תלשו לו 15 שלטים

תושבי גבעתיים מתבקשים להזדעזע ולחוש הזדהות עם ראובן בן שחר על העוול האנטי דמוקרטי שנגרם לו

המפגין אלי כהן, שפקחיו של הדמוקרטור הגדול ראש עיריית גבעתיים, ניסו להשתיק באמצעות קנסות על כלום (צילום מתוך ערוץ 10)

ב-23 באוגוסט 2013 התעוררה גבעתיים למציאות חדשה ומזעזעת. יום שבו נעו אמות הספים ונרעדו אושיות הדמוקרטיה. את הבשורה הקשה הביא ראש העירייה בכבודו. במלים שבורות וסדוקות מצער הודיע להמונים בדף הפייסבוק שלו כי 15 שלטי תמיכה במועמדותו, שהוצבו כחוק בבתים פרטיים ובמרפסות – נתלשו, נקרעו, נעקרו והיו למרמס.

התושבים הוכו בהלם. ונדליזם כזה לא ידעה ההיסטוריה העירונית מימיה. אפילו הצתת חנות האופניים של אלי סמוכה לפני יותר מ-20 שנה, כשניסה להחציף פנים כלפי האדמו"ר אפי שטנצלר, נראתה לפתע קטנה וביזארית. להעיז ולתלוש לבן שחר שלטי תמיכה? איך תישא העיר המתורבתת את הבושה?

בן שחר חידד את פנייתו לציבור תושבי העיר. קולו כמו נסדק לנוכח הטראומה האישית שעבר. אפשר היה להבין לפי שגיאת כתיב שהשתרבבה לדבריו עד כמה הוא נסער: "הפעולה הזו לא הייתה מקרית ונראהי כי תוכננה באופן שיטתי".

רטט של זעם עבר בהמון. בן שחר חידד את האינטונציות ועבר ל"אני מאשים" חד וברור: "זה לא מאבק בחירות דמוקרטי. מדובר בניסיון של בעלי אינטרסים זרים שבחרו בדרך אלימה לקדם את המטרות שלהם: בין אם בתלישת שלטים שלנו או יצירת סרטונים שקריים והפצת מידע מוטעה. אני סמוך ובטוח שהפעילים שלי יודעים שזו לא דרכי, זו לא דרכינו. זה בדיוק ההבדל בינינו לבינם".

כן, זה בדיוק ההבדל בינו לבינם.

הפופוליסט הנגזל, שדיבר על בעלי אינטרסים זרים, לא טרח להזכיר את כל סתימת הפיות וערימת השקרים שעיריית גבעתיים היתה שותפה להם בקדנציה הנוכחית. מכיוון שלציבור יש נטייה לשכוח, כדאי לרענן את הזיכרון ולשלוף מתחת לשטיח את ערימת הסחי שבן שחר מנסה לטאטא באווירת ימי הבחירות.

האיש שרוממות הדמוקרטיה בגרונו ניסה למנוע מספר פעמים מתושבי העיר להיות נוכחים בישיבות מועצה, שעסקו בנושאים שיפה להם השתיקה – כמו העלאת הארנונה לשיא ארצי. האיש שמזכיר כי כרוזי התעמולה שלו הוצבו כחוק, הוא גם זה שרמס את החוק הקובע כי ישיבות מועצה יהיו פתוחות לציבור.

גונב הדעת שמדגיש כי זו אינה דרכו, שכח את המקרים שבהם הזעיק משטרה כדי לזרוק מישיבות מועצה את תושבי העיר שהעמידו אותו באור לא מחמיא, וגם לא זוכר שדיוני המועצה הועתקו אל הקומה האחרונה של בית ראשונים (בניין ללא מעלית) במטרה להקשות על הגעתם של קשישים ונכים.

האיש שבוכה בדמעות תמסח על הפצת מידע מוטעה, שוכח שהבטיח לאוהדי הפועל רמת-גן את המכתש לעוד הרבה שנים, בנאום בחירות מתלהם בשנת 2008 בזמן שכבר ידע שימיו של מגרש הכדורגל ספורים.

