע בציוד דגלים ותופים ובמקום לעודד במקום זה ברח אל החופים הרחוקים והפקיר את הקבוצה שלו ברגעי אמת . וזה בחור שרוצה שיבואו לעודד את הכדורסל שלו ורץ בטריבונה עם פתקים מתי משחקים נגד יפו או מול הפועל עודפים המאוסים . צחי עזוב אותנו עם הטיולים שלך , אם אתה לא כאן להיות עם הקבוצה שלך ולתת את הדם אלא מבלה ועושה חיים אז אל תעשה על חשבוננו. תכתוב לעצמך כתבות ותשלח באייפון לעריק השני וובי , אני לא חייב לקרוא את החרה הזה

  15. עידו אופן הגיב:

    צחי עוכר ישראל, ברחת לנו בדיוק כשצריך אותך, בלעדייך צ'אם לא יבקיע…
    קיבלת אישור מראשי הקומנדו לטוס בכלל???? אתה לא חבר…
    ומי יעביר תדריך טקטי לפני המשחק כשהמאמן היחיד שניצח את עודפים נמצא בחו"ל?
    תהנה המון אחי תצבור מלא חוויות ואני מקווה שאתה ווובי תרימו את ההוסטל הקולומביאני שתצפו בו במשחק…
    אני כבר ממתין לפרק ב' של הסיפור

  16. פופאי הנוקמים מהמכתש הגיב:

    רעננה כבר הצליחה בעבר לעכב לנו עליה בשבוע שבאה למכתש וניצחה 0-2
    במשחק שהיינו אמורים לנצח ולעלות ליגה היי שם בשנות השמונים
    7 משחקני רעננה לא ישחקו בגלל הרחקות ובגלל פציעות
    יכול להיות שזה מתוכן ויכול להיות שלא
    למרות שרעננה תרצה לשמור את ההישגים שלה "קוטלת העליות"
    כנראה הפעם זה לא יקרה ואנחנו מנצחים 0-4
    אבל גם ברעננה רוצים דווקא אותנו שנעלה ולא את בני לוד המסריחים
    לאדוני רעננה שחקו רגיל ולא צריך להתאבד
    זכור לי משחק לפני 30 שנה שרעננה רק הצליחה לעקב לנו עליה בשבוע אחד
    שבאה למכתש ניצחה 0-2 במשחק שהיה אמור להיות עליה שלנו והוא התעכב רק בשבוע אחד

  17. נסיעה טובה הגיב:

    לצחי
    אל תשים לב לכל הקנאים. תיסע תטייל ותבלה. מגיע לאורדון כמוך אחרי שעשה שנה קשה במיוחד עם הקמת הכדורסל. תחזור לליגת העל בכדורגל עם כוחות חדשים!

  18. גיא הגיב:

    חחחחחחח איזה תגובות של אנשים טיפשים, שתקבלו התקף לב אמן, ואמא שלכם מתפוררת לא הקומנדו.

    • אריה הגיב:

      ילד חרא גיא
      כמו שהגעת מהמוסד לחסרי חינוך לעברינים צעירים כך תעוף מהר לשם

  19. פופאי הנוקמים מהמכתש הגיב:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s