כשפיצלה ולופא הלכו מכות

מכות ביציעים * מהלומות בין שחקנים * סוס משטרה שנדקר * ניסיון לקנות משחק * פיצוצים ותמרות עשן * "אדום עתיק" חוזר לשנים שבהן שחקני הפועל עברו לצד השני של המדרכה כשראו מולם שחקן של הכח

מאת יוסי עוז (אדום עתיק)

ביום שישי ייערך עוד דרבי בין קבוצתנו האהובה, הפועל ר"ג, לבין שנואי נפשנו הסגולים-צהובים, הידועים בשם הכח עמידר רמת גן. הדרבי ייערך במבצרם של ה"אוסטרים", הידוע כאיצטדיון וינה טר, על שם בירתם  (לצערנו, גם מגרשנו הביתי ). דרבי הוא דרבי הוא דרבי, ואמור לרגש את קהל האוהדים ולטעון אותו באנרגיות הנדרשות כך שביום שישי בשעה 3 יחול המפץ הגדול.

עם עליית הקבוצות ירעם קהל האלפים האדום ויטיל חיתתו על קומץ הסגולים הידועים בבריונותם. על כר הדשא ינעצו השחקנים מבטים מזרי אימה ביריביהם – והאיבה תפרח. מיד עם הפתיחה יתנפלו אלה על אלה, כיסוחים ללא קץ, הרחקות שחקנים, אש ותמרות עשן. ביציע – אבנים מתעופפות, קטטות בין מחנות האוהדים, תופים נקרעים, כרזות עידוד נתלשות ונרמסות, אוהדים פורצים למגרש, שופטים חסרי אונים, כוחות משטרה בגיבוי סוסים ישעטו להפריד בין מחנות הניצים, ולמרבה הפליאה בשוך המהומה יתחדש המשחק עד לפיצוץ הבא. בסוף כמובן ינצחו האדומים הטובים ויהיו מלכי עיר הגנים ועיר הגבעות לפחות עד הדרבי הבא.

תאמרו בוודאי מהיכן שאב "אדום עתיק" חזיונות אפוקליפטיים והזויים כאלה? האם שוב התבלבלו לו הכדורים בבוקר? ובכן אוהדים, בעיקר הצעירים, היה גם היה! כל זאת ועוד התרחש בתקופת הדרבים הגדולים, אלה ששוחקו בשנים 1961-1969 בליגה הראשונה במגרשי המכתש וגלי גיל (ששכן במקום בו עומד היום בניין מכבי במתחם הבורסה ובסמיכות לבריכת גלי גיל ז"ל) לעיני קהל אלפים. פשפשתי בזכרוני ונזכרתי בחוויות האישיות מחלק מהמשחקים שגם ראיתי. נעזרתי מאוד בחומרים שסיפק לי באדיבותו אלישע שוחט, ההיסטוריון של הפועל ר"ג והאיש שיודע כל מה שרק אפשר לדעת על כל משחק. נעזרתי גם בזכרונם של שחקני עבר, ולצורך כך שמתי נפשי בכפי, חציתי את הקווים ונפגשתי עם אהרון קפיטולניק, בלמה האימתני של הכח, שוחחתי ארוכות עם רוני יעקובסון, מגן הקבוצה בסוף שנות ה-60, ואף עם קיצוני דור האליפות, צביקה (פיצלה) היימן.

אין לי כוונה למחזר את כל המשחקים ושלל האירועים. רק לרענן את זכרונם של הוותיקים ולהנחיל קצת מורשת קרב לצעירים יותר. אז מאיפה צמחו שורשי האיבה בין הקבוצות? קודם כל היריבות העירונית ניזונה ממיתוס הדרבי – מי תהיה מלכת העיר. יתכן וברקע פעלו גם מתיחויות על רקע סוציולוגי ופוליטי. הפועל היתה מזוהה עם השילוש ההסתדרות/מפא"י/אדום ועם גבעתיים ור"ג הממוסדות. הכח הגיעה במקור משכונת שפירא בת"א ואוהדיה היו מזוהים עם שכונות השוליים. רבים מהם היו בזמנו אוהדי וחברי אצ"ל ואחר כך מפלגת חרות.

