טעות צריך לתקן

מה נשאר מ-80 אחוזי התמיכה להם זכה בן שחר ב-2008? סקר המקומון מבטא היטב מה חושבים התושבים על הקדנציה שלו

שבוע לבחירות לרשויות המקומיות, ורבים מאוהדי הפועל ר"ג תושבי גבעתיים מחכים לרגע שבו ייפתחו הקלפיות כדי לסגור חוב מהשנים האחרונות: לשלוח הביתה את האיש שמרח וסיבן אותם במשפטים חלולים על המכתש – ראובן בן שחר, מראשי העירייה הלא יוצלחים בתולדות גבעתיים.

חלפו חמש שנים מאז שעיר שלמה אמרה את דברה בקלפיות באופן חד משמעי – ראובן בן שחר! 80 אחוז קיבל ראש עיריית גבעתיים בבחירות 2008. לא היה זה הניצחון הענק היחיד שלו בקדנציה הזו: סקר בחירות של "המקומון" העניק לו לאחרונה 45 אחוז בעוד שיריבו רן קוניק השתרך הרחק מאחור עם 41 אחוז. מרוצה מגודל ההישג חגג בן שחר בדף הפייסבוק שלו. "תושבי גבעתיים בוחרים בתוצאות!", בישר – "סקר עיתון 'המקומון' מעניק לי את ההובלה וקובע שמסע ההשמצות והתעמולה השקרי שמנהלים נגדי לא צלח".

זריית החול של בן שחר עבדה על כמה מחסידיו השוטים, שמיהרו לברך אותו על ההישג הנפלא. אלא שהמשמעות היחידה של התוצאות הללו היא "עוד ניצחון כזה ואבדנו".

אני לא תושב גבעתיים ומאז שהמכתש נהרס אני לא מגיע אליה יותר, אבל אם הסקר משקף את דעתם של תושבי העיר על הנעשה בה – לא ברור על מה מתהדר בן שחר. גם הוא, כמו יועצי התדמית שלו, מבינים ויודעים שמשמעות הסקר פשוטה: לא הרבה נותר מהניצחון הגורף ב-2008. מ-80 אחוזי תמיכה בתוצאות אמת הוא נופל ל-44 אחוז בסקר. כלומר, בן שחר נחתך בכ-50 אחוז, וההכרזה שלו כי "תושבי גבעתיים בוחרים בתוצאות" היא נלעגת ושקרית. הסקר מבטא חוסר שביעות רצון של מרבית התושבים מהנעשה בעיר בחמש השנים האחרונות. התושבים לא מתפתים לסיסמאות חלולות, לא מתרשמים מהכיכרות ששופצו וחושבים שבן שחר אינו ראוי להמשיך.

מצד שני, שימו לב לרן קוניק: אדם שלא דאג עד עכשיו אפילו למדרכה אחת בסמטה חשוכה, שלא החליט על שום בניית כיכר, שלא השתמש בתקציב הציבורי לשיפוצים קוסמטיים בשנת הבחירות – זכה בסקר האמור ל-41 אחוז מאמון הציבור. איך ייתכן שרק ארבעה אחוזים מפרידים בין ראש עירייה שמתפאר שעשה ובנה ושיפץ לבין מי שעליו הוא מפרסם שלא תרם דבר?

אין שום מיתאם בין העשייה של בן שחר, כפי שהוא מנפנף בה במסע בחירות פתטי, לבין תוצאות הסקר האחרון. הציבור לא מאמין לבן שחר ולא קונה את שבחיו העצמיים. סקר כזה היה צריך לגרום לבן שחר לשתוק מחמת הבושה במקום להמשיך לגנוב דעת ולבלבל את המוח על ניצחון שהוא למעשה תבוסה.

בתקופת המאבק להצלת המכתש, למדו אוהדי הפועל ר"ג להכיר את דמותו ואישיותו של בן שחר: ראש עירייה פאסיבי, הססן, פחדן, שמורח בתירוצים, חושש מביקורת ונעזר במשטרה כדי להשתיק מחאות במועצת עיר. לא רק האוהדים למדו עם איזה ראש עיר יש להם עסק: עיריית גבעתיים הפנתה את הגב גם לתושבי שכונת בורוכוב, שמימנו מכיסם ניסיון לסכל בבית המשפט את מפגע פרויקט המכתש – שני מגדלי ענק בשכונה שקטה עם קרוב לאפס תשתיות. היועצים המשפטיים של העירייה התייצבו בבית המשפט לצד טייקוני הנדל"ן, בעלי הקרקע, נלחמו בתושבים משלמי המיסים והתבטאו נגדם בזלזול ובאיום. וזו עירייה שמתפארת כעת שהיא פועלת למען הציבור שלה. 

בחודשים האחרונים, כשריח הבחירות באוויר, נראו הפנים האחרות של בן שחר. מראש עירייה מסתגר ואטום, שתושבים רבים אינם מצליחים להיפגש איתו כדי לשטוח את בעיותיהם, הוא הפך לפוצי-מוצי. פתאום הוא נחמד ולבבי בפייסבוק שלו, פתאום אפשר לראות אותו מסתובב ברחוב עם ארשת של איש מקשיב. ככה זה כשפוליטיקאי מרגיש שהקרקע רועדת מתחת לרגליו. הוא סומך שחודשיים-שלושה של יחסי ציבור מאסיביים יצליחו למחוק חמש שנים של התנהלות אדישה, כושלת, מתעמרת ומתעלמת. בן שחר משוכנע שהציבור מטומטם, אבל גם אם זה נכון – הציבור כבר לא מוכן להמשיך לשלם. לא את הצביעות של ראש העירייה, לא את גניבת הדעת שלו ואפילו לא את הארנונה היקרה ביותר במדינה.

לחצו כאן וצפו בכתבה מחדשות ערוץ 2 על התנהלות עיריית גבעתיים: "בשבוע הבא, יונית, זה ייגמר"