נשיר באהבה לפי המנגינה

המשורר, המלחין והמאסטרו, החתום על כמה מלהיטי הקומנדו, מסביר איך הם נולדים ומרכיב את הנבחרת המנצחת

כל הקומנדו יעודד אתכם

מאת אלמוג יולזרי

להיות אורדון זה אומר שאתה חלק ממערכת קטנה, אבל מאד איכותית בעולם הכדורגל שלנו. כאורדון שהולך תמיד עם הפועל ר"ג בחזית, אני מרגיש גאווה על שהקהל שלנו מייצר חוויית צפייה כיופית שגורמת לאחרים להעריץ אותנו (גם אם הם לא ממש מודים בזה). חלק בלתי נפרד מהגאווה הזו הם השירים המקוריים והיחודיים שלנו. כי אם כבר "גאוות יחידת קומנדו אורדונס", אז ללכת עד הסוף (ולא כמו הבחילה שאני מקבל כשאני שומע את הקהל של חיפה ונתניה מעתיק שירים מקבוצות אחרות).

אז איך זה באמת מגיע? שלב א': מכירים את זה ששיר ששמעתם ברדיו לא עוזב אתכם יומיים? (הופ, יש לנו לחן).

שלב ב': ואז המילים נזרקות עד שנתפס משהו משמעותי/מצחיק/מטריף. מכאן הכל זורם בקלות.

שלב ג': מיטב המוחות היצירתיים מהיציע שומעים את השיר בהשמעת בכורה (שזה תמיד מביך כל פעם מחדש תוך כדי תספורת) ומשלבים טיפים אחרונים.

שלב ד': כשהכל מוכן מכנסים את חברי מקהלת הקומנדו ושרים להם. במשחק השני/שלישי זה כבר תופס והשאר היסטוריה, ולפעמים גם היסטריה. וזה תמיד מצחיק מחדש לראות את בוגרי 64 מנסים לעמוד בקצב.

את גאוות היחידה הטובה ביותר אני סופג במשחקי החוץ כשקהל הקבוצה היריבה מסתכל עלינו בהערצה (אשכרה מבסוט אש).

ברמה האישית, השיר שהכי עושה לי את זה ותמיד מכניס אותי לאווירת משחק: כולם בטירוףףף (לסקי ג'וניור). עוד שיר שתפס חזק הוא "אלייך", שנכתב צ'יק צ'אק כי באמת כולם מסביבי חושבים שאני משוגע ואני מסביר שהכל זה מאהבה. ושיקום אחד מקוראי הבלוג הזה שיגיד שהקבוצה לא "בראשו כל לילה ויום", "וחייו כבר מזמן נצבעו באדום".

להלן ההרכב הפותח של שירי הקומנדו:

שוער (והקפטן): ההמנון "אלך איתך לכל משחק, לא משנה לי המרחק" (פיליפ). ציון 8. יציב ואיתן שמלווה אותנו מההתחלה.

מגן ימני: "מהמכתש לא ניפרד". ציון 8. שחקן של מאמן, שמשחק בזכות לחץ הקהל. משלב עבר, הווה וחלום לעתיד מהשחקנים שיש להם לב אדם (ולא של אבן).

בלם אחורי: "בשבילך אלך גם עד סוף העולם". ציון 8. אגרסיבי, בועט ומקורי (הצ'אפים) עם שכלול פעלולי לצעיפי האימפריה (חתום עד הסוף ללא אפשרות שיחרור "על המצבה בוער").

בלם קדמי: "בכל שבת קבוע, האורדון לא רגוע". ציון 7. יציב, ותיק ותפס מקום של קבע במרכז ההגנה. "הולך ומסתובב, עלייך רק חושב". ווינר אמיתי שייתן הכל עד לניצחון.

מגן שמאלי: כולם בטירוףףף, רועד כל הגוףףף (לסקי). ציון 10. דינמו מקומי שדוחף כל הדרך, שחקן נשמה שתוקף מהאגף ומפתיע את שחקני היריבה בביצוע מוווושלם.

קשר אחורי ושחקן בית: "רק רואה סגול ישר חושב על"… ציון 9 (לדעתי דור וצחי). הילד הרע והחצוף "שעושה שמות במדורי הרכילות".

קשר ימני ושחקן זר: "מה קרה לך הכח". ציון 10. לא נעים, לא נעים, לא נעים, אבל מאד מצחיק לשמוע את הבן שלי שר בסלון "באירופה היית המובטחת והיום נותנים לך ב***".

קשר שמאל: שיר הסטלה. ציון 7. שחקן הבית שמאמין ביכולת שלנו להגיע לגביע ולאירופה (מה שהתחיל בארצית, כן?), מאמין חזק בכימיקלים ובאדולן ומתחיל כל משחק באמונה שלמה שהוא עפיפון.

קשר אמצע: "אלייך". ציון 10. הרבה לב, נשמה ואהבה של שחקן שעלה מהנוער ונותן לכולנו גאווה אמיתית. שחקן שגורם לכל השאר להידבק באנרגיה אורדונית.

חלוץ ימני: "היה זה בערב סגריר". ציון 10 (זוהר ארגוב). שחקן של מאני טיים שחזר מהוותיקים, כזה שקורע רשתות והולך איתך עד מוצאי שבת בלילה.

חלוץ שמאלי: ליידי גאגא ("זה עכשיו או לעולם"). ציון 10. למעט קול הצפרדע של הסולן. כוכב הקבוצה, ה"סתיו של היציע", שחקן שקבוצות אחרות כבר לוטשות עיניים לרכוש את כרטיסו.

מחליפים

"איפה הימים של המכתש". לוזר אמיתי שלא מסוגל להגיע אפילו לתיקו. רוצים להפסיד? תנו את "איפה את אלוני שולמית ונהיה בדרך הבטוחה ללאומית".

עוד שחקן שהעלה אותנו ליגה ולא מוצא את מקומו השנה: "יאללה קומנדו להניף את הדגלים ולעודד בהגזמה" (מסבך את כולנו בתנועות ידיים מגוחכות).

שחקן שפרש: "אני רועד בכל הגוף". רכש זר, מבוגר ועייף שהוחלף בשחקני בית צעירים.

עוד שחקן שהחליפו לו תפקוד: "יאללה לעודד ולהשתולל" הפך ללזרוק מוטות על השופט (לא מוצא את עצמו).

היו עוד כמה שנתנו הבלחות: "יקיר שינה ילד חרא, תישאר בלאומית", ו"פרובוקציות לא יביאו גול, מצידנו תלבשו סגול", שלא הצליחו להשתלב בסגל המקצועי.

לסיום אגלה על שחקן נוער ששמתי לב לגביו כאחד הכשרונות העולים שעוד נשמע עליו ממש בקרוב.

בקיצור, אנחנו חזק בתודעה הספורטיבית ושלא יעבדו עליכם – אנחנו אימפריה!