רוני יעקובסון אומר במפורש: "שנאנו אותם. כשראיתי ברחוב שחקן הכח עברתי למדרכה השנייה". קפיטולניק  אומר: "לא זכורה לי שנאה אישית, אבל היה נתק בין הקבוצות ולא אהבנו את האדומים". פיצלה זוכר יריבות קשה, אבל לאחר זמן דווקא חברויות. המשחק הראשון הידוע כ"דרבי הסוס" נערך ב-1961 במכתש, שכרגיל בכל משחקי הדרבי היה מלא מפה לפה. אוהדי שני המחנות ישבו יחד ביציע הדרומי כאשר אוהדי הכח, שהיו במיעוט, התרכזו בצידו המזרחי. היציע המזרחי, שהיה אז מצוק הכורכר, נכבש ע"י חניכי הנוער העובד בחולצות כחולות וחמושים בתופים (פוליטיקה כבר אמרנו?).

משום מה, לא הוגדר המשחק הזה כדרבי . הכח עדיין היתה ת"א ושתי הקבוצות היו בליגה השנייה. על הקווים של הכח עמד חנוך מורדכוביץ', שחקנה האגדי של הפועל ר"ג רק שנה לפני כן, ואת הפועל ר"ג אימן וארון. עד הדקה ה-50 הובילה הפועל 1:2 (גיצי ודוד נתן), ואז בדקה ה-60 זה התחיל.

יעל קפיטולניק, אשתו של בלם הכח, זוכרת שאוהדי הפועל הקניטו את קדוש בקריאות ב.כ.ת. (כינוי למי ששוחרר מהצבא על סעיף נפשי) וכמובן זריקת אבנים מהמזרחי, מה שגרם לשוער המיתולוגי להשתולל. ואז פרצו אוהדי הכח ליציע המזרחי, תלשו כרזות ושלטים, היכו את ילדי הנוער העובד, קרעו את התופים, חדרו למגרש והתעמתו עם אוהדי הפועל. שוטרים ופרשים נכנסו להשליט סדר. במהומה נדקר סוס משטרה. לופא קדוש טוען שהסוס נתקע בעמוד ברזל, אבל יעל קפיטולניק ועוד רבים (אני ביניהם) זוכרים דקירה. רק לאחר שנים נודע לי שהסוס מת ואילו רוכבו נפטר שנה לאחר מכן. לפי "מחקרים" נדקר הסוס ע"י אוהד הכח, יוסקאי.

מה שלא כולם זוכרים זו העובדה שהמשחק חודש, עד לדקה ה-88, בה פנה קפטן הכח לשופט וורנר בטענה ששוב נזרקות אבנים על השוער. וורנר הורה להמשיך ואז בעט הקפטן את הכדור מחוץ לתחומי המכתש, שוב פרצה השתוללות של אוהדי הכח ואיום על השופטים, המשחק פוצץ והכח ספגה הפסד טכני.

שנת 1964-1963 – עונת האליפות. בדרבי הראשון ניצחה הפועל 1:2. הדרבי השני נערך מחזור אחד לסיום. במשחק הבא תנצח ר"ג את מכבי חיפה ותזכה באליפות ההיסטורית שלה. הפועל ניצחה בדרבי שוב 1:2. יעל וקפי מספרים כי ביום שישי לפני המשחק באו שני אנשי הפועל לדירתם והציעו לקפי סכום עתק, בתנאי שייתן את המשחק. קפי גירש את השניים וזכה לשטיפה מיעל, שטענה כי הסכום שהוצע היה מחלץ אותם מהקשיים הכלכליים כזוג צעיר, ושמדובר בסך הכל במשחק. קפי מתעקש על ספורטיביות.

שנת 1965-1964 היתה עונת האליפות של הכח. הדרבי הראשון הסתיים בתיקו אפס. הדרבי השני נערך שוב מחזור לפני הסיום. שלמה לוי מתעתע בקפיטולניק בתרגיל שכונה, שולח את הכדור משמאל לבלם, עוקף אותו מימין ומול קדוש קובע 0:1. קפיטולניק מספר  לי כי באימון יום לפני  המשחק הוא נפצע, אבל הוכרח לעלות לשחק וקיבל זריקה ששיתקה את כף הרגל. לדבריו, אפילו שלמה לוי התפלא על הקלות בה עבר את הבלם. אליפות הכח עמדה בסכנה, אבל במשחק הבא מכבי ת"א פתחה רגליים, הפועל ת"א הפסידה בנתניה והכח אלופה.

