רכבת הרים

לא יודע מה איתכם, אבל לי העונה הזו הרגישה כמו עשר עונות * יוני מורג מסכם את העונה ההזויה שעברה הפועל ר"ג

מאת יוני מורג

שבת, ארבע לפנות בוקר. אני חוזר מחגיגות העלייה והאדרנלין לא מפסיק לזרום לי בדם. מצד אחד הגוף מותש אחרי עונה כל כך מלאת תהפוכות ומצד שני הלב רוצה עוד. עוד כתבה אחת, עוד תמונה אחת, עוד פעם לראות את הגולים של בוקסה ומראדונה… סליחה, חמו.

המחלה חשוכת המרפא "אורדוניה" מכה בי בפעם המי יודע כמה. היא לא מתכוונת ללכת לשום מקום, וטוב שכך.

וואו! איזו עונה. מה לא היה לנו בעונה הזאת? עונה אחת שמאגדת בתוכה את כל האירועים שקרו למועדון שלנו מאז היווסדו. אני לא יודע מה איתכם, אבל לי היא הרגישה כמו עשר עונות. לא חושב שהיתה לנו מעולם כזאת מערבולת של רגשות במהלך עונה אחת. כמו סחרורים ברכבת הרים.

אז מה כן היה לנו? אבל ואיחוד מרגש של כל השחקנים והאוהדים אחרי פטירתו של איגור ז"ל, שמחה של רצף נצחונות מטורף, זעם ואכזבה אחרי אירועי וינטר, אובדן אמונה אחרי הפחתת הנקודות, נס צ'קאנה ובסוף סיום מתוק יותר ממה שיכולנו לדמיין. עונה שהמציאות שלה פשוט עולה על כל דמיון!

אחד השינויים העיקריים שחווינו האורדונים עם תחילת העונה, היא העובדה שהפכנו פתאום מאנדרדוג נצחי לפייבוריטים ברורים. חייבים לנצח בכל משחק, חייבים לכבוש תוך 10 דקות. כל מי שקשור במועדון, מראשון השחקנים ועד אחרון האוהדים, התקשה להתרגל למציאות המשונה הזאת. אנחנו? פייבוריטים? ולאורך כמעט כל הסיבוב הראשון פשוט לא תפקדנו. לא השחקנים על הדשא ולא האוהדים ביציע.

אם יש סיבה לאופטימיות לקראת העונה הבאה בליגת העל (ויש הרבה כאלה) היא העובדה שבשנה הבאה אנחנו חוזרים למקום הטבעי והמוכר שלנו: האנדרדוג. וכמו שכולנו יודעים, כשאנחנו אנדרדוג אנחנו מתפקדים הכי טוב שיש.

אפשר היה לבוא במהלך העונה בהרבה טענות לפרדי. אך על דבר אחד אי אפשר להתווכח: מגיע לו שאפו ענק על ניהול מבריק של כל המערכת בחודש האחרון. מגיעות לו את כל חופן המחמאות לא רק על שיטות האימון וניהול המשחקים, אלא על שהמשיך להאמין גם כשרבים אחרים כבר מזמן הפסיקו, הרים קבוצה מפורקת ללא שבעה שחקני הרכב מורחקים, החדיר בשחקנים אמונה, ייצר שקט תעשייתי במועדון ובסופו של דבר עשה את הבלתי ייאמן. מבחינתי הוא חתום על העלייה הזאת לא פחות מכל אחד אחר.

נהניתי לעקוב אחריו בחגיגות במושבה ולאחר מכן במועדון המרקיד. ראו כמה שהוקל לו. הוא נראה מאושר מתמיד וחגג כמו אורדון אמיתי. נהנה ונוצר כל רגע של אהבת האוהדים. כולי תקווה ואמונה שהרומן הזה ימשיך ויידע עוד הרבה ימים יפים.

דבר אחד ברור אחרי העונה הזאת: להפועל ר"ג יש תשע נשמות. לא משנה מה יקרה לקבוצה הזאת, היא לנצח תישאר חלק משמעותי מנוף הכדורגל הישראלי. בעלים יבואו ויילכו, שנתיים רצוף שמורידים לנו נקודות, חצי קבוצה מורחקת ובסופו של דבר הקבוצה עולה ליגה עם בלם מהנוער ומגן ימני מליגה ב' דרום.

לפני שבועיים, בסוף משחק הניצחון נגד אחי נצרת וההפסד המפתיע של בני לוד להרצליה, אמרתי לקרלוס שכל מה שקרה במהומה בווינטר נועד כדי שהוא יחזור להרכב וינהיג את הקבוצה עם הלב והנשמה שלו לליגת העל. שבוע אחרי זה ברעננה לא יכולתי להתאפק מלהזכיר לו את אותו משפט. היום זאת כבר עובדה. קרלוס השלים את המשימה ונחרט לנצח כאחד הסמלים הגדולים של הפועל ר"ג לדורותיה.

