משמיטת גביע המדינה

הפועל ר"ג נפרדת מהתואר המזוהה איתה בעשור האחרון אחרי הפסד בית 3:1 למכבי נתניה ועם שני מורחקים * אבל הסיפור הגדול הוא מעברו הצפוי של עומר בוקסה לעכו * עדכון (חצי שעה לאחר פרסום הפוסט) – עומר החליט להישאר בר"ג!

חצי שעה אחרי שהפוסט הזה התפרסם – התקבלה הידיעה שעומר בוקסה החליט להישאר בר"ג למרות ההצעה המפתה שקיבל מעכו. למה? אומרים שהלב לא נתן לו לחתום וניצח בכל זאת את הכסף הגדול שהוצע לו.

וזה הפוסט המקורי שפורסם עד לקבלת הידיעה:

ביום שבו חזרה הפועל ר"ג למפעל שבו זכתה פעמיים בעשור האחרון, היא נפרדה משני סמלים. לגבי תמיר בן מדובר רק בטקס, אבל מה שקרה עם בוקסה הוא פצצה לפרצוף. הידיעות יומיים לפני המשחק מול מכבי נתניה על כך שעכו רוצה אותו – התממשו. נכון לפתיחת משחק הגביע, ר"ג עוד לא שיחררה אותו, רשמית הוא עדיין שחקן שלה, אבל מהסגל ומההרכב הוא כבר שוחרר, ומבחינה מקצועית זו היתה כמו כניעה בטרם קרב.

שני השחקנים האחרונים מדור הגביע אינם, וכך בערך התפוגגה לה קבוצת החלומות של דולינר. בחודש יולי הוא ראה זיקוקים בשנתו, ובינואר התעורר למציאות שבה הולך ופוחת הקומץ ביציע התחתון של וינטר.

הקבוצה אינה אשמה בעזיבה הצפויה של בוקסה, ומצידי אפילו לא בזה שהיה לו סעיף שחרור בינואר. גם שחקנים שהם סמל לא צריכים לכבול בשלשלאות, למרות תווית הטהורה שהדביקה הקבוצה לעצמה. בגיל 31 עומר קיבל הצעה מפתיעה מעכו, והתברר שלא מדובר בסתם קרבות תחתית בקבוצה שולית מהצפון, אלא בחוזה יפה. עובדה: נציגו של עומר נסע לפגישה עם עכו ונקב בכוונה בסכום גבוה, אלון חרזי לא נבהל והעניינים הסתדרו במהירות. הפועל ר"ג חשובה לעומר, אבל כשהוא קם לעוד יום של אימונים תחת מאמן שהכימיה איתו לא פרחה, ומצד שני יש משכנתא לשלם ופתאום נפתח חלון הזדמנויות כלכלי לשחקן בשלהי הקריירה, אז הסנטימנטליות והרגש זזים הצידה. אין הרבה שהיו נוהגים אחרת והולכים עם הראש בקיר.

ועם זאת, המעבר הצפוי של בוקסה הוא שיאו של משבר אמון בין הקהל לקבוצה, משבר שרק מחריף מתחילת העונה. מרגע שדולינר השמיע את חזון חמש הגדולות שלו, כל הפסד או תיקו ואח"כ פיטורי גילרוביץ', וכל שמועה, כל תכך, כל תקרית מגוחכת כמו זו שפורסמה בין חזי ויטקובסקי לזאב פשכצקי, הופכת את הקבוצה כולה לפארסה של אי אמון ומרחיקה עוד יותר את האוהדים.

אם דולינר ירצה להחזיר את הקבוצה לאוהדים, הוא יצטרך בעונה הבאה לפתוח את הכספת הסודית שלו. להכניס את היד לכיס כבר לא יספיק.