עונת 1967-1966 לא האירה פנים להפועל, שלמרות רוב הרכב האליפות והכריש על הקווים השיגה ניצחון אחד ב-14 משחקים. אבל לדרבי חוקים משלו, והפעם דאגו לכך השלישייה היימן, קדוש וקפיטולניק. דקה 6, הוצאת שוער גרועה של קדוש וראובן קובינה כהן מקשית מ-25 מ' – 0:1 להפועל. דקות מספר חולפות, קדוש הודף לא טוב, קפיטולניק מנסה להחזיר לשוער, נחמיאס מתערב, מסיט לכתב ששון וכבר 0:2. דקה 33, היימן מעלה ל-0:3. דקה 63, שוב טעות של קדוש וששון קובע 0:4. הכח מצמצמים ומקופחים בפנדל, והמשחק הופך להיות אלים. בדקה ה-87 מגיעה המהומה המסורתית: השופט שורק לעבירה, קפי רץ לשופט אשכנזי ובדרך פוגע בהיימן. השופט לא רואה. היימן מחזיר לקפי והפעם אשכנזי רואה ומרחיק את היימן. פיצלה מסרב לרדת ומשתולל. מהספסל נשלח מנו אדיב לפנות את היימן מהמגרש. בדרך החוצה הם חולפים ליד קדוש, היימן  מחליף איתו ברכות וקדוש עצבני כתמיד רץ לסגור חשבון. שוב פרשי משטרה פורצים למגרש עד לרגיעה, המשחק מחודש עד לסיום והפועל מנצחת 1:4.

עונת 1968-1967 היתה עונת ההקפאה. בסיבוב הראשון 1:1. הסיבוב השני זימן את אחד המשחקים ההזויים שראיתי. עד למחצית היתה התוצאה 0:1 להפועל. דקה 57, ראובן כהן מבקיע והמגן ברזסקי רץ לקחת את הכדור, אלא שמגן הכח אינו מאפשר. ברזסקי מושך בכוח את הכדור מידי המגן שנופל, קם ופוגע בברזסקי שנופל לרצפה. קדוש (כרגיל) רץ ובועט בצווארו ומיד מורחק ע"י השופט אוטו פריד. קפיטולניק נכנס לשער וקובינה מבקיע את השלישי. דקה 77, פרקש מהכח פוגע בשוער הפועל, עוזי זנדר, ומורחק. הכח נשארת ב-9 שחקנים. דקה 83, בביוף מהכח נוטש את המשחק, קובינה והיימן מוסיפים צמד ואז אלבוכר מהכח מחליט גם הוא שדי לו ועוזב. הכח מסיימת עם שבעה שחקנים ועם בלם בשער. עד היום לא ברור לי מה בדיוק קרה שם.

1969-1968, עונת הירידה של הפועל ר"ג היתה גם העונה היחידה בה ניצחה הכח בשני המשחקים, כאשר מאמנה הוא הכריש דוביד שוייצר, שחצה את הכביש והפך למאמן עם מספר הנצחונות הגדול ביותר בדרבים  משני צידי הכביש. סיבוב ראשון 1:2 לכח, שמנצחת גם בסיבוב השני 0:2, והפועל בדרך לליגה השנייה. עשר  שנים חולפות עד לדרבי הבא שממנו ואילך כל הדרבים משוחקים בליגה השנייה.

ימי הדרבים הגדולים חלפו ללא שוב. ביום שישי שוב דרבי, שוב בליגה השנייה. 5,000 צופים לא יהיו, גם המכתש לא, סוסי המשטרה ינוחו באורווה, קפיטולניק והיימן יישארו בבית וקדוש יעמוד על הקווים של הפועל ירושלים. אנחנו נהיה שם, ננצח, אלא מה, ונקווה ששוב יהיה זה הדרבי האחרון כי רק קבוצה אחת עולה לליגת על וזו תהיה הפועל ר"ג.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

28 תגובות על כשפיצלה ולופא הלכו מכות

  1. נחמד הגיב:

    כל הכבוד יוסי
    כתבת יפה.