משפחת הפועל ר"ג התגלתה ביום שישי שוב בשיא תפארתה. המשפחה שלנו התאחדה במלוא מובן המילה והוכיחה שוב שכשאנחנו מאוחדים מאחורי מטרה, שום כוח בעולם לא מסוגל לעצור אותנו. יש לנו עוצמות מדהימות ביחד. עוצמות שמנצחות כל פעם מחדש כל משבר או תהום שנקרה בדרכנו.

כאוהד הפועל ר"ג אתה עובר לא מעט רגעי עצב וסבל. כמות הירידות גדולה מכמות העליות, כמות ההדחות גדולה מכמות ההעפלות, אבל – ויש אבל ענק מאחורי המשפט הזה: אותם רגעים שמחים שאנחנו חווים מדי פעם שווים את הכל. זר לא יבין זאת. אורדון אמיתי כן.

טל חן אמר לי אחרי המשחק מול לוד שיותר קל לזכות בליגת האלופות מאשר לעלות ליגה עם הפועל ר"ג. כמה שהוא צודק… Welcome to the Urdun club ;-).

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

18 תגובות על רכבת הרים

  1. אין רמת גן בלי בלגן הגיב:

    ונא לא לשכוח את התרומה האדירה לעלייה של כמה גורמים חיצוניים.
    יקיר שינה – יקיר אורדוניה.
    מכבי הרצליה.
    בית הדין של ההתאחדות לכדורגל.
    האלימות במושבה במשחק מכבי פ"ת מול הפו' חיפה שגרמה לכולם להתייחס יותר בחומרה לענייני אלימות על הדשא.
    אבו סובחי שעשה את כל השגיאות האפשריות כדי להמאיס את עצמו ואת קבוצתו על כל עם ישראל.
    מזג האוויר.

  2. החזית האדומה הגיב:

    כתבה יפה יוני, הכל מדויק ונכון

  3. אלון שוורץ הגיב:

    יוני ידידי, כמו שאתה יודע, אנחנו מכירים כבר הרבה מאוד מאוד שנים, ובמשך הזמן, אתה נשארת ביציע (בקומץ..) ואני נשארתי בבית עם הילדים… ולכן ההערכה אליך ואל שאר חברי הקומץ היא עצומה. אני חושב שאת העליה המרגשת הזאת צריך להקדיש לך ולכל האוהדים המסורים שסבלתם כל כך ולמרות הכל, האמנתם בקבוצה בכל מצב. המתנה הכי יפה שקיבלת זה לראות יציע של אלפי אורדונים כמוך מעודדים ומאושרים.אני מאחל לך (ולכולנו) עוד הרבה רגעים יפים כאלו כמו שהיה במושבה.

  4. ליוני הגיב:

    כתבה יפה אהבתי!
    מאחל לי ולמועדון הזה עוד אוהדים רבים כמוך , אוהדים מציאותיים שיודעים גם ברגעים קשים במהלך העונה לראות את הצדדים החיוביים ולראות את הדברים באופן חיובי.
    כיף להיות ביציע כאשר ישנם אוהדים כמוך.

    כל הכבוד
    ערן ב.

  5. יוני אחלה הגיב:

    יוני אורדון אמיתי. תמיד עומד בקו הקדמי קרוב לדשא וצועק ומדרבן, אף פעם לא מקלל
    90 דקות נותן את כולו בעידוד נטו
    צריכים עוד 50 כמוהו והכל יהיה בסדר.
    מה תעשה עכשיו קיץ שלם בלי כדורגל?

  6. חגגתי עד הבוקר הגיב:

    סוף סוף כתבה מפרגנת וחיובית בבלוג הרשעים.

  7. אוהד מדור הביניים הגיב:

    נהניתי לקרוא. יוני אתה אורדון אמיתי, תחזור לקרחת שלך מהעבר ותן להם פצצות למוח.

  8. לירן הגיב:

    יפה אח יקר, אהבתי!!! יאללה נעשה העברת לפיד מסודרת ותחליף אותי, אני הכי בעד!!!

  9. גבעתיים הירוקה הגיב:

    מיבזקון יום א' 20.05.2012 – גבעתיים מתביישת

    שלום רב,

    בגבעתיים השגרה הבלתי מבורכת נמשכת

    ואף מתעצמת מדי יום ביומו.

    מצורף לקט "פנינים" של העיתונות המקומית,

    כל כולו יבול פרי באושים של שבוע אחד בלבד.

    אכן כן, אין ספק שהעץ החלול מופז,

    התברך בגבעתיים בשני תפוחי רקב,

    שנפלו מאוד מאוד קרוב לפטרונם הפוליטי

    ומייצגים נאמנה אותו, "את מורשתו" ואת עצמם כמובן.

    לפחות הידיעה שתוך שנה ומחצה, במקרה הגרוע,

    ניתן יהיה לנער אותם ואותו מסדר יומנו הציבורי ומחיינו

    נוסכת תקווה ומאפשרת לשמור על מעט שפיות ואופטימיות.

    כולם יודעים כי סוף הרוח, הצדק, היושר, הנחישות

    והאיש המופלא עם השלט בצומת, לנצח!!!!!!!!!!!!!!