המתחסד שמוחה על הפגיעה בזכות הציבור לדעת על פועלו, הוא זה שתחת אחריותו ובידיעתו הופעלו פקחי עירייה על מנת להציק לתושב העיר, אלי כהן, שקיים הפגנות יחיד נגד העירייה. ראש העירייה שמיילל עכשיו תחת כל פייסבוק רענן שתלשו לו שלטים ובכך מנסים להשתיק אותו, הוא זה שפקחיו דפקו לאלי כהן כמה דו"חות של 730 שקלים כל אחד באמתלות שווא (צפו בכתבה בערוץ 10), או כמו שהגדיר זאת המפגין עצמו – "בשביל הזכות לומר את דברי בגבעתיים".

מאחז העיניים מגבעתיים, שבימים אלה משתף את מאמיניו בבכיינות על אינטרסים זרים שמהם הוא סובל, שוכח שמקורביו דאגו לפיטוריו של נהג מונית שהעז להתבטא נגד התנהלותו של ראש העירייה.

ראש העירייה הכושל, שפתאום כל כך חרד לדמוקרטיה בשטח שיפוטו, לא יספר לכם על שיחת טלפון למנהלת הקונסברטוריון העירוני כדי שתדאג להוריד מהעץ את מנצח התזמורת שהשתתף בהפגנות שקראו לעירייה להציל את המכתש.

את כל סתימת הפיות הללו, את גיבובי השקרים, את ערימת ההבטחות חסרות בסיס, את ההתייהרות שלו על העיר שמחירי הדירות בה נוסקים לשמיים, את קביעת תעריף השיא של המיסים העירוניים, את העובדה שהעירייה סוחבת גרעון ענק שהיה שותף בכיר לו כסגנו של שטנצלר (זה שברח מאחריות להתנהלותו הכושלת בעירייה לטובת מנעמי השלטון בקק"ל) – את כל אלה ומקרים נוספים של מחדלים, כשלונות, אוזלת יד וחוסר אונים לא תקראו בדף הפייסבוק של בן שחר.

ראש העירייה מנצל כעת את חסדיו של האינטרנט כדי לפנות אישית לתושבים, אחרי שזמן ניכר מהקדנציה שלו לא טרח להיפגש עם רבים מהם שביקשו לשטוח בפניו בעיות של מה בכך כמו לכלוך, חנייה, רעש, אולי אפילו בקשה להנחה קטנה במחיר הארנונה המופקע. את כל אלה, האזרחים הקטנים, פגשנו אוהדי הכדורגל של הפועל ר"ג-גבעתיים במהלך 2010 כשערכנו הפגנות ברחבי העיר להצלת המכתש. הם ניגשו אלינו האנשים ההם, עשרות רבות, חלק מהם פנסיונרים וקשי יום, ביקשו להבין על מה ולמה אנחנו מוחים, ואגב כך גוללו את סיפורם האישי על עירייה שנאטמה בפניהם, על ראש עירייה שהיפנה אליהם גב. סיפרו על טלפונים רבים לנסות לקבוע פגישה עם הוד מעלתו, חלק אפילו טרחו והגיעו ללשכתו, שם נדחו שוב ושוב בלך ושוב. הם תיארו את תחושת חוסר האונים ואף ההשפלה, כשפניהם הושבו ריקם בתואנה שכבודו עסוק ואין לו זמן.

עכשיו שעת בחירות, וראש העירייה מואיל לרדת אל העם ולדבר עם נתיניו בגובה העיניים הווירטואליות. כל התושבים, כולל אלה שנדחו בבושת פנים, מתבקשים להשתתף בצערו של האיש שתלשו לו 15 כרזות.

*) הכותב אינו תושב גבעתיים, היה ממארגני ההפגנות נגד הרס איצטדיון המכתש