    ראוי לציון התמונה ששמתם על הגול של המקשר הימני היימן- כבר אז (64) רואים כמה הזויים כתבי הספורט וכמה דמיון יש להם- השחקן המוסתר על ידי ששון לא יכול להיות היימן כי הוא לובש מדי הכח, היימן כלל לא בתמונה ואין מצב שהוא מוסתר פה- הוא נמצא "מאחורי העץ" שנמצא מחוץ לתמונה.

  2. תודה הגיב:

    תודה שסיפרת על התקופה הזאת!
    כאוהד צעיר תמיד נחמד לשמוע על תקופות שכאלה!

  3. מיקי ר. הגיב:

    תודה על התענוג.

  4. ירון בר לב הגיב:

    מרתק כתמיד.
    אדום עתיק- אתה יכול להוציא ספרי ילדים על התקופה ההיא בסגנון און שריג ואבנר כרמלי.

  5. maktesh הגיב:

    יריבות בין הפועל להכח ר"ג מעולם לא התקרבה למימדי השנאה כמו של הדרבי התל אביבי, החיפאי, הפתח תקוואי ואפילו הירושלמי בעבר הרחוק. מספר המפגשים בדרבי הרמת גני זניח לעומת היתר גם בגלל ששתי הקבוצות לא שיחקו שנים רבות באותה ליגה, אין כאן מסורת עמוקה מדי. רק אוהדי דור האליפות חוו את עוצמות היריבות, הסיפורים הגדולים היו רק בשנות השישים. כל מה שבא אח"כ זה רסיסים. מלחמה על ההגמוניה בעיר? לא שווה להתעכב על הקלישאה הזו. הדרבי של רמת גן זה דרבי רק על הנייר. הכח? עמידר? לא מזיז לי. עוד משחק ליגה מול קבוצה איקס.

    • צחי בן יוסף הגיב:

      אני נאלץ להסכים.
      דרבי הוא קודם כל מחוץ למגרש בין קהלי אוהדים. בימים בהם אנו מגיעים למגרש ומעדיפים לא להסתכל לצדדים כדי לא להיווכח בכמות הקהל המביכה המגיעה למשחקי הפועל ובשנים בהם אוהדי הכח פשוט לא קיימים, הדרבי הרמתגני הוא בעיקר פיקציה אחת גדולה.
      עד שתתרחש ההתעוררות המיוחלת(וכנראה שהיא לא…), נמשיך לשיר שטנה כנגד יריבה עירונית למרות שאין כלכך את מי לשנוא שם. אפילו עידן ויצמן כבר לא משחק שם…

    • יורם פומרנץ הגיב:

      מן משובח
      דבר דבור על אופניו.

  6. אורדון לא מופתע הגיב:

    כתבה מרתקת.
    כמו שכתב שלמה רק דור האליפות של שנות ה60 חווה דרבי מהו.
    לי אישית זכורים משחקי דרבי משנות ה80…. הרבה אוהדים משחק חם והרבה מכות.
    היו זמנים במכתש

  7. שמוליק55 הגיב:

    ערב טוב יוסי
    כרגיל , ענק .
    להזכירך וליידע את הדור הצעיר , אז אמרו וכתבו בלשון זכר .
    מלכת העיר = מלך העיר .
    אלופה = אלוף .

  8. אוהד דור ביניים הגיב:

    יופי של כתבה. שהדור הצעיר ילמד הסטוריה. טוב שיש לנו עוד אוהדים כאלה שהיו שם ומוכנים לספר. תודה לך יוסי!