    שבוע נהדר


    גבעתיים הירוקה
    רשימה עצמאית לאיכות חיים חינוך וסביבה

  10. החזוס הגיב:

    הפועל ר"ג יש רק אחת.
    כנ"ל יוני מורג

  11. אלון פ הגיב:

    יוני אני חושב שאין על הכתבה שלך מדויקת ונכונה וכמו שכולם רשמו אני גאה מאוד שיש אוהד כמוך וכמו שאני בחצי שנה אחרונה הכרתי אותך אז באמת שווה אחלה וישר כוח אורדון אמיתי

  12. אורדון של פייסבוק הגיב:

    יוני בתמונה פה אתה נראה בול אורן ניסים. עלה והצלח.

  13. yuda הגיב:

    יוני,
    היטבת מאוד לתאר.
    מחכה בקוצר רוח להמשך הויכוחים איתך על הפוטנציאל של שחקן זה או אחר…..בינתיים נשמח..אני עדיין קפוא ומחכה לויצמן יער…לא מעכל….מן תגובה שכזו אחרי עונה של תהפוכות ו "לא נגמר עד שנגמר" …ברגע אחד ברעננה אתה משלים ( לא אני !!!!) עם השארות בלאומית ו-3 דקות אחר כך אתה שוב בדרך לליגת על….מתחיל פלי-אוף עם הפסד וסוגר עוד עונה בלאומית עם ..אולי ניהול של אוהדים כי אין מי שרוצה את הקבוצה ו…אח"כ מנצח משחקי עונה בטירוף…..
    אז…חולם על שנה הבאה..רוב הסגל יישאר ויצורפו עוד 5-6 שחקנים…כך כתוב בעיתון…

  14. ליאור הגיב:

    יום שישי ראינו את האימפריה שלנו.
    שילוב של שחקני נוער בנוסף שחקני חיזוק וזרים שמחוברים ואוהדים ולמועדון כולל בעלים.
    מזכיר את הימים היפים של גביע המדינה והשנים של המשפחתיות.
    כל כך היה לראות את זה ולהיות בתוך זה.

    זאת הפועל רמת גן האמיתית וכל עוד החיבור ימשך(אוהדים – הנהלה- שחקנים) ושמישהו ינסה לעצור אותנו

  15. יהורם איתן הגיב:

    מה יהיה עם משפחת ארקין ?יהיה מה שיהיה העיקר טוב.
    לנו האוהדים ידוע על הקירבה המיוחדת שהיתה לניר ולאיגור זל
    משאלת לב של רבים מאיתנו,את מתקן הנוער שבספארי להנציח בשמו של איגור צאקנה.
    מורשת הילד במאבקו במחלה הארורה ,האופטימיות שלו וחיוכו הנצחי,הערך הספורטיבי שלו והמשפחה ביחסה לספורט חינוכי ולמועדון בפרט מחייבים אותנו
    לזכור אותו לעד.
    מסכים איתי?

    • שמוליק הגיב:

      ההנצחה הראויה ביותר בין אם משפחת ארקין ישארו או יעבירו לגורם אחר
      דווקא למחלקת נוער

  16. הורס מסיבות הגיב:

    ליוני שלום. אני מקווה שאתה קורא את זה.4 פעמים בלבד הייתי בוינטר בכל השנה.4 פעמים בלבד. באף אחת מהן לא ניצחנו.(כנראה הבאתי מנחוס). ובכל סיום משחק כזה, ראיתי אותך מתקרב קרוב מאוד לפתח הכניסה של השחקנים, ומקלל ואף יורק על השופט או קוון ש"לא היה איתנו".אותו הדבר לשחקן הקבוצה היריבה שלא היה נחמד לשחקנים שלנו. ישבתי בוינטר קרוב לדשא. אני אומר לך מזל שלא הורידו לנו נקודות על זה. פשוט מזל. אומנם לא שוחחנו אף פעם,אבל אתה זכור לי כאוהד שלוקח ללב יותר מדי,ולא רגוע בכלל. יש לזה יתרונות ומה לעשות,הדבר השני,ההיפך. אז תזכור את ההערה שלי לשנה הבאה.מתוך 400 אוהדים לא מזיקים שהתנהגו יפה, יזכרו את האוהד שלא היה נחמד,ויזכרו דווקא אותו.
    וחוץ מזה, שתמשיך לצעוק,(לקלל),להתרגז,לעודד,אבל בצורה "נחמדה"… !
    חוץ מזה,אני מאוד מעריך אותך כאוהד אמיתי.

  17. ותיק. הגיב:

    כל סגל הקבוצה מהשוער השני ועד השחקן ששיחק הכי פחות דקות העונה -כולם כאחד הם השחקנים המיצטיינים ששמו כתף והעלו את הקבוצה בתום עונה מתישה ובהחלט לא צודקת שאיני זוכר כמוה מזה 45 שנה שאני עם המועדון הזה. לכן בחירת שחקן אחד או הגול הכי יפה וכו לא רלוונטי כי אני הולך עם העיקרון שכולם הם בני וכל אחד עם האופי הסיגנון ואיכפתיות שלו. ולכן אני לא אבחר. כולם ענקים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s