  9. ותיק ובא בימים הגיב:

    כדאי לשים לב למכירות שהלכו באותה תקופה . ואכן קפיטלניק מודה שבשנת האליפות באו אליו הביתה אנשים מהפועל והציעו לו למכור המשחק ,הוא מסרב וחוטף "שטיפה" מאשתו . שימו לב שאחרי שנה קפיטולניק קיבל שכל וכל הפציעה שהוא מספר עליה שנפצע באימון ונתנו לו זריקה והרגל "נרדמה " לו ז ה עורבה פרח. שלמה לוי עבר אותו כמו היה מולו דחליל וכאמור זה דבר שלא קשור לזה שהיה פצוע. קפי פשוט קיבל שכל והיה מוכן לקבל הכסף בשביל להרויח כמה לירות שהרי באותם ימים לא היו משלמים משכורות לשחקנים אלא מקסימום מסדרים להם עבודה באגד או דן .הקיצר קפיטולניק מקבל כסף טוב ו"מתאהב" בסידור החדש וכמוהו לופה קדוש שהיה ממלכי מוכרי המשחקים אז,, ואמנם שנתיים אחרי זה שוב קפי מוכר משחק ביחד עם השוער. תקראו את התיאור שדל הגולים, השוער "הודף" לא טוב, הבלם "מוסר " אחורה עאלק בטעות והפועל מנצחים ארבע אחד. הכח היו תמיד מהקבוצות שמכרו משחקים ואם אתם זוכרים את השערוריה ב1992 עם ויקטור מגליניץ' והמכירות שלהם לחדרה ושפרעם וכל מיני זבלים. קבוצה של מלוכלכים הם היו ונשארו גם היום עם ניהול של עולם תחתון .

  10. חובב סערות הגיב:

    לפי המפה הסינופטית צפוי גשם חזק בשעת הדרבי, נא להתלבש בהתאם.

    • ושוב אדיר באתר הגיב:

      ואני ממש נהניתי מהטור הנפלא של אדום עתיק – בשנות ה 90 בניצחון 3-2 בשכונת התקוה כמדומני אוהדי הכוח באו עם סכינים לחתוך אותי גם זכור לי הפסד ביתי במכתש בשנות ה 90 שכל מטרת אוהדי הכוח היתה לטרפד להפועל עליה – להגיד שאין יריבות זה פשוט לא נכון – להגיד שזה סתם עוד משחק טעות – כל עוד יש הכוח בשבילי זה הגועל בהתגלמותו – הקהל של הכוח קטן עם השנים מהרגע שנתערבב עם עמידר- הפועל תמיד תהיה הקבוצה הבכירה בעיר ויגיע גם היום שמספר אוהדיה יגדל זה פשוט תלוי אך ורק בקידום מכירות וקירוב של ההנהלה

  11. שונא סגול הגיב:

    כתבה נפלאה. מקוה שהשחקנים של היום קוראים ולומדים מה היה פעם ויתנו את הנשמה במשחק , שלא נראה שוב אוסף משוטטים במגרש. שהאבות של בן עמי ובוקסה יתנו לילדים שלהם קצת מורשת עבר ושזה יעבור הלאה ללגיון הזרים.

  12. אחד העם פ"ת הגיב:

    יפה מאוד יוסי!! תמשיך להצליף ציונות בנוער.ותמשיך להזכיר לכולנו מה ואיך היה פה לא כל כך מזמן.הכוכבים של פעם עוד מסתובבים בינינו.וטוב שידעו שלא שכחנו אותם.הרבה הצלחה גם בעתיד לך ולהפועל ר"ג גבעתיים!!!

  13. ותיק. הגיב:

    הכח מכבי רמת גן ומכבי רמת עמידר שרדו בכדורגל אז רק בגלל שהפכו את המכירות והקניות לדרגת אומנות. שחקני ההגנה של 2 הקבוצות וכמובן השוערים התפרנסו יפה מאוד ולא רק מהפועל רמת גן. מפאת כבודם לא נעלה את שמם .

  14. איתן את ריימונד-אורדון בטריבונה הגיב:

    יוסי "אדום עתיק" ,הייתם צריכים לראות אותו מתרגש וזורח בראיון עם רוני יעקובסון או בישיבה עם שוקי דנישבסקי ובעיקר צביקה פיצלה היימן.
    שיביא לנו עוד רפרטוארים ,יש לנו עבר מפואר והווה ורוד אדום.
    וכמו שאומרים אוהדי ריאל מדריד-האוהדים מעל המאמן,מנהלים ושחקנים.

  15. הנוקמים מהמכתש הגיב:

    לכל מי שאוהד את ברצלונה המסוממת הערבית והאנטי ציונית
    הם חבורה של קטלונים מסוממים שתומכים בעם הפלסטיני הנה דוגמא

  16. וינטר חיריה הגיב:

    אנשים שיושבים בוינטר מתפללים כל משחק
    שפצצה תיפול משמיים ותחסל את האטצדיון המטונף
    ביותר בארץ
    אנשים שיושבים בוינטר מתפללים כל בוקר
    שיבוא מטוס ויתרסק מעל קבוצת עולם תחתון
    שהכח ועמידר ילכו פייפן לקיבינמט
    אנשים שמגיעים לוינטר כי אין להם ברירה אחרת
    אני מרחם עליהם שנאלצים לבוא למגרש המסריח
    לראות בהמות עלובות ומצחינות בספארי
    ולנשום אוויר המסריח שנושב מחיריה
    לא סתם דחפו את האצטדיון המקולל בין סרחון הבהמות בספארי
    ובין אתר הזבל הגדול במזרח התיכון
    כשקבוצת הכח עמידר העבריינים
    והמגרש המסריח של השקמה חיון
    משתלבים זה בסירחון של זה והם הוכחה
    שאנחנו חיים במדינת הזבל של ישראל
    במקום שארקין היה שם יד בכיס וקונה את המכתש
    מידיו של השמן הפולני המושחט
    תלכו לעזעזל כלבים בני כלבים הכח עמידר
    שבגללכם אנחנו נאלצים לאכול את החרא
    של המדינה הזו במקום להנות עם כולם במכתש היפייפה

  17. פופאי מכתש הגיב:

    אורן ניסים סיכם בהפועל ר"ג
    http://www.one.co.il/Article/194255.html

  18. אני זוכר דרבי הגיב:

    בשנות ה-80,נדמה לי ב-85 שטופלה עולה לכדור גובה ליד היציע המזרחי קרוב לחדרי ההלבשה הישנים,ובולע את לשונו ,ובסוף מצילים אותו בנס.
    עוד דרבי זכור ,באיצטדיון ר״ג בשנות ה-90 שאוהד שלנו נותן סטירה לשני אוהדי הכח והם בורחים .

  19. אורדון לא מופתע הגיב:

    לאני זוכר…. הדרבי שאתה מדבר עליו היה בוינטר. אבי שפנצר רץ לקהל וצרח "איפה הדוקטור. תקראו לדוקטור" היה לנו אוהד כזה שעזר להרבה אורדונים בקצין העיר. אגב באותו משחק ניצחנו 0:1 ואוהד של הכח התגרה באוהדים שלנו איחל מוות לטופל'ה . אותו אוהד קביל מכות רצח.
    אגב, באותו משחק שיחק שחקן צעיר בשם עינב חזנוולד שהורחק…

  20. אורדון לא מופתע הגיב:

    את הכתובות בוינטר לא מגנה,את היחס לשופטים והיריקות גם לא.
    את הכתובות אין לדעת מי ריסס ,ואולי זה מגמתי כדי לקבל פיצוי לצביעה חדשה
    הקללות והמטבעות לשופטים,מגיע להם כמו שבכל מקום מגיבים ,מתגעגעים לימי שפנצר?

  21. איתן הגיב:

    דרבי קלאסי הולך להיות לנו היום,גשם בוץ,מלחמה של שתי יריבות עירוניות,בפעם שעברה שחקני הכח נלחמו מולנו בגלל מוטיבצית יתר של שחקנים לאובדן אב המאמן,היום כנראה משתמשים בכתובות הלא סימפטיות שנכתבו על חומות וינטר כדי להדליק אותם שוב בשנאה ולחימה ללא פשרות.
    מאות אורדונים מגיעים היום לתמוך בקבוצה שכולנו מיחלים שתעלה בסוף העונה ליגה.מאז 1964 לא היתה הנהלה פרטית למועדון,ניהלו אותנו חברי הסתדרות מקומבנים ומשוחדים בכיסאות ורודפי כוח שם ושררה.
    קוריס החל בקדנציה קודמת פרטית את הקדנציה של משפחת ארקין שאם תקבילו אותם למשפחת שירצקי מקרית שמונה תבינו שאין הבדל.
    אנחנו בדרך הבטוחה להיות בעתיד מועדון מיוחס בליגת על,ואותם אלו שמואסים בניהול של הפועל תא יחזרו הביתה ,ללב.
    בואו היום לחוות את הדרבי של פעם,זה התחיל בסיבוב קודם בהפסד של שחקנים שמאז התגבשו וזכו בהשגים בזכות
    הגיבוש שלהם.
    מזג אויר חורפי,מעיל צעיף ואתה בקטנה באנגליה ולא מול הטמבלויזיה בוהה כמו טמבל.40 שח וזכית בעוד זכרון לחיים.מה,לא תגיע?

  22. בוזי נחמני הגיב:

    קיבלתי קישור מדהים מחבר יקר, ברונו שמיר – ברונצ'קו , אודות סטנדפיסטית נפלאה בת 73 בשם
    יעל קפיטוניק אשתו של אהרל'ה – קפי. שכילד הם ולא רק הם בהכח, היו בעיני תושבי האולימפוס האמיתיים בכל ספרי המיתולוגיה היונית שקראתי בילדותי.
    מייד עם הצפייה , הכל חזר וצף -. מרמור, לופה , שורוק , שהרבני ,קפיטולניק , גלי גיל , אבא של פנינה גרין והמכתש-ולא שיעל דיברה על זה בכלל.
    אני ,ילד למשפחה רויזיוניסטית מגבעתיים התלושה מהמציאות הפועלית , תולעת ספרים – חנון בג'רגון העכשוי, נסחף עם יתר ילדי הכיתה מבית ספר בורוכוב – לקן בורוכוב הפועלי ביותר שקיים , מת לשחק כדורגל אבל מזה צלייגר ,כמו כמה מחבריי לכתה שהצטרפו לקבוצת הילדים של הפועל- אבל לא יכול – מה יגיד אבא!.
    אלי רצין , בן שכנים הגדול ממני בשנה או שנתיים , קרוב/רחוק של מרמור (מי שזוכר את שחקן העבר עבר של הכח) מכוון היטב את חיציו לנפשי החצויה וגורם לי להצטרף בניגוד ליתר חבריי לתנועה ולכתה לילדים של הכח.התאמנו במגרש בגלי גיל. לופה היה מאמן הילדים באיזה שהוא שלב – חוויה שלעולם לא אשכח למרות שמהר מאוד התברר לי ולא להפתעתי שלעולם לא אהיה בהרכב.
    .ברור שהפכתי ל"בלתי מקובל" לחלוטין. כמובן שנזרקתי מהקן , שומו שמיים – הכח, ריקודים סלונים, סיגריות כל מרעי בישין – לא יעלה על הדעת שבוגד בערכי תנועת העבודה יהיה חבר בתנועתנו המקודשת. אך נשבעתי כי מהמקום הקדוש ביותר באמת – המכתש – לא יזיזו אותי לעולם.
    אני עוד לא בשל לדבר על הדרבים של שנות ה 60 זה בטח יבוא פעם.הבגדים הקרועים, השריטות והחבלות , העלבונות , האכזבות ורגעי האושר שהיו גם – הכל בפנים וטרם נפתח.
    אבל לסייד את הקוים במכתש לפני המשחק עם הטרולי המצחיק – עשינו
    לטפס על העצים או על הגגות או על גדר בית הספר – עשינו
    להתפלח בשיטת האגודל המצביע לאחור – עשינו.
    אך השיא היה , ופה אני מגלה סוד אישי – להיות חבר של פנינה גרין כי אבא שלה היה סדרן במכתש – עשיתי.
    טוב לא רק בגלל אביה – האמת שהערצתי אותה בגלל חוכמתה.

    ושיהיה ברור לכם שבתקופה של קשרי עם פנינה ההרגשה שישבני נח על גבי ספסלי הבטון בעת המשחק היתה לא פחות משיא האושר דאז.

    טוב, מספיק עם הנוסטלגיה , כמו ילדותי שחלפה , כך גם חלף המכתש. אך טעם הימים ההם וטעם הגרעינים ,המסטיק , הגזוז והגולים המדהימים של היימן והבננות של שהרבני לא יחלפו לעולם.
    תודה מקרב הלב לאתר ולמנהלו ולברונצ'קו ששלח לי את הקישור ליעל קפי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s